קטגוריה:במדבר ד מז
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מִ/בֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָ/מַ֔עְלָ/ה וְ/עַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַ/בָּ֗א לַ/עֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַ/עֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּ/אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵילָא וְעַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין כָּל דְּאָתֵי לְמִפְלַח פּוּלְחַן פּוּלְחָנָא וּפוּלְחַן מַטוּל בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵילָא וְעַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין כָּל דְאָתֵי לְחֵילָא לְמִפְלַח פּוּלְחַן מַטַרְתָּא וּפוּלְחַן מַטוֹל בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
"ועבודת משא" - כמשמעו
מפרשי רש"י
אבל עדיין קשה, שנוכל לפרש "עבודת" מלשון מלאכה, ואין מורה זה על עבודת אלקים, רק כמו "עבדה רבה" (בראשית כו, יד), שפירושו פעולה (רש"י שם), ו"עבודה" שכתיב אחריו הוא רצה לומר על עבודה שהיא עבודה להשם יתברך, כי עבודה שהיא במשכן, כגון נעילת שערים (רש"י להלן ח, כה) ושיר וכל הנך, נקראים 'עבודה', מפני שהם כמו העבד המשרת לאדון. ולפיכך נקרא זה "עבודה", ו"עבודת עבודה" פירוש כמו פעולת העבודה, שהיא העבודה לשם יתברך. ולפי זה יהיה לשון "עבודת" נאמר רק על הטורח שהם עושים הלוים, ו"עבודה" הבא אחריו נאמר על עצם העבודה, שהיא לשם יתברך:
[כב] ואותם הפקודים. פירוש, כי אין "ופקדיו אשר ציוה ה' את משה" מחובר ביחד, ויהיה פירושו "ופקדיו אשר ציוה ה' את משה" היה כך וכך, דהא לא נזכר שום דבר אחריו. אלא פירוש "ופקדיו" היה במצוה מבן שלשים, וזהו "אשר ציוה ה' את משה", כי כך נצטווה שיהיה מבן שלשים. אף על גב דכבר כתיב בכל הלוים "מבן שלשים ולמעלה", חזר וכתב כאן "ופקדיו אשר צוה ה' את משה", לומר שכך היה, ולא היה טעות שיהיה נמנה אחר יותר מבן נ', ופחות מבני שלשים על ידי שטעה אחד בשניו. ואשמועינן גבי לוים, משום דאי היה טעות בהם היתה עבודה שלהם פסולה (חולין דף כד.), קאמר "ופקדיו אשר ציוה את משה", ולא היה שום טעות במנין זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַעֲבֹדַת מַשָּׂא – כְּמַשְׁמָעוֹ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר ד מז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.