הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פחד מוגזם נובע משכחת ה'

יש אנשים שפוחדים כל-כך מפני "מה יגידו הגויים" ו"מה יעשו לנו הגויים", שהם מייחסים לגויים תוכניות דמיוניות שאין להן בסיס במציאות. על-פי הנביא ישעיהו, הפחד המוגזם הזה הוא סימן שבני ישראל שכחו את ה':

(ישעיהו נא יג): "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ; וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק?"

חמה = כעס פנימי, שאינו מתגלה כלפי חוץ (מלבי"ם) .

כאשר = כ-אשר, כאילו ש- (מלבי"ם) .

ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית = אתם מפחדים כל היום מפני כעסו הפנימי של האויב, שאינו מתגלה כלפי חוץ, כאילו שהאויב כבר מוכן להשחית ולהרוס אתכם.

ואיה חמת המציק? = הרי אין לכם כל סימן או הוכחה שהגויים אכן כועסים עליכם ורוצים לפגוע בכם!

חשוב להיזהר מאויבים, אבל הפחד מפני אויבים שהכעס שלהם עדיין שמור בליבם ובכלל אינו מתגלה כלפי חוץ אינו זהירות אלא פראנויה, ו פרנויה נחשבת לעונש וקללה . במקרה שלנו, העונש הוא על כך שבני ישראל שכחו את ה': "ותשכח ה' עושך, נוטה שמים ויוסד ארץ...".

פירושים נוספים

ותשכח ה' עושך

1. פירשנו שהפחד הוא העונש על חטא שכחת ה';

2. ויש שפירשו שהפחד הוא החטא - הפחד הוא-הוא שכחת ה', והנביא מוכיח את בני ישראל על כך שהם פוחדים: " "למה שכחת השענת המקום ותפחד ממנו?!" " (מצודת דוד) , " "ראוים היו ישראל כלייה... אלולי שנסמכה דעתן על דעת הזקן אביהם, אמרו: 'מה אבינו יעקב, שהבטיחו הקדוש ברוך הוא... נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה!'. הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם: "ותשכח ה' עושך, נוטה שמים ויוסד ארץ...ותפחד תמיד כל היום "." " (ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן משם ר' נתן, בראשית רבה עו א ; ראו פחדיו של יעקב ) .

בדרך-כלל הפחד הוא רגש חיובי, כמו ב (משלי כח יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"( פירוט ), אך פחד מוגזם הנובע מדמיונות-שווא הוא חטא המעיד על שכחת ה'.

ואיה חמת המציק?

1. פירשנו שהתוכחה היא על כך שהפחד הספציפי בימי הנביא היה דמיוני ומוגזם - " "הלא חמתו זאת נסתרת בליבו, עדיין רחוק הדבר שיוציאנה אל הפועל, ומדוע פחדת?" " (מלבי"ם) .

2. אך יש שפירשו שהתוכחה היא על כל פחד - כל פחד מפני אויב בשר ודם הוא מוגזם, כי כוחו של האויב הוא זניח לעומת כוחו של ה': " "הלא מחר בא ואיננו כי ימות לשחת, ואם כן למה שכחת השענת המקום ותפחד ממנו?" " (מצודת דוד) .