ביאור:איוב א יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם.

-- איוב א, יד

וּמַלְאָךְ בָּאעריכה

  • מלאך שליח? - "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (בראשית לב ד)
  • מלאך אלוהים? - "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (בראשית יט א)

המילה הזו לבד לא אומרת לנו איזה מלאך זה היה.
המלאכים לא הביאו הוכחה כשם שהעמלקי עשה: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ, וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ, וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי, הֵנָּה" (שמואל ב א י).

ארבעת המלאכיםעריכה

  1. "תִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טו)
  2. "אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טז)
  3. "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יז)
  4. "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יח).

התבוננות בדיווחיםעריכה

  • כולם אמרו: "וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" - זה לא בטוי מוחלט שרק כך אומרים. אם 4 אנשים אומרים את אותו משפט, מישהו הורה להם להגיד כך - השטן?
  • איך זה יכול להיות שרק אחד נמלט, ואיך הם ידעו שרק הם נמלטו? דבריהם נשמעים חשודים כאילו שהם טוענים שמידע נוסף בטוח לא יבוא.
  • ארבעת האסונות כולם אפשריים: התקפה, אש, פשיטה, רוח - אבל יש רק סיכויים קטנים ביותר שכל הצרות יבאו ביום אחד. רק באגדות דברים כאלה קורים.
  • בכל מקרה, היה רק עד אחד לכל אירוע: "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט טו). מכאן שדיברי המלאכים חשודים כדבר שמועה ללא הוכחות מסייעות.

בסוף, איוב מבריא וכתוב: "וַיֹּסֶף יְהוָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב, לְמִשְׁנֶה" (איוב מב י) כלומר אלוהים הוסיף לו למה שהיה לו, מנה נוספת שניה, וכך היה לו כפול. כלומר, כל דברי המלאכים היו שקר: איש לא מת ורכוש לא אבד.

אבל איוב האמין וכך ממשיך הסיפור התאולוגי