ביאור:מ"ג ויקרא כב כא

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

ויקרא כב · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג

וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיקֹוָק לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן

פירוש "לפלא נדר"

רש"י

לפלא נדר. להפריש בדיבורו:

אבן עזרא

לפלא. לפרש:

תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ:

מה פסוק זה מלמד בעניינה של הפרשה?

ספורנו

ואיש כי יקריב זבח שלמים לה'. באר שאף על פי שהם קדשים קלים, ובהם לא יתחייב זכרות, כמו שבאר למעלה באמרו "אם זכר אם נקבה" (ג, א), מכל מקום יתחייב בהם התמות, ובאר הטעם בזה באמרו "לא תקריבו אלה לה'", שאין ראוי להקריב בעל מום לאל יתברך. והוסיף טעם שני באמרו "ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה'", אם אולי נפל בו מום אחר שהקדישוה הבעלים, לא יעלו האמורים למזבח, כי אין ראוי שיהיה בקרבן מום הנמאס לפניו.