ביאור:קמח מלא והימנעות משביעה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בראשית יח ו: "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות".

רש"י:"קמח סלת - סלת לעוגות קמח לעמילן של טבחים לכסות את הקדרה ולשאוב את הזוהמא".

גם הקורבנות היו מקמח סולת.

כפשוטו, כך נראה לי, קמח סולת הוא קמח מן המובחר והכוונה לקמח מנופה, כלומר – לא קמח מלא, הכולל את הקליפה.

והנה, היום מקובל שדווקא קמח מלא הוא בריא יותר והדבר מגובה במחקרים מדעיים.

כמו כן, הייתי בשיעור של ד"ר גיל שחר על רפואת הרמב"ם ומתברר שכבר הרמב"ם ממליץ על אכילת לחם מקמח מלא דווקא!

לדעתי המלא גם יותר טעים, אז למה משתבח הכתוב בקמח 'סולת'?

בהרצאה אחרת של אותו מרצה הוא דיבר על כך שלא רצוי להגיע לשביעה, אלא רק סמוך לה.

והרי גם לכך יש כתוב מנוגד –

דברים ח י: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך".

ועוד - משלי יג כה: "צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר".

במקרה הזה אני הולך עם הנחיית התורה.

ועוד - משלי טו יז: "טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו".

היום דווקא מקובל שארוחת ירק, סלט, היא הרבה יותר בריאה מאכילת בשר, שיש נמנעים ממנה לחלוטין.

גם בגמרא ובמדרש מופיעה ארוחת ירק כארוחה נחותה, שנותנים אותה למשל לאורח שנמאס ורוצים להיפטר ממנו.

אבל כמובן, שלא בהקשר הבריאותי היא הרבה יותר משביעה ומפתה.

תוספת:

ועוד אמר המרצה, שטוב לאכול תבשיל אחד בלבד ולא לערבב (אפילו לא שניצל ותפוחי אדמה), אך לכך הרי כתוב -

קהלת ז יח: " "טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם" "

ולדעתי זה כתוב כללי, הנכון גם למאכלים

ואמנם אף המרצה הודה כי בירקות טוב לגוון ולאכול ירקות מחמישה צבעים.

מקורות עריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0118_5