ביאור:מ"ג בראשית כא יב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָעריכה
אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר אליך שרה. אל ירע בעיניך מה שתאמר בדבר הנער והאמה לגרשם עם סימני עבדות, כאמרו "שם על שכמה" (פסוק יד). שמע בקלה. כי בדין אמרה לעשות כך. כי ביצחק יקרא לך זרע. וישמעאל ובניו יהיו עבדים לו, "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בו.
כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּעריכה
שמע בקלה. (בקול רוה"ק שבה) למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות:
כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:עריכה
יקרא לך זרע. בריתי שהקימותי לזרעך לתת להם את ארץ כנען כדכתיב כי גר יהיה זרעך וגו' על יצחק הבטחתיך:
[מובא בפירושו לדברים פרק ב' פסוק ד'] וטעם אחיכם בני עשו. שיחוס ישראל מן אברהם, וכל זרעו אחים, כי כולם הם נמולים, וזה טעם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (להלן כג ח). רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין וכל בני קטורה אינם באחוה, מן הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב):
[מובא בפירושו לפרק י"ז פסוק ה'] ולא יקרא וגו' והי' שמך וגו'. במדרש ב"ר אמרו (פמ"ד) וז"ל ויאמר אברם הן לי אמר ר' שמואל בר יצחק המזל דוחקני ואומר לי אברם אין אתה מוליד אמר לו הקדוש ברוך הוא כדבריך אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי לא ילדה שרה תלד עכ"ל. קשה הרי מצינו שילד אברהם את ישמעאל קודם שנקרא שמו אברהם: עוד צריך לדעת אומרו שרי לא ילדה וכו' נדרשתי ללא שאלו שהרי לא טען אלא אברם. לא היה לו להשיב אלא אברם וכו' כי שרי מי הזכירה: ונראה להיות שעיקר בנים של אברהם הם אשר תוליד לו שרה דכתיב כי ביצחק וגו' ואברהם אבינו ע"ה ידע זה ברוח הקודש כי ישמעאל אינו אלא בירורי פסולתו של יצחק וראה במזל כי עיקר זרעו לא יצא לעולם כי מן הסתם לא יגיד המזל אלא על איש עם בת זוגו, ולזה אמר אברם אינו מוליד כי לידת ישמעאל אינו לידה כאומרו כי ביצחק יקרא לך זרע, ובזה יתיישב למה בתשובת ה' אליו הזכיר שרה כי היא עיקר לידת אברהם:
[מובא בפירושו לפרק י"ז פסוק ו'] ונתתיך לגוים. לשון רש"י, ישראל ואדום, שהרי ישמעאל כבר היה לו ולא היה מבשר עליו. ואיננו נכון בעיני שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו, והוא אינו מקיים המילה, וגם לא נצטוה עליה, כמו שדרשו בסנהדרין (נט:) כי ביצחק ולא כל יצחק. אבל ישראל לבדם יקראו גוים ועמים, וכן אף חובב עמים (דברים לג ג), עמים הר יקראו (שם יט), אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד). גם אחרי הולדת השבטים כולם אמר גוי וקהל גוים יהיה ממך (להלן לה יא), ונתתיך לקהל עמים (להלן מח ד):