שולחן ערוך חושן משפט רל ה


שולחן ערוך

המוכר יין לחבירו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ מיד אינו חייב באחריותו ואע"פ שא"ל לתבשיל אני צריך לו ואם ידוע שיינו מחמיץ ה"ז מקח טעות (אם אמר לו למקפה) (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ונתנו הלוקח בקנקניו כו':    ואפי' הקנקנים חדשים וטובות אפי' לא טלטל הלוקח הקנקן על כתיפו כלל אפ"ה אמרי' מכח העירוי שעירהו מקנקן המוכר לקנקן הלוקח הוא שגרם לו להתקלקל וז"ש חמרא אכתפיה דמרא שוור אינו ר"ל דוקא כשטלטלו על כתיפו אלא כשנתעסק בו ע"י כתפים והן פועלים שסייעוהו לעיריהו מחביות לחביות וכן פירשוהו ר"ן וכן צ"ל לרי"ף ורמב"ם והרא"ש והטור ועפ"ר:

שיינו מחמיץ:    פי' דרכו להחמיץ בשיהוי זמן מועט כי כן הי' בשנים שעברו:

אם א"ל למקפה:    פי' אבל אם לא א"ל למקפה יכול המוכר לומר לו לא היה לך לשהותו ועיין בטור שכתב לפני זה בשם רב האי גאון ז"ל ה"מ היכא דשהה הלוקח טפי ממאי דראוי לשהויי כו' ע"ש וה"ה בזה נמי דינא הכי וכמ"ש מור"ם נמי בסעיף שאחר זה והוא מל' רב האי גאון זה שכתב הטור ועפ"ר:



באר היטב

(ז) בקנקניו:    ואפילו אם הקנקנים הן חדשות וטובות וגם לא טלטל הלוקח את הקנקן על כתיפו כלל אפ"ה אמרינן מכח העירוי שעירהו מקנקן המוכר לקנקן הלוקח הוא שגרם לו להתקלקל וז"ש חמרא אכתפיה דמרא שוור אינו ר"ל דוקא כשטלטלו על כתיפו אלא כשנתעסק בו ע"י כתפין והן פועלים שהסיעוהו לערות מחבית לחבית וכן פירש הר"ן וכן צ"ל להרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור. שם (ח) מחמיץ. פירוש דרכו להחמיץ בשיהוי זמן מועט כי כן היה בשנים שעברו. שם.







▲ חזור לראש