ביאור:ביטוח מפני רעב לצדיקים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




להיות צדיק ( =אדם העושה צדק ) זה לא קל; כדי להיות צדיק, צריך לעשות הרבה ויתורים ולהיות מוכן לרדת ברמת החיים.

אבל יש גבול, שרמת החיים של צדיק אף פעם לא תרד מתחת לו - גבול הרעב. כך לפחות היה בימי דוד המלך:

(תהלים לז כה): "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם".

ובימי שלמה בנו:

(משלי י ג): "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף"( פירוט ).

ואולי גם (משלי יט כג): "יראת ה' לחיים, ושבע ילין בל יפקד רע"( פירוט ).

בכל הפסוקים הללו, לא נאמר שהצדיקים יהיו תמיד במצב טוב יותר מהרשעים; נאמר רק, שהצדיקים לא ירעבו ללחם. עם כל הויתורים שהצדיקים נאלצים לעשות למען הצדק, הם יכולים לפחות להיות בטוחים שה' ידאג לפרנסתם ולא ירעיבם - יש להם מעין "ביטוח אישי" מפני רעב.

כך פירש רש"י על משלי י ב-ג: " "... וצדקה תציל ממוות . ואם תאמר: צדיק שיבזבז נכסיו לצדקה - מהיכן יתפרנס? - לא ירעיב ה' נפש צדיק ..." "

יש להדגיש שוב, שהפסוקים נאמרו בימי דוד ושלמה, כאשר השגחת ה' ליוותה את עם ישראל בארץ ישראל; בתקופות אחרות המצב היה שונה - ראו שכר ועונש בתנ"ך .

בימינו, אפשר להסיק מהפסוקים הללו, שהציבור צריך "ללכת בדרכי ה'" ולדאוג שצדיקים לא ירעבו. למשל, אפשר לחוקק חוק, שכל אדם שמילא את חובותיו כלפי המדינה (שירת בצבא, דיווח על שחיתות וכו') יקבל קיצבת קיום שתוודא שהוא אף פעם לא ירעב.

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/rav