ביאור:תוספתא/כתובות/ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת כתובות פרק שלישי עריכה
כהנים ונשותיהם עריכה
שתי חזקות לכהונה בארץ ישראל: נשיאות כפים וחילוק גרנות
מה המשמעות של כהונה ושל חזקת כהן (ראו לעיל ב, ז.)? – תלוי במקום. בחו"ל אין תרומה, ובמקומות שאין שליחי בי"ד מגיעים (ראו ראה"ש ב, ב.) אין גם נשיאת כפים. |
ובסוריא, ועד מקום ששלוחי ר"ח מגיעים - נשיאות כפים אבל לא חילוק גרנות. ובבל כסוריא
ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף באלכסנדריא בראשונה, מפני שהיה ב"ד שם
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות
כך מעשר ראשון חזקה ללויה בחילוק גרנות
והחולק בב"ד אין לו חזקה לכהונה.
הכל נאמנים להעידה, אפילו בנה, אפי' בתה - חוץ ממנה ומבעלה
א"ר זכריה בן הקצב: המעון הזה!
לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו!
ואעפ"כ יחד לה בית בפני עצמה.
היתה נזונת מנכסיו, לא נתיחדה עמו אלא ע"פ בניה.
נאמנות קטן שגדל עריכה
נאמן אדם לומר "שאמר לי אבא משפחה זו טמאה ומשפחה זו טהורה"
ראו משנה ב, י. הקציצה דומה לחילוק הקליות – ראו משנה ב, א. |
"שאכלנו בקציצה של פלונית", ו"שאמר לו רבו לפלוני 'צא וטבול לתרומתך'"
ו"שהיינו מוליכין תרומות ומעשרות לפלוני".
נאמנין ליתן לו, אבל לא להחזיקו לכהונה
או שהיו אחרים מוליכים לו - נאמנים
אבל אם היה עובד כוכבים ונתגייר, עבד ונשתחרר
הרי אלו אין נאמנים לומר "זכור הייתי בפלוני שחייב לפלוני מנה"
ו"דרך פלונית עוברת בשדה פלוני", מפני שהוא כממון
ר' יוחנן בן ברוקה אומר: נאמנין.
אמר ר' יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר "מכאן יצא נחיל זה"
ר' יוחנן בן ברוקה צועד צעד נוסף, ומכשיר עדות של קטן בדיני ממונות אפילו בקטנותו; וראו ב"ק י, ב. אבל גם הוא חושש לאמינות העדות אם הקטן או האשה הלכו וחזרו, והיו עלולים ללחוץ עליהם לשקר. |
במה דברים אמורים? בזמן שהעידו על מעמדן
אבל אם יצאו וחזרו - אין נאמנין, שלא אמרו אלא מתוך הפתוי ומתוך היראה
אחד אנשים ואחד נשים, אחד עבדים ואחד קטנים, נאמנין לומר "מקום זה טמא ומקום זה טהור".
למי יש קנס עריכה
ר' יהודה אומר: קטנה בת ישראל שנשבית, אפי' היא בת עשר שנים
ר' יהודה חולק על ת"ק במשנה ג, ב. |
הרי היא בקדושתה, וכתובתה קיימת
הבא על החרשת ועל השוטה ועל בוגרת ועל מוכת עץ - אין להן קנס
סומא ואיילונית - יש להן קנס.
ר' נחוניא בן הקנה אומר: הבא על אחותו, ועל אחות אביו
השוו משנה ג, א. |
ועל אחות אמו ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה
אין להן קנס
וכן היה ר' נחוניא בן הקנה אומר: יה"כ הרי הוא כשבת לתשלומין.
אחד האונס ואחד המפתה. מה בין אונס למפתה?
אונס נותן את הצער, מפתה אינו נותן את הצער
ר"ש אומר: זה וזה אין נותנין הצער, מפני שסופו לכך
אמרו לו: אין דומה נבעלת ברצון לנבעלת שלא ברצון.
אע"פ שאמרו אונס נותן מיד, לכשיוציא - אין נותן כלום
ראו משנה ג, ד. לאונס אסור לגרש את אנוסתו, אבל אם היא או אביה מתנגדים לנישואין והוא מגרש אותה אין לה כתובה או שכתובתה מנה. וראו בהלכה ט. |
ר' יוסי בר' יהודה אומר: נותן כתובה מנה
אע"פ שאמרו מפתה לכשיוציא נותן, אבל בושתה ופגמה - נותן מיד
מה בין נותן מיד לנותן לאחר זמן? נותן מיד, אם מתה - אביה יורשה
נותן לאחר זמן, אם מתה - בעלה יורשה.
א' האונס וא' המוציא שם רע שגרשו, כופין אותו להחזיר
אם האונס גירש אותה ביוזמתו – עליו להחזירה, ואם הוא כהן - לוקה כי אינו יכול לשאת את גרושתו. |
אם היו כהנים לוקים מ'
א' האונס וא' המפתה, בין היא בין אביה יכולין לעכב
שנא' (שמות כב טז) אם מאן ימאן אביה וגו'
ואומר (דברים כב כט) ולו תהיה לאשה. לו אתה כופה, ואי אתה כופה ליבם.
קטנה מבת יום אחד ועד שתביא ב' שערות - יש לה מכר ואין לה קנס
משתביא שתי שערות ועד שתבגר - יש לה קנס ואין לה מכר, דברי ר"מ
שהיה ר"מ אומר: כל מקום שיש קנס אין מכר, וכל מקום שיש מכר אין קנס
וחכ"א: קטנה מבת ג' שנים ויום אחד ועד שתבגור - יש לה קנס.