שולחן ערוך חושן משפט ריד יג


שולחן ערוך

המוכר מקום לחבירו לעשות בית או רפת בקר וכן המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו (או שקיבל עליו לעשותו) (טור) עושה לו ד' אמות על ו' מכר לו בית גדול עושה ח' על י' מכר לו מקום טרקלין עושה י' על י' תרבץ (פי' חצר גדול שעושים השרים בצד אפדני שלהם ותרבץ ע"ש שמרביצין אותו במים להשכיב העפר רשב"ם) חצר י"ב על י"ב (מלבד עובי המחיצות) (טור שם) ורום כל בית ובית כחצי ארכו וחצי רחבו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

המוכר מקום לחבירו כו':    וכן המקבל מחבירו לעשות כו' המחבר שהתחיל בלעשות "בית סתם וכ' עליו "וכן המקבל עליו לעשות בית "חתנות ל' המשנה דפרק המוכר פירות נקט כאשר היו בנוסחאות הרי"ף והמ"מ ע"ש ולשון הטור מסודר יותר שכתב ז"ל המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית סתם או רפת בקר או בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו או המקבל עליו לעשות' עושה אותם ד' על ו' כו' וא"ש דאכולהו כתב הן שמוכר מקום לחבירו שחבירו יבנה עליו א' מכל אלו או שמקבל המוכר על עצמו לעשות בקרקעות שלו ועל הוצאותיו א' מכל אלו ומור"ם שהוסיף וכ' או שקיבל עליו לעשותו נראה דפי' דברי המחבר שכ' המקבל מחבירו דר"ל מקבל דמי' מחבירו דמי מחיר בניני' הללו לעשות לו והוסיף וכת' או שקיבל עליו לעשות כן לחבירו בחנם וק"ל וכל זה דוקא במקבל עליו או מוכר לעשות לו בית בא' מאלו מתחלה אבל אם אומר בית אני מוכר לך יכול ליתן לו בית ד' על ד' כ"כ ר"ן והביאו הב"י והד"מ לא ידעתי למה השמיטוהו כאן בש"ע:

בית חתנות לבנו כו':    בימיהן היה האב משיא לבנו בביתו והיה דר עם אשתו אצלו ובונה לו בשעת נישואין חדר אחד בצד ביתו שידור בנו עם אשתו שמה ובית אלמנות לבתו היינו כשנתארמל' וחזרה מבית חמיה לאביה דקודם שנתארמל' היתה דרה אצל בעלה כמ"ש דדרכן היה דהבני' היו רגילין לדור עם נשותיהן אצל אביהן ואז כשחזרה לאביה באלמנותה בונה לה חדר לדור בו:

טרקלין:    עשוי למושב שרים ולא לתשמישן ע"כ מרובע בעינן:

תרביץ:    לשון הטור תרביץ אפדני והוא חצר גדול שעושים השרים בתוך אפדנייהו ועל שם שמרביצין אותו תמיד במים להשכיב העפר קרי תרביץ:

כחצי ארכו וחצי רחבו:    כגון בבית סתם או רפת הנ"ל דשיעורו ד' על ו' רומו ה' דזהו חצי ארכו דהיינו ג' וחצי רחבו דהיינו ב' ורומו דבית גדול ט' ושל טרקלין י' ושל אפדני י"ב:


ט"ז

באר היטב

(לג) לעשותו:    (הג"ה זו מקומה בתחלת הסעיף אחר מ"ש המחבר המוכר מקום לחבירו וע"ז הגיה הרמ"א או שקיבל כו' ור"ל דל"ת דדוקא בבית חתנות כתב המחבר המקבל לעשות אבל לא ברישא קמ"ל דהכל א' וטעם הרמב"ם שכתבו בבית חתנות נראה דאורחא דמלתא לעשות חדר מיוחד לבנו ואין שם שייכות מכירה ומ"ש הסמ"ע דבריו דחוקים. ט"ז).


(לד) רחבו:    וכתב הר"ן דכל זה דוקא במקבל עליו או מוכר לעשות לו בית בא' מאלו בתחלה אבל אם א"ל בית אני מוכר לך יכול ליתן לו בית ד' על ד' והביאו הב"י וד"מ. ולא ידעתי למה השמיטוהו כאן בש"ע. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש