אסתר ה א: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה א.

אסתר נכנסה אל אחשורוש בפסח או בחול המועדעריכה

גם אדם צנוע ועניו צריך לפעמים "להתחפש" למלך, "להלביש" את נפשו במלכות, על-מנת להשיג מטרות חיוניות:

אֶסְתֵּר ה1 : "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת"

ויהי ביום השלישיעריכה

1. בסוף הפרק הקודם סיכמה אסתר עם מרדכי על צום של שלושה ימים: (אסתר ד טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם , גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי". הצום נועד להיות מעין תפילה ציבורית להצלחת משימתה המסוכנת של אסתר - להיכנס אל המלך בלי שנקראה. הוא נערך, כנראה, בתאריכים י"ד עד ט"ז בניסן (ראו הצום בפסח ). אסתר העזה להיכנס אל המלך רק לאחר שלושה ימים של צום - ביום השלישי - ט"ז בניסן.

אולם, יש מפרשים שאסתר נכנסה בט"ו בניסן: "בי"ג בניסן כתב המן את הספרים להשמיד להרוג וגו', בט"ו בניסן נכנסה אסתר לפני המלך..." ( סדר עולם רבה פרק כט ) , וישנן שתי דרכים ליישב זאת עם הפסוק שלנו:

2. "היום השלישי " הוא השלישי לגזירת ההשמדה, שהיתה בי"ג בניסן: "יום שלישי לשילוח הרצים היה" (רש"י על בבלי מגילה טז א ) .

  • אולם, לפי זה לא ברור מדוע אסתר ביקשה "וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום" אם היא נכנסה אל אחשורוש ביום השני של הצום?
  • ועוד: בהמשך הפרק מסופר שאסתר הזמינה את אחשורוש והמן למשתה. אם אסתר אמורה לצום שלושה ימים, איך היא יכולה להשתתף שנערך במשתה ביום השני? והרי המלך בוודאי לא היה מאפשר לה לצום כשהוא שותה. הדבר היה מאד לא מקובל ונחשב לפגיעה בכבוד המלך. בתחילת הספר נאמר "והשתיה כדת אין אונס", כי בדרך-כלל כן היו אונסים את הקרואים לשתות - ביאור:אסתר א ח . ואילו כוונת אסתר היתה לצום בכוונה במהלך המשתה כדי למשוך את תשומת לבו של אחשורוש, הכתוב היה מציין בפירוש שאחשורוש שאל אותה "למה לא תשתי ולמה ירע לבבך" - כמו שאלקנה שאל את חנה ב שמואל א א ח !

לפי הפירוש הראשון, שאסתר נכנסה ביום השלישי של הצום, ניתן לפרש בשתי דרכים:

א. ייתכן שהמשתה התחיל לפנות ערב, ועד שערכו את השולחנות כבר ירד הלילה והסתיים הצום.

ב. ואבן עזרא כתב: "וצומו עליי שלושת ימים - עד היום השלישי. והנה, לא אכלו בערב, והתענו שני ימים ושני לילות, כי הכתוב הוא לילה ויום" (אבן עזרא על אסתר ד טז) . הדברים נאמרו בי"ג בניסן, ולדבריו לא אכלו בערב (שהוא כבר ליל י"ד), והתענו עוד שני ימים ושני לילות, כלומר עד וכולל ליל ט"ז; אבל ביום ט"ז כבר לא התענו.

3. הצום התחיל בי"ג בניסן, כך שט"ו בניסן היה אכן היום השלישי לצום.

  • אולם, הצום התחיל בלילה (" לילה ויום "), והגזירה היתה ביום י"ג בניסן, ולכן הצום בהכרח התחיל לא לפני י"ד בניסן.

עוד על סוגיית התאריכים, ראו במאמר 70 יום במגילת אסתר .

ותלבש אסתר מלכותעריכה

אסתר התכוננה לפגישה בכך ש"לבשה מלכות"; ניתן לפרש את ההכנות שלה בכמה רבדים:

1. חיצוני - אסתר לבשה בגדי מלכות ( רש"י ) , בגדים שיאפשרו לה לעבור על-פני השומרים בלי שיעצרו אותה עד שתגיע אל המלך (ע"פ אבן עזרא) , או בגדים יפים שימצאו חן בעיני המלך.

2. התנהגותי - אסתר לבשה התנהגות מלכותית, הרגילה את עצמה לדבר בטון סמכותי ומצווה כדי שתוכל לעבור את השומרים; או: התחילה להתנהג כמו מלכה, היוזמת ופועלת ומושכת בחוטים: "האקטיביות שהייתה חבויה בה יצאה מן הכוח אל הפועל. מרדכי, שנבעת מהאיום על עצמו ועל עמו, שינה באורח מהפכני את הנחיותיו לאסתר בת טיפוחיו. בהיותו חונך לאסתר עודד אותה לציית "וציווה עליה אשר לא תגיד", ואילו בעקבות המשבר הוא מצווה עליה לשנות את הליכותיה. ואמנם, מאישה פסיבית, המעדיפה את השתיקה על הדיבור, הפכה אסתר לפעלתנית ובעלת לשון" ( ניצה לקר ) .

3. רגשי - אסתר לבשה תחושה מלכותית, הרגילה את עצמה להרגיש כמו מלכה, כך שתוכל לעמוד לפני המלך בלי להתעלף.

4. רוחני - "ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקדש, כמו דאת אמר (דה"א יב) ורוח לבשה את עמשי" ( רש"י ע"פ בבלי מגילה יד ב ) . אסתר "הלבישה" את עצמה בקשר עם ה', מלך מלכי המלכים, שעזר לה לעמוד באומץ מול מלך בשר ודם (בקבלה, "מלכות " היא שמה של אחת מעשר ה"ספירות", המציינת את הקשר בין ה' לבין בני האדם, "רוח הקודש").

ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלךעריכה

נוכח = בטווח ראיה .

המשימה הקשה והמסוכנת ביותר עבור אסתר היתה להגיע לטווח ראיה של המלך, מבלי שהמלך ייבהל ממנה וייתן פקודה לעצור אותה.

והמלך יושב על כסא מלכותועריכה

גם אחשורוש היה "לבוש מלכות" - הוא ישב על כיסא המסמל מלכות (ראו כיסא = משל לכוחו של השליט ).

עוד על כניסתה של אסתר לפני אחשורוש:

חלק מהתוכנית של אסתר ומרדכי היתה להבטיח שהמלך ישב על כסאו, ולא יהיה עסוק עם שליחים ונציגים של המדינות בנושאים כלכליים ובטחוניים, וכך הוא יוכל להושיט לה את השרביט (אסתר ד טו). אסתר הודיעה שהיא תבוא בדיוק בעוד שלושה ימים ומרדכי היה חייב לארגן זאת. זה לא היה מבצע קל, כי למה למלך לשבת על כסאו ולא לצאת לאכול או לשתות או לשחק? ואכן מרדכי הצליח: המן היה עסוק בשער המלך או במקום אחר ולא הקפיד למנוע מהמלכה לדבר עם המלך, המלך ישב משועמם על כסאו ולא היה עסוק בדבר חשוב, וברגע שאסתר הזמינה את המלך הוא מיד בא למשתה והריץ את המן להצטרף.

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

  1. אסתר ואחשורוש / אלחנן ליב לוינסקי : ובדמיוני ג€“ והנה אני רואה את המלך יושב על כסא-מלכותו בבית -המלכות נוכח פתח הבית. ואסתר עומדת ומחכה לדעת את גורלה וגורל עמה. לבה בקרבה ג€“ הולם פעם, ... ( cache )

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אסתר נכנסה אל אחשורוש בפסח או בחול המועד


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-07.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-05-01