אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א יב

<< | אלון בכות על איכהפרק א' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה א', י"ב:

ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֒רֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃


לא אליכם כל עוברי דרך. דיבר המקונן נגד הרשעים שלא שם הקב"ה חלקנו כהם בשום פנים. דאף אם הוא יכאיב לישראל ביסורין הוא כדי שיהיו נקיים לעוה"ב וזהו היש מכאוב כמכאובי בתכלית הכאב בעה"ז כדי ליטול תמורתם שכר העה"ב משלם. ולא כן הרשעים דמה שמייסרם הקב"ה הוא רק כדי שלא יתגאו יותר מדאי כמש"ה ידעו גוים אנוש המה סלה. אבל לא מייסרם בתכלית הכאב כדי שיטלו עונשם לעה"ב וגם זאת מה שהגלם קודם זמנם ושקד ה' על הרעה הוא כי צדיק הוא וצדקה עשה לנו הבם כדי שיהיה לנו הקומה כנ"ל. משא"כ לעו"ג וזהו אשר עולל לי ה'. וגם אשר הוגה ה' ביום חרון אפו הוגה לשון שבועה ויש לו התרה כי באפי נשבעתי והדרנא בי. משא"כ העו"ג מענישם שלא בעת חרון אף וא"כ אין להם לטעון להתיר את נדרו כי אין לו פתח לנדרו ואם כן אין להם תקנה וקל להבין: