פתיחת התפריט הראשי

ביאור:יחזקאל יז - מעומד

חידת הגפן והנשר

וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.
בֶּן אָדָם! חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל, אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וְאָמַרְתָּ:

הנשר והגפן

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה:
הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל - גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה,
בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז.
אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו - קָטָף, וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים - שָׂמוֹ.
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע, קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה - שָׂמוֹ.
וַיִּצְמַח,
וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת, שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ,
וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת.
וַיְהִי נֶשֶׁר אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה,
וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת - כָּפְנָה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ - מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
אֶל שָׂדֶה טּוֹב, אֶל מַיִם רַבִּים - הִיא שְׁתוּלָה, לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי! לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת!

{ס}

אֱמֹר:
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה:
תִּצְלָח?!
הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס! וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ!
תִּיבָשׁ - וְלֹא בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב, לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ...
וְהִנֵּה שְׁתוּלָה - הֲתִצְלָח?
הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל עֲרֻגֹת צִמְחָהּ - תִּיבָשׁ!

{פ}

הנמשל ירושלים והבבלים

וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי: לֵאמֹר -
אֱמָר נָא לְבֵית הַמֶּרִי: הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה אֵלֶּה?!
אֱמֹר:
הִנֵּה בָא מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּקַּח אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ, וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה!
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית, וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה, וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח!
לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ.
וַיִּמְרָד בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת לוֹ סוּסִים וְעַם רָב!
הֲיִצְלָח? הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה? וְהֵפֵר בְּרִית - וְנִמְלָט?
חַי אָנִי! - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ, אֲשֶׁר בָּזָה אֶת אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת בְּרִיתוֹ,
אִתּוֹ - בְתוֹךְ בָּבֶל יָמוּת.
וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה - בַּמִּלְחָמָה, בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנוֹת דָּיֵק - לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית? וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ וְכָל אֵלֶּה עָשָׂה לֹא יִמָּלֵט.

{ס}

לָכֵן: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי - יְהוִה:
חַי אָנִי! אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה? וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר? - וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ!
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי,
וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם - מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בִּי.
וְאֵת כָּל מִבְרָחָו בְּכָל אֲגַפָּיו - בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ,
וְהַנִּשְׁאָרִים - לְכָל רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ!
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.

{ס}

ה' משפיל אך גם מגביה

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה:
וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה
וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו - רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר גָּבֹהַ וְתָלוּל.
בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר,
וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה.
וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה:
-הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ, - הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל,
- הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, - וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ,
אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.

{פ}