ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק שישי
פרק שישי – המוכר פירות
עריכהמתני’: ו_אהמוכר פירות לחבירו ולא צימחו. אפילו זרע פשתן, אינו חייב באחריותו. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ו_בזירעוני גינה שאינן נאכלין, חייב באחריותן שאינו יכול לומר לאכילה מכרתי. ו_גהמוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. תאנים, מקבל עליו עשר מתליעות למאה. ו_דמרתף של יין, מקבל עליו עשר קוססות למאה. ו_הקנקנים בשרון, מקבל עליו עשר פיטסאות למאה. ו_והמוכר יין לחבירו והחמיץ, אינו חייב באחריותו. ו_זואם יודע שיינו מחמיץ, הרי זה מקח טעות. אם אמר לו ו_חיין מבושם אני מוכר לך, חייב להעמיד לו עד עצרת. ו_טישן, משל אשתקד. ו_ימיושן, משל שלש שנים.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יח עמוד ב]
גמ’: תני, המוכר פירות לחבירו ולא צימחו. אפילו זרע פשתן שרובו לזריעה עדיין יכול לאמר לאכילה מכרתי, אין חייב באחריותו. ואם התנה עמו מתחילה שקונה לזרע, חייב באחריותו. מהו נותן לו? ו_יאדמי זרעו. ויש אומרים, נותן לו דמי יציאותיו. תנן, המוכר פירות לחבירו, מקבל עליו רובע טינופת לסאה. תמן תנינן, כשרוצה לזרוע כל סאה שיש בו רובע ממין אחר, ימעט עד שיהיה בו פחות מרובע. הכא מקבל עליו. ברם תמן, ימעט. הכא ובלבד טנופת. ברם תמן, מין אחר. הכא ובלבד כדרך מגעו אפילו אם הטינוף בצד אחד אינו חייב להפריד, ברם תמן, ובלבד כדרך משאו שמעורב אבל אם היה במקום אחד חייב להוציא הכל. הכא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה שליכלוך מכמה סוגים מצטרף לרובע. ברם תמן, תנא קמא סבר שני מינים שהם כלאים בתבואה מצטרפים לרובע. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, שני מינין הן ואין מצטרפין. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° שאל. סאה שעורין של אחד שנפלה לתוך מאה חיטים של חבירו, מהו שיחלקו את השבח? שהרי עכשיו מוכר את השעורים במחיר חיטים שמחירם יקר יותר. רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° שאל. סאה תרומה שנפלה לתוך מאה של חולין, מהו שיחלקו כהן וישראל את השאר? שהרי התרומה בטלה והפכה חולין שדמיה יקרים מתרומה. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. נישמעינה מהדא דתנן, ו_יבהבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו, חייב לשפות לו ומשלם לו דמי חיטים כפי שהיה מוכר. רואים שאין מורידים מהמחיר בגלל התערובת, כמו שלא מוסיפים על המחיר אם ברר את הפסולת. מכאן שאף את השעורים או התרומה שבתוך התערובת ימכרו במחיר מלא ויש שבח. תנן, המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° אמר, באומר צבור ואקנה. אבל אם היו צבורין משעה ראשונה, לא בדא. שהרי ראה וקיבל אפילו יותר מרובע טינופת. תני, מאה חביות אני מוכר לך. חייב להעמיד לו יין יפה כרוב היין הנמכר באותו מקום. מאה חביות יין אני מוכר לך. חייב להעמיד לו יין יפה כרוב היין הנמכר באותו חנות
[ע"א]
1 ו_א מיי' פ ט"ז מהל' מכירה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ב סעיף כ"א, סמ"ג לאוין קע :
2 ו_ב מיי' פ ט"ז מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ב סעיף כ':
3 ו_ג מיי' פ י"ח מהל' מכירה הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין קע :
4 ו_ד מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף א', סמ"ג לאוין קע :
5 ו_ה מיי' פ י"ח מהל' מכירה הלכה י"ד:
6 ו_ו מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף ה', סמ"ג לאוין קע :
7 ו_ז מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף ה', סמ"ג לאוין קע :
8 ו_ח מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף י', סמ"ג לאוין קע :
9 ו_ט מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף י', סמ"ג לאוין קע :
10 ו_י מיי' פ י"ז מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ל סעיף י', סמ"ג לאוין קע :
[ע"ב]
11 ו_יא מיי' פ ט"ז מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ב סעיף כ', סמ"ג לאוין קע :
12 ו_יב מיי' פ י"ח מהל' מכירה הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ט סעיף ב', סמ"ג לאוין קע :
-----------------------------------דף יט
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יט עמוד א] מאה חביות אילו אני מוכר לך, אפילו חומץ הגיעו. תנן, המוכר יין לחבירו והחמיץ, אינו חייב באחריותו. אמר רבי חייה בר ווה רבי חייה בר ווה°. בשהיו הקנקנים של לוקח, דיכיל מימר ליה קנקנים דידך גרמו. אבל אם היו קנקנים של מוכר חייב באחריותו. רבי חייה בר יוסף רבי חייה בר יוסף° אמר. אפילו קנקנים של מוכר אינו חייב באחריותו שיכול לאמר לו לשתייה מכרתיו לך. בדק חבית להיות מפריש עליה והולך ובא ובדק לאחר זמן ומצאה חומץ. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. ו_יגשלשה ימים הראשונים מהבדיקה הראשונה, וודאי יין ואחרונים חומץ, והאמצעים ספק. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. גם אני שמעתי מרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כך, אבל רבי יוחנן רבי יוחנן° לא אמר כן. אלא שלשה הראשונים ודאי יין, מיכן ואילך ספק. מה ופליג? לא פליגי, מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בשמצאו חומץ דיהא חלש. שברור שרק עכשיו מתחיל להחמיץ. מה דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, בשמצאו חומץ ברור. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. מחט שנמצאת חלודה או שבורה, טהורה. שאינה מקבלת טומאה כשהיא חלודה או שבורה. ואם חזר ועשה ממנה כלי, טהור. ולא גוזרים טומאה ישנה, אם לא שידענו שנטמאה קדם שנשברה. תני, הניחה שיפה חלקה ושלמה ובא ומצאה חלודה וידוע שנגע בה טומאה רק לא ברור האם הייתה חלקה ושלמה כשנגע בה הטומאה וקבלה טומאה או לא. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שלשה הראשונים, ודאי טמאה. אחרונים טהורה. אמצעיים ספק. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, כך אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אבל רבי יוחנן רבי יוחנן° לא אמר כן אלא, שלשה ימים הראשונים ודאי טמאה, מכאן ואילך ספק. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יסא רבי אסי° אמר בשם כל רבנין דעלין ושמעין מבי מדרשא דבר עיטיין, במחט כהדא דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° בחבית. תנן התם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בשלשה פרקים בודקין את היין. בקדים של מוצאי החג. ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים לבוסר. ותני, יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין שלא החמיץ, עד ארבעים יום. רבי חייה בר ווה רבי חייה בר ווה° שאל, בא בסוף שבוע כמה ימים אחר ארבעים יום ומצאו חומץ ברור למפרע נעשה חומץ או מיכן ולהבא? רבי יצחק רבי יצחק° שאל עבר הפרק קדם סוף ארבעים יום. כוחו של פרק ביטל כח של ארבעים יום או כח ארבעים יום ביטל כוחו של פרק? רבי קריספה רבי קריספה° שאל, בכל כל שנה ושנה הוא בודק בשלוש פרקים הללו. או רק בשנה הראשונה ובדיקה זו טובה לשלש שנים? נישמעינה מן הדא דתנן, המוכר יין לחבירו סתם, חייב באחריותו עד החג. ממה שנותן אחריות עד החג אף ביין של יותר משנה משמע שאף בשנה השניה חוששים שרוח הקדים של מוצאי החג תקלקל את היין ולכן המוכר לא מתחייב יותר. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. תיפתר כגון אילין גלילאי דלא קטפין כרמיהון אלא בתר קדמיתא דחגא שלא בוצרים אלא אחרי הזמן שבו נושבת הרוח המזרחית של סוכות. ולכן בשנה הראשונה היין לא נבדק האם הוא עומד ברוח קדים כזו, ולית את שמע מינה כלום. ויידא אמרה דא? דתני, ישן משל אשתקד מיושן של שלשה שנים. מה שלא נתנו שיעור לשאר שנים נימר אני אומר משום הדא מטעומיתה. דמשמע דכיון דטעים בג' שנים בג' פרקים, תו לא צריך לחוש לדבר, דאינו מחמיץ לעולם. הדא אמרה ישן חייב באחריותו שתי שנים. וחייב באחריותו עד החג. הדא אמרה בכל שנה ושנה הוא בודק. כיצד הוא בודק? בודק חבית אחת וכולן תלויות בה? או כל אחת ואחת הוא בודק? ואינן מחמיצות אחר שפותח אום לבדוק? אמר רבי שמי רבי שמי° אית בני נש מקשין על גרבא מלבר ואינון ידעין מה אית בה מלגיו יש אנשים שמקישים על החבית מבחוץ ולפי הקול יודעים מה יש בפנים:
מתני’: ו_ידהמוכר מקום לחבירו לעשות לו בית. וכן המקבל מקום מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו. בית אלמנות לבתו. בונה ארבע אמות על שש דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יט עמוד ב] רפת בקר הוא זו. הרוצה ו_טולעשות רפת בקר, בונה ארבע אמות על שש. בית קטן, שש על שמנה. ו_טזגדול, שמנה על עשר. ו_יזטריקלין, עשר על עשר. רומו כחצי אורכו וכחצי רחבו. וראייה לדבר, היכל וכתליו שארכו היה ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כבנין היכל:
גמ’: תני, קנטר אולם גדול, חייב להעמיד לו שתים עשרה על שתים עשרה. רב המנונא ספרא רב המנונא ספרא° שאל לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. כתוב אחד אומר (מלכים א ו', ב') והבית אשר בנה שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו. וכתוב אחד אומר (מלכים א ו', כ') ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו? ולא הוה דשמעה לא היתה לו מסורת מרבותיו ולא אמרין ליה כלום. שאל לרבי ירמיה רבי ירמיה°, אמר ליה, מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה. אבל רק עשר אמות היה מצופה ארזים והוא הנקרא דביר ומן הדביר ולמעלן, עשרים אמה. שגובה הדביר עשר אמות. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, מפכליה מקטין לדביר? והרי הדביר היה עומד מן הקרקע ועד הקורות דכתיב, וספון בארז מן הקרקע ועד הקורות. אלא מן הקרקע ולמעלן, שלשים אמה. מן הכרוב ולמעלן, עשרים אמה. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, מסורת אגדה היא, שאין מקום דביר עולה מן המניין שציפוי הארזים לא מיעט את קדש הקדשים מעשרים אמה ויש אומרים שמקום הכרוב אינו מן המנין. אמר רבי לוי רבי לוי°. ולא מקום ארון עולה מן המניין. אמר רבי לוי רבי לוי°. ותני כן בשם °רבי יהודה בי רבי אלעאי רבי יהודה בר אלעאי, ארון עומד באמצע, וחולק הבית עשר אמות לכל רוח והרי הכל יחד עשרים מכאן שמקום הארון אינו עולה מן המניין
תני’: ו_יחמי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו. נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו, אלא ממלא ומשקה מבחוץ. זה עושה לו פותחת, וזה עושה לו פותחת. מי ו_יטשיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו. נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס לתוכה תגרים, ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, והחיצון זורע את הדרך. נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן. נכנס בשעה שהוא רוצה, ויוצא בשעה שהוא רוצה, ומכניס לתוכה תגרים, ולא יכנוס מתוכה לתוך שדה אחרת. וזה וזה אינן רשאין לזורעה:
גמ’: תנן, וזה וזה אינן רשאין לזורעה. תני, החיצון אין זורע את הדרך דהוא אמר לו, מעלל אנא שרע שאם תזרע אני יכול להחליק. הפנימי אין זורע את הדרך, דהוא אמר ליה, את חייס על דידך ודייש על דידי תחוס על שלך ותדרוס על שליח
[ע"א]
13 ו_יג מיי' פ ה' מהל' תרומות הלכה כ"ד, סמ"ג עשין קלד:
14 ו_יד מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ד סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
[ע"ב]
15 ו_טו מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ד סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
16 ו_טז מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ד סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
17 ו_יז מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ד סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
18 ו_יח מיי' פ ו' מהל' שכנים הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ט סעיף א':
19 ו_יט מיי' פ ו' מהל' שכנים הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ט סעיף ב':
-----------------------------------דף כ
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כ עמוד א] מתני’: ו_כמי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. נטלה ונתן להן מן הצד, מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. ו_כאדרך היחיד, ארבע אמות. ו_כבודרך הרבים, שש עשרה אמה. ו_כגדרך המלך, אין לה שיעור. ו_כדודרך הקבר, אין לה שיעור. המעמד, דייני ציפורין אמרוו_כהבית ארבעת קבין. ו_כוהמוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר, וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו קבר, עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש, ופותח לתוכה שמנה כוכין. שלשה מיכן, וג' מיכן, ושנים מכנגדן. והכוכין, ארכן ארבע אמות, ורומן שבעה, ורחבן ששה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עושה תוכה של מערה שש על שמנה, ופותח לתוכה שלש עשר כוך. ארבעה מיכן, וארבעה מיכן ושלשה מכנגדן. ושנים, אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. ועושה חצר על פתח המערה, שש על שש כמלוא המיטה וקובריה. ופותח לתוכה שתי מערות, אחת מיכן ואחת מיכן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, ארבע לארבע רוחותיה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל לפי הסלע:
גמ’: תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עושה תוכה של מערה שש על שמנה, ופותח לתוכה שלש עשר כוך. ארבעה מיכן, וארבעה מיכן, ושלשה מכנגדן. ושנים, אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. רב חייה בר יוסף רב חייה בר יוסף° אמר, עושה אותן זקופים כמין נגרין ויקבור בעמידה משני צידי הפתח. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°, והלא הכלבים אינן נקברין כן. כיצד עושה? בונה מלפנים בקרן זוית כבחוץ כלפי חוץ בזוית, ואין העוברת נוגעת בו? שהרי בכל צד נותן ארבע כוכין ובאמצע שלוש. רוחב כל אחד אמה ובניהם אמה ובפינה משאיר חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן. נמצא שאם יחצוב בקרן זוית כוך של אמה יפגע בכוך שמימין ומשמאל? אינם נוגעות דבני בגובה שונה חדא מדלעיל וחדא מלרע
[ע"א]
20 ו_כ מיי' פ י"ג מהל' נזקי ממון הלכה כ"ז, טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ז, סמ"ג עשין סח:
21 ו_כא מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ט', מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פב:
22 ו_כב מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ט', מיי' פ י"ג מהל' נזקי ממון הלכה כ"ז, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ז סעיף ד':
23 ו_כג מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה י', מיי' פ"ה מהל' מלכים הלכה ג':
24 ו_כד מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה י':
25 ו_כה מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ז סעיף ד':
26 ו_כו מיי' פ כ"א מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ז סעיף ו', סמ"ג עשין פב:
[ע"ב]
הדרן עלך פרק המוכר פירות