מוסר אביך ג ב
כמו שהמדען לומד על מהותו של חומר על-ידי פירוקו ליסודות המרכיבים אותו, כך גם אנו צריכים ללמוד על מהותה של כל מידה ממידות הנפש על-ידי פירוקה ליסודות הנפשיים המרכיבים אותה.
אמנם, אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שהגענו לפירוק מלא, כי גם את היסודות עצמם אפשר לפרק עוד ועוד עד אינסוף; כך הדבר גם בעולם החומר (שבו מגלים בכל פעם יסודות חדשים, בסיסיים יותר), וגם בעולם הנפש. רק הבורא לבדו הוא פשוט, כל שאר הדברים הם מורכבים. למרות זאת, יש טעם לחקור ולגלות את מרכיבי המידות כמיטב יכולתנו.
כדוגמה ניקח את מידת הגאוה. רגש הגאוה שיש באדם מורכב לפחות מארבעה יסודות:
- א' אהבה מופרזת לעצמו, עד שהוא רוצה שכל הדברים הנעימים בעולם יהיו שלו.
- ב' כח דמיון מטעה, המגדיל כל תכונה טובה שיש לו פי כמה וכמה מהמידה האמתית,
- ג' מחשבה מוטעית, שאם יהרהר בלבו ויחליט שהוא חשוב ומוצלח, יהיה באמת חשוב ומוצלח.
- ד' טיפשות בידיעה מה הן המידות הטובות האמיתיות.
ישנם כמובן עוד פרטים רבים במידת הגאוה, אבל ארבעת אלה הם הגורמים ההכרחיים לכך שמידת הגאוה תיכנס בלב האדם, והם הגורמים שיש לטפל ולתקן כדי לרפא את האדם מגאוותו.
הערה: לגבי הרעיון הכללי של הפרדת מידות רעות לגורמים, ראו ביאור:משלי כא ד
בכל המדות, כאשר נחקור לדעת עיקר שרשן, איך להזהר מאיסוריהן וללכת בהן בדרך הישרה, צריך להבין חומר המדה מהותה וצורתה.
והנה, כמו שאנו רואים שכל החמרים הגשמיים מורכבים מיסודות, וגם היסודות בעצמם מורכבים, וכפי הכלל האמתי שהודיעונו חכמי האמת שאין מציאות פשוטה זולת המאציל אין-סוף עכה"ע אולי: על כל העולמות ברוך הוא, ואפילו הספירות העליונות מורכבות וממוזגות מכללות המדות של מעלה, ש"אין דבר שבקדושה פחות מעשרה", ועל-כן צריך להבין את החומר כמו שהוא בעיקר הרכבתו, וכמו-כן גם המדות שבנפש מורכבות מכחות יסודיים, וכפי הרכבתם ישתנו. וצריך המעיין לדעת האמת, לחקור על פרטי הרכבתם ומחלקותיהם.
כן גם מדת הגאוה בודאי, כמו כל המדות, חמרא אולי צריך להיות: חומרה, החומר שלה אינו פשוט אלא מורכב מתכונות פרטיות. אמנם, מי יודע אם נמצא כל היסודות שמהם הורכבה, והלא גם בחמרים אין אנו בטוחים אם מצאנו כל היסודות (אע"פ שיש מונים כעת ס"ג יסודות, ומתאים הדבר ע"פ דברי הקבלה [1] שעיקר הבנין הוא מס"ג דבינה, מכל מקום הלא יש מילויים דמילויים לכמה בחינות), מכל מקום, כל מה שנוסיף בזה דעת נוסיף לקח, וכשנרגיל עצמנו בשלמות הידיעה בזה, יקל עלינו עול הזיכוך.
ונראה, שהיסודות המובנים בתחלת ההשקפה הם:
- א' אהבת עצמו במדה גדולה מאד, שרוצה למשוך כל נעימות אליו,
- ב' כח דמיון מטעה להגדיל כל מה שיש בו בהרבה כפלים מהמדה האמתית,
- ג' עוד טעות דמיונית, שע"י מה שיהרהר בלבו ויחליט חשיבותו יהיה באמת חשוב ומוצלח, אע"פ שבאמתת המציאות אינו כן, על-כן יתגבר לאמת ולהחזיק דמיונו זה בציור ובדבור ומעשה,
- ד' כלל-הכל הוא סכלות בידיעת מהות המעלות האמתיות מה הן.
- ובודאי נמצא לזה עוד פרטים ופרטי-פרטים, אבל אלה כפי-הנראה לא תבאנה הגאוה בלב מזולתם ולא תתרפא כי אם בהפרדת היסודות הרעים האלה ולצרפם בכור האמת.
הערות שוליים
עריכה- ^ ז) עץ חיים היכל א שער א פרק ג ד. מבוא שערים שער או"א פרק ט, דעת חכמה ידיעה ג סימן כח.