ביאור:תוספתא/כתובות/י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת כתובות פרק עשיריעריכה

עדיפויות בחלוקת הנכסיםעריכה

(א)

מי שהיה נשוי ב' נשים ומת - הראשונה קודמת, ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה

גירש את הראשונה והחזירה אליו, אחרי שנשא את השניה וחדש לה כתובה ראשונה


ראו משנה י, א. אפילו אם כתב בכתובה מאוחרת את מה שהיה בכתובה המוקדמת – האמצעית קודמת.



ראשונה קודמת לשניה ויורשיה, ושניה ויורשיה קודמין לכתובה שניה של ראשונה
בד"א? בכתובה. אבל במזונות - שתיהן שוות. האשה והבנות - שתיהן שוות.

(ב)
נשא את הראשונה ומתה, נשא את השניה ומת הוא, והיה שם יתר דינר

אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן, ושאר - חולקין
ואם אין שם יתר דינר - שניה ויורשיה נוטלין כתובת אמן, והשאר חולקין בשוה.

(ג)
כתב לזון את בת אשתו ואת בן אשתו - הרי הן כב"ח, וקודמין לכל


ראו משנה יב, א. הקטנים והקטנות לא חייבים לעשות מלאכה, ואפילו אם כתבו שובר שקבלו את מזונותיהם – אין מתחשבים בשובר.
לעניין זכין לקטן וכו' ראו ב"ב ט, ז.



לא יאמר להן צאו ועשו מלאכה, ואני אזון אתכם - אלא יושבין ומעלה להן מזונות
כתב לזון את בת אשתו, ושברה לו - לא כל הימנו
שזכין לקטן ואין חבין לו.

(ד)
האשה שאמרה "מת בעלי" או ניזונת או נוטלת כתובתה


האלמנה יכולה לבחור בין הכתובה והמזונות (משנה יא, א.) גרושה לא. הברייתא מצדיקה את ההבדל ביניהן בכך שאם יבוא הבעל ויערער האלמנה תתגלה כשקרנית, ואילו הגרושה עדיין יכולה לטעון שגרש אותה.
וראו משנה ד, יב, שמדובר כאן במנהג ירושלים ולא במנהג יהודה.



"גרשני בעלי" ניזונת עד כדי כתובתה
מה בין מיתה לגירושין? במיתה אין יכולה להכחיש,
ובגירושין יכולה להכחיש, ושתאמר לו "גירשתני".

(ה)
ג' שהטילו לכיס ונגנבו מהן - מביאין השאר לאמצע וחולקים


ראו משנה י, ד. אם הרויחו – מחלקים באופן יחסי; אם הפסידו מחלקים בשווה.
לווה שמכר את שדהו לאדם אחר, ולקונה יש שטר נאמנות מהמלוה - אינו יכול לטרוף ממנו, ונוצר מעגל דומה לזה שבמשנה ו שם.



שנים שהטילו לכיס, זה ק' וזה ר', ועשו פרקמטיא - שכרן לאמצע
לקח זה בשלו ולקח זה בשלו, ונתערבו - זה נוטל לפי שלו וזה נוטל לפי שלו
יצאו עליהן ג' שטרות כאחד - הראשון נשבע לשני, והשני נשבע לשלישי
רצה שני שלא להשביע את הראשון - שלישי יכול למחות בידו
לוה מאחד, ומכר שדהו לב', וכתב בעל החוב לשני דין ודברים אין לי עמך
אין בעל חוב יכול לגבות, מפני שהניח לו מקום לגבות ממנו.

(ו)
גר שמת, ובזבזו ישראל את נכסיו, ויצתה עליו כתובת אשה ובע"ח


השוו לעיל ד, טז. כאן מדובר שהוא חייב סכום מוגבל ולא על ירושה של כל רכושו. לכן כל הקודם זוכה



גובין מן האחרון שבהן; אין להן - גובין משלפניו; אין להן - גובין משלפני פניו.