ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איכה/א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של איכה א)
אֵיכָה איך? שאלה המביעה צער או תדהמה על המצב יָשְׁבָה בָדָד ישבה לבד, בבידוד הָעִיר
רַבָּתִי עָם מרובת התושבים - הָיְתָה כְּאַלְמָנָה,
רַבָּתִי הגדולה והחשובה בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי שולטת מלשון שׂררה בַּמְּדִינוֹת - הָיְתָה לָמַס מקור לעבדים הנחטפים ממנה ונמכרים. {ס}
בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ,
אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ בעלי בריתה לשעבר.
כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים! {ס}
גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי בגלל העוני הכבד שהיה לה בארצה וּמֵרֹב עֲבֹדָה,
הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם - לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ.
כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים בזמן המצור.. {ס}
דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד!
כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים, ...בְּתוּלֹתֶיהָ בנות העיר שבימי חג היו נוהגות לצאת במחול נּוּגוֹת מלאות יגון, צער,
וְהִיא? מַר לָהּ! {ס}
הָיוּ צָרֶיהָ אויביה לְרֹאשׁ למנהיגים, אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ יושבים בשלוה,
כִּי יְהוָה הוֹגָהּ הביא עליה יגון עַל רֹב בגלל כל פְּשָׁעֶיהָ,
עוֹלָלֶיהָ הילדים הרכים שלה הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר. {ס}
וַיֵּצֵא (מן בת) מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ האנשים המכובדים של העיר, שהיוו את ההדר שלה,
הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא שלא מָצְאוּ מִרְעֶה,
וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. {ס}
זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ
כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם -
בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ.
רָאוּהָ צָרִים, שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ. {ס}
חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל כֵּן לְנִידָה כאישה המנודה לפי החוק המקראי ונותרת בבידוד בימי המחזור הָיָתָה,
כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ,
גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר הסתובבה כדי שלא יראו את פניה (מבושה). {ס}
טֻמְאָתָהּ הדם הטמא בְּשׁוּלֶיהָ בשולי שימלתה, או במוצא הגוף מלשון השלה והוצאה כמו שליה, לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ לא חשבה על התוצאות שיבואו לה מהתנהגותה
וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ!
רְאֵה יְהוָה אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב. {ס}
יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ,
כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ,
אֲשֶׁר צִוִּיתָה (למשל בדברים כג) לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ. {ס}
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם,
נָתְנוּ מַחֲמַודֵּיהֶם בְּאֹכֶל - לְהָשִׁיב נָפֶשׁ!
רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה מזולזלת (אין הכוונה לזלילה). {ס}
לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ,
הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי, אֲשֶׁר עוֹלַל לִי,
אֲשֶׁר הוֹגָה הביא יגון יְהוָה בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ כעסו. {ס}
מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה והאש שברה אותן,
פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי, הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר,
נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה משתוממת או שממה כָּל הַיּוֹם דָּוָה חולה, כואבת; וגם נידה (פרשת היולדת (תזריע)). {ס}
נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ,
יִשְׂתָּרְגוּ הסתבכו עָלוּ עַל צַוָּארִי! הִכְשִׁיל כֹּחִי!
נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם. {ס}
סִלָּה השפיל כָל אַבִּירַי גיבורי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי,
קָרָא עָלַי מוֹעֵד קבע זמן מראש לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי,
גַּת כמו על ענבים בגת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה! {ס}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם,
כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשִׁי,
הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים אבלים היושבים לבד כִּי גָבַר אוֹיֵב. {ס}
פֵּרְשָׂה בתפילה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ,
צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו שסביב לו יהיו צָרָיו,
הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם. {ס}
צַדִּיק הוּא יְהוָה כִּי פִיהוּ מָרִיתִי,
שִׁמְעוּ נָא כָל הָעַמִּים וּרְאוּ מַכְאֹבִי,
בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי! {ס}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי! - הֵמָּה רִמּוּנִי,
כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי - בָּעִיר גָּוָעוּ
כִּי בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ להם, לעצמם וְיָשִׁיבוּ כדי להשיב אֶת נַפְשָׁם. {ס}
רְאֵה יְהוָה כִּי צַר לִי!
מֵעַי חֳמַרְמָרוּ התלחלחו ומתהפכים מהזוועה,
נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי,
מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב! בַּבַּיִת כַּמָּוֶת. {ס}
שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין מְנַחֵם לִי!
כָּל אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי - שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ,
הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ - וְיִהְיוּ כָמוֹנִי. {ס}
תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ,
וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעָי,
כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי
. {פ}
}}
ביאור:איכה · א · >>
הבהרה: | ||
---|---|---|
|