שולחן ערוך חושן משפט רל י


שולחן ערוך

האומר לחבירו יין מבושל (או מבושם) (טור והרי"ף והרא"ש) אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד העצרת (אם הוא בקנקנין של מוכר) (טור) א"ל יין ישן אני מוכר לך נותן לו משל שנה שעברה מיושן משל שלשה שנים וצריך שיעמוד ולא יחמיץ עד החג ובמקום שיש מנהג ידוע הכל כמנהג המדינה:

הגה: שכר אין דינו כיין וכל שהחמיץ תוך שלשה לקנייתו ה"ז ברשות מוכר לאחר שלשה ברשות לוקח ואם נתנו הלוקח לקנקניו הרי זה מיד ברשות לוקח (טור) ראובן תובע לשמעון מכרת לי יין בחזקת יין טוב ושמעון אומר מה שטעמת אתה נוטל הדין עם המוכר ואם אומר שאח"כ ערבו וזה כופר ישבע ויפטר (מרדכי ס"פ הזהב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עד העצרת:    דמשם ואילך מתרבה החמימות ודרך היין להתקלקל:

משל שלש השנים:    פי' מיין הנתגדל לפני שני שנים ושנה זו שעומדים בו הוא השלישי שהרי עתה חזר וגדל היין שלישי בכרם עפ"ר:

ולא יחמיץ עד החג:    הוא זמן בציר של שנה שלישית:

שכר אין דינו כדין היין כו':    כבר כתבו המחבר בסמוך בסעיף ז' ועמ"ש שם ל' הטור:

מה שטעמת אתה נוטל:    פי' ואפי' מודה לו שערבו אלא או' לפני קנייתך טעמתיהו וקניתיהו ממני הדין עם המוכר דמסתמא טעמו קודם קנייה כדתניא מותר לערב בדבר הנטעם אבל אי טוען עליו אמת שטעמתיהו ואחר כך ערבתיהו בזה צריך לישבע ונפטר כן הוא שם במרדכי והביאו בד"מ:

ש"ך - שפתי כהן

(א) עד העצר' כו' ומור"ם חילק דוקא אם הוא בקנקן דמוכר ולפע"ד כר"י שהביא הב"י ס"ב דאפי' בקנקנים דלוקח חייב להעמיד לו עד עצרת כו' וכן דעת הר"ן שהביא ב"י ס"א וז"ל אבל היכא שא"ל יין מבושם אני מוכר לך זו היא ששנינו חייב להעמיד עד העצרת כלומר ואף ע"פ שעירו אותו לקנקנים דלוקח דדומיא דרישא תניא סיפא כו' (זה מצאתי בכתביו שכת' בימי חורפו):



באר היטב

(יא) מוכר:    ולענ"ד נראה כר"י שהביא הב"י ס"ב דאפילו בקנקנים דלוקח חייב להעמיד לו עד עצרת כו' וכן דעת הר"ן שהביא הב"י ס"א וז"ל אבל היכא שא"ל יין מעכשיו אני מוכר לך זו היא ששנינו חייב להעמיד עד העצרת כלומר אע"פ שעירו אותו לקנקנים דלוקח דדומיא דרישא תני סיפא כו'. ש"ך.


(יב) שלשה:    פירוש מיין הנתגדל לפני שתי שנים ושנה זו שעומדים בו היא השלישית שהרי עתה חזר וגדל היין שלישי בכרם. סמ"ע.


(יג) שטעמת:    פירוש אפילו מודה לו שעירבו רק שאומר לפני קנייתך טעמתיהו וקניתיהו ממני הדין עם המוכר דמסתמ' טעמו קודם קנייה וכדתני' מותר לערב בדבר הנטעם אבל אם טוען עליו אמת שטעמתיהו ואחר כך ערבתיהו בזה צריך לישבע ונפטר כן הוא שם במרדכי והביאו בד"מ. שם.







▲ חזור לראש