קטגוריה:בראשית י כה
ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יׇקְטָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/לְ/עֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽ/אֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְ/יָמָי/ו֙ נִפְלְגָ֣ה הָ/אָ֔רֶץ וְ/שֵׁ֥ם אָחִ֖י/ו יָקְטָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּלְעֵבֶר אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין שׁוֹם חַד פֶּלֶג אֲרֵי בְּיוֹמוֹהִי אִתְפְּלֵיגַת אַרְעָא וְשׁוֹם אֲחוּהִי יָקְטָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּלְעֵבֶר אִיתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין שׁוּם חַד פֶּלֶג אַרוּם בְּיוֹמוֹי אִתְפְּלִיגַת אַרְעָא וְשׁוּם אָחוֹי יָקְטָן: |
רש"י
"נפלגה" - נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם למדנו שהיה עבר נביא שקרא שם בנו ע"ש העתיד ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו שא"ת בתחלת ימיו הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קודם לכן שנאמר ויקטן ילד וגו' ואח"כ ויהי כל הארץ וגו' וא"ת באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו
"יקטן" - שהיה עניו ומקטין עצמו לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו
מפרשי רש"י
[יג] ואם תאמר באמצע ימיו. והשתא לא יהיה צריך לומר שהיה נביא, דיש לומר שקרא לו שם "פלג" כשנפלגה הארץ באמצע ימיו. אבל בסוף ימיו - לא שייך לומר שקראו לו שם בסוף ימים של אדם - כשמת:
[יד] שהיה ענו וכו'. דאם לא כן למה יקרא אותו בשם "יקטן", כדלעיל גבי "להבים" (אות ד):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כה) "ולעבר". וחוץ מזה הוליד עבר שני בנים שכ"א היה אומה בפ"ע, "כי בימיו נפלגה הארץ", היינו שאז היה דור הפלגה שאחזו לשונות אחרות ומנהגים ואמונות זרים והוא נשאר בלשונו ובאמונתו להאמין בה' כמ"ש אלהי העברים נקרא עלינו, וקראוהו פלג שהוא נפלג מיתר הדור, וכבר בארו חז"ל שהיה מדרשו של שם ועבר, שהיו נביאים ובעלי הרוח, ושם אחיו יקטן שהיה קטן ממנו במעלה ומבניו עמדה אומה אחת תחת שם יקטן, וחוץ מזה הוליד י"ג בנים שהיו ראשי אומות שחשב בפסוקים הבאים, וסיים "כל אלה בני יקטן", ר"ל חוץ מבנים הקודמים שלא היו ראשי אומות רק אומה אחת בשם יקטן, צא וחשוב היו מבני שם כ"ו אומות ושלשים מחם וי"ד מיפת הם שבעים אומות, עד שבא אברהם ונעשה ראש אומות בפ"ע וכמ"ש כי אב המון גוים נתתיך: והנה האריכה התורה ביחוס האומות והסתעפותיהם שזה אות או מופת על אמתת הדברים שספר מענין המבול, שמימי המבול עד ימי משה לא היו רק שמונה מאות שנה, ומשה הודיע יחוס כל האומות והסתעפותם בזמן המועט הזה, שא"א שיגיד בזה איזה דבר שאינו אמת שאז היו כולם מבררים שקרות דבריו ח"ו ע"י ד"ה אשר לאומות, מזה התבררו אמתת דברי תוה"ק, וכמו שנבאר עוד בספור ענין דור הפלגה עיי"ש:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
שם האחד פלג. רבי יוסי אומר: הראשונים, על ידי שהיו מכירין את יחוסיהן, היו מוציאין שמן לשם המאורע; אבל אנו שאין אנו מכירין יחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו. ר' שמעון בן גמליאל אומר: הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקדש היו מוציאין לשם המאורע; אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקדש וכו'. אמר רבי יוסי: נביא גדול היה עבר, שקרא את שם בנו פלג ברוח הקודש, שנאמר: כי בימיו נפלגה הארץ. אם תאמר בתחילת ימיו, והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד משפחות הרבה ונתפלגו. ואם תאמר באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש; אלא בסוף ימיו. אברהם אבינו היה בההפלגה בן מ"ח שנים.
ושם אחיו יקטן. שהיה מקטין את עצמו ואת עסקיו:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
התפרקות היבשת
בראשית י כה: " " "ולעבר יולד שני בנים: שם האחד פלג, כי בימיו נפלגה הארץ ..." " ": הפירוש המקובל הוא שבימיו נפלגו אנשי הארץ (ושפות הדיבור) ונתפזרו, בעקבות פרשת מגדל בבל. ניתן להבין את הכתוב באופן מעשי יותר, דרך התבוננות במפת העולם:
אם מסתכלים טוב, רואים שהיבשות של העולם הן כמו תצרף ('פאזל' בלע"ז) . אפשר להרכיב מהן יבשת אחת: אמריקה הדרומית מתאימה לשקע המערבי של אפריקה, אמריקה הצפונית מתחברת לאירופה, אוסטרליה מתחברת לשקע שליד הודו, וגם כל האיים 'מתחברים' לשקעים ביבשות הסמוכות להם. הדעה הרווחת היום בקרב הגיאולוגים היא, שפעם היתה יבשת אחת, והיא התפרקה לכמה יבשות ואיים. לענ"ד זה גם מה שמתואר בתורה. בבראשית א ט כתוב: " " "ייקוו המים אל מקום אחד ותראה ה יבשה" " ":מלשון הפסוק נראה שהיתה אז יבשה אחת בלבד. היבשה הזאת נקראה 'ארץ', כמו שכתוב (א 10) " " "ויקרא א-להים ליבשה ארץ" " ". ובימי פלג ה'ארץ' (כלומר היבשה) התפלגה ליבשות רבות, כמו שכתוב " " "בימיו נפלגה הארץ" " ".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית י כה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.