הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יסוד = העמוד שעליו עומד הבניין

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: יסוד

יסוד מופיע בתנ"ך פעמים רבות, וכמעט בכולן משמעותו ברורה - הבסיס, החלק התחתון של מבנה כלשהו, שעליו עומד המבנה:

יסוד המזבח - החלק התחתון של המזבח, הבסיס שעליו עומד המזבח, (שמות כט יב): "וְאֶת כָּל הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ", וכן ויקרא ד ז, ויקרא ד יח, ויקרא ד כה, ויקרא ד ל, ויקרא ד לד, ויקרא ה ט, ויקרא ח טו, ויקרא ט ט.
(יחזקאל ל ד): "וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם; וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם; וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ, וְנֶהֶרְסוּ יְסוֹדֹתֶיהָ "- מצרים תיהרס עד כדי כך, שגם הבסיסים שעליהם עומדים המבנים במצרים ייהרסו.
(חבקוק ג יג): "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ; מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה"- ה' ימחץ את האויבים, מהיסוד למטה ועד הצוואר למעלה.
(תהלים קלז ז): "זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָים, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ"- ביום חורבן ירושלים, האדומים עודדו את האויבים להרוס לא רק את המבנים אלא גם את היסודות.
(איכה ד יא): "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ; וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ "- האש שרפה את ציון עד היסוד.
(יחזקאל יג יד): "וְהָרַסְתִּי אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל הָאָרֶץ; וְנִגְלָה יְסֹדוֹ וְנָפְלָה, וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'"
(מיכה א ו): "וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה"

הפועל יסד מציין את הנחת היסודות למבנה, ובהשאלה, את תחילת הבנייה:

(דברי הימים ב לא ז): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד , וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ"- תחילת בניית הערמות של המעשרות שהביאו בני ישראל בימי חזקיהו מלך יהודה;
דברי הימים ב כד כז: "וּבָנָיו ורב[יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו, וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים..." - יואש התחיל לשפץ את בית המקדש; השיפוץ נחשב כתחילת בנייה מחדש.
(יהושע ו כו): "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ"- בנו הבכור ימות כשיתחיל את הבניה ( פירוט ), וכן מלכים א טז לד.
(מלכים א ה לא): "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת, אַבְנֵי גָזִית"- לשים ביסודות של בית המקדש ( פירוט ). וכן (מלכים א ו לז): "בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה', בְּיֶרַח זִו", (מלכים א ז י): "וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת", (חגי ב יח): "לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה' שִׂימוּ לְבַבְכֶם"( פירוט ), (זכריה ד ט): "יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה", (זכריה ח ט): "אֲשֶׁר בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה' צְבָאוֹת הַהֵיכָל לְהִבָּנוֹת", (עזרא ג ו): "מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לה', וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד ", (עזרא ג י): "וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה'"( פירוט ), (עזרא ג יב): "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ "
(ישעיהו יד לב): "וּמַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי? כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ"- ה' הניח את היסודות לבניית ציון, ולכן העיר תישאר על תילה ותיתן מחסה לעניי עם ישראל.
(ישעיהו מח יג): "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו"- תיאור ציורי של בריאת העולם, כביכול ה' מניח יסודות ועליהם בונה את הארץ. וכן (ישעיהו נא יג): "ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ"( פירוט ), (ישעיהו נא טז): "לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ", עמוס ט ו: "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מעלותו[מַעֲלוֹתָיו], וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ ", (זכריה יב א): "נְאֻם ה' נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ", (תהלים עח סט): "וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם",. (תהלים פט יב): "לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם ", (תהלים קב כו): "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם", (תהלים קד ה): "יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד", (איוב לח ד): "אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה", (משלי ג יט): "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה"( פירוט )
(תהלים כד ב): "כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ , וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ"- יסודות הארץ גבוהים יותר מהים, כדי שהים לא יציף אותם ( פירוט )
(תהלים קד ח): "יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם"- ה' יצר מקומות נמוכים בארץ, עבור מי האגמים והימים.
(ישעיהו נד יא): "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים"- כשה' יבנה את ירושלים מחדש, היסודות שלה יהיו עשויים מאבני ספיר.
(שיר השירים ה טו): "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז"- שוקיו של החתן נמשלים לעמודי-היסוד שהבניין עומד עליהם ( פירוט ).
(אסתר א ח): "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ"- עקרון היסוד שקבע המלך כשתכנן את המשתה היה החופש - שכל איש יעשה כרצונו ( פירוט ).
(עזרא ז ט): "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל"- תחילת העליה מבבל.

פסוקים נוספים

ישעיהו כג יג: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, זֶה הָעָם לֹא הָיָה; אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו[בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה"
(ישעיהו כח טז): "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן; פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ"
יחזקאל מא ח: "וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ סָבִיב סָבִיב מיסדות[מוּסְדוֹת] הַצְּלָעוֹת מְלוֹ הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה"
(חבקוק א יב): "ה', לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ; וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ! "- אולי הכוונה, שה' נתן לעם הבבלי כוח כמו לסלע צור, הנמצא ביסוד הארץ ( פירוט ).
(דברי הימים א ט כב): "כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם"
(דברי הימים ב כג ה): "וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד ; וְכָל הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'"- שער היסוד היה, אולי, שער נמוך, הקרוב יותר ליסודות החומה. השער לא נזכר במקום אחר.
(תהלים ח ג): "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"( פירוט )
(תהלים פז א): "לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר, יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ"
(תהלים קיט קנב): "קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם "
(איוב ד יט): "אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר, אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם , יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ"
(איוב כב טז): "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת, נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם "
(משלי י כה): "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"- הרשע גבוה וגאה, ולכן נשבר בסופה; הצדיק נמוך ועניו כמו יסוד, ולכן שורד ומתקיים לעולם ( פירוט ).

ופירש בקונקורדנציה, שורש יסד " "ענינו עשייה וכונן דבר עומד קיים או בסיס שעליו עומד הכל, ובמוסרי - שימת חוק קבוע לדבר" " (שבי"ל) .

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יסוד - העמוד שעליו עומד הבניין

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-01-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ysd