שולחן ערוך חושן משפט קנה לב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קנה · לב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו (או בא לנטוע) (טור) אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותי שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו:
מפרשים
שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ול"ד לגפת והדומה לו שאסור לסמוך למיצר חבירו כשיש שם דבר הניזק לכ"ע ולהרי"ף וסייעתו ואפי' קודם שיש שם דבר הניזק דשאני התם דלאחר שיעשה חבירו הכותל בצדו יבא לו היזק מהגפת זה עצמו שסמך הוא והרי הוא דומה כאלו הזיקו אז בידים כיון שהוא ניזק מהדבר הזה עצמו אשר הניח שם משא"כ בבור שמהאילן זה שנוטע אינו ניזק הבור אלא מהשרשים המסתעפים ממנו ואותם שרשים באים לאחר זמן ממילא והוא לא עשה ההיזק בידים ועד"ר:
וכשם שזה חופר בתוך שלו כו'. עיין בטור שכ' כאן בסי' מ"ז הפלוגתא שבין רש"י והרי"ף שכ' שאסור לסמוך אפי' אין שם דבר הניזק ור"ח ור"ת ורא"ש ס"ל דמותר לסמוך בכל דבר שאין שם דבר הניזק חוץ מכריית בור סמוך לשדה חבירו העשוי לבורות והמחבר קיצר כאן ומור"ם הזכיר הפלוגתא זו לעיל בסי' זה בסי"ט גם המחבר כ' לעיל בסס"ד מרחיקין את הגפת ואת הזבל כו' מן כותלו של חבירו ג"ט כו' וכלשון המשנה ובגמ' דייק מל' הזה דדוקא כשיש הכותל הא לא"ה מותר לסמוך ועד"ר:
(מב) מאליו: (ק"ל מ"ש מזרעים שמרחיק והא לא הוי ההיזק עד שהשרשים יחלידו הקרקע וכן בכרשים וחרדל כו' ונ"ל דדוקא בקלקול זרע לזרע אמרינן שזה שזרע תחלה עשה שלא כהוגן קצת שלא הי' לו לסמוך כ"כ דשמא ירצה גם חבירו לזרוע וכן בבור הסמוך למיצר ע"כ יחייב את השני להרחיק מה שאין כן גבי כותל שדרך העולם להעמידו על סוף הגבול ממש. ט"ז).