רש"י על במדבר ד
<< · רש"י על במדבר · ד · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"ובא אהרן ובניו וגו'" - יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו המפורש לו בפרשה זו ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת
"בנסוע המחנה" - כשהענן מסתלק הם יודעין שיסעופסוק ז (כל הפסוק)
"קערות וכפות קשות ומנקיות" - כבר פירשתי במלאכת המשכן
"הנסך" - הכסוי לשון מסך אשר יוסך בהםפסוק ט (כל הפסוק)
"מלקחיה" - כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה
"מחתתיה" - כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים ואין לה מחיצה לפני' אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן
"נרתיה" - לוצי"ש בלע"ז שנותנים בהן השמן והפתילותפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ודשנו את המזבח" - מזבח הנחשת
"ודשנו" - יטלו את הדשן מעליו
"ופרשו עליו בגד ארגמן" - (יומא כא) ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ואינה שורפתו שהיו כופין עליה פסכתר (עירובין קד) של נחשתפסוק יד (כל הפסוק)
"מחתת" - שבהן חותים גחלים לתרומת הדשן שעשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחיצות ומלפניה שואבת את הגחלים
"מזלגות" - צנוריות של נחשת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר
"יעים" - הם מגרפות ובלע"ז ווידי"ל והן של נחושת ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבחפסוק טו (כל הפסוק)
"לכסת את הקדש" - הארון והמזבח
"ואת כל כלי הקדש" - המנורה וכלי שרת
"ומתו" - שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמיםפסוק טז (כל הפסוק)
"ופקדת אלעזר" - שהוא ממונה עליהם לשאת אותם שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן
"פקדת כל המשכן" - ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו והוא המשכן וכל אשר בו כל הסדורים למעלה בפרשה זו אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים על פי איתמר היה כמו שכתוב בפרשת נשאפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
"את יריעת המשכן" - עשר התחתונות
"ואת אהל מועד" - יריעות עזים העשויות לאהל עליו
"מכסהו" - עורות אילים מאדמים
"מסך פתח" - וילון המזרחיפסוק כו (כל הפסוק)
"אשר על המשכן" - כלומר הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב
"ואת כל אשר יעשה להם" - כתרגומו וית כל די יתמסר להון לבני גרשון