תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים)

תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), התשע״א–2011


ק״ת תשע״א, 1183; תשע״ב, 1319; תשע״ד, 354; תשע״ו, 6.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31א(ב)(1) ו־(ג) ו־63 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובהסכמת שר האוצר אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו]
בתקנות אלה –
”אמות מידה“ – אמות המידה שקבעה הרשות לפי סעיף 30(2) לחוק;
”המוסד“ – כל אחד מאלה:
(1)
המוסד לביטוח לאומי;
(2)
לגבי זכאי הנמנה בפסקה (4) לתוספת – צבא הגנה לישראל;
(3)
לגבי זכאי הנמנה בפסקה (7) לתוספת – משרד הביטחון;
”זכאי“ – מי שמקבל קצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה–1995 והצרכנים הנמנים בתוספת;
”מקום צרכנות“ – מקרקעין הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני או בעל רישיון הספקה על שם צרכן פלוני;
”צרכן זכאי של בעל רישיון הספקה“ – זכאי שהוא צרכן הרשום אצל בעל רישיון הספקה או צרכן משנה זכאי המתגורר במקום צרכנות של מי שהוא צרכן הרשום אצל בעל רישיון הספקה;
”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד ומתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
(2)
חוברו כדין לפני כניסת החוק לתוקף;
”תשלום מופחת“ – 50% מהתעריף הביתי, בעד 400 הקוט״ש הראשונים הנצרכים מדי חודש בחודשו בשימוש ביתי בלבד.
הזכאות לתשלום מופחת [תיקון: תשע״ו]
(א)
תשלום מופחת יינתן לזכאי שהוא אחד מאלה:
(1)
צרכן רשום אצל ספק שירות חיוני או בעל רישיון הספקה;
(2)
מתגורר במקום צרכנות של מי שרשום כצרכן אצל ספק שירות חיוני או בעל רישיון הספקה, ובלבד שמותקן מונה לרישום צריכת החשמל הביתית של אותו זכאי, ואשר צריכת החשמל בפועל על ידו על פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (להלן – צרכן משנה זכאי).
(ב)
הזכאות לתשלום מופחת לצרכן רשום תינתן למקום צרכנות אחד בלבד, המשמש למקום מגוריו של הזכאי ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד.
(ג)
על הצרכן לבדוק את התאמת הפרטים שמסר המוסד לאלה המופיעים אצל ספק שירות חיוני באופן שיתאפשר איתורו וזיהויו המוחלט אצל ספק שירות חיוני.
(ד)
הזכאות לתשלום מופחת לצרכן משנה זכאי תינתן למקום הצרכנות לפי שיעור התשלום המופחת המצטבר בשל צריכת צרכני המשנה הזכאים ולפי מניית המונה של אותם צרכני משנה זכאים.
(ה)
הזכאי לתשלום מופחת לפי תקנות אלה, או זכאי לתשלום מופחת לפי כל דין אחר, זכאי להפחתה אחת בלבד בשיעור הגבוה מביניהן.
מימוש הזכאות [תיקון: תשע״ו]
זכאות כאמור בתקנה 2 תמומש בהסתמך על המידע שיעביר המוסד לספק השירות החיוני כאמור בתקנה 4(א), ולעניין צרכן זכאי של בעל רישיון הספקה – בהסתמך על הודעת המוסד שהעביר צרכן כאמור לבעל רישיון ההספקה, כמפורט בתקנה 4(ג).
הודעה לזכאים [תיקון: תשע״ו]
(א)
המוסד יודיע בכתב לזכאי על זכאותו לתשלום מופחת וכי מימוש זכאותו כאמור מותנה בהעברת מידע בעניינו לפי תקנות אלה לספק שירות חיוני וכי אם הוא צרכן זכאי של בעל רישיון הספקה – כי המידע לגביו יועבר לספק שירות חיוני, אך מימוש הזכאות מותנה בכך שצרכן כאמור יעביר את הודעת המוסד לבעל רישיון ההספקה; בהודעה כאמור יציין המוסד כי אם הזכאי מסרב להעברת המידע לגביו, עליו להודיע על כך למוסד בתוך 30 ימים ואם לא יעשה כן, יועבר המידע לספק שירות חיוני.
(ב)
ספק שירות חיוני או בעל רישיון הספקה יפרסם, מזמן לזמן, בעלון המידע המצורף לחשבון החשמל או במסגרת חשבון החשמל, וכן בכלי התקשורת, מידע כללי בדבר הזכאות לתשלום מופחת לפי התקנות אלה.
(ג)
לצורך מימוש זכאות של צרכן זכאי של בעל רישיון הספקה, יעביר הצרכן האמור לבעל רישיון ההספקה עותק של ההודעה שקיבל מהמוסד בנוגע לזכאותו, בהתאם לתקנה 4(א).
העברת מידע לספק שירות חיוני [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
המוסד יעביר בכל חודש לספק שירות חיוני קובץ מידע ממוחשב המכיל את שמות הזכאים אשר לא הביעו סירוב לכך כאמור בתקנה 4(א), מספרי תעודת זהות, וכן כתובת מגורים – למעט ביחס לזכאים הנמנים בפסקה (4) לתוספת, ותאריך שממנו הפכו זכאים או חדלו להיות זכאים.
(ב)
הודיע זכאי למוסד על סירובו להעברת מידע כאמור בתקנה 4(א), לאחר חלוף 30 הימים, יעביר המוסד לספק שירות חיוני הודעה על הסירוב להעברת המידע, וספק שירות חיוני יימחק את פרטי הזכאי שהעביר לו המוסד, ולעניין זכאי שהוא צרכן הרשום אצל ספק שירות חיוני או שהוא צרכן משנה זכאי המתגורר במקום צרכנות של מי שהוא צרכן הרשום אצל ספק שירות חיוני גם יבטל את זכאותו של זכאי כאמור ממועד קבלת ההודעה כאמור.
שמירת המידע
ספק שירות חיוני ינקוט את כל האמצעים הדרושים לאבטחת המידע שהוא מקבל מהמוסד ולשמירת סודיות המידע לפי סעיפים 16, 17 ו־17א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
תשלום למפרע [תיקון: תשע״ו]
מי שזכאי לפי תקנות אלה לתשלום מופחת בעד תקופה שקדמה למועד מימוש הזכאות כאמור בתקנה 3, תחול זכאותו לתקופה שלא תעלה על התקופה הקובעת ובלבד שהתקיימו בו תנאי הזכאות לכל אורך התקופה הקובעת; לעניין תקנה זו, ”התקופה הקובעת“ – תקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד מימוש הזכאות כאמור בתקנה 3.
הוראת מעבר
זכאי שהתקיימו בו תנאי הזכאות ביום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה) (התקנות פורסמו ביום 20.7.2011), יהיה בעל זכאות לתשלום מופחת מיום התחילה, בהתאם לאמור באמות המידה; זכאות זו תמומש לאחר שהמוסד יעביר את המידע לספק שירות חיוני כאמור בתקנה 4(א).
[תיקון: תשע״ד]

תוספת

(תקנות 1 ו־5(א))

צרכן הזכאי לגמלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010, למעט לפי פרט (12) לתוספת הראשונה, בעד ילד התלוי בעזרת הזולת או ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד, כהגדרתם בתקנה 1 לתקנות האמורות;
צרכן יוצא צבא המשרת בשירות סדיר והוכר לפי פקודות הצבא כחייל בודד הזכאי להשתתפות בשכר דירה או כחייל הזכאי להשתתפות בשכר דירה מטעמי מרחק של מקום מגוריו ממקום שירותו; בסעיף זה ”יוצא צבא“, פקודות הצבא" ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
צרכן הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 (להלן – חוק המזונות), להורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992, שעמו ובהחזקתו שלושה ילדים לפחות;
צרכן הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות, למשפחה שעמה ובהחזקתה ארבעה ילדים לפחות.
[תיקון: תשע״ו]
צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], שנקבעה לו נכות בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי החוק האמור שדרגת נכותו נמוכה מ־50% והוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון;
[תיקון: תשע״ו]
צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, שנקבעה לו נכות בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי החוק האמור שדרגת נכותו נמוכה מ־50% והוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון.


ט״ז בתמוז התשע״א (18 ביולי 2011)
  • עוזי לנדאו
    שר התשתיות הלאומיות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.