פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם.
-- איוב א, יד

וּמַלְאָךְ בָּאעריכה

  • מלאך שליח? - "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (בראשית לב ד)
  • מלאך אלוהים? - "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (בראשית יט א)

המילה הזו לבד לא אומרת לנו איזה מלאך זה היה.
המלאכים לא הביאו הוכחה כשם שהעמלקי עשה: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ, וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ, וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי, הֵנָּה" (שמואל ב א י).

ארבעת המלאכיםעריכה

  1. "תִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טו)
  2. "אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א טז)
  3. "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יז)
  4. "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ; וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" (איוב א יח).

התבוננות בדיווחיםעריכה

  • כולם אמרו: "וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי, לְהַגִּיד לָךְ" - זה לא בטוי מוחלט שרק כך אומרים. אם 4 אנשים אומרים את אותו משפט, מישהו הורה להם להגיד כך - השטן?
  • איך זה יכול להיות שרק אחד נמלט, ואיך הם ידעו שרק הם נמלטו? דבריהם נשמעים חשודים כאילו שהם טוענים שמידע נוסף בטוח לא יבוא.
  • ארבעת האסונות כולם אפשריים: התקפה, אש, פשיטה, רוח - אבל יש רק סיכויים קטנים ביותר שכל הצרות יבאו ביום אחד. רק באגדות דברים כאלה קורים.
  • בכל מקרה, היה רק עד אחד לכל אירוע: "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט טו). מכאן שדיברי המלאכים חשודים כדבר שמועה ללא הוכחות מסייעות.

בסוף, איוב מבריא וכתוב: "וַיֹּסֶף יְהוָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב, לְמִשְׁנֶה" (איוב מב י) כלומר אלוהים הוסיף לו למה שהיה לו, מנה נוספת שניה, וכך היה לו כפול. כלומר, כל דברי המלאכים היו שקר: איש לא מת ורכוש לא אבד.

אבל איוב האמין וכך ממשיך הסיפור התאולוגי