ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק ראשון

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת שקלים

פרק ראשון - באחד באדר עריכה

ירושלמי שקלים, פרק א, הלכה א עריכה

-----------------------------------דף א עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף א


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני' באחד באדר א_אמשמיעין על השקלים א_בועל הכלאים. א_גובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים. ועושין כל צורכי הרבים. ומציינין את הקברות. א_דויוצאין אף על הכלאים:

גמ’: תנן, באחד באדר משמיעין על השקלים. ולמה דווקא באחד באדר ? כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן, ותיתרם תרומת הלשכה מן התרומה החדשה בזמנה א_הבאחד בניסן. ואמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , למה תורמים דווקא באחד בניסן? מפני שסמכו תרומת הלשכה כתחלתה. דכתיב (שמות פקודי מ יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן. ותני עלה. ביום שהוקם המשכן, בו ביום נתרמה התרומה. רבי טבי רבי טבי° ורבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° אמרו בשם כהנא רב כהנא°, נאמר כאן (במדבר פינחס כח יד) ’‘‘עלת חדש בחדשו לחדשי השנה. ונאמר להלן (שמות בא יב ב) החדש הזה ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. מה חדשי שנאמר להלן, אין מונין אלא מניסן. אף חדשי שנאמר כאן, אין מונין אלא מניסן. אמר רבי יונה רבי יונה°, שבק  עזב רבי טבי רבי טבי° ראשה דמתניתא, ואמר סופה דלא כן ולא היה צריך לעשות כך כיוון שלא מובן ההקשר למחצית השקל והיה לו לומר כהדא דתני (במדבר פינחס כח יד) זאת עולת חדש בחדשו. יכול יהא תורם בכל חדש וחדש? תלמוד לומר בחדשו לחדשי השנה. בחודש א' הוא תורם לכל חדשי השנה. יכול באיזה חדש שירצה? נאמר כאן חדשי, ונאמר להלן חדשי. מה חדשי שנאמר להלן, אין מונין אלא מניסן. אף חדשי שנאמר כאן, אין מונין אלא מניסן. תנן, באחד באדר משמיעין על השקלים. מהו משמיעין? רב הונא רב הונא° אמר מכריזין. היך מה דאת אמר (דברי הימים ב כ"ד, ט') ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא לה’ משאת משה עבד האלקים על ישראל במדבר סיני. תמן תנינן, אין בין אדר הראשון לאדר השני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אף שימוע שקלים וכלאים ביניהם.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ויאות. כלום אמרו משמיעין על השקלים, לא כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן? אם אתה אומר באדר ראשון, עד כדון אית תמן שיתין יומין. כלום אמרו יוצאין אף על הכלאים, לא כדי שיהיו הצמחין ניכרין? אם את אומר באדר ראשון, עד כדון אינון דקיקין. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאל. מעתה, בני בבל יהיו משמיעין על השקלים מראשו של חורף, כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן? התיב רבי עולא רבי עולא° קומי רבי מנא רבי מנא°. למה שיצטרכו בני בבל לתרום קדם? והא תנינן, א_ובג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה. בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג. נימר  אולי אילין דקריבין בפרוס הפסח. אילין דרחיקין בפרוס העצרת. ואילין דרחיקין מנהון בפרוס החג? אמר לו, התרומה כולה כאחת היא באה. ולמה אמרו בג' פרקים תורמים את הלישכה? כדי לעשות פומבי לדבר שלכל אחד מישראל חלק בקרבנות. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, הן נקרא

-----------------------------------דף ב עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] ולא נבעת? לטובה (שמות ויקהל לה כב) רק כל נדיב לב. לרעה (שמות כי תשא לב ג) ויתפרקו כל העם וגומר. לטובה (שמות יתרו יט יז) ויוצא משה את העם. לרעה (דברים דברים א כב) ותקרבון אלי כלכם. לטובה (שמות בשלח טו א) אז ישיר משה ובני ישראל. לרעה (במדבר שלח יד א) ותשא כל העדה וגו'. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° ועוד כתיב (צפניה ג', ז') אכן השכימו השחיתו. שכל השחתה שהיו עושין, בהשכמה היו עושין אותה. אמר רבי אבא בר אחא רבי אבא בר אחא°, אין את יכול לעמוד על אופיה של אומה זו. נתבעין לעגל ונותנין. נתבעין למשכן ונותנין. תנא °רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בן חנינא. כל ציווי התרומה למשכן באה כדי לכפר על חטא העגל כהדא מתניתא דתניא (שמות תרומה כה יז) ועשית כפורת זהב טהור. יבא זהב של כפורת, ויכפר על זהב של עגל. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° . ג' תרומות נאמרו בפרשה הזאת. תרומת אדנים, ותרומת שקלים, ותרומת המשכן. (שמות תרומה כה ב) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו' זו תרומת אדנים. מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. זו תרומת שקלים. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. זו תרומת המשכן. תרומת המשכן למשכן, מה שירצו יביאו. תרומת שקלים לקרבן, מה שירצו יביאו ובלבד שיהא יד כולן שוה. שנאמר (שמות כי תשא ל טו). העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. תרומת אדנים לאדנים אמר רבי אבון רבי אבין°, אף בפרשה הזאת כי תשא שקראים בשבת שקלים נאמר בה ג' תרומות (שמות כי תשא ל יג) מחצית השקל תרומה לה'. יתן תרומת ה'. לתת את תרומת ה': בט"ו בו קורין את המגילה בכרכים. לא כן אמר °רבי חלבו רבי חלבו, דרב הונה רב הונא° ורב רב (אמורא)° אמרו בשם רבי חייא רבה רבי חייא רבה°, הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה ולמה הזכיר רק את יום ט”ו? התנא לא בא ללמד הלכות מגילה אלא כל כוונתו ללמדך שכל המצות הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות באדר ראשון. ולזה די בדוגמא אחת, וכיוון שעסק במנהגים שנוהגים בט”ו, הזכיר גם מקרא מגילה בכרכים שחל בט”ו. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי אחא רב אחא° הוון יתבין. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° לרבי אחא רב אחא°, לא מסתברא שדברי °רבי חלבו רבי חלבו, שאמר שאם קרא בי”ד יצא ואין צריך לחזור ולקרא בט”ו, זה דווקא לשעבר בדיעבד שכבר עבר ט”ו. אבל להבא לכתחילה לא, וחייב לחזור ולקרא בט”ו. דהא תני מקום שנהגו לקרותה שני ימים מספק, קורין אותה שני ימים ואם אפילו לכתחילה בן כרך יוצא בי”ד למה לקרא יומים? הרי קראו בי”ד. אמר לו אוף אנא סבר כן. אמר רבי מנא רבי מנא°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] ויאות, אילו בן כרך משקרייא בי"ד אינו חוזר וקרייא בט"ו, שמא שומעין לו? אם את אומר כן, נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, מצוות הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות בראשון. א_זחוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה שבשניהם אסור. °רבי אבא רבי אבא (תנא) ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. רב הונא רבה דציפורין רב הונא רבה דציפורין° אמר, הנהיג רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בציפורין כהדא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. לא אמר אלא הנהיג, הא להלכה, לא. א_חאבל לענין שטרות, באדר ראשון כותבין אדר ראשון, ואדר שני כותבים אדר סתם. רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר, אדר ראשון סתם, אדר שני כתבים אדר תניין אדר ב’: תנן, מתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים. ועושין כל צרכי רבים: א_טאלו הן צרכי רבים. דנין דיני ממונות דיני נפשות ודיני מכות. א_יופודין ערכין וחרמים והקדישות. ומשקין את הסוטה. ושורפין את הפרה. ועורפין עגלה ערופה. ורוצעין עבד עברי. ומטהרין את המצורע. ומפרקין את המנעל מעל גבי האימום, ואין מחזירין אותו. תמן תנינן, משקין בית השלחין בחול המועד פסח . א_יאומציינין על הקברות. לא כבר ציינו מאדר? תיפתר שירד שטף של גשמים ושטפו: ויוצאין אף על הכלאים בחול המועד פסח. לא כבר יצאו מאדר? תיפתר א_יבשהיתה השנה אפילה, ואין הצמחין ניכרין. תנן, ומציינין את הקברות. מניין לציון? רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי יעקב בר בת יעקב רבי יעקב בר בת יעקב° אמרו בשם רבי חונייא דברת חוורין רבי חונייא דברת חוורין°, ואמרי לה רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמרו בשם רבי חונייא דברת חוורין רבי חונייא דברת חוורין°, ואמרי ליה חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי עוזיאל בריה דרב חונייא דבית חוורן רבי עוזיאל בריה דרב חונייא דבית חוורן° אמרו בשם רבי חונייא דבית חוורן רבי חונייא דבית חוורן° שנאמר (ויקרא תזריע יג מה) טמא טמא יקרא. כדי שתהא הטומאה קוראה לך בפיה, ואומרת לך פרוש. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° מדכתיב (יחזקאל ל"ט, ט"ו) ועברו

-----------------------------------דף ג עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון. עצם, מכאן א_יגשמציינין על העצמות. אדם, מיכן שמציינין על השדרה והגלגולת. ובנה, מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה. דאם אומר את על גבי אבן תלושה, אף היא הולכת ומטמא במקום אחר. אצלו, שלא יסמן על הטמאה אלא לידו במקום טהרה. ציון, מיכן לציון. מצא א_ידאבן אחת מצויינת, אף על פי שאין מקיימין עושין כן, המאהיל עליה טמא. שאני אומר, מת קמצוץ שמרגלותיו מונחים אצל ראשו ואינו תופס אלא מקום האבן הזו היה נתון תחתיה שאדם שלא בקיא בהלכה ציין על גבי הטומאה. היו שתים, המאהיל עליהן טהור, וביניהן טמא. אם היה חורש בינתיים, הרי הן כיחידיות, שביניהן טהור ותחתיהן טמא. תני אין מציינין על הבשר, שמא נתעכל הבשר. רבי יוסטא בר שונם רבי יוסטא בר שונם° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°, ולא נמצא מטמא טהרות למפרע? אמר לו, מוטב שיתקלקלו בו לשעה, ואל יתקלקלו בו לעולם

ירושלמי שקלים , פרק א, הלכה ב עריכה

מתני’: אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, א_טובראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן. משרבו עוברי עבירה, היו משליכין לדרכים. אחר כך התקינו שיהו מפקירין את כל השדה:

גמ’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כו'. תניא אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן, והיו שמחים ב' שמחות. אחת שהיו מנכשין שדותיהן, ואחת שהיו נהנין מן הכלאים. משרבו עוברי עבירה, היו משליכין על הדרכים. אף על פי כן היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן. התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה. ומניין א_טזשהפקר בית דין הפקר? דכתיב



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] (עזרא י', ח') וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים, יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. מניין שהיא פטורה מן המעשרות? רבי יונתן בריה דרב יצחק בר אחא רבי יונתן בריה דרב יצחק בר אחא° שמע לה מן הדא דתנן, א_יזאין מעברין את השנה, לא בשביעית ולא במוצאי שביעית. ואם עיברוה, הרי זו מעוברת. וחודש א' שהוא מוסיף בשביעית, לא פטור ממעשרות הוא? עד כדון שביעית ברור למה לא מוסיפין, מוצאי שביעית מאי טעמה? אמר רבי בון רבי אבין°, שלא לרבות באיסור חדש. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הדא דאת אמר שאין מעברים שביעית, עד שלא התיר °רבי רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר °רבי רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, היא שביעית היא של שאר שני שבוע: אמר רבי מנא רבי מנא°, הדא דאת אמר שאין מעברים מוצאי שביעית, בראשונה שהיו השנים כתקנן והתבואה הייתה מתבשלת בזמנה קדם פסח. אבל עכשיו שאין השנים כתקנן, היא שביעית היא שאר שני שבוע. תני, של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל עיברוה במוצאי שביעית מיד. אמר רבי אבון רבי אבין°, אין מן הדא אתה רוצה להביא ראיה שהפקר בית דין הפקר , לית את שמע מינא כלום שאולי זה גזרת הכתוב שהרי התורה צוותה לעבר דכתיב (דברים ראה טז א) שמור את חודש האביב. שומריהו א_יחשיבוא בחידושו. והיידא אמרה דא שהפקר בית דין הפקר? הא דתנן א_יטגדיש שלא לוקט תחתיו, כל הנוגעות בארץ הרי הן של עניים. ואמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ד°בית שמאי בית שמאי היא שסוברים הפקר לעניים הפקר . דאי כ°בית הלל בית הלל, עניים אוכלים ומעשרין. ואמר לו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, שמענו שהוא פטור ממעשר דברי הכל משום קנסא שהפקר בית דין הפקר

ירושלמי שקלים, פרק א, הלכה ג עריכה

מתני’: א_כבחמשה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה. בכ"ה בו, ישבו במקדש. משישבו במקדש התחילו

-----------------------------------דף ד עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] למשכן. א_כאאת מי ממשכנין? לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים. אבל לא נשים ועבדים וקטנים. וכל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו, שוב אינו פוסק. א_כבאין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, העיד °בן בוכרי בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל, אינו חוטא אבל אינם חיבים. אמר לו °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי, לא כי. אלא א_כגכל כהן שאינו שוקל, חוטא. אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן (ויקרא צו ו טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו, היאך נאכלין:

גמ’: אין ממשכנין את הקטנים: הא לתבוע, תובעין. הדא דתימר, בשהביא שתי שערות. אבל אם לא הביא שתי שערות, לא בדא. ולמשכן אין ממשכנין אף על פי שהביא ב' שערות. תנן, אין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום כיני מתני'  כך כוונת המשנה, אין ממשכנין את הכהנים מפני דרך הכבוד: תנן, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, העיד °בן בוכרי בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל אינו חוטא. אמר לו °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי, לא כי. אלא כל כהן שאינו שוקל,חוטא: אמר רבי ברכיה רבי ברכיה°, טעמא ד°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי דכתיב (שמות כי תשא ל יג) זה יתנו. זה בגמטריא י"ב י”ב שבטים יתנו. אמר רבי טבי רבי טבי° בשם רב המנונא רב המנונא°, כן משיבין חכמים ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שפטר כהנים ממחצית השקל. מפני שאם יהיו שותפים במנחת העומר ושתי הלחם יהיו טעונים שרפה כמו כל מנחת כהן. כשם שחטאת יחיד מתה, א_כדואין חטאת ציבור מתה. כך מנחת כהן יחיד קריבה כליל, ואין העומר ושתי הלחם ולחם הפנים שהם מנחת הציבור קריבה כליל. וקשיא, משיבין לאדם דבר שאינו מודה בו? והרי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי סובר שחטאת ציבור מתה דתנן, שאין חטאת ציבור מתה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, תמות. נראה של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ציבור זה שותפות של יחידים. ואילו לרבנון ציבור זה ישות חדשה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] והוא מותיב לן, המנחות אם יקנו בכסף שתרמו הכהנים זו לא נדבת יחיד היא? ואינון מתיבין ליה, מכיון שנמסרה לציבור, כמי שהיא נדבת ציבור. כתיב (שמות כי תשא ל יג) כל העובר על הפקודים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה. חד אמר, כל דעבר בימא בקריעת ים סוף יתן. וחרנא אמר, כל דעבר על פיקודייא  מי שנמנה יתן. מאן דאמר כל דעבר בימא יתן. מסייע ל°רבי יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי. מאן דאמר כל דעבר על פיקודייא יתן מסייע לבן בוכרי

ירושלמי שקלים , פרק א, הלכה ד עריכה

מתני’: אף על פי שאמרו במשנה הקדמת אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו מקבלין מידן. א_כההנכרי והכותי ששקלו, אין מקבלין מהן. ואין מקבלין מידם, קיני זבין, וקיני זבות, וקיני יולדות, וחטאות ואשמות. א_כוזה הכלל, כל שנידר ונידב, מקבלין מידן. וכל שאין נידר ונידב, אין מקבלין מידן. וכן מפורש על ידי עזרא, שנאמר

-----------------------------------דף ה עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] (עזרא ד', ג') לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו. א_כזואלו שחייבין בקלבון דבר מועט שמוסיפים על מחצית השקל. לוים, וישראלים, וגרים, ועבדים משוחררים. אבל לא כהנים, ונשים, ועבדים, וקטנים. השוקל על יד בשביל כהן, על יד האשה, על יד עבד, על יד קטן, פטור. א_כחואם שקל על ידו ועל יד חבירו, חייב בקלבון אחד. ו°רבי מאיר רבי מאיר אומר, שני קולבנות. הנותן סלע ונוטל שקל, חייב שני קולבנות. א_כטהשוקל על יד עני, ועל יד שכינו, ועל יד בן עירו, פטור. ואם הלוום, חייב. א_להאחין השותפין שחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. וכשחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקלבון. וכמה הוא קלבון? מעה כסף, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, לאחצי מעה:

גמ’: תנן, אף על פי שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו מקבלין מידן. הא לתבוע אין תובעין. הכא  כאן את אמר את מי ממשכנין? לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים. אבל לא נשים ועבדים וקטנים. הא לתבוע תובעין. והכא את אמר אין תובעין? לא קשיא, כאן בשהביא ב' שערות, וכאן בשלא הביא ב' שערות: הנכרי והכותי כו'. אמר רבי אבא רבי אבא°, תיפתר כמאן דאמר כותי כנכרי. דאתפלגון, כותי כנכרי דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כותי כישראל לכל דבר. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מתני' בנכרים, הא בכותים לא, ולא גורסים כותי. ותני כן כתיב (ויקרא ויקרא א ב) אדם כי יקריב מכם קרבן. אדם, לרבות את הגרים והכותים גרים הם כתיב (ויקרא ויקרא א ב) מכם, א_לבלהוציא את המומרים. מתני' פליגא על רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דתנן, אין מקבלין מידם, קיני זבין וזבות, קיני יולדות. וכי יש קיני זבין וזבות בעובד כוכבים ומזלות? אלא רישא בעובד כוכבים ומזלות, וסיפא בכותים. כן הוא, רישא בעובד כוכבים ומזלות וסיפא בכותים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_לגבתחילה בזמן בניין המקדש אין מקבלין מהם, לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים. ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים, ואין מקבלין מהן


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] דבר מסוים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרן בתחילה בין בסוף, אין מקבלין מהן, לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים. מתני' פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית. פתר לה בין בתחלה בין בסוף ובלבד דבר מסוים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרן בתחילה ובין בסוף אין מקבלין מהם, לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים: מתני' פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתני, א_לדהכל שווין שהן נודרין ונידרין. קא סלקא דעתין נודרין לבדק הבית פתר לה, בעולה. ניחא נודרים עולה. נידרים עולה? הרי נידר בפשטות פירושו שאומר דמי עלי לבדק הבית. אלא כשאמר ישראל, הרי עלי עולה. ושמע נכרי ואמר, מה שאמר זה עלי: ואינו מביא עמו נסכים? הרי תמיד מביאים קצת יותר , ומותר נסכים לא לכלי שרת אינון? ואף לרבי יוחנן רבי יוחנן° קשה וכי לא נמצא מביא דבר מסויים? השיב רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. והא תנינן, א_לה נערכין. וערכין לא לבדק הבית אינון? היך מה כמו דאת אמר תמן, לשמים הוא מתכוין, ומאיליהן מגזרת תורה הן באין לבדק הבית. כן את אמר אף הכא, לשמים הוא מתכוין, ומאיליהן הן באין לכלי שרת. ואין זה נחשב כתורם לדבר מסוים. מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° הרי לשיטתו לא מקבלים מהם כלום? פתר לה שלא נאסר אלא לקבל מהם לצרכי הבנין דכתיב (עזרא ד', ג') לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו אבל כלים אין איסור. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, רבי סימון רבי שמעון בן פזי° שאל, מעתה לשיטת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שלמד מהפסוק הזה הוא הדין א_לושאין מקבלין מהן לאמת המים ולחומות העיר ומגדלותיה, על שם שנאמר (נחמיה ב', כ') ולכם אין חלק וצדקה וזיכרון בירושלים? נשאר בשאלה תנן, ואם שקל על ידו ועל יד חבירו, חייב בקלבון אחד. ו°רבי מאיר רבי מאיר אומר, שני קולבנות. שאף בנותן שקלו שלם חייב בקלבון.

-----------------------------------דף ו עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר ? כסבר °רבי מאיר רבי מאיר, כשם ששקלו תורה כך קלבנו תורה. דאמר °רבי מאיר רבי מאיר , כמין מטבע של אש הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת כסא כבודו, והראהו למשה ואמר לו, זה יתנו. כזה יתנו. שמדאוריתא צריך לתת שווי של מחצית השקל כסף מזוקק. וכיוון שהמטבע שלנו אינו מזוקק, מוסיפים קילבון: נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. אחד עבור פריטת הסלע, ואחד עבור שקל שהוא נותן דבר תורה. ורב רב (אמורא)° אמר דברי הכל היא. אחד עבור שקל שהוא נוטל עבור הפריטה ואחד עבור שקל שהוא נותן שהשלחני צריך לפרוט אחר כך את כל המטבעות למטבעות גדולים כדי להעלותם לירושלים. על דעתיה דרב רב (אמורא)° ל°רבי מאיר רבי מאיר ג' קולבנות אינון? כי אתא רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר . רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר בשם רב רב (אמורא)°, ל°רבי מאיר רבי מאיר שלשה קולבנות אינון. א' עבור שקל שהוא נותן שהשלחני צריך לפרוט אחר כך את כל המטבעות למטבעות גדולים כדי להעלותם לירושלים, וא' שקל שהוא נוטל עבור הפריטה ואחד לדבר תורה להשלים את מה שחיסרו הסיגים מכסף מזוקק: תנן, האחין השותפין שחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. וכשחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקלבון. האחים והשותפים שחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה, בשחלקו וחזרו ונשתתפו. שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון, בשלא חלקו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°

 


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] והן שחלקו גדיים כנגד תיישים, ותיישים כנגד גדיים. כי אז בטל שם ירושה והרי הם כלקוחות שפטורים ממעשר בהמה אפילו אם יחזרו והשתתפו. אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים. הוא חלקו משעה הראשונה. ונשאר עליהם שם ירושה ואם יחזרו והשתתפו יחזרו לתפוסת הבית וחיבים במעשר בהמה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_לזאפילו חלקו גדיים נגד גדיים ותיישים נגד תיישים, כלקוחות הן ופטורין מן המעשר. כההוא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

37 א_לז מיי' פ"ו מהל' בכורות הלכה י':


-----------------------------------דף ז עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] דתנינן תמן. הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה. רבי חייא רבי חייא רבה° אמר, רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, ולמה לית אנן אמרין, פעמים שהן חייבין בזה ובזה. ופעמים שהן פטורים בזה ובזה? היך עבידא? א_לחחלקו את הנכסים ולא חלקו את הבהמה. חייבין בזה ובזה. חלקו את הבהמה ולא חלקו את הנכסים. פטורים מזה ומזה. אמר רבי מנא רבי מנא°, הדא דאת אמר, בשלא היתה הבהמה רוב. אבל אם היתה הבהמה רוב, הן הן עיקר נכסים. ואם לא חלקו בבהמה כאילו לא חלקו בנכסים ופטורים מן הקלבון. אמר רבי אבין רבי אבין° רבי שמי רבי שמי° בעי. מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה, את פוטרו מן הקלבון אף שאת הנכסים הם חלקו וכל אחד נותן מחצית השקל משלו? אמר לו דשניא היא, שהוא נותן סלע אחת שלימה בשותפות והרי זה כאילו לא חלקו ונותן מתפוסת הבית. מעתה, אפילו חלקו בכל וחזרו ונשתתפו, יהיו פטורים מן הקלבון? והא תנינן חייבין בקלבון ופטורין במעשר בהמה? נשאר בשאלה אמר רבי אבא רבי אבא° בשם אבא בר רב הונא אבא בר רב הונא°, היא שני


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] אחין שירשו את אביהן, היא שני גיסין שירשו את חמיהן. א_לט’‘‘להיכן היו הקלבנות נופלין? °רבי מאיר רבי מאיר אומר, לשקלים. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר, לנדבה. °רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי אומר, ריקועי זהב וצפוי לבית קודש הקדשים. °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר, שולחנין היו נוטלין אותן בשכרן. ויש אומרים להוצאת דרכים

הדרן עלך פרק באחד באדר

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_שקלים/פרק_ראשון&oldid=2807811"