ביאור:משלי ט א
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט א.
חצבה עמודיה שבעה עריכה
(משלי ט א): "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה;"
דקויות עריכה
למה דווקא שבעה עמודים? עריכה
1. אולם עמודים: ע"פ 'דעת מקרא', בבתי העשירים היה נהוג לבנות, בכניסה לבית, אולם-עמודים ובו שבעה עמודים, בצורת ח:
ססססס ס ס ס
ססססס ס
ססססס ס ס ס
(הבית בצד ימין, העמודים בצד שמאל). אולם-העמודים שימש לאירועים וסעודות; מכיוון שהחכמה רוצה להזמין את התלמידים לסעודה, היא בונה אולם-עמודים.
- אולם, עדיין לא ברור למה דווקא 7 עמודים, שהרי הדבר תלוי בצורת הבית ובגודלו; ייתכנו גם בתים עם 5 עמודים או עם 10 עמודים:
- ססססס ס ס ססססס ס ס ס ס
- ססססס ס ססססס ס
- ססססס ס ס ססססס ס
- ססססס ס ס ס ס
ב"דעת מקרא" יש תצלום של בניין שנתגלה בחפירות, אבל לא הצלחתי לזהות שם 7 עמודים.
2. עניין של יופי: המספר שבע מציין, לפעמים, כמות גדולה כלשהי , לא דווקא 7 בדיוק. ייתכן שגם כאן המשמעות היא, שהחכמה בנתה את בית הספר שלה "על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה" (מצודת דוד; ראו גם ראב"ע) . הפסוק מלמדנו, שכדי למשוך תלמידים, יש להשקיע בצורה החיצונית של בית הספר; בפסוקים הבאים נלמד גם, שכדי למשוך תלמידים יש להשקיע בהכנת אוכל טעים .
3. שבעה ימים: בפרק הקודם למדנו שהחכמה היתה נוכחת בבריאת העולם - ה' ברא את העולם בחכמה. ייתכן שהפרק שלנו ממשיך את המשל, ומתאר את בריאת העולם כבניין בית; לפי זה, המספר 7 מתייחס לימי הבריאה. וכך פירשו חכמי התלמוד (בבלי סנהדרין לח:) : " "אדם נברא בערב שבת... כדי שייכנס לסעודה מייד; משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין (ארמון) ושיכללן והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחין, שנאמר: " "'חכמת בנתה ביתה' - זו מידתו של הקב"ה, שברא את כל העולם כולו בחכמה; 'חצבה עמודיה שבעה' - אלו שבעת ימי בראשית; " "'טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה' - אלו ימים ונהרות וכל צורכי עולם; 'שלחה נערותיה תקרא' - זה אדם וחוה". " המפרשים הסבירו מדוע ימי בראשית נקראו "עמודים" ( מלבי"ם ) , אך אפשר גם לקרוא את הפסוק: "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה - שבעה": החכמה בנתה בית וחצבה עמודים, ועשתה זאת במשך שבעה ימים.
פירושים נוספים על-דרך הדרש:
4. שבעה חלקי החכמה: שבעה הספרים שיש בתורה (כאשר מחלקים את ספר במדבר ל-3 ספרים; רש"י פירוש שני ), שבעה סוגים או ענפים של חכמה (ראו דעת מקרא, הערת שוליים) .
- אולם, המספר 7 לא נזכר בשום מקום אחר בתנ"ך בהקשר זה; המספר המקובל לחלקי התורה בכל מקום הוא 5, וענפי החכמה, עד כמה שידוע לי, לא נמנים כלל, וודאי שלא בפרק זה.
5. שבע מידות רעות: המילה חציבה יכולה לציין פעולה נפשית של הסרת המידות הרעות. רמז לפירוש זה ניתן למצוא בדברי הרב חיים ויטאל: "פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו" ( שערי קדושה א א ) - הנשמה החכמה חוצבת בעולם בעזרת הגוף; באופן דומה ניתן לפרש שהנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות של הגוף. שבע מידות רעות נזכרו בפרק ו, משלי ו טז: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע תועבות[תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ" ( פירוט ); הנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות הללו, לפני שהיא מתחילה לבנות את ביתה הרוחני.
6. שבעה סוגי תלמידים: בהמשך הפרק נזכרים כמה סוגים של תלמידים: פתי - פסוקים 4, 6, חסר לב - פסוק ד, לץ - פסוקים 7-8, רשע - פסוק ז, חכם - פסוקים 8-9, צדיק - פסוק ט, קדוש - פסוק י. לכל תלמיד יש להתייחס באופן ייחודי לאופיו ולכשרונותיו, וייתכן שכל אחד מהעמודים בבית הספר מייצג סוג אחר של חינוך.
- אולם, בהמשך הפרק נאמר, שחלק מהתלמידים הללו - הלץ והרשע - כלל אינם מוזמנים לבית הספר ( פירוט ).
7. שבע ספירות - ה"חכמות" הן שלוש הספירות העליונות, חכמה בינה ודעת, המייצגות את עולם השכל; וה"עמודים" הם שבע הספירות התחתונות, גבורה חסד תפארת נצח הוד יסוד ומלכות, המייצגות את עולם הרגש (רמ"ד ואלי פירוש שני) .
8. בית רוחני - "חכמות בנתה ביתה - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. חצבה עמודיה שבעה - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א חכמות בנתה ביתה - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם לאו - מתחלק לשבע ארצות." ( מדרש משלי (בובר) ט ) . "כשם שצריך האדם, בעודו בזה העולם, דירה לדור בה, ומשתדל בכל כוחו להשיגה, כן צריך האדם דירה לנפשו כשתעלה למעלה... וזהו שאמרו חז"ל במדרש משלי: בנתה ביתה - זו התורה, ללמדך שכל מי שקנה לו דברי תורה, קנה לו בית לעולם הבא..." (ח"ח, שם עולם א יד) .
8. חצבה עמודיה שבעה - לאולם החכמה במבנה קשת הראדיאן: "שלמה המלך ידע את מבנה הצדק הגיאומטרי בתרבוע של מעגל. אפשר להניח כי שלמה בנה אולם חכמה בעל חזית במבנה של גזרת קשת הראדיאן, כאשר עמוד ניצב במרכז כל אחד מ-7 חלקיה הרציונליים של קשת זו." (רמי ניר, 09.08.2007).
הקבלות עריכה
1. חכמוֹת - צורת רבים, אבל הפעלים בהמשך המשפט הם בלשון יחיד, ולכן מסתבר שהכוונה לאשה הנקראת כך, "גברת חכמות". אשה זו גם מסמלת את החכמה המופשטת, חַכְמוּת. היא נזכרת בפסוקים נוספים בספר משלי:
- בפרק א היא יצאה החוצה, וניסתה לקרוא לפתיים שנמצאים ברחובות, שיבואו ללמוד, (משלי א כ): "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ... עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי... תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי..."( פירוט ). אולם היא נכשלה (שם פסוק כד): "יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ, נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב".
- בפרק ט היא החליטה לנסות שוב, הפעם בדרך אחרת: היא בנתה בית-ספר משלה, " "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ" "" ", הכינה סעודה דשנה, ושלחה את נערותיה לקרוא לפתיים שיבואו לאכול, "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא... מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה... לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי".
- ובפרק יד היא בונה את ביתה הפרטי, (משלי יד א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"( פירוט ).
כך היא מקיימת את העצה ב (משלי כד כז): "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"( פירוט ).
2. חכמות נזכרת גם ב (משלי כד ז): "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ"( פירוט ), גם שם אפשר לפרשה על אישה חכמה או על החכמה המופשטת.
עצות עריכה
כדי לעודד תלמידים לבוא לבית הספר, יש להשקיע בעיצוב הארכיטקטוני שלו, כך שיהיה נעים ומושך. כך עושה המורה החכמה: היא בונה בית-ספר וקוראת לתלמידים לבוא ללמוד בו. היא משקיעה בצורה החיצונית של בית הספר, ולכן בונה אותו "על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה" (מצודת דוד) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חצבה עמודיה שבעה
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-13.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/09-01