פתיחת התפריט הראשי




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לג כג.


וראית את אחוריי, ופניי לא ייראועריכה

(שמות לג כג): "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי; וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"

ה' אומר למשה שהוא יוכל לראות את צדו האחורי ולא את פניו.  אבל מה בכלל המשמעות של "אחור" ו"פנים" אצל ה' - הרי אין לו גוף ודמות גוף?!  המפרשים הסבירו שה"אחור" וה"פנים" הם משל:

1. משל לרמת הפירוט של ידיעת ה'. כשאנו רואים את פניו של מישהו, אנו יכולים לזהות אותו ברמת פירוט גבוהה, להבחין בינו לבין כל אחד אחר; כשאנו רואים את צדו האחורי, אנו עדיין יכולים לזהות אותו, אבל ברמת פירוט נמוכה יותר. משה "ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים. כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקב"ה נפרדת בלבו משאר הנמצאים, עד שידע אמתת המצאו כאשר היא.    והשיבו ברוך הוא, שאין כח בדעת האדם החי, שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמתת דבר זה על בוריו. הודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו, עד שהשיג מאמתת המצאו דבר שנפרד הקדוש ברוך הוא בדעתו משאר הנמצאים כמו שיפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו והשיג כל גופו ומלבושו בדעתו משאר גופי האנשים" ( רמב"ם הלכות יסודי התורה א י ) .

2. משל לידיעת המהות לעומת המעשים.   הפנים הם משל למהותו של ה', שאותה האדם אינו יכול להשיג; האחור הם משל למעשיו של ה', הדברים שהוא יוצר וכביכול משליך לאחוריו, שרק אותם האדם יכול להשיג: "ומה שאמר וראית את אחורי - הם הנמצאים כלם. ומה שקראם אחורי - כמי שמשליך הדבר אחריו. ונשא המשל הזה לומר שמציאותם רחוקה ממציאותו יתעלה. ומזה תרגם אונקלוס ית דבתראי, כלומר כל הנמצאות כלם שהם אחרי וטפלים אלי.      ומה שאמר ופני לא יראו הוא אמתת עצמותו כמו שהוא, לא יושג בשום פנים. ולפי תרגום אונקלוס ודי קדמאי ירמוז שיש נבראות עצומות אי אפשר להשיגם בשום פנים כפי מה שהם, והם הדעות הנפרדות (ר"ל המלאכים). ויחס אותם לבורא יתברך לומר שהם לפניו ובין ידיו תדיר לחוזק ההשגחה בהם תמיד" (רבנו בחיי על שמות לג יג) .      "וראית את אחרי - תראה איך תהיה פעולות כל מה שלמטה ממני. ופני לא יראו - אבל לא יהיה נראה אצל זולתי איך ממציאותי ישפע מציאות כל נמצא, כמו ששאלת" (ספורנו) .

3. משל לידיעת המטרות לעומת התוצאות. לכל אחד יש מטרה שאליה הוא נושא את פניו, ולשמה הוא עושה פעולות המניבות תוצאות שאותן רואים אחריו.   האדם אינו יכול לרדת לעומק דעתו ומטרתו של ה' בבריאת העולם - הוא יכול רק להבין את תוצאות הבריאה ואת חוקיה.

4. משל לידיעת העבר לעומת העתיד. הפנים מסמלים את העתיד, שאותו רק ה' יודע;   האחור מסמל את העבר - לאחר מעשה אנחנו יכולים להבין מה קרה ומדוע  ( "וראית את אחורי" - הידברות ) .

- אולם, לפי כל הפירושים האלה קשה להבין מקומות אחרים בתורה, מהם נראה שדווקא אפשר לראות את פני ה':

  • (בראשית לב לא): "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי"( פירוט ).
  • (שמות לג יא): "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה".
  • (דברים לד י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".


5. לפי ספר הזוהר, פנים ואחור הם משל לרמת האהבה והקרבה בין ה' לאדם: " "יש מי שהוא כעבד שאינו כל כך חביב לפני המלך, שמאחרי המלך ישא את קולו להתחנן לפניו על דבר מה, והמלך יגזור אומר ויתנו שאלתו, אך לא יסב המלך את פניו אליו ולא יביט בו.     ויש עבד שהוא חביב על המלך, ויקבלהו המלך בסבר פנים יפות, ויחזיר פניו אליו, וידבר עמו כל הצורך..." "וכל זה ענין טבעי הוא, ששני ריעים הפונים באהבה זה אל זה מחזירים פניהם זה לזה, וזה מראה הקירוב ביניהם; ושנים שהם מתרחקים - זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן; כי הפנים מראים תמיד הפניה, והחזרת העורף יראה הריחוק" " (הרמח"ל, דעת תבונות קנח )

משה רבנו היה בדרך-כלל קרוב אל ה' ודיבר איתו "פנים אל פנים" (כלומר באהבה), אולם אחרי חטא העגל ה' התרחק מעם ישראל, וכמשל לריחוק הזה אמר למשה וראית את אחוריי ופניי לא ייראו - עכשיו, בתקופת הכעס, לא תוכל לראות את פניי באהבה, הקשר בינינו יהיה ב"הפניית גב". לא מדובר כאן בעקרון כללי אלא במצב זמני! "וכל הדרכים ייוחסו אל ההתדבקות של התחתונים באדון ב"ה, שבהיותם מתוקנים במעלה הראויה להם, הנה יהיו מתדבקים עם האדון ב"ה בהתדבקות גדול וחיבור של אהבה ממש, כביכול, כשני ריעים המחזירים פניהם זה לעומת זה. אך בלא מעלתם זאת, וטרם היותם מוכנים, הנה יהיו נשואים ונסבלים ממנו ודאי, וכמו שביארנו, שעל כל פנים, הנשמות חלק אלוה ממעל הן, ומתאחזות בו תמיד מצד היותו שרשן ומקורן, אך לא בלב גס והרמת ראש, אלא כשנים ההופכים פניהם זה לכאן וזה לכאן, שמראה זה על הריחוק, שכל אחד פונה לעצמו לבד ולא לחבירו, והם נשואים ממנו רק כדבר שאינו כל כך חביב. וכן הם אין להם פנים לפנות ולהביט אליו, והוא אינו מחזיר פניו אליהם. אך כשנתקנו, אז יביטו זה לזה באהבה, כענין שנאמר (שיר השירים ב, יד), "הראיני את מראיך וגו' ומראיך נאוה"" ( דעת תבונות קנח ) .

קשר של תפיליןעריכה

חז"ל דרשו "וראית את אחורי - הראהו קשר של תפילין" ( רש"י ) . להסבר על משמעות הדרשה, ראו:

  • פירוש כלי יקר על הפסוק;
עין איה על ברכות א עו ;
זהר חלק ב רל א


לעיון נוסף:

תניא חלק ד יט
שו"ת רדב"ז/קע
ספרי על דברים לד י
ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתקסו


תגובותעריכה

שמות לג כג: " וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ "

ולהבין על פי הפסוקים האלה כי משמעות ***פָּנִים וְאָחוֹר*** = ***אָחוֹר וָקֶדֶם***

לאמור כי אחורה זה לעבר העבר בהיסטוריה ופנים זה קדימה ככתוב: מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה

יחזקאל ב י: "וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה ***פָּנִים וְאָחוֹר*** וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי"

תהלים קלט ה: "***אָחוֹר וָקֶדֶם*** צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה"

קדם מלשון קדימה וגם מלשון ימי קדם

המילה קדם בעלת כפל משמעות כי מה שהיה הוא שיהיה

קהלת א ט: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

על כן אומר איוב בספר כמייחל לירחי קדם זו שאיפתו לפני העתיד קדימה לשוב לימי קדם

איוב כט ב: "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי"


ובאשר לפסוקים האלה פנים אל פנים

בראשית לב לא: " וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי "

שמות לג יא: " וְדִבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה ".

דברים לד י: " וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יהוה פָּנִים אֶל פָּנִים ".

ובכן פנים אל פנים זה זה כאשר רוח אלהים מתלבשת על פניך ---

אלהים שופת אותך וזה משפטך מאת אלהים באופן אישי

אז אלהים ממלא את משאלותיך ואתה מתחבר לזה מבין ומגשים את מלא הפוטנצייאל שלך

שופטים ו לד: "וְרוּחַ יהוה לָבְשָׁה....... אֶת גִּדְעוֹן וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר אַחֲרָיו"

זכריה ג ה: "וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יהוה עֹמֵד"

דברי הימים א יב יט: "וְרוּחַ לָבְשָׁה....... אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ השלושים[הַשָּׁלִישִׁים] לְךָ דָּוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד"

דברי הימים ב כד כ: "וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה....... אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מצות יהוה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יהוה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם"

                    • כי אלהים מתלבש על פניך על כן פי אלהים מדבר בך אז פיך מדבר

במדבר יב ח: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יהוה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה"

כתוב פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ ולא כתוב פֶּה אֶל אוזן

כי אלהים מתלבש על פניך וכאשר פי אלהים מדבר בך אז פיך מדבר

שמואל ב כג ב: "רוּחַ יהוה דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי"

                    • וכשאלהים מתלבש על פניך אז עין יהוה בעיניך לאמור עין בעין אתה רואה

ישעיהו נב ח: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהוה צִיּוֹן"

כי כשאלהים מתלבש על פניך אתה רואה פני אלהים וכל מערכת החושים נפתחת כשמיים נפתחים

וכשחכמת אלהים על פניך אז חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו

קהלת ח א: "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"

תהלים פ ד: "אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"

תהלים פ ח: "אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"

תהלים פ כ: "יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"

דניאל ט יז: "וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי"

דברים ה ד: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהוה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"

בראשית לב לא: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי"

שמות לג יא: "וְדִבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"

דברים לד י: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יהוה פָּנִים אֶל פָּנִים"

שופטים ו כב: "וַיַּרְא גִּדְעוֹן כִּי מַלְאַךְ יהוה הוּא וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ יהוה פָּנִים אֶל פָּנִים"

בראשית לב לא: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי"

שופטים יג כב: "וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ"

שופטים יג כג: "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ לוּ חָפֵץ יהוה לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת"


כל אבותינו הקדושים ראו את האלהים ביראתם וביראה גדולה ראו את האלהים פנים אל פנים

ויש אשר ראו את האלהים עין בעין

רק עם משה איש האלהים ידעו יהוה פנים אל-פנים גם עין בעין וגם פה אל פה [וכל מערכת החושים בפנים]

-- DAIAN SHEM, 2018-09-13 17:59:12


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:וראית את אחוריי, ופניי לא ייראו


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-09-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-33-23