קטגוריה:בראשית לה כא

עורך המקרא קורא ליעקב ולכל המחנה 'ישראל'. זאת הפעם הראשונה לאחר שאלוהים פקד על יעקב בשנית: "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ" (ביאור:בראשית לה י). מכאן והלאה השמות ישראל ויעקב יהיו לסרוגין, לפי יעקב האיש וישראל העם.

"מֵהָלְאָה" - מעבר, ככתוב: "וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם, הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה, לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה" (שמואל א כ כב). יעקב קבר את רחל "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם" (ביאור:בראשית לה יט), עכשו הוא התקדם באותו כיוון של חברון, דרומה, עד שהוא עבר את מגדל עדר.

"מִגְדַּל עֵדֶר" - עיר עם חומה ומגדל. בסיפור אבימלך מוזכר מגדל-שכם שנמצאו בו כאלף אנשים ונשים, ככתוב: "וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם, כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה" (שופטים ט מט), ובתוך מגדל-שכם היה מגדל גבוה במיוחד, ככתוב: "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר" (שופטים ט נא). ניתן להבין שמגדל-עדר היתה עיר מבוצרת עם מבנה גבוה וחזק להגנת יושבי העיר. העיר עדר נותנה ליהודה בחלוקת הערים, ככתוב "וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה: קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר" (יהושע טו כא). סביר שמגדל עדר היתה עיר משמעותית.

אם העיר עדר שקיבל שבט יהודה היא מגדל-עדר, אז העיר היא מעבר לחברון, דרומה לכיון הנגב. כלומר יעקב עבר את חברון והמשיך למגדל עדר, בלי לבקר את אביו.

יעקב נטה את אוהלו. יעקב לא קנה אדמה ולא בנה בית או סוכות כפי שהוא עשה בשכם, ככתוב: "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ" (ביאור:בראשית לג יט). לא נאמר שיעקב חפר בארות. אלוהים אמר ליעקב: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם" (ביאור:בראשית לה א), כלומר, אלוהים אמר ליעקב להתישב ולגור בבית אל. יעקב לא עשה את פקודת אלוהים ועבר למגדל עדר. ייתכן שיעקב למגדל עדר בגלל עדריו הגדולים. בכל אופן אלוהים לא אמר ליעקב ללכת לחברון, לאביו, ולכן יעקב לא היה חייב לפגוש את אביו.

יעקב נע בארץ, שותה מימיה, מאכיל את צאנו, מקים את אוהלו כרצונו ליד ערים ללא בקשת רשות. אפשר שבאמת ארץ כנען היתה ריקה מאנשים, ככתוב: "הָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם" (ביאור:בראשית לד כא) והיה הרבה מקום חופשי ללא בעלים. ניתן להבין שיחסית לעמי כנען, יעקב היה בעל צבא חזק ולכן כולם פחדו ממנו, ככתוב: "וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים, עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם" (ביאור:בראשית לה ה). לאחר שכם, יעקב לא התאמץ לקנות אדמה ולא התיחס בכבוד ליושבי הארץ.

במקום הזה ראובן שכב עם בלהה פילגש יעקב בלי לבקש רשות מאביו, ככתוב: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" (ביאור:בראשית לה כב).

כאשר יעקב ירד למצרים הוא היה בן 130 ויוסף היה בן 39. יוסף נולד כאשר יעקב היה בן 91. יעקב חזר לכנען כשיוסף היה כבן 6 ויעקב היה כבן 97. בני יעקב כבשו את שכם כאשר שמעון ולוי היו לפחות כבני 19, יוסף היה כבן 15 ויעקב בן 106. זמן מה יעקב ישב במגדל עדר, ואחר כך נאמר: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע" (ביאור:בראשית לה כז). כאשר יוסף היה בן 17 יעקב גר בחברון. ניתן להבין שיעקב הגיע לחברון כאשר יוסף היה בן 15-17, יעקב היה 106-108, ויצחק היה 166-168. נראה שיעקב השתהה בשכם כ9 שנים, ואחר כך עוד כשנה במגדל עדר לפני שהוא בא לאביו.

לא נאמר שיעקב שלח שליחים ליצחק או שאל לשלומו. גם כאשר הם נפגשו לא נאמר על התרגשות, חיבוקים ונשיקות.

ייתכן שיעקב לא בא ליצחק מצרוף של כל הסיבות הבאות ביחד:

• אלוהים אמר לו לשבת בבית-אל, ובעקיפין לא ללכת ליצחק.
• אלוהים כבר ברך את יעקב והעביר לו את ברכת אברהם. יעקב חשש לתת ליצחק הזדמנות לנסות "לתקן" את ברכתו.
• יעקב לא רצה שהילדים יושפעו מיצחק בזקנותו.
• יעקב לא רצה שאביו יברך את הילדים לפני מותו, או יבחר אחד מהם כממשיכו.
• יעקב חיכה שבניו יתחתנו ויהיו להם ילדים כדי להראות שברכת אלוהים התקיימה בו.
• יעקב חיכה שאימו תקרא לו לשוב כפי שהיא הבטיחה.
• יעקב חיכה שאביו יקרא לו ויזמין אותו, הן אביו שלח אותו אבל לא הזכיר את שובו.
• יצחק עצמו היה עשיר מאוד בצאן, והיה עדיף שהעדרים לא יתערבבו ולא יהיה סכסוך של רועים, עד שיעקב היה מוכן לקחת אחריות על אביו ולאחד את הרכוש בבעלותו.
• יעקב לא רצה לשמוע את תלונותיו של יצחק שהוא לא בא קודם.
• יעקב פחד מאביו, ככתוב: "וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב, בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (ביאור:בראשית לא נג), אבל ייתכן שיעקב לא אהב את אביו, ולא רצה להיות בחברתו.
• יעקב לא רצה לבייש את אביו ולהראות לו שהוא טעה כאשר הוא בחר את עשו כממשיכו ואדונו של יעקב.
• יעקב לא ידע איזה מתנות לתת לאביו, לכן בבואו הוא לא הביא דבר.
• יעקב חשש שאביו חולה במחלה שתגרום לו ולבניו עיוורון.