אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א ד
<< | אלון בכות על איכה • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כׇּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃
דרכי ציון אבלות. יובן עפ"י מ"ד בגמרא אלמלא שערי ירושלים ננעלים בלילה חייבים עליה משום רשות הרבים והיינו משום שרבים בוקעין בו. ולכך נעשו מתחילה השערים להיות רה"י. אמנם כשהעמידו שומרים על אם הדרך ובטלו עולי רגלים ולא היו רבים בוקעים בו בלא"ה הוי רה"י ולא היו צריכים להשערים וז"ש דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד דייקא רצונו שבטלו עולי רגלים ולכך שעריה שוממין כי אינם צריכין להם. וגם כהניה נאנחים משום דלא הקריבו קרבנות במועד וק"ל: בתולותיה נוגות. תרגם המתרגם על שנתבטלו ט"ו באב ויה"כ. והמובן הוא שימים אלו הם ימי שמחה להנשים. כי ביוה"כ נאמר סלחתי כדבריך על חטא העגל. ועיקר הכפרה היה על שלא עבדו כל ישראל העגל כי הנשים מיאנו בהם והם הגינו עליהם. וכן ט"ו באב יום שכלו בו מתי מדבר שהותר להם הנידוי מחטא עגל וזה היה בזכות הנשים ולכך בימים אלו יוצאות וחולות בכרמים. אמנם בימי ירבעם וגם אח"כ בעו"ה אף הנשים קלקלו והקטירו למלאכת השמים כמש"ה בירמיהו. וא"כ לשמחה מה זו עושה ולכך אמר המקונן בתולותיה נוגות על שנתבטלו ימי חג שלהם כתרגומו וק"ל: