ביאור:אסתר ה א
אסתר ה א: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת, נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת."
תרגום ויקיטקסט: וביום השלישי של הצום (שישה עשר בניסן), לבשה אסתר בגדי-מלכות יפים ומכובדים, הלבישה את נפשה בהתנהגות מלכותית, ועמדה בחצר הפנימית של בית המלך במרחק ראיה מבית המלך; ובאותו זמן היה המלך יושב על כיסא מלכותו בתוך בית המלכות, במרחק ראיה מפתח הבית.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה א.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
עריכהבסוף הפרק הקודם סיכמה אסתר עם מרדכי על צום של שלושה ימים (אסתר ד טז): "...וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת...". הצום נועד להיות מעין תפילה ציבורית להצלחת משימתה המסוכנת של אסתר - להיכנס אל המלך בלי שנקראה. הוא התחיל בליל 14 בניסן (מייד אחרי גזירת ההשמדה שהיתה ב-13 בניסן), ונמשך עד יום 16 בניסן. ביום השלישי - 16 בניסן - נכנסה אסתר אל המלך והזמינה אותו אל המשתה, שהתקיים כנראה בלילה, לאחר שהצום הסתיים.
שיטת סדר עולם
עריכהלפי סדר עולם רבא פרק כט, "בט"ו בניסן נכנסה אסתר לפני המלך". איך אפשר ליישב זאת עם הפסוק שלנו?
1. היום השלישי הוא השלישי לגזירת ההשמדה, שהיתה בי"ג בניסן: "יום שלישי לשילוח הרצים היה" (רש"י על בבלי מגילה טז א) .
- אולם, לפי זה לא ברור מדוע אסתר ביקשה "וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום" אם היא נכנסה אל אחשורוש ביום השני של הצום?
- ועוד: בהמשך הפרק מסופר שאסתר הזמינה את אחשורוש והמן למשתה. אם אסתר אמורה לצום שלושה ימים, איך היא יכולה להשתתף שנערך במשתה ביום השני? והרי המלך בוודאי לא היה מאפשר לה לצום כשהוא שותה. הדבר היה מאד לא מקובל ונחשב לפגיעה בכבוד המלך. בתחילת הספר נאמר "והשתיה כדת אין אונס", כי בדרך-כלל כן היו אונסים את הקרואים לשתות - ביאור:אסתר א ח . ואילו כוונת אסתר היתה לצום בכוונה במהלך המשתה כדי למשוך את תשומת לבו של אחשורוש, הכתוב היה מציין בפירוש שאחשורוש שאל אותה "למה לא תשתי ולמה ירע לבבך" - כמו שאלקנה שאל את חנה ב שמואל א א ח!
2. הצום התחיל בי"ג בניסן, כך שט"ו בניסן היה אכן היום השלישי לצום (וכן הוא באסתר רבה ח ז).
- אולם, הצום התחיל בלילה (לילה ויום), והגזירה היתה ביום י"ג בניסן, ולכן הצום בהכרח התחיל לא לפני ליל י"ד בניסן.
3. וייתכן ששיטת "סדר עולם" נכונה בהתאם לתאריכים שנהגו בארץ ישראל. התאריכים במגילה היו לפי קביעת המולד המחושב, אבל בארץ ישראל קבעו לפי העדים, ולכן הזיזו את ראש חודש ניסן יום אחד קדימה (דניאל מיכלסון, לוח זמנים מחורבן הבית הראשון עד חורבן הבית השני, אתר "אמת הארץ")
עוד על סוגיית התאריכים, ראו ביאור:70 יום במגילת אסתר.
וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת
עריכהאסתר התכוננה לפגישה בכך ש"לבשה מלכות"; ניתן לפרש את ההכנות שלה בכמה רבדים:
1. חיצוני - אסתר לבשה בגדי מלכות (רש"י), בגדים שיאפשרו לה לעבור על-פני השומרים בלי שיעצרו אותה עד שתגיע אל המלך (ע"פ אבן עזרא), או בגדים יפים שימצאו חן בעיני המלך.
2. התנהגותי - אסתר לבשה התנהגות מלכותית, הרגילה את עצמה לדבר בטון סמכותי ומצווה כדי שתוכל לעבור את השומרים; או: התחילה להתנהג כמו מלכה, היוזמת ופועלת ומושכת בחוטים: "האקטיביות שהייתה חבויה בה יצאה מן הכוח אל הפועל. מרדכי, שנבעת מהאיום על עצמו ועל עמו, שינה באורח מהפכני את הנחיותיו לאסתר בת טיפוחיו. בהיותו חונך לאסתר עודד אותה לציית "וציווה עליה אשר לא תגיד", ואילו בעקבות המשבר הוא מצווה עליה לשנות את הליכותיה. ואמנם, מאישה פסיבית, המעדיפה את השתיקה על הדיבור, הפכה אסתר לפעלתנית ובעלת לשון" (ניצה לקר).
3. רגשי - אסתר לבשה תחושה מלכותית, הרגילה את עצמה להרגיש כמו מלכה, כך שתוכל לעמוד לפני המלך בלי להתבלבל.
4. רוחני - "ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקדש, כמו דאת אמר (דה"א יב) ורוח לבשה את עמשי" (רש"י ע"פ בבלי מגילה יד ב). אסתר "הלבישה" את עצמה בקשר עם ה', מלך מלכי המלכים, שעזר לה לעמוד באומץ מול מלך בשר ודם (ובקבלה, "מלכות" היא שמה של אחת מעשר ה"ספירות", המציינת את הקשר בין ה' לבין בני האדם, "רוח הקודש").
אסתר מלמדתנו לקח לדורות. גם אדם צנוע ועניו צריך לפעמים "להתחפש" למלך, "להלביש" את נפשו במלכות, על-מנת להשיג מטרות חיוניות.
נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
עריכהנוכח = בטווח ראיה. המשימה הקשה והמסוכנת ביותר עבור אסתר היתה להגיע לטווח ראיה של המלך, מבלי שהמלך ייבהל ממנה וייתן פקודה לעצור אותה.
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ
עריכהגם אחשורוש היה "לבוש מלכות" - הוא ישב על כיסא המסמל מלכות (ראו כיסא = משל לכוחו של השליט).
חלק מהתוכנית של אסתר ומרדכי היתה להבטיח שהמלך ישב על כסאו, ולא יהיה עסוק עם שליחים ונציגים של המדינות בנושאים כלכליים ובטחוניים, וכך הוא יוכל להושיט לה את השרביט (אסתר ד טו). אסתר הודיעה שהיא תבוא בדיוק בעוד שלושה ימים ומרדכי היה חייב לארגן זאת. זה לא היה מבצע קל, כי למה למלך לשבת על כסאו ולא לצאת לאכול או לשתות או לשחק? ואכן מרדכי הצליח: המן היה עסוק בשער המלך או במקום אחר ולא הקפיד למנוע מהמלכה לדבר עם המלך, המלך ישב משועמם על כסאו ולא היה עסוק בדבר חשוב, וברגע שאסתר הזמינה את המלך הוא מיד בא למשתה והריץ את המן להצטרף.
מלך ומלכות
עריכהפסוקנו הוא פסוק מלכותי במיוחד: מופיעה בו שלוש פעמים המילה מֶּלֶךְ ושלוש פעמים המילה מַלְכוּת. שלוש פעמים בלשון זכר ושלוש פעמים בלשון נקבה.
מאמרים נוספים
עריכהעוד על כניסתה של אסתר לפני אחשורוש:
- מדרש רבה: "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר בגדי יפיה ואת עדי תפארתה ותקח עמה את שתי נערותיה... ותצהיל פניה ותכס הדאגה אשר בלבה, ותבא בחצר הפנימית נכח המלך ותעמד לפניו. והמלך יושב על כסא מלכותו בלבוש זהב ואבן יקרה וישא עיניו וירא אסתר עומדת למול פניו ותבער בו חמתו מאד על אשר הפרה תורתו ותבא לפניו בלא קריאה, ותשא אסתר את עיניה ותרא את פני המלך והנה עיניו כאש בוערות מרוב החמה אשר בלבו ותכר המלכה את קצף המלך ותתבהל מאד ותפג רוחה ותשם ראשה על הנערה הסומכת ימינה. וירא אלהינו ויחמול על עמו, ויפן לצער היתומה אשר בטחה בו ויתן לה חן לפני המלך ויוסף יופי על יפיה והדר על הדרה, ויקם המלך בבהלה מכסאו, וירץ אל אסתר ויחבקה וינשקה וישלך זרועו על צוארה, ויאמר לה המלך אסתר המלכה למה תפחדי... ויאמר לה מדוע כאשר ראיתיך לא תדברי אלי..." (אסתר רבה ט א) .
- אסתר ואחשורוש / אלחנן ליב לוינסקי : "ובדמיוני, והנה אני רואה את המלך יושב על כסא-מלכותו בבית-המלכות נוכח פתח הבית. ואסתר עומדת ומחכה לדעת את גורלה וגורל עמה. לבה בקרבה ג€“ הולם פעם..."
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אסתר נכנסה אל אחשורוש בפסח או בחול המועד
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-07.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-05-01