ביאור:אסתר א - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ביאור:כותרת עליונה לפרק תנך - מעומד

סדרה א' (מתוך חמש) לפי החלוקה הארץ ישראלית, החלוקה לפרקים וציונו כפרק "א'" - הוא למעשה פרק 1, ולפי החלוקה הנוצרית



שושן במפות גוגל

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ - שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה 127 בעברית מקראית מְדִינָה ערים גדולות, או מחוזות משפטיים (מלשון "דין"
בַּיָּמִים הָהֵם -
מפת ממלכות הפרת והחידקל לפני כארבעת אלפים שנה
כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן בירת עילם והפרתים יותר ממאה ק"מ מזרחית לחידקל הַבִּירָה לפי ארכיאולוגים וחוקרים מדובר בחלק של העיר שושן המיוחד למלך....
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ,
עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: חֵיל פָּרַס וּמָדַי בממלכה הפרתית המאוחדת לאחר כורש - הַפַּרְתְּמִים פרס ומדי המאוחדים תחת הממלכה הפרתית או ה'פרתמית'. או: אחראים על מחוזות וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו המשתה היה אצלו, והם ראוהו אישית. או: שרי המדינות, אשר בדרך כלל רואים אותו ועובדים איתו אישית.
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ - יָמִים רַבִּים: שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם 180 יום כלומר חצי שנה פחות חצי שבוע.
וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת בדים צבעוניים יקרים, חז"ל טוענים שחלק מהתפארת היתה מאוצרות בית המקדש השדודים, שהגיעו דרך בבל שנכבשה שנים קודם אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן צבע סגול אדמדם יקר ערך, המופק מהחלזון הימי 'ארגמון הקוצים', עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ שיש,
מנורה מודרנית העשויה כולה מבהט איטלקי ('אלבסטר' מהסוגים הלבן והחום). קוטר הבסיס הוא 13 ס"מ. בהט הוא כינוי לחומרים גבישיים
בסיס המנורה
מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת {{ב|בַּהַט| וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.
וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים נוהגים לרמז כאן על כלי המקדש, על ידי קריאת המגילה לפי נגינת טעמי-המקרא בקריאת מגילת איכה וְ'יֵין מַלְכוּת' - רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ!
וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת על פי הכלל (הבא): 'אֵין אֹנֵס', כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ אדוני הבית, כלומר המשרתים האחראים במשמרות השונות: 'לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ'.
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה 'מִשְׁתֵּה נָשִׁים', בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס,
- שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ...
לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה המדרש טוען שהיתה הנסיכה הבבלית לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּכֶתֶר מַלְכוּת חז"ל דרשו כאן, בכתר מלכות בלבד, כלומר עירומה לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ - כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים. וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ!
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים -
- כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין...
- וְהַקָּרֹב אֵלָיו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן -
שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת...
כְּדָת: "מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי? - עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - בְּיַד הַסָּרִיסִים!
וַיֹּאמֶר

מומכן [מְמוּכָן] לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה!
כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים - לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן יש לשער שהכתוב מתלוצץ כאן על חשבון ה"עיצה הטובה", ומניח שגבר "אמיתי" אינו זקוק לעצת אחשורוש, או שהקורא היהודי החי באהבה ורעות עם אשתו לועג למעמדות במשפחה הנוכרית,
בְּאָמְרָם: הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה.
וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה - לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ!
וּכְדַי והדבר יביא לידי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף כעס ומהומות!!
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב כנראה ביטוי פרסי - החוזר פעמים רבות במגילה זו יֵצֵא 'דְבַר מַלְכוּת' מִלְּפָנָיו,
וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר חוק שאינו מוגבל בזמן,
אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא היפוך ההוראה - מעתה אסור לה לבוא גם אם היא נקראת וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -
וּמַלְכוּתָהּ - יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ ה'חברה' שלה, אך למעשה הרעה לה, כי היא לוקחת את מקומה, הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.
וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ - כִּי רַבָּה הִיא גדולה היא - כלומר: השטח והאוכלוסיה תחת שלטונו עצומים ואין לזלזל בסדר הציבורי
וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן - לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן.
וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה - כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם - כִּלְשׁוֹנוֹ:
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ יש כאן לעג לסובלנות הפרסית, והיתוליות, כביכול הרשאת הרב-תרבותיות היתה בעצם דאגה לשלטון הגברים בביתם וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.