ביאור:מעומד/מקרא/נביאים/ירמיהו/י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ביאור מעומד ומבואר ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

מהדורות נוספות של ירמיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא  :: הביאור הרגיל ללא עימוד

---

אין פחד מאלילים דוממים

שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל!

כֹּה אָמַר יְהוָה:

אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, - כִּי כמו ש... או: דווקא יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה.

כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים - הֶבֶל הוּא, כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ חורץ, כלומר חותך בַּמַּעֲצָד במסור.

בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ, בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת בפטיש ומסמרים, ואולי: בכלי קיבול קטנים בעלי נקב (קב) יְחַזְּקוּם יגרמו להם להיות חזקים, ואולי: ישמרו וחזיקו אותם וְלוֹא יָפִיק יצא. פוק בארמית היא יציאה (הפקה).

כְּתֹמֶר כמו עץ התמר, שאינו אומר דבר - מִקְשָׁה הֵמָּה, וְלֹא יְדַבֵּרוּ,

נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא עומדים גבוהים וגאים אבל - כִּי לֹא יִצְעָדוּ לא יכולים להתקדם. משחק מלים עם המעצד המנסר אותם,

אַל תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי לֹא יָרֵעוּ, וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם! {ס}

איגרת תפילת ירמיהו: גדולת האל והנקמה בעמים מחריבי הארץ

מֵאֵין כָּמוֹךָ יְהוָה! גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה!

מִי לֹא יִרָאֲךָ, מֶלֶךְ הַגּוֹיִם? כִּי לְךָ יָאָתָה!

כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם - מֵאֵין כָּמוֹךָ!

וּבְאַחַת ובסך הכל טעות אחת - יִבְעֲרוּ יהיו בעלי מוח שרוף, כלומר טפשים וְיִכְסָלוּ: מוּסַר הֲבָלִים, עֵץ הוּא!

כֶּסֶף מְרֻקָּע - מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב - מֵאוּפָז!

מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים אומנים כֻּלָּם.

וַיהוָה - אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא!

אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם!

מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ.{ס}

{{{1}}}

כִּדְנָה כזה, כלומר: כך תֵּאמְרוּן לְהוֹם:

אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ,

יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה. {ס}

עֹשֵׂה אֶרֶץ - בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל - בְּחָכְמָתוֹ, וּבִתְבוּנָתוֹ - נָטָה מתח והעמיד בזוית הנכונה. במקרא נטה הוא פעולת הקמת האוהל, ואולי מקורו בצליל קביעת היתדות שָׁמָיִם.

לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם - בַּשָּׁמַיִם, וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה (ארץ) הָאָרֶץ,

בְּרָקִים - לַמָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו המחסנים שלו, האוגרים את הרוח.

נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת, הֹבִישׁ ייבש אותו - העלים אותו, או: גרם לו בושה כָּל צוֹרֵף - מִפָּסֶל,

כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ הפסל שהוא יצק, מלשון סיכה: מזיגת נוזל צמיגי וְלֹא רוּחַ בָּם!

הֶבֶל הֵמָּה! מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים! בְּעֵת פְּקֻדָּתָם כשצריכים אותם ופוקדים (סופרים) אותם או קוראים להם. או: כשיבוא זמנם לעונש יֹאבֵדוּ הפסלים, ועושיהם.

לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב! כִּי לעומת הפסלים יוֹצֵר הַכֹּל הוּא! וְיִשְׂרָאֵל - שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ,

"יְהוָה צְבָאוֹת" - שְׁמוֹ. {ס}

אִסְפִּי מֵאֶרֶץ - כִּנְעָתֵךְ, (ישבתי) יֹשֶׁבֶת בַּמָּצוֹר!! {ס}

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה:

הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת, וַהֲצֵרוֹתִי לָהֶם - לְמַעַן יִמְצָאוּ מלשון מיצוי. כלומר: על מנת שיוציאו את הטוב שבהם. {ס}

אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי! נַחְלָה מַכָּתִי! - וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי מלשון מחול, סובב על. כלומר: קרה לי במקרה, וְאֶשָּׂאֶנּוּ.

אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ, בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם,

אֵין נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי, וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי.

כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים, וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ,

עַל כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ, וְכָל מַרְעִיתָם נָפוֹצָה. {ס}

קוֹל שְׁמוּעָה רעש חזק הִנֵּה בָאָה, וְרַעַשׁ גָּדוֹל רעידת אדמה חזקה מֵאֶרֶץ צָפוֹן,

לָשׂוּם אֶת עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה, מְעוֹן תַּנִּים מקום המגורים של תן. ואולי הכוונה לנחשים "תנינים"! {ס}

יָדַעְתִּי יְהוָה - כִּי לֹא לָאָדָם אין האדם קובע את - דַּרְכּוֹ המסלול בו הולך ודורך, לֹא לְאִישׁ הֹלֵךְ, וְהָכִין אֶת צַעֲדוֹ...

יַסְּרֵנִי יְהוָה, אַךְ בְּמִשְׁפָּט רק בצדק לפי המשפט, אַל בְּאַפְּךָ בלי לכעוס עליי! - פֶּן תַּמְעִטֵנִי.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ,

כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב, וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ, וְאֶת נָוֵהוּ המקום היפה (נאת המדבר שלהם) הֵשַׁמּוּ! {פ}