פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תוספתא/כריתות/ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת כריתות פרק רביעיעריכה

ההעלמות והחטאותעריכה

(א)

האוכל חמש חתיכות מזבח אחד, בחמשה תמחויין
בהעלם אחד - אין מביא אלא חטאת אחת ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחד.
בחמשה העלמות - מביא חמש חטאות ועל ספיקן מביא חמשה אשמות תלויין, דברי ר' יוסי בר' יהודה
ור' אליעזר בר' שמעון אומר: אפילו אכל חמש חתיכות מחמשה זבחים בהעלם אחד

אין מביא אלא חטאת אחת, ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחד.


לעניין הכלל ראו משנה א, ב. וראו בסוף הפרק הקודם לעניין ההעלמות.
אם אכל לפני זריקת הדם הרי מעל, אפילו אם הוא כהן; ולכן מחמירים ומחייבים אותו בקרבן על כל חתיכה.



זה הכלל: כל המביא על הודעו חטאת - מביא על לא הודעו אשם תלוי
וכל שאין מביא על הודעו חטאת - אין מביא על לא הודעו אשם.
אבל אם אכל ה' חתיכות מזבח א' לפני זריקת דמים, אפילו בהעלם אחד
מביא חטאת על כל אחת ואחת.

קרבנות מיותריםעריכה

(ב)
המביא חטאת ואשם על חטא, ונודע לו שלא חטא


ראו משנה ו, ב. שם נאמר שאשם מיותר יקבר.



עד שלא נשחט - יצא וירעה בעדר. משנשחט - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.

(ג)
שור הנסקל, נמצאו עדיו זוממין - מותר בהנאה.

עגלה ערופה, נמצאו עדיה שסתרו עדות מי שראה את הרוצח זוממין - מותרת בהנאה
חייבי עגלה ערופה שעבר עליהן יום הכפורים - חייבין להביא לאחר יום הכפורים
מצאו את ההורג - בין כך ובין כך הורגין אותו
שנא' (במדבר לה לג) ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו.

(ד)
רבי אליעזר אומר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה


ראו משנה ו, ג.
לעניין גיל אילי האשם ראו פרה א, ג-ד.



היה נקרא אשם חסידים
אמרו עליו על בבא בן בוטי שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום ויום חוץ מאחר יוה"כ יום אחד
אמר: המעון! אילו היו מניחים לי הייתי מביא
אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לבית הספק
וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי, אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
אשם גזילה, אשם מעילה, אשם שפחה חרופה
שהביאה פחות משלשה עשר חודש ויום אחד, שלא בכסף שקלים - פסולין
הביאן יתר על שלשה עשר חודש ויום אחד, אפילו הן זקנים - כשרין.
אשם נזיר ואשם מצורע, שהביאן יתר על שנים עשר חודש - פסולין.
הביאן פחות משנים עשר חודש, אפילו ליום השמיני - כשרין.
הביאן בסלע, הביאן בשקל, הביאן בה' דינרין - כשרין.

אין לחסוך בקרבנותעריכה

(ה)
המפריש שתי סלעים לאשם, לקח באחת מהן איל לאשם


ראו משנה ו, ו. אם הפריש שני סלעים הקרבן צריך להיות שווה לפחות שני סלעים. כאמור בהלכה הקודמת, אם הפריש פחות יכול להיות קרבן זול יותר.



אם היה יפה שתי סלעים - יקרב אשמו, ושניה תפול לנדבה
אם לאו - ירעה עד שיסתאב וימכר, ויביא בדמיו אשם יפה שתי סלעים, ושניה תפול לנדבה.
לקח בהן שני אילים לאשם, אם היה אחד מהן יפה ב' סלעים
יקרב אשמו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר, ויפלו דמיו לנדבה
אם לאו - שניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו, ויביא מהן אשם היפה שתי סלעים, והשאר יפלו לנדבה.
לקח בהן שני אילים לחולין, אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז
היפה שני סלעים יקרב לאשמו, והשני למעילתו.
אחד לאשם ואחד לחולין, אם היה של אשם יפה ב' סלעים - יקרב לאשמו, והשני למעילתו
יביא סלע וחומשה מביתו.
לקח איל אחד בסלע ופיטמו, והרי הוא יפה שתים – כשר. יביא סלע וחומשה מביתו
הפריש איל אחד מעדרו, בשעת הפרשתו יפה סלע, ובשעת הקרבתו יפה שתים - כשר
בשעת הפרשה יפה שתים ובשעת הקרבתו יפה סלע - פסול.

קרבן שאין בו שימושעריכה

(ו)
המביא אשם תלוי על ספק חלב ועל ספק דם, ונודע לו שלא חטא


ראו משנה ו, א.
לפי הברייתא הזו, בניגוד לדעת ר' אליעזר (ראו משנה ד, ב), חייבים להגדיר את מטרת החטאת.
אם התחייב בקרבן עולה ויורד והעשיר – ראו משנה ו, ח.



עד שלא נשחט - יצא וירעה בעדר. משנשחט - תעובר צורתו ויוצא לבית השרפה.
הפריש חטאת לחלב - והביא לדם; לדם - והביאה לחלב; הרי זה מעל ולא כיפר.
הפריש מעות לחטאת החלב - והביאן לחטאת דם; לחטאת דם - והביאן לחטאת חלב
בשוגג – מעל, לפיכך כיפר; במזיד - לא מעל, לפיכך לא כיפר.
הפריש עשירית האיפה והעשיר, עד שלא קדשה בכלי - הרי היא ככל המנחות. תפדה ותאכל
משקדשה בכלי - תעובר צורתה ותצא לבית השרפה
הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר - יוסיף ויקח בה תורין ובני יונה
הפריש תורין ובני יונה והעשיר – סתומים  שלא הגדיר מי משניהם לחטאת ומי לעולה ימותו, שאין פדיון לעוף.
מפורשים - חטאת תמות, ועולה תקרב עולה
הפריש מעות תורין ובני יונה והעשיר - יוסיף ויקח בהן כשבה ושעירה.

שקולים זה כזהעריכה

(ז)
ר"ש אומר: בכ"מ הקדים בריאת שמים לארץ


ראו משנה ו, ט.
ר' שמעון מכריע כחכמים במחלוקת מה נברא תחילה, ראו חגיגה יב א.



במקום אחד הוא אומר (בראשית ב ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים
מלמד ששקולין זה כזה.
בכל מקום הקדים אברהם לאבות.
במקום א' הוא אומר (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'
מלמד ששקולין זה כזה שלשתן.
בכל מקום הקדים משה לאהרן. במקום אחד הוא אומר (שמות ו כו) הוא אהרן ומשה
מלמד ששקולין זה כזה.
בכל מקום הקדים יהושע לכלב
במקום אחד הוא אומר (במדבר לב יב) בלתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון
מלמד ששניהן שקולין זה כזה.