ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק רביעי
עריכהמוכר עבדו לגוי או לחו"ל
עריכההמוכר עבדו לעובד כוכבים - הרי זה יצא בן חורין, וצריך גט שחרור מרבו הראשון
ראו גיטין ד, ו. המוכר נקנס ועליו לפצות את הגוי. |
אבל כתב לו אונו שטר מכר - זה הוא גט שחרורו
בין שמכרו לו בין שנתנו לו במתנה - יצא בן חורין, שמא יצא לרשות שאינה רשותו
לוה עליו, אם עשה עליו העובד כוכבים נימוסות סימן אותו, אף שעדיין לא לקחו - יצא בן חורין, ואם לאו - לא יצא בן חורין
נטלו בחובו, או שנפל לו בסיקריקון - יצא בן חורין
ירש עבדים מן העובד כוכבים, עד שלא באו לרשותו - מותר למוכרן לעובד כוכבים
משבאו לרשותו - אסור למוכרן
וכן אתה אומר ביין נסך: עד שלא בא לרשותו - דמיו מותרין; משבא לרשותו - דמיו אסורין.
ישראל ועובד כוכבים שלקחו מקח בשותפות, וחזר ולקחו מקח אחר בשותפות
לא יאמר לו 'טול אתה דברים שבמקום פלוני במקח ראשון, ואני דברים שבמקום פלוני במקח שני'
אבל אומר לו 'טול אתה דברים שבמקום פלוני, ואני דברים שבמקום פלוני במקח ראשון,
טול אתה דברים ואני דברים שבמקום פלוני במקח שני.'
המוכר עבדו בחוצה לארץ - יצא בן חורין, וצריך גט שחרור מרבו שני
ראו ספרי דברים רנט. |
כיצד? - אמר לו 'אני פלוני בן פלוני, מוכר אני עבדי פלוני לפלוני אנטיוכי' - יצא בן חורין
'...לפלוני אנטיוכי השרוי בלוד' - לא יצא בן חורין
ירשו עבדים בחוצה לארץ, עד שלא באו לארץ - מותר למכרן לחוצה לארץ
משבאו לארץ - אסור למכרן לחוצה לארץ.
עבד שברח בחוצה לארץ - אין רבו רשאי למוכרו
יוצא עבד עם רבו לסוריא. לפיכך אם מכרו שם - הרי זה מכור
עבד שיצא לחו"ל עם רבו ע"מ לחזור – כופין אותו את הרב לחזור
ע"מ שלא לחזור – אין כופין אותו לחזור
בא מחו"ל ע"מ לחזור - אין כופין אותו לחזור; שלא לחזור - כופין אותו שלא לחזור.
המוכר עבדו ליריד של עובדי כוכבים - דמיו אסורין, ויוליך לים המלח
וכופין את רבו שיפדנו, אפילו מאה בדמיו, ויוציאנו לחירות
קנס כפול: דמיו אסורים וגם חייב לפדותו. |
בהמה – תיעקר; כסות וכלים – ירקבו; ומעות וכלי מתכות - יוליך הנאה לים המלח.
פירות - את שדרכו לישפך – ישפך, לישרף – ישרף, ליקבר - יקבר
ראו דברים יב ג, שם נראה כר' יוסי, שמספיקה שבירה ואין צורך לשרוף. |
דרך השמדת עבודה זרה
עריכהר' יוסי אומר: עבודת כוכבים שוחק וזורה את האבקה לרוח או מטיל את האבקה לים
אמרו לו: אף היא נעשית זבל כל עוד לא נשרפה, עוד ניתן לזבל איתה את השדות, ולכן עדיין לא התבטלה לגמרי, שנאמר (דברים יג יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וגו' ברישא של הפסוק מתואר שיש לשרוף את שלל עיר הנידחת ששימש לעבודה זרה
אמר להן ר' יוסי: הרי הוא אומר (דברים ט כא) ואת חטאתכם אשר עשיתם וגו' בהמשך הפסוק מתואר שמשה שרף את עגל הזהב
אמרו לו: משם ראיה? - (שמות לב כ) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל
מלמד שבדקן כדרך שבודקין את הסוטות
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (שמואל ב ה כא) וישאם דוד ואנשיו פירש כאילו נשא ברוח
אמרו לו: משם ראיה? (דברי הימים א יד יב) ויאמר דוד וישרפו באש מפרש "וישאום" עשו אותם משואה
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (מלכים א טו יג) וגם מעכה אם אסא המלך
ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת וגו'
אמרו לו: משם ראיה? (דברי הימים ב טו טז) וישרוף בנחל קדרון
אמר להן ר' יוסי: הרי הוא אומר (מלכים ב יח ד) וכתת נחש הנחושת וגו'
אמרו לו: וכי עבודת כוכבים היה? והלא משה עשאו
מלמד שטעו ישראל אחריו עד שבא חזקיה והעבירו.