כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)
כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) מתוך 
כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018
ק״ת תשע״ח, 1177, 2699; תשע״ט, 1457, 3068, 3158, 3314, 3331, 3334, 3464, 3470, 3525, 3529, 3547, 3548, 3569, 3594, 4042; תש״ף, 2, 14, 120, 124, 135, 492, 522, 568, 571, 574, 918, 1100, 1128, 1130, 1192, 1208, 1258, 1258, 1258, 1380, 1382, 1433, 1433, 1479, 1610, 1610, 1672, 1698, 1708, 1710, 1740, 1752, 1784, 1814, 1824, 1973, 2032; תשפ״א, 130, 260, 260, 596, 596, 706, 924, 982, 1392, 1500, 1503, 1504, 1504, 1712, 1778, 1885, 1885, 1998, 2084, 2086, 2224, 2274, 2916, 2925, 3112, 3212, 3546, 3569, 3591, 4030; תשפ״ב, 17, 30, 792, 818, 917, 934, 1256, 1338, 1516, 1554, 1818, 1902, 2084, 2438, 2644, 2696, 2774, 2972, 3464, 3466, 3618, 3678; תשפ״ג, 2, 406, 476, 591, 716, 716, 764, 776, 896, 915, 1212, 1213, 1784, 1804, 1908, 2380, 2450, 2524; תשפ״ד, 190, 262, 636, 838, 928, 992, 1194, 1194, 1358, 1402, 1422, 1426, 1508, 1602, 1666, 1972, 1998.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 17(ד), 30(2) ו־33 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:
תוכן עניינים
פרק א׳: כללי
סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות
[תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 23.9.19, 27.1.20, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 17.11.21, 14.2.22, 13.12.23; תשע״ט־7, תשע״ט־13, תש״ף־2, תש״ף־6, תש״ף־7, תש״ף־11, תש״ף־12, תש״ף־31, תש״ף־32, תש״ף־34, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־26, תשפ״ב־4, תשפ״ב־14, תשפ״ב־21, תשפ״ג־3, תשפ״ג־12, תשפ״ד־4, תשפ״ד־11]
הגדרות
[צ״ל: בכללים אלו -]
”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו באמת מידה 124, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985;
”בניין“ – כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה;
”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
”גודל חיבור“ – זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
”הודעה“ – לרבות חשבון;
”הליכי גבייה אזרחיים“ – (חל על מחלקים היסטוריים (ועל מחלקים חדשים עד יום 16.3.2024)): הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
”הליכי גבייה אזרחיים“ – (החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים): הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי פרק א׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
”הספק מוקצה בעבור מספק“ – ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
”העמסה מרכזית“ – שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
”העמסה עצמית“ – שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות פרק ו׳ לספר אמות המידה ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
”הפרת אמות מידה“ – אי־עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי־עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק משק החשמל;
”ויסות“ לעניין הספק – הפחתה חלקית או הפסקה מלאה של הספק הייצור במיתקן ייצור לכל פרק זמן שהוא, על פי שיקול דעת ספק שירות חיוני לצורכי בטיחות, שרידות או אמינות המערכת;
”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
”חוק החשמל“ – חוק החשמל, התשי״ד–1954;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”חח״י“ או ”חברת החשמל“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 35לד;
”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע״א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
”טעות בחשבון“ – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין אמת מידה 13(ז);
”יחידת ייצור“ – כהגדרתה בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;
”יחידת ייצור דו־דלקית“ – כהגדרתה בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004;
”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
”יכולת זמינה ברוטו“ – ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
(1)
אנרגיה מתחדשת בלבד;
(2)
אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
(א)
שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
(ב)
השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004;
”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;
”כח עליון“ – כהגדרתו באמת מידה 130;
”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
”לוחות התעריפים“ – לוחות שנקבעו בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018;
”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
”מ״ו“ – מגה־וואט;
”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”מודול“ – תא פוטו־וולטאי;
”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
”מונה חכם“ – מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו באמת מידה 20;
”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
”מחלק דומיננטי“ – חח״י;
”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן בחוק לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
”המחלקה לשירותים חברתיים“ – (החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים): לשכת הרווחה מטעם משרד הרווחה ברשות המקומית;
”מיתקן אגירה“ – מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת בחוק משק החשמל;
”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו בחוק משק החשמל או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
”מספק“ או ”מספק פרטי“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, למעט מספק חח״י;
”מספק ברירת מחדל“ – ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
”מצב חריג“ – כקבוע באמת מידה 124;
”מקום צרכנות“ – חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010;
”סל שיקום“ – (החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים): כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000;
”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם בחוק, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי סעיף 60(ד) לחוק ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי סעיף 18(ב) לחוק, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
”ספק שירות חיוני רשת“ – בעל רישיון הולכה או מחלק;
”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018;
”עומס מזערי“ – ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
”עומס פניות למוקד“ – מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו באמת מידה 7ב עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
”עסקת רכישה“ – כהגדרתה בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000;
”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
”צריכה חצי־שעתית“ – צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
”צריכה עצמית של יחידת ייצור“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
”צריכה שעתית מרבית“ – מכפלה של הצריכה החצי־שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
”צרכן בעלים רשום“ – כהגדרתו באמת מידה 34א;
”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי סעיף 31א לחוק;
”צרכן חצר“ – צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות סעיף 3ב לחוק משק החשמל;
”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
”צרכן שאינו רשום“ – מי שצורך חשמל בפועל במקום צרכנות אך אינו רשום על המנייה של ספק שירות חיוני באותו מקום צרכנות;
”צרכן שאספקת חשמל חיונית לו“ – (חל על מחלקים היסטוריים (ועל מחלקים חדשים עד יום 16.3.2024)): צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי בנספח א׳ לאמת מידה 7ג ועומד בתנאיה;
”צרכן שאספקת החשמל חיונית לו“ – (החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים): צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי שספק השירות החיוני הכיר בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי אמת מידה 7ג, ובכלל זה צרכן שהוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בהתאם לסעיף (ה) לאותה אמת מידה;
”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
”ק״ו“ – קילו־וואט;
”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו־וואט לשעה;
”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”ריבית איחורים“ – ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
”ריבית פיגורים“ – ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ״ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;
”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
”שעות עבודה של מחלק“ – השעות 7:30 עד 16:00, בימים א׳ עד ה׳ שאינם ימי חג;
”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע באמת מידה 93;
”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע באמת מידה 94;
”תכנית העמסה פרטנית יום מראש“ – התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים באמת מידה 94א;
”תכנית העמסה פרטנית מעודכנת“ – תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור באמת מידה 91;
”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור באמת מידה 90;
”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור באמת מידה 57;
”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט באמת מידה 56;
”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור באמת מידה 86;
”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת החוק לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור באמת מידה 102;
”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“;
”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.
פרשנות
(א)
מונחים
מונח שלא הוגדר באמת מידה 1 (הגדרות) והוגדר בחוק, תהיה לו המשמעות שניתנה לו בחוק, זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.
(בוטלה).
[תיקון: 1.3.06]
תיעוד
(א)
פנקסי ספק שירות חיוני
הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.
[תיקון: 11.5.15; תשפ״א־6]
שמירת סודיות ומערכות המידע – יחידת ניהול המערכת בחח״י
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”מידע סודי“ – כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
”מנהל המערכת“ – יחידת ניהול המערכת בחח״י;
”נציגים מורשים“ – בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
(ב)
סודיות
(1)
מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
(א)
הנציגים המורשים;
(ב)
רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
(3)
מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
(4)
מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
(5)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
(א)
מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
(ב)
יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
(ג)
מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
(ג)
מערכות מידע
(1)
מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
(2)
עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
(3)
חח״י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.
[תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15]
הודעות
(א)
כללי משלוח
(1)
כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
(3)
יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
(4)
יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.
[תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ״א־6]
ריבית
(א)
ריבית וריבית פיגורים
(1)
ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
(2)
במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
(3)
ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
(ב)
ריבית בהסדרי תשלום
במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
(1)
לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו – ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
(2)
לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת״מ – ריבית איחורים.
(3)
לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת״מ, לרבות מת״מ הכרחי – ריבית החשב הכללי.
(4)
לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום – ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.
[תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש״ף־21, תש״ף־22, תשפ״א־12, תשפ״א־17]
תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה
(א)
אופן וחובת התשלום
(1)
ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
(2)
איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה־61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
(3)
התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
(ב)
אירועים חריגים
הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
[תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22; תשע״ח, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ב־12, תשפ״ב־19, תשפ״ג־17]
מידע
(א)
העמדת מידע לרשות הציבור
ספק השירות החיוני, לפי העניין, יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
(1)
קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו – זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
(2)
דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
(3)
דקות אי־אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
(א)
על ידי מנהל המערכת – בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
(ב)
על ידי בעל רישיון חלוקה – בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
(4)
סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו־וולטאים בהתאם לקבוע בפרק ח׳ סימן ג׳, בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
(5)
לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק – מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
(6)
לעניין מנהל המערכת – הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט״ש, בטבלה כקבוע בנספח ב׳ לאמת מידה זו;
(7)
באירוע חריג – טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
(8)
לעניין מנהל המערכת ומחלק – נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א׳ עד י״א שבנספח ג׳ לאמת מידה זו;
(9)
לעניין מנהל המערכת – דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד׳ לאמת מידה זו;
(10)
לעניין מחלק – דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו־וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה׳ ו־ו׳ לאמת מידה זו;
(11)
לעניין בעל רישיון חלוקה – דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז׳.
(א1)
פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים
(1)
ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
(ב)
אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני רשת.
(2)
נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן – השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
(ב)
מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
(ג)
מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
(ד)
מספר התקנות מת״מ בשנה האחרונה;
(ה)
מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
(3)
הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
(4)
ספק שירות חיוני רשת יפרסם במקום בולט, באתר האינטרנט שלו, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום.
(א2)
פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת
(1)
מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
(א)
המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
(ב)
ההספק המבוקש;
(ג)
טכנולוגיית המיתקן;
(ד)
המכסה, כהגדרתה באמת מידה 35כו1 (להלן באמת מידה זו – המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
(ה)
מיקום המיתקן המבוקש;
(ו)
המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
(2)
נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי אמת מידה 35כו5 (להלן באמת מידה זו – התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
(א)
מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
(ב)
מיקום המיתקן המתוכנן;
(ג)
הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
(ד)
ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
(3)
פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
(4)
המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב, אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג׳ לאמת המידה.
(א3)
פרסום סקרים
(1)
מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
(2)
אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי סעיף 37 לחוק משק החשמל.
(א4)
פרסום מידע על אודות מצב הרשת
(1)
ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
(א)
המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
(ב)
ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
(2)
אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
(3)
ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ״ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
(4)
מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
(5)
נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
(א)
נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
(ב)
אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו־וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2, ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה – ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
(ג)
לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
(ב)
אופן ומועד פרסום המידע
(1)
המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
(2)
המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
(3)
הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
(4)
המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
(5)
המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו־(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי אמת מידה 24(ב)(3)(ו).
(6)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
(7)
הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
(8)
הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
(9)
ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
(ג)
מועד עדכון המידע
(1)
המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו־(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
(2)
המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג׳, ואם חל חג ביום ג׳ – ביום החול הראשון שאחריו.
[תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־17]
נספח א׳ לאמת מידה 7א (מידע)
מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם – יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק
תשלום קבוע (לא כולל מע״מ)
| מרכיב התשלום | סכום |
|---|---|
| מונה ותפעול המונה | |
| קריאת המונה | |
| הפקת חשבון | |
| שליחת חשבון | |
| מוקד שירות צרכנים | |
| גבייה | |
| סה״כ |
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח ב׳ לאמת מידה 7א (מידע)
הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה – יפורסם על ידי מנהל המערכת
| יצרן | סוג דלק | נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש) | רמת זיהום לקוט״ש ביחס לפחם (נתון קבוע) | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| אלפי טון | מיליארד קוט״ש | אחוזי ייצור | אחוזי עלות | |||
| חברת החשמל לישראל בע״מ | פחם | 100% | ||||
| סולר | ||||||
| מזוט | ||||||
| גז | ||||||
| אחר | ||||||
| יצרני חשמל פרטיים – חשמל קונבנציונאל | ||||||
| יצרני חשמל פרטיים – אנרגיות מתחדשות | לא רלוונטי | |||||
| סה״כ | 100% | 100% | ||||
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח ג׳ לאמת מידה 7א
נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה
א.
נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון – יפורסם על ידי מנהל המערכת:
| שם מעגל | מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) | לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) | מתח (קילו וולט) | זרם תרמי במעגל (אמפר) | זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר) | זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר) | זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
ב.
נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה – יפורסם על ידי מנהל המערכת:
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) | הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר) | השנאה מרמת מתח (קילו וולט) | השנאה לרמת מתח (קילו וולט) | עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר) | עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר) | ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט) | שיא ייצור חורף (מגה וואט) | שיא ייצור קיץ (מגה וואט) | יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ג.
נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | קוד מעגל | שם מעגל | שם תחמ״ש | שם שנאי שממנו יוצא הקו | מתח במעגל (קילו וולט) | זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) | שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) | שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) | ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ד.
נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | קוד מעגל | שם המעגל | שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל | מתח במעגל (קילו וולט) | זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) | שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) | שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) | ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) | מועד מתוכנן לסיום העבודה | סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) | יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ה.
נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | קוד המעגל | שם המעגל | שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל | מתח במעגל (קילו וולט) | זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) | ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) | מועד מתוכנן לסיום העבודה | סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) | יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ו.
נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו – יפורסם על ידי מנהל המערכת
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | קוד המעגל | שם המעגל | שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל | מתח במעגל (קילו וולט) | זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) | שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) | שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) | ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) | מועד מתוכנן לסיום העבודה | סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) | יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ז.
נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת
| מחוז בחחי | אזור מינהלי בחחי | קוד המעגל | שם המעגל | שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל | מתח במעגל (קילו וולט) | זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) | ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) | מועד מתוכנן לסיום העבודה | סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) | יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ח.
נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה
| שם תחנת הכוח | הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/ | הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) | ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) | הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט) | הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) | הספק התחנה בפועל (מגה וואט) | גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט) | שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח | שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח | שם התחמ״ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ט.
נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:
| שם תחנת הכוח | הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/ | הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) | ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) | הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) | הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) | הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) | הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) | הספק התחנה בפועל (מגה וואט) | גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר) | שם תחמ״ש שאליה מחוברת תחנת הכוח |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
י.
חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי מחלק
| מספר הזמנה | מחוז בחברת החשמל | יישוב | גודל חיבור באמפר | תאריך פתיחת הזמנה | תאריך הנפקת שובר תשלום 10% | תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין | תאריך השלמת התיאום הטכני | תאריך יעד לאישורי רשויות | תאריך חפירה מתוכנן | תאריך סיום חפירה בפועל | תאריך סיום עבודות מבוקש | תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70% |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י׳)
| תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין | תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור | תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל | תאריך תשלום אחרון | תאריך תשלום בדיקת מיתקן | תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן | תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין | תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין | תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין | תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין | סה״כ מספר עיכובי מזמין | סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יא.
הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה
| מספר הזמנה | מחוז בחברת החשמל | יישוב | תאריך פתיחת הזמנה | תאריך הנפקת שובר תשלום 15% | תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין | תאריך השלמת התיאום הטכני | תאריך יעד לאישורי רשויות | תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל | תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם | תאריך יעד לביצוע חפירה | תאריך סיום חפירה בפועל |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י״א)
| תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85% | תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין | תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור | תאריך תשלום אחרון | תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל | תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין | תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין | תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין | תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין | סה״כ מספר עיכובי מזמין | סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
[תיקון: תשפ״ב־12]
יב.
תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי – יפורסם על ידי המחלק
| מספר | מספר הזמנה/שם הצרכן | אזור | גודל החיבור המבוקש (MVA) | תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור | מועד החיבור המבוקש | מועד תשובת המחלק | מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק | מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל | גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA) | טווח שעות לחיבור המינימלי | גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA) | טווח שעות לחיבור המקסימלי | המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל | מועד מתן החיבור המוגבל בפועל |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נספח ד׳ לאמת מידה 7א
דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת
| זמן | התדר |
|---|---|
| dd/mm/yy hh:ss | ff.ffff |
נספח ה׳ לאמת מידה 7א
נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית
| הספק מותקן למיתקן בודד | הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה) | מחלק | הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק נכון לתאריך dd/mm/yyyy | סך הספק מותקן נכון לתאריך dd/mm/yyyy | מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק נכון לתאריך dd/mm/yyyy | מספר מערכות מותקנות נכון לתאריך dd/mm/yyyy |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 0–50 | הסדרה ראשונה (ישיבה 216) | חח״י | ||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הסדרה שנייה (ישיבה 302) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הסדרה שלישית (ישיבה 375) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הסדרה רביעית (ישיבה 389) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הסדרה חמישית (ישיבה 417) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הסדרה שביעית (ישיבה 478) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| בלא הגבלת גודל | רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145) | חח״י | ||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| 0–5,000 | מונה נטו (ישיבה 389) | חח״י | ||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| 0–25 | מונה נטו אחיד (ישיבה 460) | חח״י | ||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| 51–12,000 | P.V בינוני (ישיבה 284) | חח״י | ||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| P.V בינוני (ישיבה 356א) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ | ||||||
| הליך תחרותי (ישיבה 506) | חח״י | |||||
| חמ״י | ||||||
| מחלק היסטורי | ||||||
| סה״כ |
נספח ו׳ לאמת מידה 7א
נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית
| הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה) | הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף נכון לתאריך dd/mm/yyyy | סך הספק מותקן נכון לתאריך dd/mm/yyyy |
|---|---|---|
| P.V הולכה (ישיבה 325) | ||
| P.V הולכה (ישיבה 344) | ||
| P.V הולכה (ישיבה 347) | ||
| P.V הולכה (ישיבה 385) | ||
| מכרזי קרקע (443) |
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח ז׳ לאמת מידה 7א
דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה
| מס״ד | מחוז בחח״י | אזור מנהלי בחח״י | יישוב | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם | תאריך פתיחת הזמנה | מס׳ הזמנה | מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור | מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת | הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו־וואט) | האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים? | מתח הרשת | למיתקן ייצור במתח גבוה | למיתקן ייצור במתח נמוך | תשובת המחלק למבקש החיבור | המועד המתוכנן להפעלה מסחרית | סיבות לדחיית הבקשה (אם נדחתה – מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה) | נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן | שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן | שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן | שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן | האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) | מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) | מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות) | ||||||||||||||||
| 1 | ||||||||||||||||||||||
| 2 | ||||||||||||||||||||||
| 3 | ||||||||||||||||||||||
רשימת סיבות אפשריות:
•
תשובת מחלק חיובית.
•
תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
•
תשובת מחלק שלילית לתעריף.
דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת
| מס״ד | מחוז בחח״י | אזור מנהלי בחח״י | יישוב | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם | תאריך פתיחת הזמנה | מס׳ הזמנה | מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור | מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת | גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט) | האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים? | מתח הרשת | למיתקן ייצור במתח גבוה | למיתקן ייצור במתח נמוך | מועד הפעלה מסחרית בפועל | הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי־עמידה בו | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן | שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן | שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן | שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן | האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) | מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) | מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות) | ||||||||||||||
| 1 | ||||||||||||||||||||
| 2 | ||||||||||||||||||||
| 3 | ||||||||||||||||||||
דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית
| חודש | מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה | סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW) | הספק ממוצע למיתקן (MW) | מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך | סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW) | הספק ממוצע למיתקן (KW) | אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה) | מס׳ מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) | סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו) | מס׳ מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) | סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו) | מס׳ מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) | סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו) | מס׳ מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) | סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו) | סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור | אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה קודמת | |||||||||||||||||
| ינואר | |||||||||||||||||
| פברואר | |||||||||||||||||
| מרס | |||||||||||||||||
| אפריל | |||||||||||||||||
| מאי | |||||||||||||||||
| יוני | |||||||||||||||||
| יולי | |||||||||||||||||
| אוגוסט | |||||||||||||||||
| ספטמבר | |||||||||||||||||
| אוקטובר | |||||||||||||||||
| נובמבר | |||||||||||||||||
| דצמבר | |||||||||||||||||
| סה״כ לשנה | |||||||||||||||||
| סה״כ כללי |
[תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־31, תשפ״א־6, תשפ״א־15, תשפ״א־28]
מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת
באמת מידה זו –
”אמצעי דיגיטלי מקוון“ – אמצעי התקשרות של צרכן עם ספק שירות חיוני רשת, שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה אתר האינטרנט והיישומון של ספק השירות החיוני רשת;
”בירור חשבון“ – בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
”טיפול בתקלה“ – טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
”מוקד תקשורת כתובה“ – מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ׳אט) או מסרון;
”מענה אנושי מקצועי“ – מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
”מענה קולי“ – מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
”סיום התקשרות“ – הודעת צרכן שנמסרה לפי סעיף (א) לאמת מידה 17, בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
”תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות“ – כמשמעותה בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.
(א)
מוקדי שירות
(1)
ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב־תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
(2)
ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
(3)
ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי מקצועי בנושאי בירור חשבון, טיפול בתקלה וסיום התקשרות.
(4)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), יעמיד ספק שירות חיוני רשת לרשות צרכניו גם אמצעים דיגיטליים מקוונים שאינם נכללים במוקד הטלפוני ובמוקד התקשורת הכתובה, שבאמצעותם יוכל צרכן להעביר פניות לספק השירות החיוני רשת.
(ב)
שעות פעילות המוקדים בנושאי צרכנות ואספקת חשמל
(1)
נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד הטלפוני לפי שעות הפעילות כמפורט להלן:
(א)
בנושאי צרכנות, ובכלל זה בנושאי בירור חשבון וסיום התקשרות, יינתן מענה אנושי מקצועי בימים א׳ עד ה׳, מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
(ב)
בנושאי אספקת חשמל, תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי מקצועי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה;
(ג)
בנושאי עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים, יינתן מענה אנושי ומקצועי בימים א׳ עד ה׳ מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
(ד)
ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד הטלפוני, וכן יודיע על המוקדים הנוספים שבהם הוא זמין בשעות שבהן המוקד הטלפוני אינו זמין.
(2)
במוקד התקשורת הכתובה, אם ספק השירות החיוני רשת מפעיל מוקד שכזה, יינתן מענה בימים א׳ עד ה׳, משעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים.
(3)
ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
(ג)
זמן מתן מענה
(1)
המוקד הטלפוני, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי בנושאי צרכנות כאמור בסעיף (ב)(1) (להלן – שעות הפעילות בנושאי צרכנות), מענה אנושי מקצועי לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
(2)
ככלל, בפניות למוקד טלפוני העוסקות בנושאי טיפול בתקלה, סיום התקשרות ובירור חשבון, לא יעלה משך זמן ההמתנה למענה אנושי בשעות הפעילות בנושאי צרכנות על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
(3)
ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
(א)
שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
(ב)
ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
(3א)
חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
(4)
בכל נושא שאינו מבין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (2), נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד; על אף האמור, אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן השארת הודעה ובקשה לשיחה חוזרת של נציג המוקד הטלפוני אל הצרכן; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
(5)
חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
(ג1)
דיווחים
(1)
ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
(2)
ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי בנושאי סיום התקשרות, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
(ד)
פעילות המוקד בשעות עומס
(1)
במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
(2)
במצבי עומס הנובעים מאי־אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
(ה)
פעילות באירוע חריג
בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות –
(1)
ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן – מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
(2)
ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
(3)
ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
(א)
נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
(ב)
מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
(4)
ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה [במקור: ספק שירות חיוני רשת] מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
(5)
נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
(ו)
תיעוד שיחות למוקד הטלפוני
ספק השירות החיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במוקד הטלפוני וישמור את ההקלטות לתקופה שלא תפחת משנה ממועד ההקלטה; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.
[תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4]
(חל על מחלקים היסטוריים (ועל מחלקים חדשים עד יום 16.3.2024)):
צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם
(א)
רישום
(1)
ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
(א)
הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
(ב)
הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א׳ לאמת מידה זו.
(2)
ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א׳ לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
(3)
לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
(ב)
פרסום
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א׳ לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב׳ לאמת מידה זו.
[תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3]
נספח א׳ לאמת מידה 7ג
מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:
| המכשיר | האישורים הנדרשים שיש לכלול במסגרת ההצהרה לפי נספח ב׳ | תוקף |
|---|---|---|
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים) |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים |
| לב מלאכותי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים |
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר דיאליזה ביתית |
1. אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר משעל בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מייארבו בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| HIGH FLOW בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר IPV בשימוש ביתי |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס |
1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים |
[תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3]
נספח ב׳ לאמת מידה 7ג
הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני
הנחיות:
1.
הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
2.
אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
3.
אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
4.
אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
5.
אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.
פרטי הצרכן הרשום:
1.
| פרטים אישיים של הצרכן הרשום | מס׳ חוזה | שם משפחה | שם פרטי | שנת לידה | מצב משפחתי |
|---|---|---|---|---|---|
| ר/נ/ג |
פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
(אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
2.
| פרטים אישיים של המשתמש במכשיר | שם משפחה | שם פרטי | שנת לידה |
|---|---|---|---|
כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:
3.
| כתובת מגורים עיקרית | עיר/יישוב | שכונה | רחוב | מס׳ בית | כניסה | קומה | דירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מיקוד | הערות | ||||||
4.
| פרטי קשר | טלפון בבית | טלפון נייד | מספר נוסף |
|---|---|---|---|
מידע חשוב
לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א׳ לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018 (להלן – נספח א׳).
1.
כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
2.
בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א׳, או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי־עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
3.
בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי־עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/
4.
בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
5.
לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
6.
בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי־תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
7.
מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.
הצהרה
אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.
אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים
להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
(1)
תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
□
מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
□
לב מלאכותי
□
אחר – לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א׳ לאמת המידה 7ג; יש לציין סוג המכשיר:
| סוג המכשיר | סוג המכשיר | ||
|---|---|---|---|
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי | מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי | ||
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי | מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי | ||
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי | מייארבו בשימוש ביתי | ||
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי | HIGH FLOW בשימוש ביתי | ||
| מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי | מכשיר IPV בשימוש ביתי | ||
| מכשיר משעל בשימוש ביתי | מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס | ||
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי |
אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל (שם פרטי ושם משפחה) . . . . . . . . . .
יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
פרטי הרופא:
| פרטים אישיים | מס׳ רישיון | שם משפחה | שם פרטי |
|---|---|---|---|
חתימת הרופא + חותמת: . . . . . . . . . .
למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
| קופת חולים | טלפון | כתובת היחידה/הסניף | חתימת הרופא וחותמת |
|---|---|---|---|
[תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4]
(החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים):
צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם מטעמים רפואיים או כלכליים
(א)
הגדרה
באמת מידה זו, ”כלי גבייה“ – כהגדרתו באמת מידה 1, למעט התקנת נתיך מוקטן.
(ב)
חיוניות אספקת חשמל מטעמים רפואיים
(1)
ספק השירות החיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים רפואיים, אם הוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
(א)
הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי;
(ב)
הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו ואשר חתומה בידו, על הימצאות מכשיר מהמכשירים המפורטים בנספח א׳ לאמת מידה זו ושימוש בו בידי הצרכן, במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי המפורט לצידו בנספח האמור.
(2)
הגיש צרכן את המסמכים האמורים בסעיף קטן (1)(ב), ירשום ספק שירות חיוני את הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו למשך שנתיים או שלוש שנים, בהתאם למפורט לצד המכשיר בנספח א׳; בתום כל תקופת רישום כאמור, לפי העניין, יידרש צרכן להגיש מחדש את המסמכים לפי סעיף קטן (1)(ב) כדי שספק השירות החיוני יכיר בו מחדש כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו; לא הומצאה הצהרה מעודכנת לפי סעיף קטן זה בתום תקופת הרישום, יבוטל רישום של הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים רפואיים, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הרישום.
(3)
צרכן יגיש הצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) גם אם מתקיים אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
(ג)
חיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי
(1)
ספק שירות חיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים כלכליים או טעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, אם הצרכן עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
(א)
ספק שירות חיוני שלח לצרכן התראה ראשונה לפירעון חוב כמשמעותה באמת מידה 24(ב)(3)(ב);
(ב)
מתקיים בצרכן אחד מאלה:
(1)
הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמנויות בקטגוריה ”מצב כלכלי חריג“ שבנספח ג׳ לאמת מידה זו, למשך התקופה שנקבעה בו לצידה, אם נקבעה (באמת מידה זו – קצבה מזכה);
(2)
הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין רפואי מהתבחינים המפורטים בקטגוריה ”מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי“ שבנספח ג׳ לאמת מידה זו, וקצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי לצידו, והכול למשך התקופה שנקבעה בנספח לצידם, אם נקבעה כזו, והוא הגיש לספק השירות החיוני אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הרפואי וכן הגיש אישור על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי; על אף האמור, צרכן יוכר לפי פסקת משנה זו גם אם אינו מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי כאמור, ובלבד שהוא הגיש לספק השירות החיוני, חלף אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי, אישור של עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי מטעם משרד הבריאות במסגרת ”סל שיקום“, ערוך לפי הנוסח המצורף כנספח ד׳ לאמת מידה זו (בסעיף זה – אישור עובד סוציאלי);
(3)
הצרכן הציג אישור עובד סוציאלי, ומתקיים לגביו גם אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
הוא הגיש מרשם מרופא לשימוש הצרכן בתרופה מצילת חיים, הנכללת ברשימה שבנספח ה׳ לאמת מידה זו, אשר ניתן בידי רופא כמפורט לצידה בנספח האמור והכולל את תאריך מתן המרשם והתקופה שבה נדרש הצרכן ליטול את התרופה, בצירוף צילום העלון המצורף לתרופה; לעניין זה, ”תרופה מצילת חיים“ – תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או נמוכה ממנה, אשר אין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי־שימוש בה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר גוף;
(ב)
הוא הגיש אישור מלשכת בריאות של משרד הבריאות לשימוש הצרכן במכשיר ניידות תומך חיים מתוך הרשימה שבנספח ו׳ לאמת מידה זו;
(4)
ועדת החריגים, כהגדרתה באמת מידה 24 (באמת מידה זו – ועדת חריגים), קבעה לגבי צרכן כי יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי לא ניתן להפעיל כלי גבייה בעניינו.
(2)
הליך ההכרה בחיוניות אספקת החשמל לפי סעיף קטן (1) יהיה בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
(א)
לצורך ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לעניין צרכן בעל קצבה מזכה לפי סעיף קטן (1)(ב)(1), יחולו הוראות אלה:
(1)
הצרכן יפנה לספק השירות החיוני לקבלת ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וימציא לשם כך את מספר תעודת הזהות שלו וכתובת מקום הצרכנות;
(2)
ספק שירות חיוני יאמת את פרטי הצרכן עם המידע בדבר הזכאות לקצבה שיתקבל אצלו מביטוח לאומי באופן ממוחשב; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן זכאי להכרה כי אספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בחוזר, באופן מיידי, בדבר זכאותו להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, ובהתאם לכך לגבי גביית החוב בהליכים אזרחיים, חלף ניתוק האספקה במקום הצרכנות; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר תוצאות בדיקתו ויפרט בדבר אופן הגשת בקשה לפי פסקה (ב) לבחינה אצל פקיד גבייה מטעם ספק השירות החיוני.
(ב)
לצורך הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף קטן (1)(ב)(2) או (1)(ב)(3), יחולו הוראות אלה:
(1)
הצרכן יפנה לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וישלח לשם כך את הבקשה לפי הנוסח המצורף בנספח ז׳ לאמת מידה זו, בצירוף המסמכים המנויים בסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין;
(2)
ספק השירות החיוני יוודא שהצרכן העביר את המסמכים הנדרשים בהתאם לסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין; אם הצרכן לא צירף לבקשתו את כל המסמכים הנדרשים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
(3)
מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן זכאי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בדבר זכאותו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ובהתאם לכך גם בדבר גביית החוב בהליכים אזרחיים; מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן את תוצאות בדיקתו ויעדכן את הצרכן על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן כאמור; אישור כאמור יהיה ערוך לפי הטופס המצורף בנספח ח׳ לאמת מידה זו, וספק השירות החיוני יצרף להודעת העדכון שמעביר לצרכן לפי פסקת משנה זו את נוסח טופס האישור;
(4)
אם מצא ספק השירות החיוני בבחינתו לפי פסקת משנה (3) כי צרכן אינו זכאי להכרה ופקיד הגבייה הודיע לו על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, יחולו לגבי הצרכן הוראות אלה:
(א)
לא קיבל פקיד הגבייה אישור מהצרכן להעברת הבקשה לבחינת ועדת החריגים בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן לפי פסקת משנה (3), תיסגר פנייתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וספק השירות החיוני יהיה רשאי להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק, לצורך גביית החוב בעניינו בהתאם להוראות סעיף (ב)(3) לאמת מידה 24;
(ב)
אישר צרכן כי בקשתו תועבר לוועדת החריגים אך לא צירף לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מסמכים נלווים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
(ג)
צירף הצרכן מסמכים לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו או שצירף מסמכים לפי הודעה של פקיד הגבייה לפי פסקת משנה (ב) או נימק את העדרם של המסמכים לפי אותה פסקת משנה, יעביר פקיד הגבייה מטעם ספק שירות חיוני את אישור הצרכן להעברת המסמכים, את בקשת הצרכן להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, את המסמכים שצורפו לה ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן אל ועדת החריגים, לצורך דיון בעניינו; לא צירף צרכן מסמכים או נימק את העדרם של המסמכים בפרק הזמן, כאמור בפסקת משנה (ב), יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן כי בקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו נדחית;
(ד)
נידונה בקשתו של צרכן במסגרת ועדת החריגים והתקבלה החלטה בעניינו, תחול ההחלטה לעניין חוב הצריכה הרלוונטי במועד הגשת הבקשה ולעניין חובות עתידיים שיצטברו עד מועד מתן ההחלטה ועל חובות אלה יחולו ריבית פיגורים ועלויות הליכים אזרחיים, אם יהיו; ספק השירות החיוני יודיע לצרכן, בכתב, על החלטת הוועדה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, וכן כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
החליטה הוועדה כי הצרכן יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי יינתן לו פטור מהפעלת כלי גבייה, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן על כוונתו לפעול לגביית החוב בין אם באמצעות הסדרי תשלום חריגים כקבוע באמת מידה 24 או באמצעות הליכים אזרחיים;
(2)
החליטה הוועדה כי אין לראות בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ולכן גם אינו בעל פטור מהפעלת כלי גבייה, ייתן ספק שירות חיוני תשובה מנומקת לצרכן ויודיע לו על האפשרות להפעיל כלי גבייה בעניינו; הפעלת כלי גבייה תוכל להתבצע בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(3)(ח) לאמת מידה 24.
(ד)
תוקף הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי
תוקף הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(1) – תוקף ההכרה יהיה כל עוד הצרכן זכאי לקצבה או לגמלה שהיא קצבה מזכה; לא זכאי עוד הצרכן לקצבה מזכה, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן התראה ראשונה כמשמעותה באמת מידה 24, ויודיע במסגרתה על הפסקת מתן הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ועל חידוש האפשרות להפעיל כלי גבייה בשל חובו;
(2)
לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(2) או (ג)(1)(ב)(3) – תוקף ההכרה יהיה למשך שנים עשר חודשים, ואם ההכרה היא בשל שימוש בתרופה מצילת חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(א) או בשל מכשיר ניידות תומך חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(ב) – למשך שנים עשר חודשים או עד תום התקופה שב ההצרכן נדרש להשתמש במכשיר או בתרופה, בהתאם למרשם או לאישור מלשכת הבריאות שניתן לו, לפי המוקדם משניהם;
(3)
לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(4) – תוקף ההכרה יהיה לתקופה שתקבע ועדת החריגים בעניין הצרכן; התקופה שתקבע הוועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים ולא תעלה על שנים עשר חודשים.
(ה)
זכאי שאינו הצרכן הרשום
צרכן רשום יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ב) או סעיף (ג), גם אם הטעמים הרפואיים או הבריאותיים הנדרשים לעניין אותה הכרה לא מתקיימים לגבי הצרכן הרשום אלא מתקיימים לגבי ילד קטין שלו, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית; אם הזכאות להכרה בצרכן הרשום כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו היא בשל התקיימות התנאים בהתאם להוראות סעיף זה, ימציא הצרכן במסגרת המסמכים שנדרש להמציא לעניין אותה הכרה, גם את הפרטים הדרושים בטופס הבקשה לגבי הזכאי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית המשותף, וכן ספח תעודת זהות המוכיח את השיתוף במקום המגורים.
(ו)
פרסום
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את הנספחים המצורפים לאמת מידה זו.
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח א׳ לאמת מידה 7ג
מכשירים רפואיים חיוניים
בנספח זה, ”אישור רופא מטפל“ – אישור של רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר או אישור של רופא מטפל על בסיס חוות דעת של רופא שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
| המכשיר | האישורים הנדרשים שיש לכלול במסגרת ההצהרה לפי נספח ב׳ | תוקף |
|---|---|---|
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשם) |
(1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
(3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים |
| לב מלאכותי |
(1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
(3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים |
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר משעל בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום
| הצרכנות הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מייארבו בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| HIGH FLOW בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר IPV בשימוש ביתי |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס |
(1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
(2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים |
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ב׳ לאמת מידה 7ג
הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני
הנחיות:
1.
הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
2.
אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
3.
אנא דאג שהרופא המטפל יחתום על הטופס לאחר מילויו.
4.
אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
5.
אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.
פרטי הצרכן הרשום:
| 1. פרטים אישיים של הצרכן הרשום | מספר חוזה | שם משפחה | שם פרטי | שנת לידה | מצב משפחתי |
|---|---|---|---|---|---|
פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
(להוכחת סעיף זה יש לצרף תעודת זהות המעיד כי הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו חולק עם הצרכן הרשום את משק הבית)
| 2. פרטים אישיים של המשתמש במכשיר | שם משפחה | שם פרטי | שנת לידה |
|---|---|---|---|
כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:
| 3. כתובת מגורים עיקרית | עיר/יישוב | שכונה | רחוב | מס׳ בית | כניסה | קומה | דירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מיקוד | הערות | ||||||
| 4. פרטי קשר | טלפון בבית | טלפון נייד | מספר נוסף |
|---|---|---|---|
מידע חשוב
לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א׳ לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, טיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018 (להלן – נספח א׳).
1.
כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
2.
בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א׳, או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי־עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
3.
בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי־עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא לניתוק עקב תקלה, עבודה יזומה על ידי החברה או חובות בגין צריכה שלא כדין.
4.
בעת תקלה או עבודה יזומה על ידי החברה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
5.
לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
6.
בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי־תשלום יישא ריבית פיגורים, הוצאות ואכיפת גבייה על פי דין.
7.
מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.
הצהרה
אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזאת על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי / בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי / ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי הם מלאים ונכונים.
אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים
להשלמה על ידי הרופא המטפל:
אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא:
(1)
תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
☐
מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
☐
לב מלאכותי
☐
אחר – לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א׳ לאמת המידה 7ג; יש לסמן את סוג המכשיר:
| סוג המכשיר | סוג המכשיר | ||
|---|---|---|---|
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי | מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי | ||
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי | מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי | ||
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי | מייארבו בשימוש ביתי | ||
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי | HIGH FLOW בשימוש ביתי | ||
| מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי | מכשיר IPV בשימוש ביתי מכשיר | ||
| משעל בשימוש ביתי | מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס | ||
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי |
אני מאשר בזאת כי להערכתי המקצועית המטופל . . . . . . . . . .
יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
פרטי הרופא:
| פרטים אישיים | מספר רישיון | שם משפחה | שם פרטי |
|---|---|---|---|
חתימת הרופא + חותמת: . . . . . . . . . .
למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
| קופת חולים | טלפון | כתובת היחידה/הסניף | חתימת הרופא וחותמת |
|---|---|---|---|
[תיקון: תשפ״ד]
נספח ג׳ לאמת מידה 7ג
קריטריונים לחיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים עם רפואיים
| קטגוריה | תבחין כלכלי* | תבחין רפואי** | תקופת הבדיקה | מקור נורמטיבי לתבחין |
|---|---|---|---|---|
| מצב כלכלי חריג | הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות | ללא | 6 חודשים אחרונים רצופים |
תבחין כלכלי – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 / תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 (להלן – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום))
|
| השלמת הכנסה לאזרח ותיק / שארים | ללא | ללא |
תבחין כלכלי – קצבת אזרח ותיק או שארים ותשלום לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980
| |
| מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי | הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום כאמור באמת מידה 7ג(ג)(1)(ב)(2) (בנספח זה – אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום) | נכות כללית עם דרגת אי־כושר מלאה / שירותים רפואיים מיוחדים עם דרגת אי־כושר מלאה / ילד נכה עם דרגת אי־כושר מלאה / שיקום מקצועי לנכים עם דרגת אי־כושר מלאה | חודשיים אחרונים רצופים, ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – גמלה לפי פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי)
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
|
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | נכה נזקק שנקבעה לו קצבה זמנית מעבודה נמוכה מ־100% נכות | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים לעניין התבחין הרפואי – קביעת נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956 |
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | נפגעי פוליו | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – קצבה חודשית לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | נפגעי גזזת | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – קצבה חודשית לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | ניידות | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – הטבה לפי הסכם בדבר גימלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט״ו בסיוון התשל״ז (1 ביוני 1977)
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | נכות מעבודה | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – קצבה חודשית לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | נפגע מפעולת איבה | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – תגמול לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| ללא | גמלת סיעוד רמה 4 לאדם שמלאו לו 90 שנה | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים | לעניין התבחין הרפואי – גמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(4) לחוק הביטוח הלאומי | |
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום | גמלת סיעוד רמה 5 או 6 | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים |
לעניין התבחין הרפואי – גמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי
לעניין התבחין הכלכלי – תשלום לפי חוק הבטחת הכנסה / חוק המזונות (הבטחת תשלום)
| |
| ללא | מקבלי קצבה מיוחדת בנפגעי עבודה | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים | לעניין תבחין רפואי – מקבלי קצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי | |
| ללא | ניצולי שואה | חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי – 6 חודשים אחרונים רצופים | לעניין תבחין רפואי – תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע״א–2010, שמקבל תגמולים לפי סעיף 4א או 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957, או לפי סעיף 4ג או 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954 |
* התבחין הכלכלי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור ”מקור נורמטיבי לתבחין“ לגבי אותו עניין.
** התבחין הרפואי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור ”מקור נורמטיבי לתבחין“ לגבי אותו עניין.
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ד׳ לאמת מידה 7ג
אישור עובד סוציאלי על נזקקות עוני
לכבוד
חברת החשמל
חברת החשמל
הנדון: גבייה בהליכים אזרחיים בשל אי־תשלום חשבון חשמל
פרטי מקבל השירות:
מס׳ זהות של מקבל הקצבה/צרכן החשמל . . . . . . . . . .
כתובת מגורים . . . . . . . . . .
לבקשת מקבל השירות אני מאשר כי הנ״ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / מקבל טיפול במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני*
☐
הכנסות נמוכות באופן חריג
☐
העדר הכנסות למשפחה
☐
הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי**
☐
התמודדות עם חובות והיעדר הכנסות למשפחה
☐
התמודדות במשפחה עם מחלה זמנית או מתמשכת ללא הכנסות למשפחה
☐
אירוע חריג/חד־פעמי שגרם למצוקה כלכלית חריפה וקשה
אני מאשר כי הנ״ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני לתקופה שאינה פחותה מ־6 חודשים
בברכה,
* ניתן לסמן יותר מאפשרות אחת.
** המידע על הכנסות נמוכות, העדר הכנסות או הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי הוא לפי דיווח מקבל השירות במחלקה.
*** עובד סוציאלי/ת שרשום בפינקס העובדים הסוציאליים.
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ה׳ לאמת מידה 7ג – תרופות מצילות חיים
תרופה מצילת חיים – תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או פחות, שאין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי־שימוש בתרופה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר בגוף
| מחלה / סוג טיפול / תחום | תרופות בשימוש | גורם מאשר |
|---|---|---|
| cystic fibrosis | BRAMITOB AMP 4ML (56) CAYSTON VIAL 75MG (84) KALYDECO GRAN. 50MG – 29G PULMOZYME 2.5 MG 30 AMP TOBI PODHALER 28M(224) 29G TOBI 56 AMP | באישור רופא ריאות מומחה |
| GNRH אנלוג | DECAPEPTYL AMP 0.1MG/ML (7) DECAPEPTYL CR. 3.75MG | אנדוקרינולוג אורולוג או אונקולוג |
| טיפול לממאירות | LEDAGA GEL 60 G DIFOLTA VIAL 20MG1/1ML ALKERAN 2MG 25 TAB NAVELBINE ORAL CAP 20MG NAVELBINE ORAL CAP 30MG HYCAMTIN CAP 0.25MG (10) HYCAMTIN CAP 1MG×10 LEUKERAN 2MG TAB KYPROLIS 60MG INJ. | אונקולוג או המטלוג |
| סומטוסטטין לטיפול באי־ספיקת לבלב ובגידולים אנדוקרינים | SANDOSTATIN 0.05MG 5×1AMP SANDOSTATIN 0.1MG 5×1AMP SANDOSTATIN 0.2MG × 5ML SANDOSTATIN 0.5MG 5×1 SANDOSTATIN LAR VIAL 10MG SANDOSTATIN LAR VIAL 20MG SANDOSTATIN LAR VIAL 30MG | אנדוקרינולוג או אונקולוג |
| אסטמה | XOLAIR 150MG 1 VIAL FOSTER 100/6MCG ACT | רופא ריאות מומחה |
| הראומטולוגיה או IBD | COSENTYX 150MG PEN × 2 COSENTYX 150MG SYR × 2 ENBREL 25MG 4 VIALS ENBREL MYCLIC PFP 50MG 4S ENBREL PFS 25MG (4) ENBREL PFS 50 (4) ENTYVIO VIAL 300MG HADLIMA PEN 40MG/0.8ML (2) HADLIMA SYR. 40MG/0.8ML (2) HOLOXAN VIAL 2GR HULIO 40MG 2 INJ HULIO 40MG 2 PEN HUMIRA 40MG/0.8ML 2 SYR HUMIRA PEN × 2 UK/IRELAND HUMIRA VIAL 40MG/0.8ML (2) HYRIMOZ PEN 40MG/0.8ML (2) HYRIMOZ PFS 40MG/0.8ML (2) IDACIO SOL 40MG F.2 PEN ILUMYA SOL 1 × 1ML 100MG ORENCIA 125MG 4 SYR × 1ML ORENCIA VIAL 250MG POW. (1) SIMPONI 1×50MG SYR SIMPONI AUTOIN 100MG SIMPONI PEN STELARA 130MG – 29G STELARA 45MG VIAL STELARA PREFILL. SYR 90MG STELARA SYR 45MG BENLYSTA VIAL 120MG/5ML (1) BENLYSTA VIAL 400MG/20ML | ראומטולוג |
| אנדוקרינולוגיה TSH אקרומגלי מחלת קושינג ספריי קלציטונין ספריי מינרין אוסטאופורוזיס | THYROGEN INJECTION SOMATULINE AUTOGEL 120MG SOMATULINE AUTOGEL 60MG SOMATULINE AUTOGEL 90MG SOMATULINE P.R. 30MG INJ. SOMAVERT VIAL 10MG (30) SOMAVERT VIAL 15MG (30) SOMAVERT VIAL 20MG (30) SIGNIFOR LAR SUSP 10MG – 29G SIGNIFOR LAR SUSP 30MG – 29G SIGNIFOR LAR VIAL 20MG (1) SIGNIFOR LAR VIAL 40MG (1) SIGNIFOR LAR VIAL 60MG (1) FORTICAL SPRAY 200 MIACALCIC 200 IU SPRAY SALCO 100 IU/ML 5 AMP MINIRIN 2.5CC SOL FORTEO 250MCG/ML PEN PROLIA PRE SYRIN. FIL. 60MG | אנדוקרינולוג |
| הורמון גדילה | GENOTROPIN 12MG (36IU) GENOTROPIN 5.3MG (16IU) INCRELEX INJ 10MG/ML – 29G NORDITROPIN SIMPLEX 10MG NORDITROPIN SIMPLEX 15MG ZOMACTON 10MG INJ ZOMACTON 4MG INJ | אנדוקרינולוג ילדים |
| הפטיטיס C | HARVONI TAB (28) VICTRELIS CAP 200MG – 29G ZEPATIER TAB 100M(28) – 29G PEGASYS 180 PROCLICK 1 PEN PEG-INTRON PRE F. PEN 100MC PEG-INTRON PRE F. PEN 120MC PEG-INTRON PRE F. PEN 150MC PEG-INTRON PRE F. PEN 80MCG | מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות |
| הפטיטיס C או לאוקומיה | ROFERON-A 3MIU/0.5ML SYR ROFERON-A 4.5MIU/0.5M SYR ROFERON-A 6MIU/0.5ML SYR ROFERON-A 9MIU/0.5ML SYR | מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות לאוקומיה – המטולוג |
| טרשת נפוצה | COPAXON 20MG PFS 28 COPAXONE PFS 40MG/ML 3TW KESIMPTA PFS 20MG 0.4ML 29G REBIF 22 MCG × 12 REBIF 44 MCG × 12 REBIF MUL. CART. 132MCG NF 4 REBIF MUL. CART. 66MCG NF (4) AVONEX 4 × 30 MCG SYRINGE AVONEX PEN 4 INJ INTERFER | נוירולוג |
| מצבים הדורשים זריקות Granulocyte colony stimulating factor (G-CSF) | LONQUEX SOL F.I 6MG/0.6ML NEULASTIM 6MG/0.6ML NEUPOGEN 30MU/1ML 5 VIAL NEUPOGEN 30MU/0.5ML 1 SYR NEUPOGEN 48MU/0.5ML 1 SYR TEVAGRAS SYRI. 30MIU/0.5ML TEVAGRAS SYRI. 48MIU/0.8ML | המטולוג או אונקולוג |
| אריתרופואטין כאשר המוגלובין בסיסי מתחת ל־9 | MIRCERA SYR 100MCG/0.3ML MIRCERA SYR 150MCG/0.3ML MIRCERA SYR 200MCG/0.3ML MIRCERA SYR 250MCG/0.3ML MIRCERA SYR 30MCG/0.3ML MIRCERA SYR 360MCG/0.6ML ARANESP 100MCG 4 SYRINGE ARANESP 150MCG 4 SYRINGE ARANESP 20 MCG 4 SYRINGE ARANESP 30 MCG 4 SYRINGE ARANESP 40 MCG 4 SYRINGE ARANESP 50 MCG 4 SYRINGE ARANESP 60 MCG 4 SYRINGE ARANESP 80 MCG 4 SYRINGE ARANESP SURECLICK 100MCG ARANESP SURECLICK 150MCG ARANESP SURECLICK 300MCG ARANESP SURECLICK 40MCG ARANESP SURECLICK 500MCG ARANESP SURECLICK 60MCG BINOCRIT PFS 10000IU/1 (6) BINOCRIT PFS 20000/0.5IU BINOCRIT PFS 30000/0.75IU BINOCRIT PFS 3000/0.3IU (6) BINOCRIT PFS 40000IU/1ML BINOCRIT PFS 4000IU/0.3 (6) BINOCRIT PFS 5000IU/0.5 (6) BINOCRIT PFS 6000IU/0.6 (6) BINOCRIT PFS 8000IU/0.8 (6) EPREX PROTECS 1000 6 SYR EPREX PROTECS 10000 6 SYR EPREX PROTECS 2000 6 SYR EPREX PROTECS 20000 EPREX PROTECS 3000 6 SYR EPREX PROTECS 30000 EPREX PROTECS 4000 6 SYR EPREX PROTECS 40000 EPREX PROTECS 5000 6 SYR EPREX PROTECS 6000 6 SYR EPREX PROTECS 8000 6 SYR RECORMON 10000IU 0.6ML 6S RECORMON 30000IU/0.6ML 4 RECORMON 4000IU/0.3ML 6SY RECORMON 5000IU/0.3ML 6SY RECORMON 6000IU/0.3ML 6SY | נפרולוג או המטולוג |
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ו׳ לאמת מידה 7ג – רשימת מכשירי ניידות תומכי חיים הנטענים מחשמל
| מכשיר ניידות | גורם מאשר |
|---|---|
| מיטה | לשכת הבריאות |
| זחליל | לשכת הבריאות |
| מנוף | לשכת הבריאות |
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ז׳ לאמת מידה 7ג – בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו
אל חברת החשמל
בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו וגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל״פ)
(א)
פרטי הצרכן:
(ב)
רקע לבקשה:
| שם המסמך | מצורף |
|---|---|
| צילום ת״ז + ספח של הזכאי ושל הצרכן הרשום (חובה) | |
| דוח סוציאלי מפורט במסמך נפרד, הכולל התייחסות למצב הנזקקות הכלכלית, פירוט נסיבות מיוחדות כולל שיקולים חברתיים | |
| המצאת אישור על חובות שנגבים במסגרת ההוצאה לפועל | |
| אישור זכאות לדיור ציבורי | |
| דוח מחלה מפורט הכולל התייחסות למצב רפואי חריג או טיפול רפואי חד־פעמי, או מתמשך, לרבות שמוכיח קושי תפעולי להפעלת מת״מ | |
| מרשם מתוארך לתרופה שיש לשמור בקירור 8 מעלות ומטה ועלון שימוש לתרופה מצילת חיים | |
| אישור על שימוש במכשיר ניידות תומך חיים הנטען מחשמל | |
| נסיבות רפואיות או אירוע שהביא להרעה משמעותית ובלתי צפויה במצב הכלכלי או | |
| כל מסמך נוסף הרלוונטי לבקשה |
הצהרת הצרכן:
1.
הריני מצהיר/ה שמקום הצרכנות משמש לצרכים ביתיים בלבד.
2.
הריני מאשר/ת כי הפרטים הנמסרים על גבי מסמך זה ונלווים לו הם על דעתי ובאישורי.
3.
כל הפרטים הרשומים מעלה ובטפסים הנלווים נכונים, שלמים ומדויקים:
• לתשומת ליבכם/ן: הבקשה תוחזר אם יחסרו מסמכים, נימוק לה עדר מסמכים או תחסר חתימה.
טופס זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
[תיקון: תשפ״ד־4]
נספח ח׳ לאמת מידה 7ג – אישור להעברת בקשה ומסמכים אל ועדת חריגים
אני,
מאשר להעביר את בקשתי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכזכאי להגנה מניתוק אספקה ולגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל״פ) שהוגשה ביום __________, על המסמכים הנלווים לה, אל ועדת החריגים לצורך בחינתה במסגרת הליך שימוע בכתב.
הובא לידיעתי כי הוועדה רשאית לבקש המצאתם של מסמכים נוספים לצורך קבלת החלטה ואף לזמן אותי לצורך כך לבירור בעל פה בפני חבריה.
על החתום – ____________________
[תיקון: 22.11.20; תשפ״א־18]
החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
”מבקש“ – אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
”סש״ח רלוונטי“ – ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו – ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
(ב)
חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי
(1)
מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
(א)
ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
(ב)
ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
(ג)
ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
(2)
במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמות המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
(ג)
הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי
מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש״ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
(1)
תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
(2)
התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש״ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
(3)
היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
(4)
משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
(5)
פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
(6)
פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
(7)
כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
(ד)
עמדת סש״ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי
סש״ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש״ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
(1)
אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר המלצה לאישור הבקשה;
(2)
אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
(ה)
החלטות בבקשה
(1)
בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש״ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
(2)
בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
(א)
צורפה לה עמדת סש״ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
(ב)
הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
(3)
אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.
[תיקון: 14.3.22; תשפ״ג־17]
ייפוי כוח מטעמו של צרכן להעברת מידע וביצוע פעולות
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”הצהרת צד ג׳“ – הצהרה בכתב של צד ג׳ על כך שהוא מחזיק בייפוי כוח חתום כדין מטעם הצרכן, אשר כוללת פירוט של שם הצרכן, מספר הזהות שלו ומספר חשבון החוזה או המונה או ההזמנה, לפי העניין, שרשומים על שמו;
”ייפוי כוח“ – הסכמת הצרכן בכתב להעברת מידע וביצוע פעולות בידי צד ג׳ בשם הצרכן.
(ב)
העברת מידע וביצוע פעולות בשם צרכן
(1)
ספק שירות חיוני יאפשר לנציג מטעמו של הצרכן, לרבות מספק, גישה למידע וכן יאפשר לו לבצע פעולות בשם הצרכן ובעבורו, והכול בכפוף למסירת ייפוי כוח או הצהרת צד ג׳ לספק השירות החיוני, ובהתאם למפורט בהם.
(2)
ספק שירות חיוני יקבל את ייפוי הכוח או את הצהרת צד ג׳, באופן מקוון בלבד.
(3)
תוקפם של ייפוי הכוח או הצהרת צד ג׳ יפקע במועד המצוין בהם, ואם מיופה הכוח או צד ג׳ הוא מספק – במועד המצוין בהם או עם סיום העסקה עם המספק, לפי המוקדם משניהם.
סימן ב׳: מיתקני חשמל
[תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע״ט־10, תשפ״א־6]
מיתקני חשמל – אספקה, תחזוקה ובעלות
(א)
אספקה
ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
(ב)
תחזוקה
ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
(ג)
חיבורים נוספים
ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
(ד)
חזקת בעלות
כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
(ה)
השתתפות צרכן בהוצאות
הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
(ו)
קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין
(1)
לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי סעיף 46 לחוק משק החשמל רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
(א)
שם פרטי ושם משפחה;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
פרטי המען;
(ד)
נתון פטירה;
(2)
לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).
[תיקון: 5.7.02, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־17]
ביקור מתואם במקום צרכנות
(א)
תיאום ביקור
(1)
ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
(2)
בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים; הודעה לפי סעיף זה, אפשר שתימסר באמצעות שליחת מסרון למספר טלפון נייד מהמספרים המפורטים בפרטי הצרכן הרשומים אצל ספק השירות החיוני, אם רשומים כאלה.
(ב)
מניעת ביקור שתואם
לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן ”עלות ביקור במקום לשווא“, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
(ג)
אי הגעה במועד
לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08]
שמירה על מיתקני חשמל
(א)
פעולה במיתקן
חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
(ב)
פטור מאחריות בשימוש רגיל
ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
(ג)
חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות
ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.
[תיקון: 29.11.05]
שינויים במיתקן החשמל
(א)
תשלום בגין נזק
(1)
מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
(2)
ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור באמת מידה 10(א).
(3)
נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
(ב)
ניתוק אספקה
(1)
ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור באמת מידה 10(א).
(2)
ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
(3)
בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.
[תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
הסרת מפגעים
(א)
מפגע שנודע לצרכן
נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן – מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
(1)
הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
(2)
הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
(ב)
יידוע הצרכן
(1)
נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
(2)
הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור באמת מידה 9(א) לצורך הסרת המפגע.
(ג)
ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע
(1)
אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
(2)
אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
(3)
עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
(ד)
מפגע בחצרים
נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
(ה)
פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת
בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג׳ או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
(ו)
סכנה לנזק לרכוש או לגוף
על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
(ז)
ניתוק אספקה
נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו־(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.
פרק ב׳: צריכת חשמל
סימן א׳: צרכנות
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22; תשע״ח, תש״ף־5, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־17]
קביעת כמות חשמל שנצרכה
(א)
בסיס החישוב
חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט״ש שנקרא במונה בתעריף לקוט״ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
(א1)
גביית תעריף מערכתי
המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
(ב)
תדירות קריאת המונה
לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
(ג)
הרשאת גישה
קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור באמת מידה 14(ה) ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
(ד)
קביעת תשלום על בסיס הערכה
על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה):
(1)
המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
(2)
החשמל נצרך שלא דרך המונה;
(3)
לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה או שהלקוח מסר לו קריאת מונה לפחות פעם אחת ב־12 החודשים שחלפו; לא התאפשרה לספק שירות חיוני רשת גישה למונה כאמור, ישאיר לצרכן הודעה על כך בכתב, במקום הצרכנות, והיא תכלול את פירוט המועד שבו לא התאפשרה הגישה והסיבה לכך; ספק שירות חיוני רשת ישלח לצרכן הרשום הודעה כאמור גם באמצעי דיגיטלי אחד או יותר, אם הצרכן המציא לו פרטי התקשרות עימו באמצעי כאמור והם מצויים בספרי ספק שירות חיוני;
(4)
ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
(5)
החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי;
(6)
אם יש תקלת תקשורת שאינה מאפשרת את העברת הנתונים מהמונה או תקלה במונה חכם, והחשבון מבוסס על רישום רציף, ובלבד שתתקבל קריאה עד 5 בחודש העוקב למועד התקלה בעבור מלוא החודש הקלנדרי שחלף.
(ה)
פריסת תשלומים
במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור באמת מידה 26(ו).
(ו)
קריאת המונה על־ידי הצרכן
(1)
צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר; לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין, ובלבד שהצרכן אפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למונה אחת לשנים עשר חודשים לפחות; ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני.
(2)
ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
(3)
לעניין מונים רציפים, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
(ז)
אימות קריאת הצרכן
ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
(ח)
קריאת מונה מיוחדת
צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ט)
זיכוי בגין דילוג יזום
(1)
לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
(2)
צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
(י)
מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה
במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה) רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
(יא)
תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר
בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
[תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 14.3.22; תשפ״ג־17]
הערכת צריכה
(א)
כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה
קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
(ב)
אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה
אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור באמת מידה 13(ד), תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
(ג)
צריכת חשמל שלא כדין
במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין), רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על אחד מאלה:
(1)
רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת;
(2)
תחשיב לפי שיעור התפלגות הצריכה החודשית בהתאם לנתונים סטטיסטיים של צרכנות ביתית הקיימים ברשות ספק השירות החיוני וייחוס צריכתו של הצרכן לצריכת הסביבה;
(3)
מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים;
(4)
רישומי מונה מחליף או מבקר.
(ד)
הערכת צריכה למתקן ייחודי
(1)
בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ־25 מונים; לעניין זה, ”מקבץ מיתקנים ייחודיים“ – קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
(2)
חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
(ה)
הערכת צריכה מוגדלת
(1)
אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור באמת מידה 13(ג) למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן – הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף אם במשך כל התקופה שבה הוגבלה הגישה למונה כאמור, מסר הצרכן לספק השירות החיוני קריאת מונה.
(2)
הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28]
בדיקת דיוק מונה ותקינותו
(א)
תדירות בדיקות מדגמיות
(1)
מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
(2)
מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
(ב)
זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה
צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
(1)
על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
(2)
על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו – בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
(ג)
משך הזמן עד לביצוע הבדיקה
בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ־30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ד)
אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות
(1)
מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
עומס בדיקה חד־מופעי למונה תלת־מופעי יהיה בזרם של כ־20% וכ־100% של הזרם הבסיסי.
(2)
מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הנומינלי.
(3)
מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
(4)
מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
(5)
מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
(6)
מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
(7)
מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
(8)
מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
(9)
מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
(10)
מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
(11)
מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
(12)
מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
(13)
נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
(14)
נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם לאמת מידה 14 (הערכת צריכה) ואמת מידה 26 (תיקון חשבון).
(ה)
זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות
ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות).
(ו)
בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת
(1)
ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
(2)
נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
(3)
נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין).
(4)
דו״ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
(ז)
בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר
נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
(1)
ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ולמוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
(2)
עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
(3)
הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
(ח)
מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה
(1)
ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
(2)
במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
(3)
(נמחק).
(4)
(נמחק).
(ט)
תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות
(1)
החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16, יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
(2)
ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
(3)
מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
(4)
אין באי־ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6]
צריכת חשמל שלא כדין
(א)
הסנקציות המותרות לספק
נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
(1)
לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
(2)
להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
(3)
לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו־(ה), באמת מידה 11(א)(1) ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך).
(4)
להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
(5)
לפרק את החיבור כקבוע באמת מידה 29א(ב).
(ב)
המועד לפעולות וחובות הנלוות להן
(1)
ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו־(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
(2)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו־(3).
(3)
ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור באמת מידה 15(ז).
(ג)
משך זמן הצריכה שלא כדין
תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
(ד)
אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין
כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה). ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור באמת מידה 26(ו)(2).
(ה)
תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין
נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו־28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.
[תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תש״ף־31, תשפ״א־17, תשפ״א־28]
סיום התקשרות
(א)
צרכן רשום המבקש להתנתק
צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
(ב)
פרק הזמן לביצוע הניתוק
ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו־(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ג)
ביטול מעמד צרכן רשום
הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
(ד)
אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו
כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
(ה)
צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש
צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
(ו)
אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות
צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 17.11.21; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־3]
רישום צרכן רשום חדש
(א)
בקשה לקבלת אספקת חשמל לחטיבת קרקע
(1)
המבקש לקבל אספקת חשמל לחטיבת קרקע, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש, וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
(2)
היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(3)
במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
(4)
מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור באמת מידה 5 (הודעות), למעט באמצעות מסרון.
(ב)
אישור רישום
ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
(1)
סוג המונה המותקן במקום;
(2)
הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור באמת מידה 15(ב)(1);
(3)
סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
(ג)
הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק
נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני בידי צרכן שאינו רשום, יהיה הספק רשאי לחייב את הצרכן הרשום בתשלום בעד החשמל, זולת אם הצרכן הרשום הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל; הוכיח הצרכן הרשום כי אדם אחר צרך את החשמל, רשאי ספק שירות חיוני לחייב את הצרכן שאינו רשום בעד החשמל שנצרך.
(ד)
בחירת והתקנת מונה
(1)
צרכן זכאי לבחור בין מונה חד־פאזי, תלת־פאזי, מונה תשלום מראש (מת״מ), מונה רציף או תעריף עומס וזמן בכפוף לגודל החיבור של הצרכן והיקף הצריכה במקום הצרכנות. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(2)
ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת״מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ב־20]
שיוך צרכן למספק ברירת מחדל
(חלה על בקשת שיוך למספק ברירת מחדל שהוגשה למספק ברירת המחדל שהוגשה החל מיום 11.7.2022):
(א)
בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל
(1)
מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים בסעיף (א)(1) ו־(2) לאמת מידה 5 (הודעות), למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
(2)
מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
(3)
מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה־20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה־20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
(4)
מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
(5)
עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
(ב)
ציון פרטים בבקשה
(1)
בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
(א)
שמו המלא של הצרכן;
(ב)
מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
(ג)
מספר הזהות שלו או מספר ח״פ;
(ד)
כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
(ה)
פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
(ו)
שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
(2)
היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
(3)
היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(ג)
אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך
כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
(ד)
איחוד חובות צרכן רשום
(1)
נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי פרק זה בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
(2)
חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 17.11.21; תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־3]
החלפת צרכנים רשומים
(א)
העברת זכות לקבלת שירות חשמל
(1)
ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
(2)
לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
(3)
לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן).
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע באמת מידה 5 (הודעות), למעט באמצעות מסרון.
(ב)
ציון פרטים
(1)
בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון נייח או נייד מעודכן וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
(2)
היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(ג)
אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה
כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
(ד)
איחוד חובות
(1)
נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
(2)
הוכיח הצרכן הרשום כי צרכן שאינו רשום חייב חובות כלפי ספק שירות חיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר שנרשם על שם הצרכן שאינו רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
(ה)
עלות ביצוע ההחלפה
צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
(ו)
חיוב מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד
מותקן במקום צרכנות מונה תעו״ז או מת״מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
(ז)
רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל – חיוב מת״מ
המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת״מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת״מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.
[תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
מונה תשלום מראש (מת״מ)
(א)
זכאות להתקנת מונה תשלום מראש
צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
(1)
המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת״מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
(2)
צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת״מ במקום הצרכנות.
(3)
המת״מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
(4)
המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
(5)
צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת״מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
(6)
מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
(7)
המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
סימן ב׳: חשבונות ותשלומים
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18; תשפ״ד־4]
חובת תשלום
(א)
תעריפים
(1)
צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
(2)
שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ־15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
(3)
לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
(4)
בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
(ב)
תשלום קבוע
צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
(ג)
מס ערך מוסף
על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
(ד)
ריבית פיגורים והוצאות טיפול
בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום).
(ה)
איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת
ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום), בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים באמת מידה 25 (אופן התשלום), לפי העניין, ובכפוף להוראות אמת מידה 35א(ז).
(ו)
קיזוז או ניכוי
צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
(ז)
כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו
לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, והכול בהתאם לקבוע באמת מידה 24 (מועדי התשלום).
(ח)
הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר
לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
(חל על מחלקים היסטוריים (ועל מחלקים חדשים עד יום 16.3.2024)):
(ט)
הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת
(1)
ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
(י)
הליכי גבייה מצרכנים שאספקת חשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים
לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010, רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.
(החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים):
(ט)
(בוטל).
(י)
הליכי גבייה מצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם
(1)
לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, רשאי ספק שירות חיוני לפעול באמצעות התקנת נתיך מוקטן או בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה; בסעיף זה, ”כלי גבייה“ – כהגדרתו באמת מידה 1, למעט התקנת נתיך מוקטן.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ג)(1)(ב)(4) לאמת מידה 7ג, אם ועדת החריגים, כהגדרתה באמת מידה 24, החליטה כי ספק שירות חיוני יתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו, במסגרת החלטתה תעדכן ועדת החריגים על אפשרות ניתוק החשמל במקרה של סירוב; אם התקיים האמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 5 ימי עבודה לפחות לפני ביצוע הניתוק.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־2, תשפ״ג־3, תשפ״ג־4, תשפ״ג־17]
משלוח חשבון
(א)
תדירות שליחת החשבון
(1)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן רשום חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
(א)
ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן רשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון דו־חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן רשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון חד־חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן רשום חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
(ב)
ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה – מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
(2)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים באמת מידה 24 (מועדי התשלום); לעניין זה, ”צרכן רשום“ – צרכן בעלים רשום או צרכן רשום המיופה כוח מאת צרכן הבעלים הרשום להזמנת שירותי רשת.
(ב)
הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם
(1)
חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן הרשום לצורך משלוח דברי דואר.
(2)
צרכן רשום יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
(3)
יראו את החשבון כנמסר לצרכן רשום אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן הרשום לספק השירות החיוני לצורך כך.
(4)
חשבון שנשלח לצרכן רשום, בהסכמתו, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
(ג)
חשבונות מקדמה על בסיס הערכה – חשבון חשמל חד־חודשי
לבקשת צרכן רשום המקבל חשבון דו־חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד־חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם, וזאת כל עוד הצרכן לא הודיע לו על רצונו לשוב לקבל חשבונות דו־חודשיים; מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים רשומים על גבי חשבון הצריכה.
(ד)
משלוח לכתובת מיוחדת
צרכן רשום רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד־פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן הרשום לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
(ה)
דוח מרוכז
(1)
לבקשת צרכן רשום שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו״ח המרוכז יינתן לצרכן רשום כאמור ללא תוספת תשלום.
(2)
לפני קבלת השירות ימסור הצרכן הרשום לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
(ו)
גישה למידע דיגיטלי
ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן רשום כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן הרשום וכן את כל נתוני המניה כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן הרשום ב־12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן הרשום, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן רשום המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
[תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20; תשע״ח, תשפ״א־17]
תכולת חשבון
(א)
אופן עריכת חשבונות וניסוחם
(1)
חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
(2)
בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
(ב)
סוגי החשבונות ותכולתם:
(1)
חשבון צריכה
בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
(א)
סוג השירות;
(ב)
התעריף הנוהג עבור השירות;
(ג)
כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
(ד)
תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד־חודשי כאמור באמת מידה 22(ג);
(ה)
דרך קביעת הצריכה;
(ו)
אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
(ז)
התשלום הקבוע – יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
(ח)
מועד הוצאת החשבון;
(ט)
המועד האחרון לתשלום;
(י)
מועד הקריאה של המונה – הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
(יא)
בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה באמת מידה 26 (תיקון חשבון) – פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
(יב)
בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור באמת מידה 7(א)(3), באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
(יג)
אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות אמת מידה [צ״ל: סעיף] 31א לחוק – ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע בחוק ובהתאם למפורט באמות מידה 30(ז) ו־(ח);
(יד)
חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
(טו)
חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
(טז)
בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
(1)
תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
(2)
לכל מש״ב – קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
(3)
סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
(4)
במקרה של שינוי תעריפים או משב"ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
(5)
מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
(2)
חשבון שירותי רשת
בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
(א)
סוג השירות;
(ב)
התעריף הנוהג בעבור השירות;
(ג)
מועד מתן השירות;
(ד)
אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
(ה)
מועד הוצאת החשבון;
(ו)
מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור באמת מידה 24(ג);
(ז)
למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה – גודל החיבור;
(ח)
למזמינים חיבור זמני – סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
(ט)
בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
(י)
הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
(יא)
לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – גודל המיתקן או הטורבינה;
(יב)
לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – תשלום כקבוע באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק) ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים); ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
(ג)
שירותי רשת לצרכן
ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
(ד)
צרופות
(1)
בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט״ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט״ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי־אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע.
(2)
בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
(3)
הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע״ח, תשע״ט־15, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4]
מועדי התשלום
(חל על מחלקים היסטוריים (ועל מחלקים חדשים עד יום 16.3.2024)):
לעניין אמת מידה זו, ”חגים“ – ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות.
(א)
מועד אחרון לתשלום
צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
(ב)
חשבון צריכה
על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד־חודשי ו־20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו־חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
(2)
בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
(3)
לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
(א)
בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות.
(ב)
חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2, ואולם אם נשלחה בהודעת דואר אלקטרוני, אז יזוכה בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
(ג)
חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
(ד)
חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
(ה)
חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
(ו)
חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים ”התראה שנייה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2.
(ז)
בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 ללוח תעריפים 5.4–2.
(ח)
הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
(ט)
ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
(י)
חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
(4)
ספק שירות חיוני יפעל כאמור באמת מידה 21(ז) לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש״ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש״ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
(5)
לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
(א)
חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה – ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
(ב)
חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
(ג)
בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
(ב1)
חשבון שירותי רשת
תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים באמת מידה 25 (אופן התשלום), למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור באמת מידה 21(ה) ובכפוף להוראות אמת מידה 35א(ז).
(ג)
חשבון לגבי שירות שטרם ניתן
על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
(2)
לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
(3)
כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
(4)
לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
(5)
תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
(ד)
שירות בחלקים
ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
(ה)
הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת
ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
(1)
אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
(2)
על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
(3)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
(4)
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
(5)
המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
(א)
המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
(ב)
חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
(ג)
חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה – ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
(6)
(נמחקה).
(7)
המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
(8)
בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
(9)
כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), התשל״א–1971, יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
(א)
ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
(1)
לשכת שר הביטחון;
(2)
לשכת שר האנרגיה;
(3)
לשכת שר האוצר;
(4)
מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
(5)
קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
(6)
רשות החשמל;
(ב)
הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
(ג)
בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
(ו)
שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום
(1)
מחלק רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס מחלק חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ, למעט לצרכן שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
(3)
על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
(א)
שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי המחלק להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
(ב)
הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
(ג)
עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן ומחלק יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
(4)
לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר מחלק לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי המחלק להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
(5)
בשל חובות צריכה של צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
(6)
לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין מחלק אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע המחלק להסדר חוב עם הצרכן יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי המחלק לנתק את אספקת החשמל.
(7)
שולם החוב במלואו, יאפשר המחלק לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
(ז)
הסדרי תשלום חריגים
(1)
במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
(2)
חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
(3)
על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
(4)
הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
(ח)
טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה
(1)
ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
(2)
ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
(3)
ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
(4)
במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
(5)
הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע באמת מידה 21 (חובת תשלום) ובאמת מידה זו.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע״ח, תשע״ט־15, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־3, תשפ״ד־4]
מועדי התשלום והליכי הגבייה
(החל מיום 17.3.2024, חל על מחלקים חדשים):
באמת מידה זו –
”ועדת חריגים“ – ועדת חריגים שמינה המנהל הכללי של ספק השירות החיוני לפי סעיף (ב3);
”חגים“ – ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות;
”כלי גבייה“ – כהגדרתו באמת מידה 1, למעט התקנת נתיך מוקטן.
(א)
מועד אחרון לתשלום
צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
(ב)
חשבון צריכה
על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
(2)
בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
(3)
לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
(א)
בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון ישלח ספק שירות חיוני לצרכן מסרון על החוב, אם מספר הטלפון הנייד של הצרכן רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה במוקד השירות;
(ב)
חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב, שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ספק השירות החיוני ישלח את ההתראה בדואר או בדואר אלקטרוני, לפי בחירת הצרכן הרשומה אצל ספק השירות החיוני; ספק שירות חיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2; אם נשלחה ההתראה בדואר אלקטרוני, יזוכה הצרכן בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2; בהתראה לפי פסקת משנה זו יכלול ספק השירות החיוני, לכל הפחות, את כל אלה:
(1)
פירוט הדרכים שבהן ניתן לשלם את החוב;
(2)
פירוט הפעולות שספק שירות חיוני רשאי לנקוט לשם גביית החוב;
(3)
יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן לפנות לספק השירות החיוני במטרה לבדוק אם הוא זכאי להיכלל בקבוצת הצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם לפי אמת מידה 7ג;
(4)
אזהרה שלפיה אם לא ישלם הצרכן את חובותיו, יופעלו נגדו כלי גבייה וכן יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן להביא את טענותיו לפני ועדת החריגים ופירוט דרכי ההתקשרות עימה; כמו כן יצוין כי הגשת בקשה לוועדת החריגים ללא צירוף אסמכתאות תידחה, ככלל, על הסף;
(ג)
חלפו 34 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם; ספק השירות החיוני ישלח לצרכן הודעה על הפקת החשבון והחוב באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק שירות חיוני פרטי התקשרות עימו באמצעותו לשם כך, ואם לא המציא לו אמצעי כאמור – בדואר;
(ד)
חלפו 52 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שנשלח לעניין החוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה נוספת בעניין החוב לטלפון, אם מספר הטלפון הנייד רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות;
(ה)
חלפו 58 ימים מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה שנייה לעניין החוב, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, אל המען של הצרכן הרשום אצל ספק השירות החיוני; בהתראה שנייה כאמור יכלול ספק השירות החיוני את כל שנדרש לכלול בהתראה הראשונה ששלח לפי פסקת משנה (ב); נוסף על האמור, יפעל ספק השירות החיוני לשלוח את ההתראה גם בדואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בשליחת הודעת טקסט לטלפון הנייד של הצרכן, אם רשומים אצלו, וכן בשליחת הודעה באמצעות אמצעי דיגיטלי אחר, אם הצרכן המציא לו את פרטי ההתקשרות עימו באמצעותו; התראה כאמור שנשלחה לפי הוראות פסקת משנה זו והנמען נמנע או סירב לקבלה, יראו אותה כאילו נשלחה כדין בהתאם להוראות פסקת משנה זו והתקבלה אצל הצרכן 30 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני; ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2;
(ו)
חלפו 107 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, רשאי ספק שירות חיוני לפעול כאמור באמת מידה 21(ז) ולנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד ששלח את ההתראה השנייה בנוסח ובאופן הקבועים באמת מידה זו, ושסכום החוב, כולל הריבית, עולה על 500 שקלים חדשים או שקיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה הקלנדרית; בעד פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2;
(ז)
אם הצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יפעל ספק השירות החיוני כאמור באמת מידה 21(י);
(ח)
פנה צרכן בבקשה לבחון את עניינו בוועדת חריגים לפי סעיף (ב3), במהלך התקופה המפורטת בפסקת משנה (ו), וטרם התקבלה החלטת הוועדה בעניינו, יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפעיל כלי גבייה בתום 12 ימים לפחות ממועד קבלת ההחלטה בוועדה, והוא רשאי לעשות זאת גם אם טרם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (ו).
(4)
נוסף על האמור בפסקה (3), לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
(א)
לאורך הליך הגבייה לפי פסקה (3), אם הגיע מועד הפקת חשבון צריכה חדש למקום הצרכנות, החשבון יופק בהליך הרגיל כמפורט באמת מידה 21 ובאמת מידה זו;
(ב)
לאורך הליך הגבייה, רשאי ספק שירות חיוני לפעול להשגת הסדר תשלום עם הצרכן לפי סעיף (ז), לרבות הסדר חוב במסגרת מונה תשלום מראש, בכפוף להסכמת צרכן;
(ג)
הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג;
(ד)
ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מפסקאות המשנה של פסקה (3), מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 107 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום;
(ה)
חרג ספק שירות חיוני ממועד מהמועדים הקבועים שלעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
(5)
לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
(א)
חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה – ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
(ב)
חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
(ג)
בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
(ב1)
חשבון שירותי רשת
תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים באמת מידה 25 (אופן התשלום), למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור באמת מידה 21(ה) ובכפוף להוראות אמת מידה 35א(ז).
(ב2)
הליך בירור וטיעון לעניין בקשה להכרה בצרכן כצרכן שהספקת החשמל חיונית לו
(1)
ספק שירות חיוני יקבל בקשה של צרכן הטוען לקושי כלכלי חריג או למצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי העולים כדי הכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, בהתאם לקבוע באמת מידה 7ג(ג)(2) ויבחן אותה טרם הפעלת כלי גבייה.
(2)
ספק השירות החיוני יקבל את הבקשה רק בעבור צרכן שנשלחה בעניינו התראה ראשונה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ב) ולא יאוחר מתום 15 ימים מהמועד שבו הצרכן קיבל את ההתראה השנייה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ה).
(3)
הליך בירור אצל פקיד גבייה מטעם ספק שירות חיוני יבוצע בהתאם להוראות אמת מידה 7ג(ג)(2).
(ב3)
ועדת חריגים
(1)
המנהל הכללי של ספק שירות חיוני ימנה ועדת חריגים שתפקידיה, בין השאר, כמפורט להלן:
(א)
לקבוע קריטריונים לצורך הפעלת שיקול דעתה בבואה לדון במקרים המובאים לפתחה;
(ב)
לבחון בקשה של צרכן שלא הכירו בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ג)(1)(ב)(1), (2) או (3) לאמת מידה 7ג, אשר הועברה לוועדה בידי פקיד הגבייה, לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לפי אמת המידה האמורה, ובהתאם גם פטור מהפעלת כלי גבייה; במסגרת בחינה כאמור יהיו לוועדה גם הסמכויות האלה:
(1)
לבקש השלמת מסמכים לבקשה שהגיש הצרכן;
(2)
להחליט אם לנוכח נסיבות שפורטו בבקשת הצרכן ניתן לשמוע את הצרכן גם בעל פה;
(3)
להחליט על שימוש בכלי גבייה לרבות חיוב בהתקנת מת״מ;
(4)
בבקשות לפטור ממושך יותר מהקבוע באמת מידה 7ג, מטעמים מיוחדים, אם יוצגו על ידי הצרכן;
(ג)
להנחות ביצוע הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז), בתנאים או שלא בתנאים, לצרכן שהגיש בקשה להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לתקופה שתורה.
(2)
ועדת החריגים תהיה מורכבת מחמישה חברים כמפורט להלן:
(א)
רשם הוצאה לפועל בדימוס או שופט בדימוס של בית משפט שלום שיש לו ניסיון בחדלות פירעון, או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בדימוס, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב)
עובד בכיר בספק השירות החיוני, שהוא כשיר להיות עורך דין לפי סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;
(ג)
נציג ציבור בעל הכשרה רפואית;
(ד)
נציג ציבור שהוא כשיר להיות עובד סוציאלי לפי סעיף 9 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, ושהוא בעל רקע וידע בתחום העבודה עם אוכלוסיות נזקקות;
(ה)
עובד בכיר בספק השירות החיוני שהוא בעל מומחיות בתחום הגבייה.
(3)
ועדת החריגים תתכנס אחת ל־30 ימי עבודה לפחות; המניין החוקי בדיוני הוועדה הוא שלושה מחבריה המכהנים ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש הוועדה, חבר אחד לפחות שהוא עובד ספק השירות החיוני ונציג ציבור אחד לפחות.
(4)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
(5)
ספק השירות החיוני ינהל פרוטוקול של כל ישיבותיה של הוועדה.
(6)
בבחינת בקשה של צרכן לקבלת הכרה ופטור כאמור בסעיף קטן (1)(ב), תפעל הוועדה בהתאם להוראות אלה:
(א)
הוועדה תבחן את המסמכים שהגיש הצרכן בפנייתו ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן בשנתיים האחרונות וכן הסדרי חוב וכלי גבייה, אם נקבעו עימו או הוטלו עליו, ועמידתו בהם; הוועדה תשקול אם מדובר בצרכן שאין ביכולתו לשלם את חובו ואם הפעלת כלי גבייה בעניינו תפגע פגיעה קשה בקיומו הבסיסי של הצרכן, בהינתן מצבו הכלכלי–בריאותי;
(ב)
הגיש הצרכן מסמכים התומכים בבקשתו, תחליט הוועדה, בהתאם לבחינתה לפי פסקה (א), לנקוט בעניינו של הצרכן את אחד מהאמצעים המפורטים להלן ותנמק בהחלטתה את שיקוליה לקביעת אותו אמצעי תוך התייחסות לקריטריונים שקבעה לפי סעיף קטן (1)(א):
(1)
מתן הכרה שהוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמשמעה באמת מידה 7ג, לתקופה שלא תפחת מ־6 חודשים ולא תעלה על 12 חודשים ובהתאם הענקת פטור מכלי גבייה לתקופה האמורה;
(2)
מתן הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז);
(3)
התקנת מת״מ מחייב;
(4)
התקנת מת״מ מחייב וקיזוז החוב באמצעות המת״מ בשיעור שתקבע לגבי אותו צרכן;
(5)
התקנת נתיך מוקטן;
(6)
העברת הצרכן לחשבון חד־חודשי.
(7)
הוועדה תדחה בקשה, ובכלל זה בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, אשר הוגשה ללא מסמכים שתומכים בעובדות המפורטות בה, ואולם רשאית היא להמשיך לבחון בקשה כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו; על אף האמור, הוועדה רשאית לבקש מהצרכן לצרף מסמכים נוספים או לזמן אותו לטעון מולה בעל פה; ביקשה הוועדה מסמכים נוספים כאמור, ישלים הצרכן את המסמכים בתוך 10 ימי עבודה מיום מתן הבקשה על המסמכים הנוספים שיש לצרף.
(8)
החליטה הוועדה בעניינו של צרכן, ההחלטה תהיה סופית.
(9)
צרכן רשאי להגיש בקשה לוועדת חריגים אחת ל־6 חודשים, אלא אם כן הציג הצרכן מסמכים המעידים על שינוי מהותי בנסיבות שעל פיהן הוכרעה בקשתו הקודמת; הגשת בקשה נוספת לאחר החלטת הוועדה לא תשמש עילה למניעת הפעלת כלי גבייה למשך 6 חודשים.
(10)
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה:
(א)
טופס להגשת בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמצורף בנספח ז׳ לאמת מידה 7ג;
(ב)
סדרי עבודת ועדת החריגים, וכן יפרסם מועדי התכנסות מתוכננים של ועדת החריגים לא יאוחר מ־7 ימי עבודה טרם כינוסה;
(ג)
נוהל המסדיר את אופן הפעלת שיקול דעת ועדת החריגים; בקביעת הנוהל יילקחו בחשבון שיקולי ספק שירות חיוני לעניין הצורך במזעור עלויות, צמצום צבירת חובות ולעניין מיצוי וזיהוי הצרכנים הנזקקים להגנה מכלי גבייה;
(ד)
טופס אישור להעברת בקשה ומסמכים לוועדת החריגים כמצורף בנספח ח׳ לאמת מידה 7ג.
(ג)
חשבון לגבי שירות שטרם ניתן
על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
(2)
לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
(3)
כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
(4)
לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
(5)
תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
(ד)
שירות בחלקים
ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
(ה)
הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת
ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
(1)
אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
(2)
על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
(3)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
(4)
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
(5)
המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
(א)
המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
(ב)
חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
(ג)
חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה – ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
(6)
(נמחקה).
(7)
המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
(8)
בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
(9)
כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), התשל״א–1971, יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
(א)
ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
(1)
לשכת שר הביטחון;
(2)
לשכת שר האנרגיה;
(3)
לשכת שר האוצר;
(4)
מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
(5)
קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
(6)
רשות החשמל;
(ב)
הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
(ג)
בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
(ו)
שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום
(1)
ספק שירות חיוני רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן שנערך בעניינו הליך בירור וטיעון לפני ועדת החריגים כאמור בסעיף (ב3) (בסעיף זה – הליך בירור וטיעון), אם החליטה על כך ועדת החריגים, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס ספק שירות חיוני חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ, למעט לצרכן שנערך בעניינו הליך טיעון ובירור ובמסגרתו נמצא קושי בריאותי או כלכלי בתפעול המת״מ או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
(3)
על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
(א)
שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי ספק השירות החיוני להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
(ב)
הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
(ג)
עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן וספק שירות חיוני יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
(4)
לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי ספק השירות החיוני להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, ובלבד שהצרכן אינו צרכן שאספקת החשמל חיונית לו.
(5)
(בוטל).
(6)
לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת שאינם צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם ושלא פנו להליך בירור וטיעון כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה זו, יתקין ספק שירות חיוני אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע ספק השירות החיוני להסדר חוב עם הצרכן יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל.
(7)
שולם החוב במלואו, יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
(ז)
הסדרי תשלום חריגים
(1)
במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום בפריסה רחבה, גם ללא גביית מקדמה, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
(2)
חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
(3)
על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
(4)
הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
(ח)
טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה
(1)
ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה. בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם או צרכני תעריף מופחת שהגישו בקשה להכרה בהם כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי הוראות אמת מידה 7ג.
(2)
(נמחק).
(3)
ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
(4)
במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
(5)
הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע באמת מידה 21 (חובת תשלום) ובאמת מידה זו.
[תיקון: 21.11.18, 26.5.21, 27.7.22; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״ב־10, תשפ״ג־11]
עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק“ – אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
”אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק“ – האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו־וולטאי;
”הסדר מונה נטו“ – מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור בסימן ח׳ לפרק ח׳;
”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
(ב)
דיווחי מחלק
(1)
אחת לחודש ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
(א)
הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
(ב)
כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א׳ לאמת מידה זו;
(ג)
כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי־שעתי;
(ד)
התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם.
(2)
מחלק דומיננטי רשאי לפרסם טופס דיווח לדוגמה.
(ג)
התחשבנות
(1)
המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש את עלות סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב)(1)(ד) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
(2)
המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
(א)
תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
(ב)
תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
(3)
בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1.
(4)
אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
(5)
חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.
[תיקון: תשפ״ג־11]
נספח לאמת מידה 24א – התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבית לפי עונות ומש״בים
| עונה | מש״ב | התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בשנה לפי עונות | התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בכל עונה |
|---|---|---|---|
| קיץ | פסגה | 1.70% | 4.53% |
| שפל | 35.80% | 95.47% | |
| סך הכול | 37.50% | 100.00% | |
| חורף | פסגה | 0.10% | 0.49% |
| שפל | 20.30% | 99.51% | |
| סך הכול | 20.40% | 100.00% | |
| מעבר | פסגה | 1% | 2.38% |
| שפל | 41.10% | 97.62% | |
| סך הכול | 42.10% | 100.00% |
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20, 14.3.22; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־17]
אופן התשלום
(א)
אופן תשלום החשבון
תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
(1)
במשרדי ספק השירות החיוני;
(2)
בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב־10 בחודש;
(3)
בכל בנק או בבנק הדואר;
(4)
באמצעות כרטיס אשראי בטלפון או באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
(א)
ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון ובחשבונות צריכה בלבד – גם את כתובת אתר האינטרנט, שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
(ב)
ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה
(5)
בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
(ב)
תשלום באמצעי שלא כובד
(1)
שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות אמות מידה 24(ב) או 24(ג), לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986.
(ג)
גבייה במקום הצרכנות
לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות), יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 18 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ד)
תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה
הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
(ה)
תשלום באמצעות שיק דחוי
ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור באמת מידה 24(ב)(3).
(ו)
בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה
ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ז)
חשבון משולם כראיה לסילוק חוב
חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ״א־17, תשפ״א־28]
תיקון חשבון
(א)
תיקון חשבון
(1)
ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
(א)
נתגלתה טעות בחשבון;
(ב)
נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
(ב)
חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון
(1)
נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
(א)
הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
(ב)
הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
(2)
נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
(3)
נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות אמת מידה 24(ב).
(ג)
צריכת חשמל שלא כדין
במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין).
(ד)
חשבון שתוקן
תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום) בהתאם לסוג החשבון.
(ה)
המועד למשלוח חשבון מתוקן
(1)
המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו״ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ו)
פריסת תשלומים
(1)
במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
(2)
במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
[תיקון: 29.11.05]
טעות בחשבון
(א)
אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום
ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
(ב)
צרכן הטוען לטעות בחשבון
צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
(ג)
פטור מחשבון תשלום שגוי
פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
(ד)
בדיקה נוספת
ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
(ה)
צרכן שהגיש השגה בכתב
(1)
הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
(2)
שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות אמת מידה 26(ב)(1)(ב).
(3)
דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
(ו)
תגובה להשגת הצרכן
פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים).
(ז)
תוצאות הבדיקה
(1)
מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
(2)
לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.
[תיקון: 29.11.05, 24.6.19, 14.3.22; תש״ף־27, תשפ״ג־17]
פירוט חשבון
(א)
זכות לקבלת מידע
(1)
צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון המרכז את החשבונות שספק השירות החיוני שלח לו בנוגע לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
(2)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
(ב)
עלויות
(1)
צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
(2)
התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ג)
חוב שלא נכלל בחשבון המקורי
ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה כוללת מידע שלא נכלל בחשבון המקורי ואינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין) ו־26 (תיקון חשבון).
[תיקון: 9.1.17]
חשבון חשמל רכוש משותף
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”בית משותף“ – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חיבור ציבורי“ – חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
”נציגות בית משותף“ – כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין.
(ב)
חשבון חשמל – רכוש משותף
(1)
לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל – רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
(ב)
כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
(2)
לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלטה של אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
(3)
אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין, התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
(4)
על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
(5)
בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
(6)
ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.
נספח לאמת מידה 29
בקשה לקבלת שירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ או לביטול השירות
נא לסמן:
□
אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים לקבל את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
□
אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים לבטל את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.
בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל – רכוש משותף.
ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
| שם פרטי | שם משפחה | מספר חוזה | מספר מונה |
|---|---|---|---|
* ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ״ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).
[תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־28]
ניתוק אספקת החשמל
(א)
תנאים לניתוק אספקת חשמל
(1)
פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע באמת מידה 24(ב), יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א׳ עד ה׳ בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
(2)
האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי סעיף 58 לחוק ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
(א)
אירוע אסון המוני, כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(ב)
מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(ג)
מצב חירום אחר אגב לחימה.
(3)
בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
(4)
פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ב)
עילות לפירוק חיבור
במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.
[תיקון: 27.9.17, 23.9.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22; תש״ף־14, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ג־17]
חידוש אספקת החשמל
(א)
תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק
(1)
נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(2)
מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(3)
נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ב)
חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב
ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ג)
בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק מיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר
חל ניתוק באספקת החשמל למיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
(1)
אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
(2)
אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
(3)
אם המונה הוסר והחיבור פורק – לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
(ד)
חידוש אספקה במת״מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום
(1)
מחלק יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני) אשר יאפשר הטענת קוד למת״מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד־פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי סעיף 58 לחוק ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
(א)
אירוע אסון המוני, כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(ב)
מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(ג)
מצב חירום אחר אגב לחימה;
(2)
מחלק יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת״מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ־50 ש״ח.
סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל
[תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש״ף־27]
דרך חיוב
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”המוסד המוסמך“ – הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי סעיף 31א לחוק;
”תאריך הקריאה“ – התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
(ב)
תעריפים
ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
(ג)
מס ערך מוסף
נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
(ד)
שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון
חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
(ה)
עיגול סכומים בחשבון
הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
(1)
היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות – לא יובא בחשבון.
(2)
היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר – יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
(ו)
חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק
צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
(ז)
תשלום מופחת לזכאים
צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי סעיף 31א לחוק, יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
(1)
הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
(2)
הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
(3)
היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
(4)
היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
(ח)
תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים
אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי סעיף 31א לחוק, ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על ידו על פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה – צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
(1)
ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
(2)
הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
(3)
הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע בחוק על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
(5)
ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).
[תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20, 30.8.22; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ג־7]
תעריף עומס וזמן (תעו״ז)
(א)
צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן
(1)
ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
(א)
צרכני מתח עליון;
(ב)
צרכני מתח גבוה;
(ג)
צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
(ד)
צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט״ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן;
(ה)
(החל מיום 1.1.2025 לעניין שיוך של צרכן למספק פרטי שיחל ביום התחילה או לאחריו):
צרכן ששויך למספק פרטי וחזר לשיוך למספק ברירת המחדל במהלך השנה הראשונה שלאחר תחילת שיוכו למספק הפרטי; חיוב על פי תעריף עומס וזמן לפי פסקה זו יהיה עד תום שנה מהמועד שבו התחיל שיוכו למספק הפרטי.
(1א)
ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו״ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן – שנת המעבר).
(2)
מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
(החל מיום 1.1.2025 לעניין שיוך של צרכן למספק פרטי שיחל ביום התחילה או לאחריו):
מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר, ואם הצרכן הוא צרכן שמחויב בתעריף עומס וזמן לפי סעיף קטן (1)(ה) – מועד תחילת שיוכו מחדש למספק ברירת מחדל. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
(3)
ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
(4)
צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ־40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
(5)
חשבון צריכה דו־חודשי יוגש לצרכן תעו״ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
(6)
צרכן תעו״ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
(7)
צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
(ב)
זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן
(1)
צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו״ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך וולונטרי (להלן – תעו״ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
(2)
צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן – תעו״ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
(3)
צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
(4)
(א)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
(ב)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
(ג)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
(5)
ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
(6)
מעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
(7)
ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו״ז פשוט וולונטרי לשנים־עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו״ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו״ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו״ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו״ז וולונטרי או למסלול תעו״ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
(8)
מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו־(2) כדין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיף (א)(1).
סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים
[תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6]
אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת
(א)
קבלת קהל
(1)
ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
(2)
שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ־30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
(ב)
אופן הפניה
ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
(1)
פניה בעל־פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
(2)
פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
(3)
פניה באמצעות מוקד טלפוני.
(ג)
עלות השירות
עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.
[תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28, תשפ״ג־17]
טיפול בתלונות צרכנים
(א)
תלונה בכתב או בטלפון
עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני בכתב או בטלפון יאשרו הגורמים האחראים לטיפול בתלונות אצל ספק שירות חיוני את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
(א1)
פנייה של צד שלישי
היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוניייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
(ב)
המועד המרבי לטיפול בתלונה
ספק השירות החיוני יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור. לא שלח ספק השירות החיוני תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(ג)
בדיקה או דיון נוספים
על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה.
(ד)
איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה
לא יהא ספק השירות החיוני רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
(ה)
תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת
תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
(ה1)
תלונה שהגיעה דרך מספק
תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
(ו)
פיצוי בגין איחור
בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ־10,000 ש״ח.
[תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״א־28]
תלונות המטופלות במקום הצרכנות
(א)
תלונה על רמת המתח
(1)
התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על־פי תאום מראש כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות).
(2)
התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו״ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
(3)
בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
(4)
ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
(ב)
צרכן שלא חויב בתשלום
לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
(ג)
תלונה בגין תקלה במקום צרכנות
(1)
התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
(2)
הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
(3)
בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
(ד)
עלות תיקון נתיך
בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות אמת מידה 24(ב).
(ה)
תקלה במיתקן הצרכן
הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.
[תיקון: תשפ״ג־3]
פרק ב׳1: חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע שטרם מחוברת לרשת
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3]
חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע
(א)
הגדרות
בפרק זה –
”בית משותף“ – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין;
”בעל חטיבת הקרקע“ – חוכר לדורות וכן מי שבעל זכות להירשם כחוכר לדורות; לעניין מקום שאין בו חוכר לדורות או בעל זכות להירשם כחוכר לדורות – מי שרשום כבעלים במקרקעין בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין או מי שבעל זכות להירשם כבעלים במקרקעין, ואם לגבי מקום כאמור אין בעלים רשום או מי שהוא בעל זכות להירשם כבעלים – המחזיק במקרקעין;
”דרך ציבורית“ – כהגדרתה בחוק משק החשמל, ובכלל זה כזו המצויה במקרקעין שטרם הוסדרו, ולרבות דרך המשמשת בפועל כדרך ציבורית;
”החזקה“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק המקרקעין;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חטיבת קרקע“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
מקרקעין או רצף מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, למעט מקרקעין ששולם לגביהם התשלום הראשון של דמי ההיוון בהליך איחוד וחלוקה (פרצלציה) לצורך רישומם כחלקות נפרדות בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין;
(2)
במקרקעין שייעודם מגורים – חלקה או תת־חלקה, שנרשמה או שעתידה להירשם בפנקס הבתים המשותפים כאמור בחוק המקרקעין, בספרי רשות מקרקעי ישראל, או בספרי חברה משכנת וכן כל מבנה או דירה בבעלות או בהחזקה של ישות משפטית אחת שייעודם למגורים;
(3)
דרך ציבורית שפרוסה בה רשת חשמל המחברת בין סוגי מיתקנים אשר מחלק לא פורס רשת ביניהם;
(4)
שטח משותף של בית משותף או של בית מורכב כאמור בסעיף 59(א) לחוק המקרקעין, שנרשם או שאמור להירשם ככזה בפנקס הבתים המשותפים כמשמעו בחוק המקרקעין, שבעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף שבו, יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים;
(5)
מפעל במקרקעין שייעודם לתעשייה, לרבות מפעל בעל כמה מבנים שהושכרו על ידי ישות משפטית אחת או חלק ממבנה המושכר למפעל ששייך לישות משפטית נפרדת מזו שמחזיקה במבנה;
”חכירה“ ו”חכירה לדורות“ – כמשמעותן בסעיף 3 לחוק המקרקעין;
”מבנה“ – בית כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, וכן בניין כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה, או כל חלק ממנו;
”מפעל“ – מפעל תעשייתי כהגדרתו בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ״ט–1969;
”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק המקרקעין;
”נציגות של בית משותף“ – כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין;
”צרכן בעלים רשום“ – בעל חטיבת קרקע המבקש חיבור לרשת החשמל;
”צרכן רשום“ – צרכן הצורך חשמל באמצעות מניית מחלק, ובכלל זה צרכן בעלים רשום;
”רכוש משותף“ – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין.
(ב)
חיבור חטיבת קרקע
(1)
מחלק יחבר חטיבת קרקע לרשת החשמל בהתאם להוראות פרק זה.
(2)
מחלק יחבר חטיבת קרקע בחיבור אחד, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
(3)
אם במבנה יש כמה חטיבות קרקע, יחבר המחלק כל אחת מחטיבות הקרקע.
(4)
נקודת החיבור של חטיבת הקרקע לרשת החשמל תהיה על גבול חטיבת הקרקע, או לפי המיקום המופיע בתוכנית מיתאר ברמה מפורטת, בהיתר בנייה, בתוכנית איחוד וחלוקה או בתוכנית לצורך רישום, הנוגעים לחטיבת הקרקע.
(5)
המחלק לא יקים בתוך חטיבת הקרקע תשתית שאינה מיועדת לנקודת החיבור האמורה בסעיף קטן (4), אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
(ג)
שירות מניות בחטיבת קרקע
אם על הצריכה בחטיבת קרקע מסוימת חלים כמה תעריפים שונים, לבקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו ולשם התחשבנות עם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, המחלק יתקין בתוך חטיבת הקרקע מונה נפרד בעבור כל אחד מהתעריפים שחלים בתוך חטיבת הקרקע, ואליו יחוברו המיתקנים שחל עליהם אותו תעריף; לא ביקש הצרכן התקנת מונה נפרד כאמור, יחייב המחלק את הצרכן הרשום, ואם לא רשום כזה – את צרכן הבעלים הרשום, לגבי כל חטיבת הקרקע, בתעריף הגבוה מבין התעריפים החלים על צריכה בחטיבת הקרקע.
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3]
הגשת בקשה לחיבור חטיבת קרקע לרשת החשמל
(א)
זהות מגיש בקשה לפתיחת תיק חיבור לרשת החשמל
מחלק יפתח תיק בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע בעבור צרכן בעלים רשום בלבד.
(ב)
אופן הגשת בקשה
מחלק יאפשר לצרכן בעלים רשום להגיש בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע באופן מקוון בלבד.
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3]
רישום חטיבת קרקע
(א)
תנאי סף לבדיקת בקשה
מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
(1)
שם הצרכן בעלים רשום, כתובת חטיבת הקרקע כולל מספר גוש וחלקה, ודרכי ההתקשרות עם הצרכן בעלים רשום; היה המבקש תאגיד – יצורף אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמך לחתום בשם התאגיד;
(2)
תוכנית בנייה (גרמושקה) חתומה ומאושרת בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; לחלופין ובהעדר תוכנית מיתאר מאושרת, ימציא המבקש תוכנית שעיקר הוראותיה שינוי קו בניין לפי סעיף 62א(א)(4) לחוק התכנון והבנייה;
(3)
נסח רישום בפנקסי המקרקעין או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל או אישור זכויות לרישום בחברה משכנת, אם קיים אחד מהם; אם לא קיים אחד מהאישורים האמורים, יצרף המבקש לבקשת החיבור תצהיר, חתום בידו, המאשר כי הוא בעל זכויות כאמור, או שהוא עתיד להירשם בעתיד כבעל זכויות כאמור או כחוכר לדורות, או שהוא המחזיק בחטיבת הקרקע; נוסף על כך, הצהרה כאמור תפרט את כוונתו של המבקש לרשום מבנה או כמה מבנים או את המקרקעין או חלקים מהם המהווים את חטיבת הקרקע, כבית משותף או כתתי־חלקות נפרדות, לאחר אישור הליכי איחוד וחלוקה (פרצלציה) על ידי רשות התכנון המוסמכת;
(4)
היה מבקש החיבור ועד בית או נציגות בית משותף, יצרף לבקשה לחיבור גם אישור מהמפקח על רישום מקרקעין המעיד כי מבקש החיבור מונה לנציגות הראשונה לבית משותף כמשמעותה בסעיף 66 לחוק המקרקעין;
(5)
בבקשה בעבור מפעל, יצורף לבקשה לחיבור גם אישור מרשות המסים על היות הצרכן מפעל;
(6)
בבקשה בעבור שותפות רשומה – יצורפו לבקשה לחיבור גם אישור רישום השותפות ושם נציג השותפות;
(7)
היה מבקש החיבור מיופה כוח הבעלים, לרבות מחזיק – יצרף לבקשה לחיבור גם ייפוי כוח לרישום צרכן מטעם הבעלים, שחתום בידי כל אחד מבעלי המקרקעין ומאומת בידי עורך דין.
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3]
החלפת צרכנים וייפוי כוח לשירותי רשת – בעלים רשום
(א)
החלפת צרכן בעלים
(1)
ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות רשת בחטיבת קרקע בעקבות בקשה של הצרכן בעלים רשום (להלן – הצרכן בעלים המעביר), ובלבד שירשום לגבי חטיבת הקרקע אדם אחר, לפי בקשתו, כצרכן בעלים רשום (להלן – הצרכן בעלים החדש).
(2)
ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן בעלים החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן בעלים רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה; חל עיכוב בהמצאת האישור כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בעלים החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
(3)
לצורך ביצוע הבקשה יעמיד ספק השירות החיוני לרשות צרכן בעלים רשום, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב שיהיה ערוך בהתאם לאמור בסעיף (ב); ספק שירות חיוני רשאי לדרוש מהמבקש שימציא חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין לפני המבקש את פרטי האסמכתה לביצוע החלפת הצרכנים.
(4)
בלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובאמצעות כל אחד מהאמצעים לשליחת הודעה המפורטים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) [לסעיף (א)] לאמת מידה 5 (הודעות).
(ב)
ציון פרטים
(1)
בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יציין הצרכן בעלים המעביר, את שמו המלא של הצרכן בעלים החדש, מספר הזהות שלו, מספר הטלפון שלו, כתובת למשלוח הודעות, וכן אמצעי זיהוי נוסף שהחליט עליו ספק השירות החיוני ושהוא מתוך פרטי חשבון צרכן בעלים רשום; היה הצרכן בעלים החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלה בבקשה, וכן יצוין בבקשה תוקף האשרה; ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
(2)
היה הצרכן בעלים החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(ג)
העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים למיופה כוח
(1)
צרכן בעלים רשום רשאי להעביר זכות לקבלת שירותי רשת למיופה כוח מטעמו.
(2)
לצורך העברת זכות לקבלת שירותי רשת לפי סעיף קטן (1), יעביר הצרכן בעלים הרשום לספק השירות החיוני ייפוי כוח אשר חתום על ידו ועל ידי מיופה הכוח מטעמו, ואשר מעיד על העברת הזכות כאמור.
(3)
רשאי צרכן בעלים רשום שהעביר זכות לפי סעיף זה לבטל את העברת הזכות כאמור, בכל עת, על ידי מסירת הודעה מראש לספק השירות החיוני; ביטול הזכות ייכנס לתוקף 15 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה אצל ספק השירות החיוני.
(4)
בחטיבת קרקע אשר מקבלת שירותי הספקה ממספק פרטי, יראו את המספק כמיופה כוח של צרכן בעלים רשום שאותו צרכן העביר לו זכות לקבלת שירותי רשת בעבור חטיבת הקרקע האמורה, אלא אם כן ביקש צרכן הבעלים הרשום מספק השירות החיוני שלא לאפשר זאת למספק.
(ד)
אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה
כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) ולא נרשם צרכן כאמור באמת מידה 18, ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן הרשום במקום הצרכנות ויראו את צריכת החשמל בחטיבת הקרקע כנצרכת על ידו.
(ה)
עלות ביצוע ההחלפה
צרכן בעלים רשום חדש ישלם לספק השירות החיוני את עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) לפי הקבוע בשורה 11 או 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; ספק השירות החיוני יוסיף את הדרישה לתשלום לפי סעיף זה במסגרת החשבון הראשון שיפיק לצרכן הבעלים הרשום החדש; חובת התשלום לפי סעיף זה תחול גם לגבי העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים רשום למיופה כוח לפי סעיף (ג), בשינויים המחויבים.
[תיקון: 17.11.21; תשפ״ג־3]
שילוב וחיבור עמדות טעינה לרכבים חשמליים בחטיבת קרקע בבית משותף
(א)
מחלק יאפשר שילוב או הקמה של עמדות טעינה בחטיבת קרקע מסוג רכוש משותף באמצעות החיבור הציבורי הקיים או באמצעות חיבור ציבורי אחד נוסף בלבד.
(ב)
מחלק יבחן בקשה לחיבור ציבורי נוסף רק אם היא הוגשה על ידי נציגות הבית המשותף או על ידי צרכן בעלים רשום של אחת מחטיבות הקרקע בבית המשותף; המחלק ירשום את מבקש החיבור הציבורי הנוסף כצרכן בעלים רשום של החיבור הציבורי הנוסף.
פרק ג׳: חיבורים לרשת
סימן א׳: חיבור למתח נמוך
[תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6]
חיבור למתח נמוך
(א)
חיבור למתח נמוך
(1)
חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו״א, אם מתקיימים כל אלה:
(א)
מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו״א;
(ב)
ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
(ג)
לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
(ד)
פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
(3)
המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
(4)
אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.
[תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21, 8.2.22; תש״ף־5, תש״ף־14, תש״ף־17, תשפ״א־6, תשפ״ב־4, תשפ״ג־9]
תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך
(א)
חיבור למתח נמוך
(1)
תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
(1)
תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן – בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
(2)
בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 – עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים.
(ב)
חיבור זמני
(1)
תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–4.
(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
(2)
(בטל לעניין בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): פירק המחלק את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
(3)
ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי אמת מידה 35ח.
(4)
(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“ בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
(5)
(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
(א)
עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
(ב)
עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
(6)
(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף (ג)(3).
(ג)
הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור
(1)
תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
(2)
תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט באמת מידה 35יא(א)(3).
(3)
תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 ”התחברות לרשת ההספקה – מתח נמוך“.
(4)
על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 ”תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים“.
(5)
לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“.
(6)
(בוטל).
(ד)
מספר בקשות חיבור
מבקשי חיבור המבקשים יחדיו חיבורים לכמה יחידות באותו בניין או לכמה יחידות צמודות קרקע הצמודות זו לזו, יראו את בקשותיהם כבקשת חיבור אחת, ומקדם ההתאמה (k) הקבוע בלוח תעריפים 4.3‑9, שהוא מקדם סטטיסטי המתאר את היחס בין שיא הביקוש המצרפי בנקודת זמן לסכום גודלי החיבור המצרפי, יהיה מתאים למספר הדירות בהזמנה.
(ה)
החזר והשלמה
תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור באמת מידה 27 (טעות בחשבון) והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
(ו)
הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק
צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד־פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
(ז)
אופן התשלום
(1)
תשלום חשבונות לפי פרק זה יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות באמת מידה 25(א) למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור באמת מידה 25(א)(2).
(2)
לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור באמת מידה 25(א)(3).
(ח)
אי עמידה במועדים
לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסימן זה או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
[תיקון: 4.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6]
קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך
(א)
קבלת מידע
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
(1)
מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
(2)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
(3)
נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
(4)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
(5)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(6)
ייעוד הבניין;
(7)
קיום ייצור עצמי;
(8)
צורך בקו גיבוי.
(ב)
תשובת המחלק
(1)
המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
(2)
בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
(א)
ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, לחוק החשמל ולתקנות לפיו, ולכל דין;
(ב)
זמינות האספקה למקום החיבור;
(ג)
אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
(ד)
איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
(ה)
עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
(ו)
דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
(ז)
צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת המחלק.
(3)
המחלק רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
(א)
סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו״א;
(ב)
לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
(ג)
המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
(4)
לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
(5)
מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
(ג)
מקדמה
(1)
המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
(2)
על המקדמה יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור באמת מידה 35א(ח).
[תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
תיאום טכני
(א)
תיאום טכני ולוח זמנים
נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
תכניות העבודה;
(2)
לוח זמנים לביצוע החיבור;
(3)
מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
(4)
חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
(5)
חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן – עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
(א)
בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
(1)
אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
(2)
אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
(ב)
ביחידות צמודות קרקע:
(1)
בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
(2)
אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5.
(6)
סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
(א)
דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ב)
תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ג)
משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(7)
סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
(8)
דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
(9)
אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
(10)
עלות החיבור הסופית.
(ב)
פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני
(1)
התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1).
(2)
החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע באמות מידה 35לד או 35לה, לפי העניין.
(ג)
תשלום ביניים
(1)
עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור מחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל־90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ״א־6]
שינוי וביטול חיבור למתח נמוך
(א)
שינויים בפרטי החיבור המבוקש
(1)
מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור באמת מידה 35ג(ג)(1).
(2)
מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
(3)
לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
(ב)
ביטול בקשת החיבור
(1)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
(2)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור באמת מידה 35ג(ג)(1) או 35ג(ג)(3), ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
(3)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור באמת מידה 35ז(ב)(1).
[תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ״א־6]
קבלת אישורי רשויות
(א)
השגת אישורים
עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין אמת מידה 35ג(ב) לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
(ב)
התחייבות מחלק להשגת האישורים
היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
(ג)
באין אפשרות להשגת האישורים
אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6]
הכנת בניין לחיבור
(א)
התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין
התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
(ב)
הספקת חשמל באין חדר שנאים
כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע עבודות החיבור
(א)
פרק הזמן לביצוע החיבור
העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור באמת מידה 35ו(א), יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
(ב)
תשלום לאחר סיום עבודות החיבור
(1)
סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמות מידה 24(ב)(1) ו־24(ב)(3) בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח).
[תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20, 8.2.22; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״ג־9]
בדיקת המיתקן ומתן מתח
(א)
תשלום בעבור בדיקת המיתקן
(1)
בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן – בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן – תשלום בעבור בדיקת המיתקן).
(2)
שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור באמת מידה 35ז(ב) ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע בחוק החשמל והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
(א1)
(בוטל).
(ב)
מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק
(1)
מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות בחוק החשמל והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
(2)
מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
(ג)
מתן מתח
בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.
[תיקון: תש״ף־14, תפפ״ג־9]
נספח לאמת מידה 35ח – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה (נמחק)
[תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 8.2.22; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג־9]
כללי חיבור מהיר
(א)
כללי חיבור מהיר
פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו״א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
(1)
מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
(א)
בעבור החיבור – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
(ב)
בעבור בדיקת המיתקן – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
(4)
(נמחקה).
(ב)
ביטול בקשת החיבור
(1)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
(2)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.
סימן ב׳: חיבור למתח גבוה
[תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6]
חיבור לרשת מתח גבוה
(א)
חיבור למתח גבוה
(1)
חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו״א ל־8 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו״א, אם מתקיימים כל אלה:
(א)
מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו״א;
(ב)
החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.
[תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־4]
תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה
(א)
תעריפים
(1)
תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
(2)
תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
(3)
תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
(א)
תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
(ב)
בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
(ג)
פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
(ד)
בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
(4)
תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
(5)
(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
(6)
(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021): לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
(א)
עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
(ב)
עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על
(ב)
חישוב על־פי התעריף התקף
כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
(ג)
אי עמידה במועדים
לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־12]
קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה
(א)
קבלת מידע
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
(1)
מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
(2)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
(3)
נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
(4)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
(5)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(6)
סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
(7)
שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
(8)
אם קיים ייצור עצמי – המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
(9)
קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
(10)
צורך בקו גיבוי.
(ב)
תשובת המחלק
(1)
המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי – לא יאוחר מ־30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
(2)
בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
(א)
ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, לחוק החשמל ולתקנות לפיו ולכל דין;
(ב)
זמינות האספקה למקום החיבור;
(ג)
אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ד)
עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
(ב1)
חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים
(1)
מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן – חיבור מוגבל).
(2)
מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
(3)
בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
(4)
לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
(5)
המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
(א)
בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
(ב)
בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה –
(1)
אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
(2)
אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
(6)
אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת – יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
(7)
המחלק ישיב למבקש החיבור –
(א)
בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
(ב)
בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה – לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
(8)
תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
(א)
מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
(ב)
הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
(ג)
מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
(9)
מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן – אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
(10)
לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
(11)
המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי אמת מידה 35יז, לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
(12)
מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
(13)
אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
(14)
המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי אמת מידה 35יג לגבי אותה תשובה.
(15)
תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות (מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024).
(ג)
בקשה להמצאת פרטים נוספים
לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
(ד)
מקדמה
(1)
המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור באמת מידה 35יא(ב) מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
(ה)
תשלום מראש
(1)
התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו־4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
(2)
על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור באמת מידה 35יא(ג) מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.
[תיקון: תשפ״ב־12]
נספח
טופס פירוט מגבלות
שם הצרכן: ________
מיקום הצרכן: _________
גודל חיבור מבוקש: __________
מועד חיבור מבוקש: __________
מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): ____________
מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: ___________
הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: __________________________________
1.
פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: _____________________
2.
פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
| קיץ | חורף | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קווי מתח גבוה | שנאים בתחנת משנה | קווי מתח עליון | קווי מתח גבוה | שנאים בתחנת משנה | קווי מתח עליון | |
| טרם מתן החיבור המבוקש | ||||||
| מתן החיבור המבוקש במלואו | ||||||
| הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני | ||||||
3.
פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: ________________.
4.
פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: _______________.
[תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6]
תיאום טכני
(א)
תיאום טכני וקביעת לוח זמנים
נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
כיוון החיבור;
(2)
מיקום המיתקן הפרטי;
(3)
פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
(4)
בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(5)
מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
(ב)
מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
(ג)
מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
(6)
מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
(ב)
מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
(ג)
ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
(7)
פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
(8)
עלות החיבור הסופית.
(ב)
מועד השלמת התיאום הטכני
(1)
התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35יב(ד)(1). לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
(2)
החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע באמות מידה 35לד (חיבור חריג) או 35לה (חיבור מיוחד), לפי העניין.
(ג)
תשלום ביניים
(1)
עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
[תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ״א־6]
שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה
(א)
שינויים בפרטי החיבור המבוקש
(1)
מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור באמת מידה 35יג(ג)(1).
(2)
מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
(3)
לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
(ב)
ביטול בקשת החיבור
(1)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
(2)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע באמת מידה 35יג(ג)(1), ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
(3)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע באמת מידה 35טז(ב)(1).
[תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6]
מיתקן החשמל הפרטי
(א)
העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק
המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
(ב)
מיקום הצבת המיתקן
מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
(ג)
מכלי מדידה
(1)
מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
(2)
רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
(3)
המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו־4.2–4.
(4)
בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
(ד)
תפעול, תחזוקה ובעלות
(1)
המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
(2)
מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.
[תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע וסיום עבודות החיבור
(א)
פרק הזמן לביצוע החיבור
המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35יב(ד)(1); לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
(ב)
תשלומים
(1)
סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות אמות מידה 24(ב)(1) ו־24(ב)(3) בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
(2)
מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח).
[תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ״א־6]
בדיקת המיתקן ומתן מתח
(א)
בדיקת מיתקן ועלויות
(1)
בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
(2)
שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור באמת מידה 35טז(ב)(1), ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע בחוק החשמל והתקנות לפיו (להלן – בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
(ב)
מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק
(1)
מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות בחוק החשמל והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
(2)
מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
(3)
מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט־מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
(ג)
מתן מתח
בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.
[תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6]
הזנה נוספת
(א)
חיבור נוסף
(1)
דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
(2)
קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
(3)
בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
[תיקון: תשע״ט־5]
סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה
[תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־13, תשפ״א־6]
שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה
(א)
סקר היתכנות ראשוני
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(1)
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
(2)
מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מיקום החיבור המבוקש;
(ג)
ההספק המקסימאלי של המיתקן;
(ד)
גודל החיבור המבוקש;
(ה)
טכנולוגיית הייצור;
(ו)
תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
(ז)
קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
(ח)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(ט)
מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
(3)
המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה); לעניין זה, ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
(4)
כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)“.
(5)
על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
(6)
סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור;
(ב)
לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
(ד)
רמת זרמי הקצר;
(ה)
שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
(ו)
חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
(ז)
תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
(ח)
בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
(ט)
מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש״ח תהיה מפורטת וסופית.
(7)
אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
(8)
המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
(9)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע באמת מידה 35יב(ד).
(10)
המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
(11)
מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
(12)
האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
(ב)
הספק מיתקן פוטו־וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(1)
המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
(2)
המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
(3)
תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש״ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן – הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש״ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
(4)
כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
(ג)
שמירת מקום ברשת
המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
(1)
מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
(2)
המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
(3)
המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
(4)
בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
(5)
בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
(6)
סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
(7)
על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
(8)
ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
(9)
הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן – פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
(10)
המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.
[תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש״ף־13, תשפ״א־6]
סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה
(א)
סקר היתכנות ראשוני וולונטרי
(1)
המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר היתכנות וולונטרי).
(2)
מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מיקום החיבור המבוקש;
(ג)
ההספק המקסימלי של המיתקן;
(ד)
גודל החיבור המבוקש;
(ה)
טכנולוגיית הייצור;
(ו)
תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
(ז)
קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
(ח)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(ט)
מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
(3)
כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה“.
(4)
על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 24 ”חשבון לגבי שירות שטרם ניתן“.
(5)
סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור;
(ב)
לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
(ד)
רמת זרמי הקצר;
(ה)
שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
(ו)
חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
(ז)
תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
(ח)
בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
(6)
אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי־יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
(7)
המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
(8)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
(9)
המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
[תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע״ט־4]
פתיחת תיק חיבור
(בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי סימן י׳ לפרק ח׳ וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).
(א)
פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה
(1)
בעל רישיון ייצור מותנה (להלן – בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
(2)
פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת).
(3)
בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
(4)
על אף האמור באמת מידה 35יד(א), החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב־50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
(ב)
מערכות תקשורת
(1)
נוסף על התשלומים לפי אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה), המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
(2)
בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: ”עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה“.
(3)
מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
[תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תשע״ט־13, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־15]
הגדרות
בסימן זה –
”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”היתר הפעלה“ – היתר לפי סעיף 4(א) לחוק החשמל;
”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
”הספק הזרמה מרבי לרשת“ – הספק מרבי מדומה שמבקש הצרכן להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר;
”הספק מותקן“ – ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית – בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9;
”חיבור“ – חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
”מבקש“ – מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
”מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה החיובית שמסר לפי סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2;
”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
”מועד מחייב לסנכרון“ – (הוראת שעה לעניין מי שבתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.2.2024, הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי אמת מידה 35כ2 או התחייבות לחיבור לפי אמת מידה 35כו4, שהיא בתוקף): המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 40 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות – יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
”מחלק דומיננטי“ – (נמחקה);
”מיתקן“ – מיתקן ייצור;
”מיתקן ייצור בגז“ – מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018) כפי שתעודכן מעת לעת;
”נקודת החיבור לרשת“ (PCC – Point of Common Coupling) – נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
”פעולות ברשת“ – עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
”רשת חלוקה“ – רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
”תהליך סנכרון“ – בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
”תיק עבודה“ – הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
”תנאים לזכאות לתעריף המבוקש“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
”תשובת מחלק חיובית“ – התחייבות המחלק לפי סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2, לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין.
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח לאמת מידה 35כ1 (נמחק)
[תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 18.11.19, 25.11.20, 8.2.22, 13.12.23, 6.9.23; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״ג־13, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ד־14]
הגשת בקשה ותשובת מחלק
(א)
מתח החיבור והתאמת הציוד לרשת
(1)
חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 16 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה בכפוף לסעיף (א) באמת מידה 35כא.
(2)
שילוב מיתקן במקום צרכנות המחובר לרשת החלוקה יהיה בהתאם להוראות אלה:
(א)
ההספק המותקן המצטבר של סך המיתקנים במקום הצרכנות לא יעלה על 630 קו״א בשילוב לרשת מתח נמוך ולא יעלה על 16 מו״א בשילוב לרשת מתח גבוה;
(ב)
ההספק הממשי בקילו וואט של סך המיתקנים במקום הצרכנות, כשהוא מחולק במקדם הספק 0.9, לא יעלה על גודל החיבור של מקום הצרכנות בקו״א;
(ג)
אם לא נקבע אחרת בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, מחלק יגדיל, לבקשת צרכן, חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן בהתאם לקבוע בסימן א׳ ובסימן ב׳ לפרק ג׳ באמות המידה ובכפוף למועדים הקבועים בסעיף (ט)(2).
(ב)
זהות מבקש שילוב מיתקן
מבקש שילוב מיתקן יהיה הצרכן הרשום.
(ג)
רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה
(1)
מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את ההספק המותקן המבוקש. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 (בסימן זה – תשלום בעד הרישום).
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
(3)
שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום (בסימן זה – הספק רשום).
(4)
המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
(5)
המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
(6)
בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
(ד)
זימון למשרדי המחלק
(1)
המחלק יזמן את המבקש למשרדיו לצורך הגשת הבקשה, בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום. לחלופין המחלק רשאי לאפשר למבקש להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט. אפשר המחלק להגיש בקשה באמצעות אתר האינטרנט, רשאי המבקש לבקש כי בקשת החיבור או השילוב תוגש במשרדי המחלק, והמחלק יהיה חייב לזמנו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד כאמור בסעיף קטן זה.
(2)
לא זימן המחלק מועד כאמור בסעיף קטן (1), ולא אפשר את הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט כאמור באותו סעיף קטן, ישלם המחלק למבקש תעריף לפי שורה 5 או 11 בלוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש, בעבור כל יום עיכוב בזימון מעבר למועד הקבוע בסעיף קטן (1); נוסף על האמור, אם מבקש ביקש להגיש בקשת חיבור או שילוב במשרדי המחלק, על אף שהמחלק אפשר הגשת בקשה כאמור באמצעות אתר האינטרנט, והמחלק לא זימן אותו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי הוראות סעיף זה.
(3)
לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
(4)
לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (3), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
(ה)
תנאי סף לבדיקת בקשה
(1)
מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
(א)
שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
(ב)
טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של מיתקן הייצור;
(ג)
נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד־קווית של המיתקן;
(ד)
הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
(ה)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וואט;
(ו)
למבקש מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן נמוך מ־15 קילו וואט – יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
(ז)
מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
(ח)
התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות; אם התעריף המבוקש מאפשר יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו־וולטאי בהספק קטן מ־15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף (ג) באמת מידה 176;
(ט)
מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
(י)
מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
(יא)
המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר – תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א׳ לאמת מידה זו;
(יב)
המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
(יג)
המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – פירוט של השעות שבהן המבקש מעוניין להוציא אנרגיה לרשת אם הוא יוגבל בתשובת המחלק לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2;
(יד)
אם המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן אגירה כהגדרתו באמת מידה 35מה – בקשה לניהול המיתקן לפי הוראות אמת מידה 35מה על ידי המחלק לצורך זכאות לפרמיה אורבנית.
(2)
נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
(א)
מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
(ב)
קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
(ג)
נקודת החיבור המבוקשת לרשת.
(3)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
(א)
פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
(ב)
למיתקן בהספק מותקן העולה על 100 קילו וואט, אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
(ג)
אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות – גודל החיבור המבוקש;
(ד)
סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי – תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
(ו)
הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה
(1)
המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן ההודעה, נתונים ומסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. רשימת הנתונים והמסמכים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית.
(2)
לא הגיש המבקש את כל המסמכים והנתונים בהתאם לסעיף קטן (1), ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
(ז)
הגרלה
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
(1)
בקשות לחיבור לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
(2)
תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ב)(1);
(3)
המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
(4)
בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ד).
(ח)
בדיקת הבקשה על ידי המחלק
עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק את הנתונים האלה:
(1)
פעולות ברשת אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
(2)
התאמת הציוד במיתקן לדרישות המערכתיות לציוד; מחלק יפנה למנהל המערכת לאישור ציוד שלגביו לא נקבעו דרישות מערכתיות; מנהל המערכת ישיב למחלק בתוך 7 ימי עבודה;
(3)
ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב – עמידת המבקש בתנאים אלה;
(4)
המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
(ט)
תשובת המחלק
(1)
המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש בתוך שלושים ימי עבודה מיום ההודעה כי הבקשה עומדת בתנאי הסף לבדיקת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש לפי סעיף (ו)(1) במשרדי המחלק, לפי העניין, ואם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. תשובת המחלק תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳. נוסף על כך, המחלק יהיה רשאי לפרט בתשובתו הסברים לעניין המשך הליך הבקשה.
(2)
בתשובה לפי סעיף קטן (1), המחלק יתחייב לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, ולהזרמת האנרגיה לרשת בהתאם לבקשת המבקש, בהתאם למועד שביקש המבקש לפי סעיף (ה)(1)(ז) או לפי המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם:
(א)
לגבי חיבור או שילוב של מיתקן – בתוך 6 חודשים ממועד מתן התשובה;
(ב)
על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח נמוך בלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 90 ימי עבודה ממועד מתן התשובה;
(ג)
על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח גבוה ובלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 120 ימי עבודה ממועד מתן התשובה.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק רשאי להודיע במסגרת תשובתו לפי סעיף קטן (1) כי החיבור מתאפשר בכפוף לאחת או יותר מההגבלות האלה (בסימן זה – תשובת מחלק חיובית מוגבלת):
(א)
(נמחקה);
(ב)
למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי הספק ההזרמה המרבי לרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את הזרמת האנרגיה לרשת; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
(ג)
למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט אשר מבקש הגדלת חיבור לצורך שילוב מיתקן, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי גודל החיבור לצורך צריכת האנרגיה מהרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את היקף האנרגיה הנצרכת מהרשת במקום הצרכנות שבו ישולב המיתקן; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק לפי פסקה (ב).
(4)
במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה (בסימן זה – תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
(6)
המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור (בסימן זה – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 14.1.2027): המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור או אם היקף ויסות האנרגיה השנתי הצפוי של המיתקן יעלה על 300 שעות כפול ההספק המתוקן של המיתקן, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור (בסימן זה – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
(7)
בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
(א)
ההספק המותקן המרבי;
(א1)
למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד – אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
(א2)
כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
(ב)
המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
(8)
נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
(9)
עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
(9א)
לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
(10)
כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
(11)
לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
(12)
אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי אמת מידה 37, לפי אמת מידה 48א ולפי סעיף (א1) לאמת מידה 141.
(13)
בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 14.1.2027): בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(13)
(מספור שגוי במקור): נתן המחלק תשובת מחלק חיובית לחיבור, תשובתו תכלול גם את הנתונים האלה:
(א)
מידע אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית;
(ב)
אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית – גובה הפרמיה ותקופת ההתחייבות לתשלומה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
(ט1)
בחינה מחדש של תשובת מחלק שלילית – הוראת מעבר
(1)
מחלק יבחן מחדש בקשות שהוגשו החל מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) וקיבלו תשובות מחלק שאינן חיוביות, ובלבד שהוגשו לבחינה מחדש עד תום שבועיים ממועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020 (בסעיף זה – תיקון מס׳ 7 לכללים).
(2)
המחלק יבחן מחדש את הבקשות לפי סדר בדיקתן טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 7 לכללים.
(3)
מחלק לא יגבה תשלום בעד בחינה מחדש שבוצעה לפי סעיף זה.
(י)
דיווחים לשר ולרשות
(1)
המחלק יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו דוח של תשובות המחלק בהתאם לאמת מידה 7א. העתק מהדוח יישלח לשר וליושב ראש הרשות.
(2)
לדרישת ראש אגף הנדסה ברשות, המחלק יעביר לרשות את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לכל מיתקן שקיבל תשובת מחלק.
(יא)
אישור העמדת בטוחה
ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.
(יב)
רישום מיתקן ייצור באתר האינטרנט – מסלול מהיר
(1)
על אף האמור בסעיפים (ג) עד (ט1) לאמת מידה זו ובאמות מידה 35כ3 ו־35כ4, למעט סעיפים (ג), (ה) ו־(ז) לאמת מידה 35כ4, מבקש רשאי לשלב מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או מיתקן אגירה, במסלול מהיר, בהתאם להוראות סעיף זה, אם מתקיימים לגבי הבקשה והמיתקן כל התנאים האלה:
(א)
סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 10 קו״א;
(ב)
הבקשה היא לשילוב מיתקן;
(ג)
המבנה שעליו יוקם המיתקן הוקם כדין, ומבקש החיבור קיבל לגביו טופס 4 לפי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, או תעודת גמר כהגדרתה בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה;
(ד)
לא נדרשת הגדלת חיבור במקום הצרכנות;
(ה)
קיימת כמות פנויה לרישום באסדרה שקבעה הרשות שלגביה נוגעת הבקשה.
(2)
כדי לשלב מיתקן במסלול מהיר לפי סעיף קטן (1), ירשום המבקש באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את כל הפרטים האלה:
(א)
פרטים אישיים;
(ב)
מספר המונה שאליו ישולב המיתקן;
(ג)
סוג המיתקן;
(ד)
הספק המיתקן המבוקש;
(ה)
התעריף המבוקש אשר יהיה תעריף שבתוקף שפרסמה הרשות ושניתן לשלם לפיו במסגרת התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת לפי הוראות אמות מידה אלה.
(3)
התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית ואת רשימת המסמכים שהמבקש יידרש להגיש כתנאי לסנכרון ויצרף להן את הנוסח של ההסכם לרכישת חשמל (PPA); ברשימת המסמכים כאמור, יכלול המחלק את המסמכים המפורטים להלן:
(א)
הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי המבקש;
(ב)
העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר למיתקן שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014;
(ג)
היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן הקבועים בנספח לאמת מידה 35כ4 הנוגע להיתר הסוג שלפיו יפעל המבקש; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים על ידי הגשת הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, שלפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף בתוספת הראשונה לאותו נספח של אמת מידה 35כ4 אשר נוגע לעניין, ועל ידי הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985, המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף בתוספת השנייה לנספח לאמת המידה האמורה אשר נוגע לעניין, ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, ”היתר סוג“ – היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של אחד הנספחים לאמת מידה 35כ4, למעט נספח א׳;
(ד)
פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA.
(4)
לתשובת המחלק החיובית ורשימת המסמכים שהמחלק מפיק לפי סעיף קטן (3), יצרף המחלק פירוט תשלומים שהמבקש יידרש לשלם כתנאי לסנכרון, שבו מפורטים התשלומים האלה:
(א)
תשלום בעד הגשת הבקשה לפי התעריף הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1;
(ב)
תשלום בעד החלפת מונה, אם נדרש, בהתאם לסעיף (א)(1)(ב)(1) לאמת מידה 35כ3;
(ג)
תשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לסעיף (א)(1)(ד) לאמת מידה 35כ3;
(ד)
אם מבקש החיבור ביקש שבדיקת המיתקן תיעשה בידי המחלק בהתאם לאמור בסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4 – תשלום בעד בדיקת מיתקן בהתאם לסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4.
נספח א׳ לאמת מידה 35כ2 – תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה
אני הח״מ . . . . . . . . . .
1.
אני מתעתד להקים מיתקן פוטו־וולטאי בגודל . . . . . . . . . .
2.
ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
3.
אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
4.
המתקן יוקם ויעמוד בדרישות תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014 (להלן – התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס׳ 7400, 2014, עמ׳ 1532, ובמיוחד בדרישות תקנות 2 ו־24 לתקנות והתוספת לתקנות ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
5.
ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות התקנות הנזכרות לעיל על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
6.
זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
חתימת המזמין . . . . . . . . . .
אימות חתימה על ידי עורך דין
אני, עורך דין . . . . . . . . . .
במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת . . . . . . . . . .
חתימה וחותמת עורך דין . . . . . . . . . .
[תיקון: תש״ף־10, תשפ״א־23]
נספח ב׳ לאמת מידה 35כ2 – טופס תשובת מחלק
I.
תשובת המחלק (התשובה המתאימה תסומן להלן):
____ תשובת מחלק חיובית
____ תשובת מחלק חיובית מוגבלת
____ תשובת מחלק שלילית לחיבור
____ תשובת מחלק שלילית לתעריף
זכאות לפרמיה אורבנית כן/לא
גובה הפרמיה האורבנית
תקופת ההתחייבות לתשלום הפרמיה האורבנית
II.
פירוט תשובת מחלק חיובית
סוג המיתקן . . . . . . . . . .
הספק מותקן . . . . . . . . . .
מיקום . . . . . . . . . .
מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה או לשילוב המיתקן . . . . . . . . . .
תעריף . . . . . . . . . .
III.
פירוט תשובת מחלק חיובית מוגבלת
הגבלת שעות מוערכת . . . . . . . . . .
דרישת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה . . . . . . . . . .
הספק הזרמה מרבי לרשת . . . . . . . . . .
דרישה לאמצעי להגבלה של צריכת האנרגיה מהרשת כן/לא
IV.
פירוט תשובת מחלק שלילית לחיבור
פרטי העבודות הנדרשות ברשת והסיבות שבגינן לא ניתן להשלים את העבודות עד למועד המבוקש . . . . . . . . . .
הספק מותקן מרבי שניתן לחבר במיקום המבוקש (הספק מרבי אפשרי) . . . . . . . . . .
המועד המוקדם ביותר האפשרי לחיבור או לשילוב ההספק המבוקש ובלבד שלא יעלה על מועד ההפעלה המסחרית שנקבע בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . .
אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת במשך התקופה שלגביה קיימת מגבלת הזרמת האנרגיה לרשת ___
המבקש רשאי לעדכן את הבקשה בהתאם לתיקונים שציין המחלק בטופס זה לפי סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018 (להלן בנספח זה – הכללים) עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
V.
פירוט תשובת מחלק שלילית לתעריף
הנימוקים לאי־עמידה בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . .
המבקש רשאי לעדכן את הבקשה עד ליום . . . . . . . . . .
VI.
התאמת ציוד
הציוד תואם את הדרישות המערכתיות שקבע מנהל המערכת כן/לא
במקרה של אי־התאמת הציוד: המבקש מחויב לעדכן את סוג הציוד בהתאם לדרישות המערכתיות עד ליום . . . . . . . . . .
VII.
הגבלת אחריות
אומדן השעות, שנתן המחלק, שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות למבקש, במהלך התקופה שבה מיתקן פועל באופן חלקי לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2 בספר אמות המידה בכללים, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי אמת מידה 37 לספר אמות המידה בכללים, לפי אמת מידה 48א לספר אמות המידה בכללים ולפי סעיף (א1) לאמת מידה 141 לספר אמות המידה בכללים.
[תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 23.9.19, 25.11.20, 14.2.22, 3.7.22; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־21, תשפ״ג־10]
ביצוע חיבור או שילוב
(א)
תשלום
(1)
המחלק יצרף לתשובת מחלק חיובית הודעה לתשלום (להלן – התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
(א)
למבקש חיבור – תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
(ב)
למבקש שילוב – תשלום בעד אלה:
(1)
תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו־כיווני לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
(2)
היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעבור התקנת ארון למערכת מנייה או בעבור רכישת ארון כאמור להתקנה עצמית, בהתאם לבחירת המבקש, לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10;
(ג)
למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
(1)
בעד מכלי מדידה – כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
(2)
בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה – תשלום לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
(ד)
למבקש חיבור או שילוב של מיתקן במתח נמוך או גבוה, ההודעה לתשלום תכלול גם דרישה לתשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 21, בשורה 22 או בשורה 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 בלוח 4.2–1, לפי העניין.
(2)
לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 14 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית.
(3)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 24 בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(ב)
תיאום טכני וקביעת לוח זמנים
לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק (בסימן זה – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
כיוון החיבור;
(2)
מיקום המיתקן;
(3)
פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג;
(4)
בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
(5)
פירוט מדדי אמינות אספקה ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
(א)
מדד דקות אי־אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המוזנת;
(ב)
מדד תדירות הפרעות ברשת המוזנת;
(ג)
מדד משך שיקום אספקה ברשת המוזנת;
(6)
פירוט מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
(א)
הפרעות חולפות ברשת המוזנת בשנה;
(ב)
מספר אירועי שקיעות במתח ברשת המוזנת בשנה, אם יש למחלק נתונים;
(ג)
ניתוח הרמוניות ברשת המוזנת, אם יש למחלק נתונים על פי מערכת ניטור איכות החשמל ברשת של מחלק;
(7)
פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
(8)
תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
(9)
התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
(10)
אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו – האישורים).
(ג)
מועד השלמת התיאום הטכני
מסמך התיאום הטכני יושלם, ככל הניתן, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א). לא הושלם התיאום בתוך התקופה האמורה, יפרט המחלק לרשות בכתב את הנימוקים לכך.
(ד)
עדכון המבקש לגבי התקדמות בהשגת האישורים
המחלק יודיע למבקש על מועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כל אחד מהאישורים וכן ימסור למבקש, על פי דרישתו, את סטטוס קבלת האישור.
(ה)
תשלום ביניים המתבצע על ידי מבקש חיבור
(1)
לאחר השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש חיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון ששולם על ידי מבקש החיבור (להלן – תשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהיה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור, לאחר השלמת התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
(3)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 24 בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
(ו)
הסכם רכישה
(1)
המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן – הסכם רכישה).
(1א)
(בוטל).
(2)
(בוטל).
(3)
הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
(ז)
שינויים בפרטי הבקשה
(1)
מבקש חיבור רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני בכפוף להוראות אלה:
(א)
שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מההספק המותקן של המיתקן המבוקש יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה; אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית; אם התשובה לבקשה הנפרדת והחדשה תהיה חיובית, תפקע תשובת המחלק החיובית לבקשה המקורית;
(ב)
שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% או יותר מההספק המותקן המבוקש במועד הרישום יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית;
(ג)
שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש המבקש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים בפיסקאות (ב), (ג) או (י) לסעיף (ה)(1) באמת מידה 35כ2, יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית.
(2)
התבקש שינוי, העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בבקשה הראשונית, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות בהתאם ללוח תעריפים 4.4;
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.4.
(ח)
ביטול הבקשה
(1)
הודיע מבקש חיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון ובטרם ביצע את תשלום הביניים, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש.
(2)
לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור בסעיף (ה) בתוך שלושים ימי עבודה מהמועד שבו שלח המחלק למבקש החיבור את הדרישה לתשלום, תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום התשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש החיבור.
(3)
הודיע מבקש החיבור כי אין בכוונתו להמשיך בהליך החיבור מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) ובטרם שלח לו המחלק חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום תשלום הביניים בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה על פי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4 יוחזר למבקש.
(4)
הודיע מבקש שילוב כי אין בכוונתו להמשיך בהליך השילוב מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את התשלום הראשון ובטרם סיים המחלק את עבודות השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית והמחלק ישיב למבקש את התשלומים ששולמו לפי סעיף (א), אלא אם כן הותקן הציוד אצל המבקש.
(5)
הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
(ט)
העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק
(1)
המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (בסימן זה – מיתקן חשמל פרטי).
(2)
המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
(3)
בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
(י)
התקנת מנייה
במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
(1)
מונה צריכה דו־כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
(2)
מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
(3)
לבקשת צרכן יתקין המחלק, במקום מונה כאמור בסעיף קטן (2), מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק; ביקש צרכן התקנת מונה לפי סעיף קטן זה, יחולו לגבי המונה שיותקן לפי בקשה כאמור הוראות אמת מידה 63;
(4)
על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
(יא)
תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור
(1)
סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
(2)
על החשבון יחולו הוראות סעיף (ב1) לאמת מידה 24, בעניין חשבון שירותי רשת.
[תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21, 8.2.22, 19.3.23, 26.3.23, 29.11.23, 13.12.23; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תש״ף־15, תש״ף־18, תשפ״א, תשפ״א־23, תשפ״א־29, תשפ״ב־6, תשפ״ג־13, תשפ״ג־15, תשפ״ג־18, תשפ״ד־11, תשפ״ד־12]
התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון
(א)
התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה
(1)
מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד.
(2)
המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
(3)
בנקודת החיבור של מחלק, למעט חמ״י, שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שבאזור החלוקה שלו עולה על 630 קו״א, לרשת מתח גבוה, תותקן מערכת תקשורת בהתאם להוראות אלה:
(א)
מחלק דומיננטי יתקין בעבור המחלק, על חשבונו של המחלק, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקנים שבאזור החלוקה של המחלק, ובכלל זה ארון פיקוד; המחלק הדומיננטי יגבה מהמחלק תעריף כקבוע בשורה 1 שבלוח תעריפים 2-4.2, וכן יגבה מהמחלק תשלום שנתי בעד תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 שבלוח תעריפים 2-4.2;
(ב)
המחלק יחבר למערכת התקשורת את כל מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המצויים באזור החלוקה שלו ומחוברים לרשת במועד התקנת מערכת התקשורת וכן יחבר את כל המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה שלו לאחר התקנת מערכת התקשורת, ואולם רשאי הוא שלא לחבר למערכת התקשורת מיתקן ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קו״א; חיבור מיתקן ייצור או מיתקן אגירה אל מערכת התקשורת, יכול שייעשה באמצעים אלחוטיים וזאת בכפוף לקבלת אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לאותו מחלק; אם לא ניתן לחבר מיתקן ייצור למערכת התקשורת בשל מגבלות ציוד המותקן במיתקן הייצור, יפרט המחלק למחלק הדומיננטי ולאגף הנדסה ברשות את הטעמים שבשלהם לא ניתן לחבר את המיתקן כאמור בצירוף אסמכתאות, והמחלק יהיה פטור מחיבור המיתקן למערכת התקשורת, ואולם אם המחלק הדומיננטי סבר כי הטעמים שהציג המחלק אינם מצדיקים את אי–חיבור המיתקן למערכת התקשורת, הוא יפנה לרשות כדי שתכריע אם המחלק פטור מחיבור אותו מיתקן למערכת התקשורת.
(4)
על אף האמור בסעיף קטן (3), מחלק לא יידרש להתקין מערכת תקשורת, אף אם סך הספק הייצור באזור החלוקה שלו עולה על 630 קו״א, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
סך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המוקמים באזור החלוקה שלו אינו עולה על 100 קו״א נוספים מעבר לסך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שהיו באזור החלוקה שלו במועד כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2024 (ביום 14.1.2024) (בפסקה זו – המועד הקובע); בחישוב 100 קו״א נוספים כאמור בפסקה זו, לא ייספר ההספק של מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, שחובר לאחר המועד הקובע, אשר הספקו אינו עולה על 15 קו״א;
(ב)
המחלק התקין בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה כך שסך הספק ההזרמה המרבי לרשת המחלק הדומיננטי לא יעלה על 630 קו״א בכל עת; המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה.
(א1)
מערכות תקשורת למיתקן במתח נמוך
מבקש המקים מיתקן במתח נמוך בהספק העולה על 100 קילו־וואט יחויב כי הציוד המותקן יעמוד בדרישות פרוטוקול תקשורת 2030.5 IEEE, כעדכונו מזמן לזמן, שפירט המחלק בתשובת המחלק שניתנה לו, וזאת לצורך ויסות הייצור במיתקן כאמור בסעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2 ובאמות מידה אחרות.
(ב)
התקנת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה
(1)
אם כללה תשובת המחלק הגבלה על הספק ההזרמה לרשת או הגבלה על הספק הצריכה מהרשת לפי סעיף (ט)(3)(ב) או (ט)(3)(ג) באמת מידה 35כ2, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה.
(2)
המחלק יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או את האמצעי להגבלת הספק הצריכה מהרשת, לפי תשובת המחלק, לפי העניין.
(ג)
בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה
(1)
לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל.
(2)
המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
(3)
בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
(4)
בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ״ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
(5)
לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את המבקש בעניין משך זמן בדיקת המיתקן על גבי הטופס המצורף כנספח א׳ לסימן זה [צ״ל: לאמת מידה זו].
(ד)
תנאים לסנכרון
(1)
מחלק יסנכרן מיתקן אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, והגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
(א)
תצהיר חתום על ידי המבקש כי העבודות שסוכם כי יבוצעו על ידי המבקש במסגרת התיאום הטכני, בוצעו בהתאם לתיאום הטכני ולתנאי היתר ההפעלה;
(ב)
הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3 – הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
(ג)
פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
(ד)
מסמכים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
מבקש שבתנאי הזכאות לתעריף שלו נקבע שהוא זכאי להאריך את המועד לסנכרון בכפוף להעמדת בטוחה כאמור באמת מידה 35כ2(יא) – אישור להספקת חשמל לפי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה – יגיש המבקש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014;
(2)
מבקש אחר – התחייבות המבקש להמצאת המסמכים האמורים בפסקת משנה (1) עד למועד הקבוע בסעיף (ה)(1א) הכוללת את פרטי המבקש, פרטי הבקשה, והודעה שלפיה אם המבקש לא ימציא את המסמכים במועד האמור, תפקע תשובת המחלק;
(ה)
(נמחקה);
(ו)
(נמחקה);
(ז)
למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190 – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע בסעיף (א2) לאמת מידה 192.
(2)
המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
(3)
חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון, ואם בתנאים לזכאות לתעריף הנוגעים להליך התחרותי נקבעה הסדרה להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון והוגשה הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי אותה הסדרה – חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן ולא עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק החיובית.
(ה)
ביצוע הסנכרון
(1)
המחלק יפנה למבקש בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן אישור על עמידה בתנאים האמורים בסעיף (ד)(2) לצורך קביעת מועד לבדיקת סנכרון; מועד בדיקת הסנכרון לא יהיה מאוחר ממועד ההתחייבות לחיבור.
(1א)
המחלק יבצע בדיקת סנכרון למיתקן רק אם המבקש הגיש למחלק לפחות 7 ימים לפני מועד בדיקת הסנכרון את המסמכים שלהלן:
(א)
היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים בנספח ג׳; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת כל אלה:
(1)
הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, ולפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף בתוספת הראשונה לנספח ג׳;
(2)
הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985, המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף בתוספת השנייה לנספח ג׳, ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, ”היתר סוג“ – היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של נספח ג׳;
(ב)
אישור להספקת חשמל לפי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה – יגיש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
(2)
המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לסעיף (א1), בהתאם לקבוע בהסכם ה־PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
(3)
מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3, ואם הבקשה היא בקשה לסנכרון מיתקן במסלול מהיר לפי סעיף (יב) לאמת מידה 35כ3 [צ״ל: סעיף (יב) לאמת מידה 35כ2] – כמפורט בסעיף (י)(1) לאמת מידה 35כ3, ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
(4)
מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
(ו)
בדיקות קבלה
המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
(ו1)
דרישות ביטחון
כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
(ז)
מועד חיבור או שילוב המיתקן
(1)
מחלק ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן במועד שבו הושלמו הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה, ככל שנדרשו.
(2)
חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
(א)
במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
(ב)
במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף קטן בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיף (ד).
(4)
המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).
[תיקון: תש״ף־14]
נספח א׳ לאמת מידה 35כ4 – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה למיתקן ייצור
□
בדיקה ראשונה
□
בדיקה חוזרת
שם החברה: . . . . . . . . . .
טכנולוגיית המיתקן: . . . . . . . . . .
מיקום המיתקן: . . . . . . . . . .
גודל המיתקן: . . . . . . . . . .
גודל החיבור: . . . . . . . . . .
תאריך ביצוע הבדיקה: . . . . . . . . . .
מספר בודקים מטעם חברת החשמל שביצעו את הבדיקה: . . . . . . . . . .
משך זמן ביצוע הבדיקה לבודק (HH:MM): . . . . . . . . . .
חתימת המבקש: . . . . . . . . . .
[תיקון: תש״ף־14, תש״ף־15]
נספח ב׳ לאמת מידה 35כ4 – (בוטל)
[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־3]
נספח ג׳ לאמת מידה 35כ4 – תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך
[תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 26.3.23, 27.12.23; תשע״ט־4, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־8, תשפ״ד־10]
בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן
(א)
תפעול ותחזוקה
(1)
המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
(2)
מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
(ב)
בדיקה וכיול מחדש של אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה
(1)
המחלק ינתק מבקש שילוב שלא ימציא לו אחת ל־5 שנים אישור לתקינות ודיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, על ידי חשמלאי מורשה, עד לקבלת האישור.
(2)
המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, כדי לוודא את תקינות ודיוק האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
(3)
מבקש רשאי לפנות בבקשה לבחינה מחודשת של ההגבלות שנקבעו בתשובת המחלק 180 ימים לפחות לאחר יום קבלת תשובת המחלק או לאחר יום קבלת תשובת מחלק מעודכנת לפי סעיף קטן זה, לפי העניין; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שמיתקנו במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 1-4.3; וממבקש שמיתקנו במתח גבוה, תשלום בשיעור של 70% מהתעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 1-4.2; המחלק יעביר תשובת מחלק למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
(4)
ניתנה למבקש תשובת מחלק חיובית לבקשה להגדלת הספק ההזרמה, יבצע המחלק כיול מחדש של האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בהתאם להספק ההזרמה לרשת שאושר לצרכן.
(ג)
ביצוע שינויים במיתקן
מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו־וולטאי – גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
(ד)
חידוש היתר ההפעלה
(1)
בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
(2)
אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.
[תיקון: 15.11.18; תשע״ט־4]
ניהול נתונים וחובות דיווח
(אמת מידה זו לא תחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי סימן י׳ לפרק ח׳ וכן לא תחול על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).
(א)
ניהול נתונים וחובת דיווח
(1)
המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2.
(2)
המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
(א)
הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
(ב)
ההספק הרשום המצטבר;
(ג)
ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
(ד)
ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.
[תיקון: 18.5.20; תש״ף־26]
הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה
(א)
הארכת מועדי ביניים
(1)
מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות בסימן זה.
(2)
בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
(3)
המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.
סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על
[תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תשע״ט־9, תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
גודל חיבור למתח עליון ומתח על
הגדרות
באמת מידה זו –
”בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
”בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
”חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
”חצר ייצור מבקש החיבור“ – חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
(א)
גודל חיבור
(1)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־8 מו״א ואינו גדול מ־250 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו״א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו״א.
(2)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־250 מו״א ואינו גדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
(3)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
(4)
גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (4) –
(א)
בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
(ב)
גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190 יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
(6)
הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
(7)
על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
(8)
חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה שבסימן ב׳ (חיבורים לרשת) או בסימן ג׳ (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג׳ לספר אמות המידה, לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
(ב)
סכימת חיבור
(1)
סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק״מ.
(3)
יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
(4)
החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
(5)
מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה או ירחיב תחנת משנה המחוברת לרשת המחברת בין מיתקנו לבין רשת המתח העליון, בכפוף לאישור מנהל המערכת שניתן לעשות כן, ובהתאם להוראות שקבע מנהל המערכת בסקר החיבור ובהסכם התיאום הטכני, לעניין חיבור תחנת המשנה ולעניין החצר העוברת לאחריות תפעולית ותחזוקתית של בעל רישיון הולכה לפי סעיף קטן זה; נוסף על האמור, יעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.
[תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע״ט־9, תשפ״א־6, תשפ״ב־17]
תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על
(א)
תשלום בעבור חיבור ראשון
(1)
תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
(2)
צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת החלטת רשות מס׳ 3 (1225) ”בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022“ מישיבה מס׳ 534, מיום 8.1.2018, המפורסמת באתר הרשות (להלן – בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א׳ ”הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן“ ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א׳ ”עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי“ בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
(ב)
תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים
(1)
מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
(2)
מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
(ג)
תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים
(1)
אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
(2)
אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
(3)
מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ־6 מו״א, אלא לגודל חיבור של 6 מו״א בלבד. עברו יותר מ־25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
(ד)
תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח
בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“.
(ה)
חישוב על פי התעריף התקף
כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־17]
נספח לאמת מידה 35כב – העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף רשת שכותרתה: ”עלות עבודות תשתית רשת“
| מס״ד | רשת | תחום | עבודת תשתית רשת (עת״ר) | מלש״ח | יחידה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | הולכה | קווי 400 | הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – חד־מעגלי | בקרת עלויות | ק״מ |
| 2 | הולכה | קווי 400 | הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – דו־מעגלי | ק״מ | |
| 3 | הולכה | קווי 400 | UPRATING | ק״מ | |
| 4 | הולכה | קווי 400 | תחנות מיתוג | MVA | |
| 5 | הולכה | קווי 161 | הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – חד־מעגלי | 2.06 | ק״מ |
| 6 | הולכה | קווי 161 | הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – דו־מעגלי | 3.5 | ק״מ |
| 7 | הולכה | קווי 161 | UPRATING קו 161 ק״ו דו־מעגלי | 2.8 | ק״מ |
| 8 | הולכה | קווי 161 | העתקת קו 161 ק״ו דו־מעגלי | 3.33 | ק״מ |
| 9 | הולכה | קווי 161 | החלפת תיילים 161 ק״ו דו־מעגלי | 2.3 | ק״מ |
| 10 | הולכה | קווי 161 | הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן | 14.72 | ק״מ |
| 11 | הולכה | תחמ״ש | תחנת משנה סגורה | בקרת עלויות | לתחמ״ש |
| 12 | הולכה | תחמ״ש | תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע) | 55 | לתחמ״ש |
| 13 | הולכה | תחמ״ש | הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים | 16.2 | לשנאי |
| 14 | הולכה | תחמ״ש | סעיף קרקע A – כפרי מרוחק | 0.15 | דונם |
| 15 | הולכה | תחמ״ש | סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה) | 0.3 | דונם |
| 16 | הולכה | תחמ״ש | סעיף קרקע C אזור עירוני | 0.75 | דונם |
| 17 | הולכה | תחמ״ש | סעיף קרקע D מטרופולין | 1.5 | דונם |
| 18 | הולכה | ניטור | יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית | 0.02 | ליחידה |
| 19 | הולכה | סוללות קבלים | מתח עליון | בקרת עלויות | |
| 20 | חלוקה | סוללות קבלים | מתח גבוה | 0.06 | MVAR |
| 21 | חלוקה | פיתוח | עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן | 0.7 | ק״מ |
| 22 | חלוקה | פיתוח | עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי | 0.44 | ק״מ |
| 23 | חלוקה | פיתוח | עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי | 0.61 | ק״מ |
| 24 | חלוקה | פיתוח | עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקעי | 0.41 | ק״מ |
| 25 | חלוקה | פיתוח | עלות ק״מ קו מ״נ עילי | 0.38 | ק״מ |
| 26 | חלוקה | פיתוח | תחט״ר – 400 קו״א | 0.2 | MVA |
| 27 | חלוקה | פיתוח | תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי | 0.74 | MVA |
| 28 | חלוקה | פיתוח | תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי | 1.14 | MVA |
| 29 | חלוקה | חידוש | תחט״ר – 400 קו״א | 0.16 | MVA |
| 30 | חלוקה | חידוש | תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי | 0.59 | MVA |
| 31 | חלוקה | חידוש | תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי | 0.91 | MVA |
| 32 | חלוקה | חידוש | עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן | 0.95 | ק״מ |
| 33 | חלוקה | חידוש | עלות ק״מ קו מ״ג עילי – חד־מעגלי | 0.59 | ק״מ |
| 34 | חלוקה | חידוש | עלות ק״מ קו מ״ג עילי – דו־מעגלי | 0.82 | ק״מ |
| 35 | חלוקה | חידוש | עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקע | 0.55 | ק״מ |
| 36 | חלוקה | חידוש | עלות ק״מ קו מ״נ עילי | 0.51 | ק״מ |
מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד ”סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי“ בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) בשיעור של 65%.
[תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20, 14.3.22; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על
(א)
קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן – מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ולפחות את הפרטים והמסמכים האלה:
(1)
פרטי מבקש המידע;
(2)
מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
(3)
תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (באמת מידה זו – תוכנית מפורטת), החלות באזור ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור; אם נדרש קידום תוכנית מפורטת לצורך חיבור מיתקן הצריכה או תחנת המשנה, יפרט מבקש החיבור את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית;
(4)
מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
(5)
גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה־וולט אמפר;
(6)
צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
(7)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
(8)
מועד חיבור נדרש;
(9)
צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו״א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
(10)
שיטת התנעת מנועים והספקם;
(11)
סכימה חד־קווית של מיתקן הצריכה;
(12)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
(13)
אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
(14)
קיום ייצור עצמי: הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
(ב)
תשובת מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
(2)
בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
(א)
ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
(ב)
מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות, ואם לצורך הקמת המיתקן נדרש אישור תוכנית מפורטת – יפרט מנהל המערכת גם את תוואי המסעף המשוער הנדרש לצורך חיבור המיתקן, שיידרש מבקש החיבור לשלב בתוכנית המפורטת שיגיש;
(ג)
מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
(ד)
תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
(ה)
מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
(ו)
נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
(ז)
לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד); אם נדרש אישור תוכנית מפורטת לצורך בניית המסעף, יפרט מנהל המערכת גם את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית המפורטת והקמת המסעף על ידי בעלי רישיון הולכה.
(ג)
בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים
(1)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
(א)
תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
(ב)
כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
(ג)
תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
(ד)
התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
(2)
רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(ג1)
שילוב צרכים מערכתיים, שאינם לצורכי מבקש החיבור, בתוכנית מפורטת שמבקש החיבור מכין
מנהל המערכת רשאי לבקש ממבקש החיבור שישלב במסגרת התוכנית המפורטת שהוא מכין צרכים מערכתיים נוספים של משק החשמל אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש החיבור.
(ד)
תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה
(1)
מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
(4)
פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות).
[תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על
(א)
סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור
(1)
המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן – סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, ”שינוי“ – הגדלת ההספק המותקן ביותר מ־5%.
(2)
מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
(3)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(4)
לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
(ג)
תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה החלה באזור שבו מבוקש החיבור, אם קיימת, וכן מפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
(ד)
מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
(ה)
גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
(ו)
הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
(ז)
תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
(ח)
טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
(ט)
לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
(י)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(יא)
מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
(יב)
סכימה חד־קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
(יג)
צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב־שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
(ב)
בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים
(1)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
(א)
תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
(ב)
נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
(2)
רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(ג)
תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו
(1)
מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
(2)
סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
(ב)
לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
(ד)
בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
(ה)
שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
(ו)
לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
(ז)
סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
(3)
אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
(4)
עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
(5)
מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
(6)
מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
(7)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
(8)
מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
(9)
מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
(10)
חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
(11)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ־60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
(ד)
הבהרות מנהל המערכת
לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
(ה)
תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו
(1)
מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
(2)
מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
(3)
אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו באמת מידה 35כו למיתקן אחר (בסעיף קטן זה – סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
(4)
מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
(ו)
השגה על תוצאות סקר ההיתכנות
(1)
מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
(2)
לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
(3)
הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
(4)
לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
(5)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
(6)
התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
(ז)
פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
(2)
(בוטל).
(3)
מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
(ח)
תוקף סקר ההיתכנות
(1)
סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו באמת מידה 35כו אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
(2)
לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
(3)
מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.
[תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19, 14.3.22; תשע״ח, תש״ף־2, תשפ״ד־2]
עבודות תכנון מקדימות
(א)
ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות
(1)
המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
(א)
תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
(ב)
הכנת תוכנית מיתאר;
(ג)
הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
(ד)
תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
(ה)
בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
(ו)
בדיקת מפרט למסדר GIS;
(ז)
בדיקת מפרט להגנות;
(ח)
בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
(ט)
בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
(2)
מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
(3)
(נמחק).
(3א)
תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בתיאום עם בעל רישיון ההולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה; אם מבקש עבודות התכנון המקדימות אינו נדרש לקדם תוכנית מפורטת, כמשמעותה באמת מידה 35כג, בעבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה, יקדם מנהל המערכת, בתיאום עם בעל רישיון ההולכה, תוכנית מפורטת לקו המסעף בלבד.
(3ב)
על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב), מיפוי פוטו־גרמטרי וסקר עצים בעבור חיבור המיתקן, שייכללו בתוכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (3א), יבוצעו וימומנו בידי מבקש עבודות התכנון המקדימות ויועברו למנהל המערכת, אלא אם כן קבע מנהל המערכת אחרת לגבי אותו חיבור.
(3ג)
בכפוף להסכמת מבקש עבודות התכנון המקדימות, רשאי מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים נוספים, אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש עבודות התכנון המקדימות, בתוכנית של אותו מבקש.
(4)
מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
(5)
(נמחק).
(6)
(נמחק).
(ב)
(בוטל).
[תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע״ח, תש״ף־2]
(בוטלה).
[תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23]
הגדרות
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
”התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – התחייבות של מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי אמת מידה 35כו5;
”מגבלות הזרמה“ – מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
”מועד להפעלה מסחרית“ – המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין – 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
”מועד מרבי להזרמה מלאה“ – המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף – המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
”מועד מרבי לחיבור“ – המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
”מכסה“ – הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
”מיתקן“ – מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על 16 MW, למעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
”מיתקן לא מפוצל“ – תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
”מיתקן מפוצל“ – חוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190 בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
”קו מערכתי“ – קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
”קו מסעף“ – חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
”תנאים לזכאות לתעריף“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח לאמת מידה 35כו1 – קוד הרשת (נמחק)
[תיקון: 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6]
סקר תכנון
(א)
סקר תכנון
(1)
המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי אמת מידה 35כד ומי שביצע תהליך תכנון לפי אמת מידה 190, אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
(2)
מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד.
(3)
מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
(4)
מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
(5)
מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
(5א)
בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו־(8).
(6)
מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר.
(7)
בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
(8)
בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1.
(9)
מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
(10)
מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.
[תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 27.7.22, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ג־16, תשפ״ד־2]
תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה
(א)
הגשת בקשה לסקר חיבור
(1)
מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
(ג)
תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
(ד)
מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן – המכסה המבוקשת);
(ה)
תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שפורסמה למתן תוקף ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
(ו)
למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל – מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
(ז)
ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
(ח)
גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
(ט)
צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
(י)
העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
(יא)
נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
(יב)
נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
(יג)
תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד־קווית עקרונית;
(יד)
פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
(טו)
נתונים טכניים של יחידות הייצור;
(טז)
מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
(יז)
אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
(יח)
למבקש חיבור חריג – התחייבות מבקש הסקר לפי סעיף (ד) לאמת מידה 35לו.
(2)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(3)
בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
(4)
על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(5)
לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
(ב)
תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה
מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1)
פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
(2)
בוצע סקר תכנון למיתקן לפי אמת מידה 35כו2, אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה;
(3)
למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו־דלקית – תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
(4)
קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
(5)
המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
(6)
אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן – הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
(7)
מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, ”מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5;
(8)
המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
(9)
המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
(10)
חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור;
(11)
מבקש החיבור הציג אישור מאת הרשות, שניתן לו במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לסקר חיבור, ולפיו בבקשתו להתחייבות לחיבור לא מתקיימים הסייגים למתן זכות הקבועים בתקנה 2 לתקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021 (בפסקה זו – התקנות), וכן לא סברה הרשות לגבי בקשתו כי מתן הזכות עלול למנוע או להפחית את התחרות במשק החשמל כאמור בתקנה 3 לתקנות; פסקה זו לא תחול על בקשה הנוגעת למיתקן בטכנולוגיה שאינה נמנית עם הטכנולוגיות המפורטות בתקנה 2 לתקנות.
[תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20, 13.12.23; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־11]
תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור
(א)
תשובת מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן – טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
(א)
קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
(א1)
אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש – קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
(ב)
קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן – מועד החיבור האפשרי);
(ג)
קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
(1)
במועד החיבור האפשרי;
(2)
אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה – גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
(ג1)
אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
(1)
ההספק שאי־אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
(2)
לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה – אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
(3)
המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
(ד)
אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
(ה)
אופן החיבור של המיתקן לרשת;
(ו)
פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת;
(ז)
הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 14.1.2027): הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(2)
מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
(3)
מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
(4)
לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
(ב)
עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור
(1)
על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
(2)
מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
(ג)
סדר בדיקת סקרי חיבור
הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
(ד)
משך הזמן להשלמת סקר
(1)
מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3.
(2)
בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
(3)
בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר.
[תיקון: תשפ״א־23, תשפ״ד־11]
נספח לאמת מידה 35כו4 – טופס התשובה
טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על־עליון
1.
נתוני בקשת החיבור
שם מבקש החיבור . . . . . . . . . .
הספק המיתקן המבוקש . . . . . . . . . .
טכנולוגיה . . . . . . . . . .
דגם . . . . . . . . . .
מס׳ תכנית מיתאר מאושרת . . . . . . . . . .
מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) . . . . . . . . . .
המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . .
2.
תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור
(א)
התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל־עליון: כן/לא
(ב)
המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש . . . . . . . שנת . . . . . . .
(ג)
ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי . . . . . . . . . .
(ד)
(נמחקה).
(ד1)
אם נקבעו מגבלות הזרמה –
(1)
ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . .
(2)
המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש . . . . . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . . . . .
(3)
אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה . . . . . . . . . . . . . . .
(ה)
לחוות רוח, הספק החיבור . . . . . . . . . .
(ו)
מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 14.1.2027): מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
3.
נספחים לתשובת מנהל המערכת
(א)
נספח 1 – במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור – פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
(ב)
נספח 2 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
(ג)
נספח 3 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
(ד)
נספח 4 – אופן חיבור המיתקן לרשת.
(ה)
נספח 5 – אם אי־אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.
[תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 1.11.20, 14.2.22, 26.10.23; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ב־22, תשפ״ד־13, תשפ״ד־15]
התחייבות לחיבור ולהזרמה
(א)
מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה
(1)
מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי סעיף (א) לאמת מידה 35כו4 תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
(א)
הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
(ב)
מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
(ב1)
ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
(ג)
לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4 – הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
(ד)
מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
(2)
מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
(3)
התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
(א)
למיתקן לא מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין;
(ב)
למיתקן מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחבר למתח גבוה“ ללוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה“.
(4)
שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
(5)
לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
(6)
מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, ”מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
(א1)
שינוי מכסה מבוקשת
(1)
עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
(א)
המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
(ב)
המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
(2)
אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
(ב)
פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה
(1)
מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
(א)
חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.2.2024, הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי אמת מידה 35כ2 או התחייבות לחיבור לפי אמת מידה 35כו4, שהיא בתוקף): חלפו 16 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
(ב)
המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
(ג)
חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
(ד)
פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
(1א)
על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו־(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
(2)
מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לרבות תשלומים בעד הארכות, אם שילם כאלה.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
(4)
מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
(הוראת שעה לעניין מי שבתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.2.2024, הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי אמת מידה 35כ2 או התחייבות לחיבור לפי אמת מידה 35כו4, שהיא בתוקף): על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 16 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
(ב1)
הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה
מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
(1)
מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, בארבע תקופות נוספות, לכל היותר, של שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שלגבי כל אחת מהארכות התוקף כאמור מתקיימים תנאים אלה::
(א)
מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 15 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
(ב)
מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תשלום בעד הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה כמפורט להלן:
(1)
בעד ההארכה הראשונה – תשלום בתעריף כקבוע בסעיף (א)(3);
(2)
בעד ההארכה השנייה – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 21 ללוח תעריפים 1-4.1;
(3)
בעד ההארכה השלישית – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 22 ללוח תעריפים 1-4.1;
(4)
בעד ההארכה הרביעית – תשלום בתעריף הקבוע בשורה 23 ללוח תעריפים 1-4.1;
(1א)
מנהל המערכת ישיב למבקש חיבור שהאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקה (1)(ב)(2) עד (4) שבפסקה (1)(ב) והמציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית לפני סיום מועד תקופת ההארכה האחרונה ששילם בעדה, את החלק היחסי של התשלום בעד אותה תקופת הארכה, בהתאם לתקופה שלא נוצלה;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם לאמת מידה 35כו כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש״ף–2020, בהתקיים תנאים אלה:
(א)
מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
(ב)
מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1), בשינויים המחויבים.
(ג)
שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים
מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
(ד)
שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה
(1)
מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי אמת מידה 35כז; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו־13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
(2)
לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
(3)
לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
(א)
מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
(ב)
מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות אמות מידה 35כו3 ו־35כו4;
(ג)
במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
(ד)
אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
(ה)
מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
(ו)
ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
(ה)
שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה
(1)
מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה – ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
(3)
מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
(4)
אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי אמת מידה 35כז או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
(ו)
התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה
(1)
בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה – המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה – סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
(א)
המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
(ב)
תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם לאמת מידה 35כו2;
(ג)
מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3, אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
(2)
מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
(א)
מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
(ב)
סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
(ג)
סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
(3)
מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
(א)
על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
(ב)
בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
(ג)
הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
(1)
מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
(2)
התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
(ד)
בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם לאמת מידה 35כו3 (להלן – תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
(ה)
המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) – תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
(ו)
המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
(ז)
לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
(ח)
החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
(ט)
עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם לאמת מידה 35כו3; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות בסימן ד׳ לפרק ג׳ לאמות המידה;
(י)
לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
(יא)
עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
(4)
מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.
(5)
על אף האמור בסעיף זה, הרשות רשאית להורות כי תינתן התחייבות לחיבור לאתר ייצור של חברת החשמל מהמנויים בסעיף 60א(ב) לחוק משק החשמל, גם אם אינו עומד בתנאים לקבלת התחייבות לחיבור לפי סעיף קטן (1), וזאת בהתאם לתנאים אחרים לקבלת ההתחייבות לחיבור שתורה לו עליהם.
[תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20, 13.12.23; תש״ף־9, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״ד־11]
שילוב מיתקן עד 16 מגה וואט במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”מבקש“ – צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק עד 16 MW, במקום הצרכנות;
”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
(ב)
שילוב מיתקן
מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק עד 16 MW במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
(ג)
רישום
(1)
צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2, בשינויים המחויבים.
(2)
המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
(3)
מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2, בשינויים המחויבים.
(4)
לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
(5)
לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
(ד)
הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת
(1)
על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות סעיף (א) לאמת מידה 35כו3, בשינויים המחויבים, למעט הוראות פסקאות (ב) עד (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף.
(2)
טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
(3)
מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3.
(4)
לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
(5)
מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות סעיף (א) לאמת מידה 35כו4, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
בסעיף קטן (1) –
(1)
בפסקה (ג), במקום ”מועד מרבי לחיבור“ יקראו ”מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו באמת מידה 35כ1“;
(2)
פסקה (ו) – לא תיקרא;
(ב)
סעיף קטן (4) – לא ייקרא.
(6)
מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 14.1.2027): מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
(ה)
תשלומים
(1)
מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
(א)
תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
(1)
למיתקן ייצור במתח נמוך – תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
(2)
למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
(3)
למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
(ב)
למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
(ג)
תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
(2)
לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
(3)
שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
(4)
על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 24 בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(ו)
תיאום טכני
(1)
נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור בסעיף (א) לאמת מידה 35כז, למעט פסקאות (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
(2)
הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
(ז)
התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן
לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחלק“ יקראו ”מנהל המערכת“:
(1)
על התקנת מערכת תקשורת – אמת מידה 69;
(2)
על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן – אמת מידה 35כ4, למעט סעיפים (א) ו־(ב);
(3)
על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן – אמת מידה 35כ5.
[תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23, תשפ״ד־2]
הסכמים
(א)
הסכם תיאום טכני
(1)
נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
(2)
התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
(א)
לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
(ב)
פרטים טכניים של סוג הציוד שישמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
(ג)
תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
(ד)
התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
(ה)
חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
(ו)
בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט באמת מידה 35לא, לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
(ז)
זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
(ח)
בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
(ט)
מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם באמת מידה 35כא לבין מנהל המערכת;
(י)
התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים [צ״ל: ניהולים], תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
(יא)
למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
(3)
מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
(ב)
הסכם תפעול ותחזוקה
(1)
לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם באמת מידה 35כא, לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
(א)
גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
(ב)
תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
(ג)
הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
(ד)
עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
(ה)
מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור, וכן הסכם התפעול והתחזוקה יכלול את לוחות הזמנים לתיקון ותחזוקה של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה וברשת ההולכה המחוברת לתחנת המשנה או לתחנת המיתוג, אשר יהיו בהתאם לקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו והם יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם האמור; זמני תיקון התקלות המפורטים בנספח א׳ יחולו בכפוף לכך שלא חל מקרה חריג מהמקרים החריגים כפי שיוגדרו בהסכם תפעול ותחזוקה בין מבקש החיבור לבעל רישיון ההולכה, אשר אינם בשליטת בעל רישיון ההולכה ואשר בגללם בעל רישיון ההולכה אינו יכול לבצע את התיקון והתחזוקה;
(ו)
קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
(ז)
תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
(ח)
שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
(ט)
כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
(י)
טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
(יא)
הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
(יב)
הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
(יג)
הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
(יד)
כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
(טו)
משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב ”אי“;
(טז)
אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
(יז)
קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
(יח)
קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר;
(יט)
הוראות לעניין תחזוקה של חלקי חילוף והדרכה עליהם והן יהיו כמפורט להלן:
(1)
נקבע בהסכם התיאום הטכני לפי סעיף (א)(2)(ד) כי מבקש החיבור ירכוש פרטי ציוד למתח עליון או על, מסוג שאינו מותקן ברשת ההולכה נכון למועד חתימת ההסכם, יוודא בעל רישיון ההולכה טרם סנכרון המיתקן לרשת, כי מבקש החיבור מתחייב להחזיק ולתחזק על חשבונו, באתר המיתקן, בעבור בעל רישיון הולכה, חלקי חילוף וכלים ייחודיים לציוד האמור, אם נדרשים כאלה, וכן יוודא בעל רישיון הולכה כי מבקש החיבור מתחייב לתאם מול יצרן הציוד הדרכות לעובדים של בעל רישיון הולכה לצורך הכרת הציוד, תפעולו ותחזוקתו; בעל רישיון הולכה ישפה את מבקש החיבור על חלקי החילוף שהוא רכש לפי פסקת משנה זו, בהתאם לתעריף שתקבע הרשות לעניין זה בתוקף סמכותה לפי סעיפים 30(1) ו־31(א) לחוק משק החשמל; עד לקביעת תעריף כאמור, ייתן בעל רישיון הולכה למבקש החיבור כתב התחייבות לתשלום התעריף לכשייקבע;
(2)
בעל רישיון הולכה יחדש את מלאי חלקי החילוף, הכלים והציוד בהתאם לנדרש לפי פסקת משנה (1);
(3)
בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור רשאים להסכים על מקום אחסון שאינו באתר המיתקן, ובלבד שהאחסון בו יבוצע בצורה נאותה ובתנאי סביבה שתואמים את הקבוע בהוראות היצרן, כך שחלקי החילוף יהיו תקינים וזמינים מיידית להתקנה על ידי בעל רישיון הולכה, במקרה של תחזוקה מתוכננת או תחזוקת שבר לציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה;
(4)
בעל רישיון ההולכה לא יהיה אחראי לנזק מכל סוג שהוא, שייגרם בשל עיכוב בתיקון תקלות בציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה, עקב אי־זמינותם או אי־תקינותם של חלקי חילוף כאמור בפסקה (1), כתוצאה ממעשה או ממחדל של מבקש החיבור.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור באמת מידה 35כט(א)(4), בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
(ג)
לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה
(1)
הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
(2)
הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
(ד)
תשלום לאחר השלמת תיאום טכני
(1)
עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי אמת מידה 35כו5(א) או בניכוי מקדמה ששולמה לפי סעיף 35כג(ד), לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
(2)
המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ־60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
(3)
מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע״מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
(4)
על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(ה)
היתרים וזכויות מעבר
(1)
עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
(2)
בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
(ו)
זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן
(1)
מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
(2)
האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
(3)
הוראות אמת מידה 141 (אחריות) יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.
[תיקון: תשפ״ד־2]
נספח א׳ – זמני תקן לתיקון בתקלות של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה
טבלה מס׳ 1 – זמני טיפול בתקלות בציוד חשמלי עיקרי במסדר 161 ו־400 ק״ו
| סוג פריט | A פס צבירה בודד פתוח, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי 160 ק״ו | B פס צבירה כפול סגור, עם מקשר, 8 שדות גנרציה, מחובר לקו דו־מעגלי 400 ק״ו | C 3 דיאמטרים סגורים, 2 שדות גנרציה, 4 מעגלים 400 ק״ו | D פס צבירה בודד סגור, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי 160 ק״ו | E פס צבירה בודד פתוח, עם מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו־מעגלי 160 ק״ו | F פס צבירה בודד סגור, עם מקשר, 2 שדות גנרציה, מחובר לקו דו־מעגלי 160 ק״ו | G מוזנות רדיאלית עם מנתק בלבד 160 ק״ו | H תחנת 160 H עם ציוד מסוג PASS 160 ק״ו | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן איתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | זמן לאיתור התקלה | זמן לתיקון התקלה | |
| מפסק זרם | 4 | 120 | 4 | *120+24 | 4 | *24+24 | 4 | *120+24 | 4 | 120 | 4 | *120+24 | — | — | 4 | *120+24 |
| מנתקים | 4 | 120 | 4 | *72+24 | 4 | *120+24 | 4 | *144+24 | 4 | 120 | 4 | *144+24 | 4 | 120 | 4 | *144+24 |
| משנה מתח | 4 | 96 | 4 | *72+24 | 4 | *72+24 | 4 | *72+24 | 4 | 96 | 4 | *72+24 | — | — | 4 | *72+24 |
| משנה זרם | 4 | 96 | 4 | *96+24 | 4 | *120+24 | 4 | *96+24 | 4 | 96 | 4 | *96+24 | — | — | 4 | *96+24 |
| פס צבירה ואביזרים נלווים | 4 | 48 | 4 | *72+24 | 4 | *120+24 | 4 | *144+24 | 4 | 48 | 4 | *144+24 | 4 | 48 | 4 | *144+24 |
| הגנות, בקרה ומערכות עזר | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 | 4 | 24 |
* זמן נדרש לבדיקת מתח יתר – מדובר ביחידת שעה עבודה.
טבלה מס׳ 2 – זמני טיפול בתקלות רשת, 161 ו־400 ק״ו
| מס״ד | סוג תקלה | משך זמן תיקון בשעות, כולל איתור, התארגנות ותיקון התקלה | |||
|---|---|---|---|---|---|
| 161 ק״ו | 400 ק״ו | ||||
| 1 | תקלה במהדקים | 14 | 14 | ||
| 2 | בידוד | 17 | 24 | ||
| 3 | 36 | 72 | |||
| 4 | תיילים (כולל גשרים) | 25 | 35 | ||
| 5.1 | קריסת עמוד (מזבח) מעגל אחד | עמוד מעבר | בלא ביסוס | 60 | – |
| 5.2 | כולל ביסוס | 100 | – | ||
| 5.3 | עמוד מתיחה | בלא ביסוס | 80 | – | |
| 5.4 | כולל ביסוס | 120 | – | ||
| 6.1 | קריסת עמוד (מזבח) 2 מעגלים | עמוד מעבר | בלא ביסוס | 80 | 160 |
| 6.2 | כולל ביסוס | 90 | 180 | ||
| 6.3 | עמוד מתיחה | בלא ביסוס | 120 | 250 | |
| 6.4 | כולל ביסוס | 140 | 270 | ||
| 7 | החלפה/תיקון של שנאי | 72 | 72 | ||
[תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
שינוי וביטול בקשת חיבור
(א)
שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה
(1)
מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
(2)
הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור באמת מידה 35כז(ד), יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
(3)
הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי; ואולם, אם ביצע ספק שירות חיוני עבודות לצורך החיבור הראשוני, שאינן נדרשות עוד לחיבור בשל השינוי המבוקש, ינכה בעל רישיון ההולכה עלויות אלה מסכום ההפרש כאמור; כתנאי לניכוי עלויות כאמור יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור את רשימת עבודות התכנון והביצוע שביצע ספק שירות חיוני בעבור מבקש החיבור ואת פירוט התשלום שהמבקש נדרש לשלם בעדם בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1 לפי עבודות התכנון שבוצעו, ובהתאם ללוחות התעריפים בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018, לפי עבודות הביצוע שבוצעו.
(ב)
(בוטל).
(ג)
ביטול בקשה לחיבור
(1)
(בוטל).
(2)
בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם לאמת מידה 35כו(5)(א) או המקדמה ששולמה בהתאם לאמת מידה 35כג(ד), לפי העניין.
(2א)
(בוטל).
(3)
מבקש חיבור למיתקן צריכה או למיתקן ייצור אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי סעיף (ד) לאמת מידה 35כז, יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
(4)
ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי אמת מידה 35ל(ב).
(ד)
עיכוב במועדי חשמול וסנכרון
מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).
[תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
ביצוע עבודת החיבור
(א)
ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור
התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי אמת מידה 35כז(ד), יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
(1)
מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור באמת מידה 35כז(א).
(2)
מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם באמת מידה 35כא. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
(3)
בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
(4)
בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ולמעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
(5)
בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
(6)
בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
(7)
בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
(8)
על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
(9)
עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
(10)
כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
(10א)
קודם להזמנת הציוד שיותקן על ידי מבקש החיבור, יפנה מבקש החיבור למנהל המערכת בבקשה לקבלת אישור על הציוד שיותקן; אישר מנהל המערכת את הציוד שיותקן, יותקן הציוד על ידי מבקש החיבור ועל חשבונו; בעל רישיון הולכה אינו רשאי להתקין ציוד שהוזמן על ידי הצרכן או היצרן, שלא אושר על ידי מנהל המערכת לפי סעיף קטן זה.
(11)
מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
(12)
אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
(13)
הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
(14)
במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
(15)
עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
(ב)
העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור
בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
(ג)
התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור
בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.
(ד)
עבודות הרחבה לתחנת משנה פעילה לצורך חיבור יצרן או צרכן
(1)
עבודות להרחבת תחנת משנה פעילה שבבעלותו של צרכן או בעל רישיון ייצור, הכוללות הוספת ציוד עיקרי לצורך חיבור מיתקן נוסף שיוקם בחצרים של הצרכן או של בעל רישיון הייצור (בסעיף זה – עבודות הרחבה), יבוצעו על ידי הצרכן או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה.
(2)
מנהל המערכת ומבקש החיבור יחתמו על הסכם בנושאים המסחריים והתפעוליים הדרושים כתוצאה מפעילות הוספת השדה בתחנת המשנה הפעילה.
(3)
על ציוד עיקרי נוסף שהותקן לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (א)(16) ואמת מידה 35כז(א)(2)(ד); הותקן ציוד עיקרי נוסף כאמור, יעבור הציוד שהותקן לאחריותו התפעולית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה, הצרכן או היצרן, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהסכם התחזוקה והתפעול שנחתם לפי סעיף (ב) לאמת מידה 35כז.
(4)
מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת משנה רק בתחנת משנה פתוחה או סגורה, בכפוף לעמידה בדרישות הבטיחות של בעל רישיון הולכה ולא יחרוג בביצוע העבודות ממה שביקש במסגרת הבקשה לחיבור.
(5)
מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת המשנה כאמור בסעיף זה, בתיאום עם מנהל המערכת ועם בעל רישיון הולכה, באופן שיבטיח את המשך התפעול התקין והמלא, ככל האפשר, של תחנת המשנה הקיימת.
(6)
עבודה או שירות מהמפורטים להלן, הנדרשים לצורך הרחבה או שיפור של תחנת משנה שבבעלותו של מבקש החיבור, יבוצעו בידי בעל רישיון הולכה בלבד:
(א)
ליווי טכני מקצועי של גורמים מטעם המזמין על ידי בודק מטעם בעל רישיון הולכה בעת ביצוע העבודה בארונות תפעוליים;
(ב)
שילוב נועלים מהשדה החדש לחלק התפעולי;
(ג)
שילוב השדה החדש במערכות פיקוד הגנה ובקרה;
(ד)
חיבור המיתקנים החדשים למערכות זרם ישר וזרם חילופין הקיימות בתחנה;
(ה)
בדיקה נוספת שמערכת הארקה בתחנה הותקנה כדין לפי חוק החשמל;
(ו)
בדיקות מול פיקוח ארצי;
(ז)
החלפת מערכת תקשורת WIZCON ל־SCS; בלי לגרוע מהאמור ברישה, תנאי לביצוע העבודה האמורה בפסקה זו הוא קבלת הסכמתו הכתובה של מבקש החיבור לוויתור על ביצוע ההחלפה בעצמו בהתאם לקבוע בסעיף (א)(2)(יא) לאמת מידה 35כז;
(ח)
השגחה בטיחותית בעת ביצוע עבודות אזרחיות או חשמליות.
(7)
בסיום עבודות ההרכבה של הציוד העיקרי, בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בעד הפעילויות המפורטות בסעיף קטן (6) שביצע, בתעריף כקבוע בשורה 21 ללוח התעריפים 4.1–1.
(8)
בסיום עבודות ההרחבה, יבצעו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה בדיקות קבלה לקראת הכנסה לניצול של הציוד כמפורט באמת מידה 35לא.
[תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6]
סיום עבודות החיבור
(א)
סיום החיבור
בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
(ב)
תשלום אחרון
(1)
לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל־100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) – מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור באמת מידה 35לא.
[תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20, 14.3.22; תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
בדיקות מיתקן והכנסה לניצול
(א)
בדיקות קבלה ליחידות הייצור ובדיקות בחצר המיתוג
(1)
הסכם התיאום הטכני האמור באמת מידה 35כז(א) יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
(א)
חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור כמפורט באמות מידה 72 עד 74, בדיקות בחצר המיתוג הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
(ב)
ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
(ג)
תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
(ד)
צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
(ה)
מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
(ו)
לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
(2)
מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
(3)
בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן באמת מידה 35כא, ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
(4)
שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור באמת מידה 35ל(ב) ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
(5)
נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
(6)
עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים – תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת, לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
(א1)
תנאים לתחילת ביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה
(1)
בעל רישיון הולכה יחל בביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה לאחר גמר כל עבודות החיבור לעניין תחנת המשנה ולאחר שהומצאו לו כל אלה:
(א)
סט שרטוטים מלא ומעודכן (as-made אחרי הרכבה) של העבודות החשמליות, המכניות והאזרחיות שבוצעו במיתקן;
(ב)
העתק מאישורים שנתן מנהל המערכת לפי [סעיף (א)(10א) לאמת מידה 35כט, לציוד שהוזמן על ידי מבקש החיבור;
(ג)
דוחות בדיקה של יצרן הציוד החשמלי לציוד שהותקן וכן להתאמת ההתקנה של הציוד החשמלי להוראות היצרן בעניין זה או להוראות מפרט שהיצרן קבע בעניין זה;
(ד)
דוחות בדיקות בנושא אבטחת איכות (commissioning) של הציוד העיקרי, שבוצעו על ידי יצרן הציוד העיקרי או מי מטעמו;
(ה)
אישור מיצרן הציוד על הזמנת חלקי חילוף לציוד העיקרי;
(ו)
דוח בדיקה של בעל רישיון בודק חשמל שיש לו הרשאה מתאימה לבדיקת הציוד לפי חוק החשמל המאשר את תקינות הציוד החשמלי במיתקן, לרבות גמר חיווט;
(ז)
אישור מטעם גורם שהוסמך לכך לפי כל דין, בדבר סיום העבודות האזרחיות במיתקן ודרכי הגישה אליו;
(ח)
אם מותקנות במיתקן מערכות הדורשות אישור מגורם מוסמך לפי כל דין – קבלת העתק מאישור של הגורם כאמור;
(ט)
ספרות יצרן לציוד מתח עליון ולמכשירים הדרושים בחדר הפיקוד, בהתאם לרשימה שהמציא בעל רישיון הולכה למבקש החיבור בשלב התיאום הטכני;
(י)
אישור בדבר התקנת מערכת גילוי וכיבוי אש שנתנה רשות הכבאות וההצלה ואישור שנתן מכון התקנים למערכת זו;
(יא)
שמו ופרטיו של מנהל העבודה שמינה מבקש החיבור מטעמו באתר תחנת המשנה.
(2)
בטרם תחילת ביצוע בדיקות החובה כאמור בסעיף קטן (1), יעביר בעל רישיון ההולכה למבקש החיבור את פרטי נציגיו שיורשו להיכנס לאתר.
(ב)
בדיקות חוזרות
(1)
מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
(2)
בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
(ג)
מתן מתח למיתקן
בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
(1)
עמידה בהצלחה בבדיקות של חצר המיתוג ובבדיקות הקבלה של יחידות הייצור;
(2)
מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
(3)
בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור באמת מידה 35כז(ב);
(4)
מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
(5)
מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
(6)
מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
(7)
מבקש החיבור פעל לפי אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה ליחידת הייצור);
(8)
מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן;
(9)
לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190 – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע בסעיף (א2) לאמת מידה 192.
[תיקון: 4.12.12]
הזנה נוספת וקו גיבוי
(א)
הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך
לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.
[תיקון: 4.12.12]
הכרעה במחלוקות
(א)
הכרעה במחלוקות
כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה שבסימן ד׳ זה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
סימן ה׳: מקרים מיוחדים
[תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ״א־6]
חיבור חריג למתח גבוה או נמוך
(א)
חיבור חריג למתח גבוה או נמוך
סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1) או 35יב(ד)(1), כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
(1)
המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ־10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
(א)
פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
(ב)
עותק מאמת מידה זו;
(ג)
אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
(ד)
טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן – ההתחייבות).
(2)
חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים בסימן א׳ חיבור למתח נמוך או בסימן ב׳ חיבור למתח גבוה; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
(3)
המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
(א)
מיקום החיבור המבוקש;
(ב)
גודל החיבור המבוקש;
(ג)
מתח החיבור המבוקש;
(ד)
מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
(ה)
הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שבעבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
(ו)
יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
(ז)
ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
(ח)
מקדם העומס של החיבור המבוקש;
(ט)
סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
(י)
רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
(יא)
בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
(יב)
מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
(4)
מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו־(ב) להלן, לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
(א)
הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
(ב)
הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
(ב)
השגה על החלטת המחלק
(1)
מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
(2)
הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף קטן 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
(3)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
(4)
המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע בסימן ג׳ חיבורים למתח נמוך או בסימן ד׳ חיבור למתח גבוה, לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע בפרק ז׳ סימן א׳ (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה.
(ג)
אי עמידת המחלק בזמנים
לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
(ד)
עלויות
(1)
אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 ”התחברות לרשת“ בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
(א)
המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
כאשר:
= אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
= אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
= תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש״ח לקוט״ש).
= ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט״ש לשנה).
= קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
= עלות נורמטיבית לק״מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק״מ).
(ב)
מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
(ג)
מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
| גודל חיבור מבוקש (קילו וואט) | אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים) |
|---|---|
| 631 | 1,500 |
| 1,000 | 2,200 |
| 2,000 | 4,400 |
| 3,000 | 6,500 |
| 4,000 | 8,500 |
| 5,000 ומעלה | 11,000 |
(2)
מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
(3)
מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
(ה)
חשבון בעבור חיבור חריג
חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע באמת מידה 23 (תכולת חשבון), גם את הפרטים האלה:
(1)
העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
(2)
עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
(3)
ניכוי המקדמות ששולמו.
[תיקון: תשפ״א־6]
נספח 1
טופס ריכוז מידע לחיבור חריג
| הזמנת חיבור 1 | הזמנת חיבור 2 | הזמנת חיבור 3 | |
|---|---|---|---|
| מספר הזמנה | |||
| תאריך פתיחת הזמנה | |||
| שם מבקש החיבור | |||
| גודל החיבור (אמפר) | |||
| מתח החיבור (וולט) | |||
| האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור | |||
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי אמת מידה 35לד(א)(1) | |||
| תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי אמת מידה 35לד(א)(1)(ד) | |||
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי אמת מידה 35לד(א)(4) | |||
| צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב־20 השנים הקרובות | |||
| צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב־20 השנים הקרובות | |||
| ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור | |||
| גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת | |||
| המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק״מ קו | |||
| עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו־4.3 | |||
| סוג צריכה/ייצור | |||
| צריכה/ייצור צפויים |
נספח 2
טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג
| תוספות נדרשות | נספח מספר | מספר סידורי | |
|---|---|---|---|
| סקיצת/מפת תכנון רשת | יש לסמן את מיקום החיבורים יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות | א׳ | |
| תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת. | יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור | ב׳ | |
| תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת | יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור | ג׳ | |
| תשריט ותמ״א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת | יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור | ד׳ | |
| מכתבים מצורפים | יש לציין: שם השולח; נמען; נושא; | ה׳ | |
| הערות |
[תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
חיבור מיוחד
(א)
בקשה לחיבור מיוחד
סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
(1)
ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ־5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1) או 35יב(ד)(1), על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן – ההתחייבות).
(2)
חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים בסימן א׳ חיבורים למתח נמוך או בסימן ב׳ חיבורים למתח גבוה או בסימן ד׳ חיבורים למתח עליון ומתח על; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
(3)
ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
(4)
ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
(ב)
החלטת ראש אגף הנדסה
(1)
ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
(2)
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
(ג)
אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים
לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
[תיקון: 3.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
חיבור חריג למתח עליון
(א)
הגדרה
באמת מידה זו, ”חיבור חריג למתח עליון“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי חוק התכנון והבנייה.
(ב)
חיבור חריג למתח עליון
(1)
לפני השלמת סקר תכנון יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
כאשר:
= אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק״מ)
= האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק״מ)
= הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
= הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו״א)
= כופל הספק של מיתקן הייצור
(2)
מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר התכנון העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
(א)
פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי חוק התכנון והבנייה;
(ב)
רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
(ג)
אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
(ד)
פירוט של סקרי תכנון לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
(ה)
אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי חוק התכנון והבנייה.
(ד)
החלטת ראש אגף הנדסה
(1)
ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
(2)
לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
(א)
סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
(ב)
עלות הרשת החדשה שתוקם;
(ג)
צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
(ד)
אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
(ה)
התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
(3)
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר התכנון אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
(ה)
התחייבות מבקש הסקר
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
(ו)
אי עמידת מנהל המערכת בזמנים
לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
(ז)
חשבון בעבור חיבור חריג
חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע באמת מידה 23 (תכולת חשבון), את הפרטים האלה:
(1)
העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
(2)
עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
(3)
ניכוי המקדמות ששולמו.
[תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע״ט־3, תש״ף־24, תשפ״א־6]
עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”פרויקט תחבורה לאומי“ – פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
(ב)
הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי
(1)
על אף האמור בפרק זה, בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן – ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
(2)
בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
(3)
הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
(4)
אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו״א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.
[תיקון: תשע״ט־3]
סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף
[תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 6.9.23, 29.11.23; תשע״ט־3, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15]
הגדרות
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”הצעה“ – הצעה בהליך תחרותי;
”היתכנות חיבור“ – יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל׳ בתשרי התשפ״ד (15 באוקטובר 2023);
”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שיחובר למתח עליון;
”הספק“ או ”הספק מותקן“ – סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו־וואט;
”הספק המהפכים“ – ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
”ההספק המוצע של המיתקן“ – ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
”ההספק המינימלי של המיתקן“ – ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ־10 מגה־וואט;
”ההספק המעודכן של המיתקן“ – לגבי כל מיתקן – ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
”זוכה“ – מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
”המועד המחייב“ – ארבעה עשר חודשים וחצי אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא;
”המועד המחייב המרבי“ – המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 20.5 חודשים לאחר המועד המחייב;
”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
”תכנית“ – תכנית מאושרת למיתקן לפי חוק התכנון והבנייה.
[תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3]
חיבור לרשת מתח עליון
(א)
חיבור לרשת מתח עליון
(1)
גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו״א ויפחת מ־250 מו״א.
(2)
גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
(3)
החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
(4)
בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
(5)
ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.
[תיקון: 15.11.18, 14.3.22; תשע״ט־3, תשפ״ד־2]
בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה
(א)
בקשה לבדיקת חיבור
(1)
מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
(2)
תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
(3)
מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
(ב)
נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור
מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
(1)
מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
(2)
טווח ההספק המותקן של המיתקן;
(3)
מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
(4)
קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
(5)
טווח גודל החיבור ביחידות קו״א והספק המהפכים, (ביחידות קילו־וולט־אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
(6)
מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
(7)
תכנית חשמל חד־קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
(8)
העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
(9)
תכניות רלוונטיות לפי חוק התכנון והבנייה;
(10)
נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
(11)
נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
(12)
תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
(13)
פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
(14)
נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
(15)
אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק של תוכנית מיתאר לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה למתן תוקף, ושכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה למיתקן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
(16)
תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית – מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
(ג)
בקשה להמצאת פרטים נוספים
מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
[תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3]
תשובת מנהל המערכת
(א)
תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור
(1)
תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי – גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
(2)
התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
(א)
דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
(ב)
טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
(ג)
מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
(ד)
הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
(ה)
לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
(ו)
יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
(ז)
הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
(ח)
עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
(3)
תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה ”היתכנות חיבור“. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה ”היתכנות החיבור“. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
(4)
התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
(ב)
התחייבות מנהל המערכת
(1)
ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
(2)
מנהל המערכת ישמור ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.
[תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3]
חיבור מיתקן של זוכה
(א)
תשלום ראשון בגין חיבור
מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק״ו“.
(ב)
הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור
על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן – אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום ”יצרן“, ”בעל רישיון ייצור“ ו”בעל רישיון מותנה“ יקראו ”זוכה“:
(1)
(2)
(3)
אמת מידה 35כח, למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו־(ד);
(4)
אמת מידה 35כט, למעט סעיף (א)(12) עד (14);
(5)
(6)
אמת מידה 35לא, למעט סעיף (ג) שבה.
(ג)
חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה
(1)
על אף האמור בסעיף [צ״ל: באמת מידה] 35(לח)(5) זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
(2)
על אף האמור בסעיף [צ״ל: באמת מידה] 35(לח)(5) זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
(3)
זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
(4)
ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.
[תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע״ט־3, תשפ״א־6, תשפ״ב־7]
הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה
(א)
מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן
(1)
לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
(א)
הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן – הסכם הרכישה);
(ב)
מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
(ג)
פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
(ד)
אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי חוק החשמל והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
(ה)
היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
(ו)
רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
(ז)
כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות טופס 4 או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
(ח)
כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
(2)
מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
(3)
לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
(4)
אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי – ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
(5)
בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי אמת מידה 76.
(ב)
תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי
(1)
מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
(2)
בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
(3)
(בוטל).
(4)
התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו־11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
(5)
בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
(ג)
ביצוע שינויים במיתקן
(1)
מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
(2)
ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף [צ״ל: אמת מידה] 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
(3)
בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין) ו־24 (מועדי תשלום), בשינויים המחויבים.
[תיקון: תש״ף־11, תשפ״ד־14]
סימן ז׳: שונות
[תיקון: 2.9.19, 5.8.20; תש״ף־11, תשפ״א־4, תשפ״ד־14]
תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי הגדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”הספק מוחלף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
”הספק נוסף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
”הספק פחת“ – הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
– משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
– הספק הפחת בקילו וואט;
– ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
– ההספק המוחלף בקילו וואט;
”מבקש“ – בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו וואט המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
”בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
”בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
”בקשה להחלפת הספק פחת“ – בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
”ספק שירות חיוני“ – אם המיתקן המשולב הוא בהספק הקטן מ־16MW – המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית – מנהל המערכת.
(ב)
אישור ספק שירות חיוני
(1)
בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו־וואט המעוניין להוסיף או להחליף מודולים במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים במיתקן (להלן באמת מידה זו – הבקשה).
(2)
ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע בסימן זה.
(ג)
תשלום בעד בדיקת בקשה
ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
(ד)
תנאי סף לבדיקת בקשה
(1)
ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
(א)
המסמכים והנתונים המפורטים בפסקאות (א), (ג), (ז), (ט) ו־(יב) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2 ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה;
(ב)
ההספק המוחלף;
(ג)
ההספק הנוסף.
(2)
אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
(א)
הספק הממיר הנוסף המבוקש;
(ב)
התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
(ה)
הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה
ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2, בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2, בשינוי זה: במקום ”יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק“ יבוא ”יבדוק המחלק“.
(ו)
תשובת ספק שירות חיוני
(1)
ספק שירות חיוני ייתן למבקש תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2 במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
(ז)
מתן אישור הפעלה מסחרית
(1)
אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, יחולו הוראות אלה:
(א)
המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
(ב)
ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
(2)
אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר יחולו הוראות אלה:
(א)
ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, ”הסכם רכישה“ – כמשמעותו בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3;
(ב)
המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
(ג)
ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
(3)
אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, יחולו אמת מידה 35כ1, אמת מידה 35כ3, למעט סעיפים (א), (ה) ו־(יא), ואמת מידה 35כ4, למעט סעיף (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
בכל מקום, במקום ”מחלק“ יקראו ”ספק שירות חיוני“;
(ב)
בהגדרה ”שילוב מיתקן“ שבאמת מידה 35כ1, בסופה יקראו ”או הוספת ממיר במיתקן ייצור קיים“.
(4)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), אם המיתקן פועל מכוח רישיון, יתנה ספק שירות חיוני הפעלה מסחרית של המיתקן בהצגת החלטת רשות על עדכון הרישיון בהתאם להספק החדש.
(ח)
תעריף
(1)
אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
(2)
אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 ”תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר“, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
(3)
אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
(א)
ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
(ב)
בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
(1)
זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך – ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
(2)
לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) – ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218.
(ט)
החלפת מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט
(1)
על אף האמור בסעיף (ב)(1) לאמת מידה זו, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת הספק פחת גם לצרכנים שברשותם מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט.
(2)
הוראות לפי אמת מידה זו החלות לגבי בקשה כמשמעותה בסעיף (ב)(1), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה כאמור בפסקה (1).
[תיקון: 6.9.23; תשפ״ד־14]
פרמיה אורבנית למיתקני ייצור ולמיתקני אגירה
(החל ביום 1.1.2024 לעניין מיתקן ייצור, והחל ביום 1.8.2024 לעניין מיתקן אגירה):
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”יישוב אורבני“ – יישוב שבמועד הגשת בקשת החיבור מופיע ברשימה המצורפת כנספח לאמת מידה זו;
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, לפי העניין;
”מחזור“ – טעינה עד למלוא קיבולת האגירה ופריקה עד למלוא קיבולת הפריקה של מיתקן אגירה;
”מיתקן אגירה“ – מיתקן אגירה עצמאי במתח גבוה או מיתקן אגירה במתח גבוה משולב עם מיתקן ייצור שבו למיתקן האגירה מותקן מונה נפרד;
”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן פוטו־וולטאי כהגדרתו באמת מידה 175, ולעניין אמת מידה זו, יקראו את ההגדרה האמורה בלא המילים ”בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט“, או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה כהגדרתם באמת המידה האמורה שהוא בלא מנייה נפרדת;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור, ואם מיתקן הייצור הוא מיתקן פוטו־וולטאי – מיתקן בדו־שימוש, המחובר או משולב ברשת החלוקה;
”פרמיה אורבנית“ – פרמיה המשולמת ליצרן לעניין מיתקנים שלו המצויים בתחום השיפוט של יישובים אורבניים, כקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
(ב)
תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור
(1)
המחלק ישלם ליצרן פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור, וזאת נוסף על תעריף שמיתקן הייצור זכאי לו בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שבמסגרתם פועל המיתקן; על אף האמור, אם מיתקן הייצור משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), פרמיה אורבנית לא תשולם לעניין מיתקן ייצור אשר קם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם כן נכתב במפורש במסמכי ההליך כי אותו מיתקן ייצור זכאי לתשלום כאמור.
(ג)
תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה
(1)
הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן אגירה שנרשם לאסדרת שוק כמשמעותה בסימן ז׳2 לפרק ו׳ (באמת מידה זו – האסדרה).
(2)
תנאי לזכאות לפרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה, הוא שמיתקן האגירה יהיה כפוף למשטר הפעלה שייקבע בתוכנית העמסה פרטנית שתועבר לו על ידי המחלק בהתאם לסעיף (ה) שלהלן.
(3)
המחלק ישלם למיתקן האגירה את הפרמיה האורבנית נוסף על תשלומים שלהם זכאי המיתקן במסגרת האסדרה; על אף האמור, אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
(ד)
מועדים מוחרגים
(1)
אחת לשבוע, במסגרת תוכנית הייצור השבועית המוגשת למחלק בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), יצרן רשאי להגדיר מועדים שבהם מיתקן האגירה לא יהיה נתון לניהול של המחלק במהלך תקופת התוכנית (באמת מידה זו – מועדים מוחרגים).
(2)
היצרן רשאי להגדיר מועדים מוחרגים כך שמשכו של כל אחד מהם לא יפחת מ־24 שעות ברציפות.
(3)
המחלק רשאי שלא לאשר את המועדים המוחרגים, בהתאם לשיקולי ניהול הרשת ולאחר היוועצות במנהל המערכת.
(4)
היצרן לא יהיה זכאי לתשלום פרמיה אורבנית במהלך המועדים המוחרגים.
(5)
אם היצרן הגדיר מועד מוחרג בתוכנית השבועית לפי סעיף קטן (1) והמחלק לא הודיע עד תחילת אותו מועד מוחרג מבוקש על אי־אישורו למועד המוחרג, היצרן יתייחס בתוכנית היומית למועד המוחרג באופן שתואם את הדיווח במסגרת התוכנית השבועית שהוגשה על ידו.
(6)
היצרן אינו רשאי לשנות את המועדים המוחרגים בתוכנית היומית לעומת המועדים שהוגדרו על ידו במסגרת התוכנית השבועית כמועדים מוחרגים לפי סעיף קטן (1).
(ה)
הגשת תוכנית פיננסית למחלק בעבור מיתקן אגירה
(1)
היצרן יעביר למחלק, בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), תוכניות ייצור לפי אמת מידה 120ט (להלן – תוכנית פיננסית).
(2)
התוכנית הפיננסית היומית תבוסס על מצב הטעינה של מיתקן האגירה בסוף תקופת התוכנית הפיננסית שהוגשה בעבור היום החולף.
(3)
אם המחלק הגיש ליצרן ביום הקודם תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4) – תכלול התוכנית הפיננסית הנוכחית גם פירוט על מצב הסוללה בפועל.
(4)
המחלק רשאי לקבוע בתוכנית ההעמסה הפרטנית שהוא מוסר ליצרן לפי אמת מידה 120י, הוראות שונות מהתוכנית הפיננסית, ואם עשה כן, היצרן יהיה מחויב להפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לתוכנית ההעמסה הפרטנית שקיבל מהמחלק; תוכנית ההעמסה הפרטנית תישלח על ידי המחלק גם למנהל המערכת.
(5)
הגיש המחלק תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4), יהיה סך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי תוכנית ההעמסה שווה לסך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי התוכנית הפיננסית.
(6)
המחלק ישלם ליצרן תשלומים בעד האנרגיה המפורטת בתוכנית הפיננסית, ובהתאם לתעריף האסדרה ולתנאיה; אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, ההתחשבנות בין המספק הפרטי למנהל המערכת תהיה בהתאם לתוכנית הפיננסית וכמפורט באמת מידה 67ט.
(7)
המחלק ומנהל המערכת רשאים לדרוש מהיצרן שיכלול בתוכנית הייצור כל מידע נוסף הדרוש להם לצורך העמסת המיתקן.
(ו)
דרישה למחזור נוסף ממיתקן אגירה
(1)
המחלק או מנהל המערכת באמצעות המחלק, רשאי לדרוש ממיתקן אגירה, באמצעות תוכנית ההעמסה הפרטנית שהגיש לפי סעיף (ה)(4), מחזור נוסף, ואם דרש כאמור, היצרן יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–28.
(2)
אם כללה תוכנית ההעמסה הפרטנית דרישה לפי סעיף קטן (1), תעריף ההזרמה לרשת של היצרן או המספק, לפי העניין, יהיה כלהלן:
כאשר:
– תעריף ההזרמה לרשת;
– תעריף הטעינה מהרשת בהתאם לסעיף (ה)(4) לאמת מידה 120יא, ואם המיתקן משויך למספק פרטי – בהתאם לאמת מידה 67ט.
(3)
נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), היצרן יהיה זכאי לפרמיה אורבנית בעד אנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה במסגרת המחזור הנוסף, כפי שתימדד במונה המיתקן.
(4)
המחלק לא ידרוש ממיתקן אגירה יותר ממחזור נוסף ביום ויותר מ־85 מחזורים נוספים בשנה קלנדרית; בשנת הפעילות הראשונה של מיתקן, כמות המחזורים הנוספים שמחלק רשאי לדרוש מאותו מיתקן תחושב באופן יחסי לתקופת פעילות המיתקן באותה שנה.
(ז)
הוראות כלליות
(1)
הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שלא ניתן לגביו אישור עמידה בתנאים לסנכרון נכון ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ושקיבל תשובת מחלק לפי אמת מידה 35כ2 לא יאוחר מיום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).
(2)
הפרמיה האורבנית תשולם בעד אנרגיה הנמדדת במונה הייצור של מיתקן הייצור או בעד האנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה שנקבעה בתוכנית הפיננסית.
(3)
הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני ייצור החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ועד יום י״ח בטבת התת״ג (31 בדצמבר 2042); הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני אגירה החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן או מיום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024), לפי המאוחר שבהם, ועד יום י״ח בטבת התת״ג (31 בדצמבר 2042).
(4)
הזמנים וההיקפים של ההזרמה שידווחו בתוכנית הפיננסית ובתוכנית ההעמסה הפרטנית יהיו כפופים למגבלות הטכניות של מיתקן הייצור או מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה – גם לנצילותו, ואם המיתקן הוא מיתקן אגירה המשולב באותו חיבור של מיתקן ייצור – גם לגודל החיבור ולפרופיל הייצור של מיתקן הייצור.
(5)
אם המיתקן הוא מיתקן אגירה שמשולב בחצר צרכן, תעריף הרשת ישולם על ידי הצרכן בהתאם לתוכנית הפיננסית.
(6)
אם היצרן הפעיל את מיתקן האגירה באופן שסוטה מתוכנית ההעמסה הפרטנית כאמור בסעיף (ה)(4), ב־2.5% או יותר, המחלק יגבה מהיצרן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–29 בעד סך הסטייה מתוכנית ההעמסה הפרטנית.
(7)
המחלק יעביר למנהל המערכת, לגבי כל מיתקן אגירה המשויך למספק פרטי, פירוט של המועדים המוחרגים כאמור בסעיף (ד) ושל חריגות המחלק מהתוכנית הפיננסית במסגרת תוכנית העמסה פרטנית כמפורט בסעיף (ה), אם היו כאלה, בנוגע לחודש הקודם; פירוט כאמור יועבר בכל חודש, לא יאוחר מהמועד הקבוע בסעיף (א) לאמת מידה 62.
[תיקון: תשפ״ד־14]
נספח לאמת מידה 35מה
הרשימה כוללת יישובים העומדים באחד משלושת התנאים האלה:
1.
בעלי תוכנית מיתאר כוללנית מאושרת המציגה את סיווג היישוב כדגם 1-2-3 בהתאם לתמ״א 35 שינוי 4;
2.
בעלי מצרף התוכניות המפורטות המאושרות החלות בתחום היישוב המעידות כי מספר התושבים המתוכנן ביישוב עולה על 50,000;
3.
היישוב מונה מעל 50,000 תושבים בהתאם לעדכון השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
| שם יישוב | שם יישוב | שם יישוב | שם יישוב |
|---|---|---|---|
| אום אל־פחם | חדרה | נס ציונה | קריית מוצקין |
| אור יהודה | חולון | נצרת | קריית מלאכי |
| אילת | חיפה | נשר | קריית שמונה |
| אלעד | טבריה | נתיבות | ראש העין |
| אשדוד | טייבה | נתניה | ראשון לציון |
| אשקלון | טירת כרמל | סח׳נין | רהט |
| באקה אל־גרבייה | טמרה | עכו | רחובות |
| באר יעקב | יבנה | עפולה | רכסים |
| באר שבע | יהוד–מונוסון | ערערה (צפון) | רמלה |
| בית שמש | ירושלים | פרדס־חנה–כרכור | רמת גן |
| בני ברק | כפר יונה | פתח תקווה | רמת השרון |
| בת ים | כפר סבא | צפת | רעננה |
| גבעתיים | כרמיאל | קריית אונו | שגב–שלום |
| דאליית אל־כרמל | לוד | קריית אתא | שדרות |
| דימונה | מודיעין–מכבים–רעות | קריית ביאליק | שפרעם |
| הוד השרון | נהריה | קריית גת | תל־אביב–יפו |
| הרצליה | נוף הגליל | קריית ים |
פרק ד׳: אמינות האספקה
סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות
[תיקון: תשפ״א־6]
בסימן זה, ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה – מחלק.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6]
הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל
(א)
הפסקת אספקת החשמל
ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
(1)
אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור בסעיף 46(א) לחוק;
(2)
אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
(3)
אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
(ב)
חידוש אספקת החשמל
לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.
[תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־17]
הודעה על הפסקת חשמל
(א)
הודעה על הפסקת חשמל
(1)
ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
(ב)
אופן מסירת ההודעה
(1)
הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
(2)
לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
(ג)
מועד מתן ההודעה
(1)
לצרכן שאינו צרכן תעו״ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי אמות מידה 31(א)(2) או 31(ב) תימסר ההודעה לא פחות מ־48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(2)
לצרכן תעו״ז כאמור באמת מידה 31(א)(1) תימסר ההודעה לא פחות מ־5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(3)
התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
(ד)
הפסקת חשמל ללא הודעה
למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.
[תיקון: 1.6.03]
הודעה על ביטול הפסקת חשמל
(א)
הודעת ביטול
נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט באמת מידה 37(ב).
(ב)
מועד מתן ההודעה
הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ־24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(ג)
פטור מהודעת ביטול
ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ־24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
(ד)
נטל הראיה להוכחת הפטור
על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.
[תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש״ף־27]
הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת
(א)
צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת
(1)
צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
(2)
ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).
סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק
(בוטלה).
סימן ג׳: שיטות אספקה
[תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17]
איכות חשמל
(א)
תבחינים למדידת איכות חשמל
לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
”אי איזון מתחים“ – מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה־R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
”הבהוב מתח“ – אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
”הפרעות“ – באמת מידה זו, בנוסף לקבוע בפרק א׳:
”הפרעה חולפת“ – אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ־5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
”מקדם ההספק“ – היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט־אמפר);
”מתח אספקה“ – ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
”עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם“ – היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה־40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי־זוגיות;
”עליית מתח“ (SWELL) – עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
(ב)
גבולות מתח
ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ־±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
(1)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
(2)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק״ו, 11 ק״ו, 12.6 ק״ו, 22 ק״ו או 33 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
(3)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק״ו, 160 ק״ו או 400 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
(ג)
שינויים במתח אספקה
ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
(1)
יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
(2)
ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
(3)
ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
(ד)
תדר אספקה
ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל־52.5 הרץ.
(ה)
חיבור מנועים ומכשירים חשמליים
(1)
ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק״ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת־פאזית.
(2)
ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ־2.5 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד־פאזית או תלת־פאזית, לפי בחירת הצרכן.
(3)
ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד־פאזי בהספק העולה על 2.5 ק״ו או מנוע תלת־פאזי בהספק העולה על 3.7 ק״ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
(ו)
איזון פאזות במיתקן של צרכן
(1)
צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת־פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
(2)
מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
(ז)
מקדם הספק
(1)
ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
(2)
מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
(3)
ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
(ח)
ערכים חשמליים ברשת החשמל – חובת ספק שירות חיוני
ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
(1)
על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
(2)
כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
(3)
כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
(ט)
ערכים חשמליים ברשת החשמל – תנאי במתן שירות לצרכן
(1)
ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
(2)
מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו״ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
(א)
תיאור המיתקן;
(ב)
פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
(ג)
פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר־הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
(ד)
מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
(י)
שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה
(1)
שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת״י 50160.
(2)
המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
(יא)
פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל
(1)
צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב), יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט באמות מידה 49(א) ו־49(ג). נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
(א)
זיהוי מקום הצרכנות;
(ב)
תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
(ג)
פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
(ד)
פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
(ה)
מידע טכני רלוונטי;
(ו)
נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
(2)
ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג׳, יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו״ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).
נספח לאמת מידה 41
טבלה 1: מספר שקיעות מתח – ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
| זמן (במילישניות) ⇦ | 10≤t≤200 | 200<t≤500 | 500<t≤1,000 | 1,000<t≤5,000 | 5,000<t≤60,000 | סה״כ |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מתח שיורי (אחוזים) ⇩ | ||||||
| 90>u≥80 | 162 | 8 | 5 | 10 | 10 | 195 |
| 80>u≥70 | 64 | 8 | 4 | 2 | 2 | 80 |
| 70>u≥40 | 38 | 8 | 2 | 2 | 2 | 52 |
| 40>u≥5 | 12 | 8 | 2 | 2 | 2 | 26 |
| סה״כ | 276 | 32 | 13 | 16 | 16 | 353 |
טבלה 2: מספר עליות מתח – ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
| זמן (במילישניות) ⇦ | 10≤t≤500 | 500<t≤5,000 | 5,000<t≤60,000 | סה״כ |
|---|---|---|---|---|
| עליית מתח (באחוזים) ⇩ | ||||
| u≥120 | 50 | 30 | 10 | 90 |
| 110>u>120 | 100 | 50 | 30 | 180 |
טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם – אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
| TDD | מעל 35 | עד 35 | עד 23 | עד 17 | עד 11 | ⇨ מספר הרמוניות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| יחס זרמים ⇩ | ||||||
| 5 | 0.3 | 0.6 | 1.5 | 2 | 4 | פחות מ־20 |
| 8 | 0.5 | 1 | 2.5 | 3.5 | 7 | קטן מ־50 |
| 12 | 0.7 | 1.5 | 4 | 4.5 | 10 | קטן מ־100 |
| 15 | 1 | 2 | 5 | 5.5 | 12 | קטן מ־1000 |
| 20 | 1.4 | 2.5 | 6 | 7 | 15 | גדול מ־1000 |
סימן ד׳: השלות
[תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27]
השלת תדר
”אינטרוול“ – מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
”אינטרוול השלה מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
”אינטרוול מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
”השלה“ או ”השלת תדר“ – ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
”זמן התראה“ – משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
(א)
תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר
(1)
ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
(א)
המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו״א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
3 מגהוואט ≤ מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן0.6 (מקדם העומס הכללי במשק)
(ב)
לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ־25 מו״א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
(ג)
הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
(ד)
סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו״א.
(ה)
אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו״א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
(2)
חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
(3)
ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה – יפרט את נימוקיו.
(4)
צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
(5)
נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן – שנה).
(ב)
ממסר תדר
(1)
בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
(2)
פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
(ג)
מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר
(1)
צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן – צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
(א)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
(ב)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
(ג)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
(2)
בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן – המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
(א)
אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
(ב)
ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון), על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
(3)
צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
(4)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
(5)
ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
(ד)
תשלום לצרכן שבהסדר
(1)
מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן – לוח 9.1–2) לכל קוט״ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
כאשר:
– סך הקוט״ש המושל לתשלום;
– מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
– ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח – 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
– ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח – בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
(2)
צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
(3)
(בוטל).
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב־10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, ”השלה חריגה“ – השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת־שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית.
(6)
ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
(7)
במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
(8)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(ה)
רמת אמינות בהסדר השלת תדר
(1)
כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
(2)
חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
(3)
ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
(4)
ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
(5)
ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת־תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ־1 במרץ של השנה שאחריה.
(ו)
השלה והתקנה שנעשו באופן תקין
צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.
[תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27]
השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים
(א)
באמת מידה זו:
”גנראטור“ – גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
”ההסדר“ – ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
(ב)
זכאות להצטרף להסדר
רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1)
הצרכן מחובר לרשת החשמל;
(2)
ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו״א ל־5 מוו״א;
(3)
לצרכן יש היתר לפי חוק החשמל להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
(4)
הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
(5)
הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
(ג)
בקשה להצטרפות להסדר
(1)
צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
(ג)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(ד)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
(ה)
ההספק הנקוב של הגנראטור;
(ו)
המספק שממנו הוא מקבל שירות;
(ז)
אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
(ח)
שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
(2)
אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
(ד)
התקנת מונה רציף אצל הצרכן
(1)
מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
(ב)
כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
(ג)
הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
(2)
הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
(ה)
מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו
(1)
מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
(2)
ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
(ו)
דחיית בקשה וביטול השתתפות
(1)
ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
(2)
חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
(3)
דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
(4)
צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
(5)
הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
(ז)
היקף הפעלת ההסדר
(1)
ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
(2)
אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
(3)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
(4)
מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
(ח)
תעריפים להשלה בזמן אמת
(1)
מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) (להלן – לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
(2)
מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
(3)
בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט״ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
(4)
התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
(5)
צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) ויהיה זכאי לתעריף שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
(א)
אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת (0.1)*PC*QB;
(ב)
אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת (0.3)*PC*QB.
(6)
תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
(7)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(ט)
(בוטל).
(י)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(יא)
פרישה מן ההסדר
(1)
צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
(2)
הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
(3)
יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
(4)
צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
נספח
תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור
(הושמט)
(בוטלה).
(פקעה).
(פקעה).
[תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27]
השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת
(א)
הגדרות
באמת מידה זו:
”גנראטור בהסדר“ או ”הגנראטור“ – גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
”ההסדר“ – הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
”יצרן עצמי“ – בעל רישיון ייצור עצמי;
”לוח 9.2–2“ – לוח 9.2–2 הקבוע בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון);
”צרכן בהסדר“ או ”הצרכן“ – צרכן בעל גנרטור בהסדר.
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
(3)
מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
(4)
הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש״בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
(5)
הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
(6)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
(7)
משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
(8)
הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
(9)
ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
(10)
אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
(ג)
זכאות צרכן להצטרף להסדר
צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
(1)
הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי – יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
(2)
ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו״א;
(3)
ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי חוק החשמל.
(4)
הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
(5)
ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
(6)
הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים) או בהסדר לפי אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון).
(ד)
הגשת בקשה
(1)
צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
(ג)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(ד)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
(ה)
ההספק הנקוב של הגנראטור;
(ו)
סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
(ז)
פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
(ח)
שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
(ט)
לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי – היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
(2)
אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
(ה)
התקנת מונים אצל הצרכן
(1)
מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
(א)
מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
(ב)
מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
(2)
כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
(3)
הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
(ו)
התקנת מערכות הגנה ותקשורת
(1)
לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
(2)
ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
(ז)
מועד ההצטרפות להסדר
יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
(ח)
דחיית בקשה וביטול התקשרות
(1)
מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו־(ג).
(2)
חריגה של עד 10% מ־100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מהוראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
(3)
דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
(ט)
הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי
(1)
צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
(2)
התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
(י)
תשלומים
על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
(1)
תשלום לכל קוט״ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־5 שעות ועד 4 שעות).
(2)
תשלום לכל קוט״ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
(3)
תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
(4)
תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
(5)
צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) ויהיה זכאי לתעריף שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
(א)
אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת (0.1)*PC*QB;
(א)
אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת (0.3)*PC*QB.
(6)
תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
(7)
תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
(8)
התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
(9)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
(10)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
(יא)
תשלום לצרכן בהסדר
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
(1)
סך האנרגיה בקוט״ש שנצרכה מהרשת;
(2)
סך האנרגיה בקוט״ש שייצר הגנראטור;
(3)
סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט״ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
(4)
סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט״ש בשעות מימוש ההסדר;
(5)
סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
(6)
הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
(יב)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(יג)
פרישה מההסדר
(1)
צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
(2)
הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
(3)
יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
(4)
צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
[תיקון: 28.5.12, 25.12.17]
הסדר צרכנות חכמה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אירוע מחסור“ – מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
”ההסדר“ – הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ״ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
”השלה“ – הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
”התקן להפחתת צריכה“ – אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים באמת מידה 15(ד).
”צרכן“ – צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור באמת מידה 31(א)(1) שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן – צרכן תעו״ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
”צרכן מְאַגֵד“ – תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו״ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט״ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
(2)
הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
(3)
התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
(4)
סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
(5)
בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
(6)
הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
(7)
ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
(8)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
(9)
משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
(10)
ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ־100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
(11)
אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
(12)
בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
(ג)
זכאות להצטרף להסדר
(1)
ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
(א)
צרכן התעו״ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
(ב)
הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
(ג)
צרכן התעו״ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
(ד)
הצרכן הוא צרכן תעו״ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו״ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
(ה)
הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
(ו)
סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ״ו נומינאליים.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
(א)
בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן – מסמכי הצטרפות);
(ב)
סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ־20 מגה וולט אמפר;
(ג)
יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו״ט;
(3)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו״ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
(א)
סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו״ז ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ־4% מסך הצריכה השנתית שלו;
(ב)
צרכן תעו״ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
(ד)
בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר
(1)
צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
(ב)
כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
(ג)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(ד)
מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
(ה)
הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
(2)
לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
כתובת דואר אלקטרוני;
(ג)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(ד)
מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
(ה)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
(ו)
סך הצריכה השנתית שלו ב־12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
(ז)
הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
(3)
צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
(ה)
הגשת בקשה על ידי צרכן תעו״ז בעל מונה רציף
צרכן תעו״ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
(1)
שם הצרכן וכתובתו;
(2)
כתובת דואר אלקטרוני;
(3)
מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
(4)
מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
(5)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
(ו)
התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד
(1)
התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
(2)
ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
(ז)
פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו״ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני
מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו״ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן – המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
(1)
ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו״ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
(2)
ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
(3)
לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו״ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
(4)
מצא ספק השירות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו״ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו״ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
(5)
מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו״ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
(ח)
הוצאה ופרישה מהסדר
(1)
ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ־20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
(2)
צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב־1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
(3)
צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
(ט)
התחשבנות מול ספק השירות החיוני
(1)
ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
(2)
ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
(3)
מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט״ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
(4)
התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
(5)
התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו״ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
(6)
הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(7)
הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(8)
הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(9)
ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו״ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
(10)
בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי אמת מידה 23 (תכולת חשבון):
(א)
סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
(ב)
סך הקוט״ש שהופחת;
(ג)
תעריף לקוט״ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
(ד)
המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
(11)
רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו״ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
(12)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(י)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
(1)
השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(2)
אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.
נספח
טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה
(הושמט)
[תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17; תשע״ח]
הסדר השלה מרצון
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אירוע מחסור“ – מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
”ההסדר“ – הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
”הספק שעתי שהושל בפועל“ – הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו״ט);
”צרכן בהסדר“ – צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק״ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל.
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
(3)
צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
(4)
עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
(5)
מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
(6)
זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
(7)
התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
(ג)
זכאות להשתתפות בהסדר
צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
(1)
בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
(א)
הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
(ב)
הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
(ג)
הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
(2)
לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ־173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
(3)
לצרכן מותקן מונה רציף;
(4)
הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
(ד)
הגשת בקשה
צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
(1)
שם הצרכן;
(2)
כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
(3)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(4)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(5)
גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
(6)
ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
(7)
זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
(8)
המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
(ה)
יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי
במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
(ו)
הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי
(1)
מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
(2)
מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
(3)
אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
(4)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
(6)
מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
(7)
מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2.
(8)
הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2–2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
(9)
מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
(ז)
תעריפים ותשלום בהסדר
(1)
התעריף לקווט״ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
– התעריף לקווט״ש מושל.
– תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט״ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש״ב הרלוונטי.
– על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון אמת מידה 47א.
– שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
– המשקל שניתן למחיר בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
(2)
תשלום לכל שעת אירוע השלה:
(א)
אם 0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
(ב)
אם 0.3*QB ≤ q < 0.8*QB ישולם 0.8*PC*q
(ג)
אם 0.1*QB ≤ q < 0.3*QB ישולם 0.6*PC*q
(ד)
אם q ≤ 0 ישולם −0.1*PC*QB
כאשר:
QB – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
q – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
(3)
הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
(4)
ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
(5)
מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
(א)
מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
(ב)
מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
(ג)
מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
(ד)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל
[תיקון: תשפ״א־6]
בסימן זה –
”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן במתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – המחלק.
[תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17]
נזק למכשיר חשמלי במצב יציב
(א)
פיצוי
ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).
(ב)
אירועים מזכים בפיצוי
האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
(1)
אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ־15% מן המתח הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ב);
(2)
ניתוק מוליך האפס במעגל תלת־פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד־פאזי;
(3)
תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
(4)
הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
(5)
מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
(6)
תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
(7)
אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ־5% או נמוך מ־5% מן התדר הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ד), לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
(8)
(נמחקה);
(9)
(א)
ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
(ב)
ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
(ג)
ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן (9)(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
(10)
חריגה מהערכים החשמליים הקבועים באמת מידה 41(ח).
בסעיף זה, ”פעולת מיתוג“ – פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
(ג)
אירועים שאינם מזכים בפיצוי
(1)
ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
(2)
חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
(א)
הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
(ב)
ניתוק מוליך פאזה או שריפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
(ג)
התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
(ד)
תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.
[תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17]
פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל
(א)
מדידת רמת האמינות
(1)
ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
AIT = T×60×ENS/AD
כאשר:
AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
T – שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה – 8,760 שעות;
(2)
בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה – 4,375 שעות;
(3)
בעבור חוות רוח – 2,500 שעות.
(2)
מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
AIT = 8,760×60×ENS/AD
בנוסחה זו:
AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
(3)
מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
(א)
SAIDI – System Average Interruption Duration Index – מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
Ū = ∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסקסה״כ ההספק המותקן ברשת
(ב)
SAIFI – System Average Interruption Frequency Index – מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
λ = ∑ הספק מותקן שהופסקסה״כ ההספק המותקן ברשת
(ג)
CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index – מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
r = Ūλ
(4)
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל־ארצית.
(ב)
הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי
(1)
האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
(א)
הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
(ב)
הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
(ג)
הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
(ד)
הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
(2)
במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
(א)
המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
(ב)
הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה בפרק זה;
(ג)
הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
(ד)
לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
(ה)
ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
(ו)
ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
(ז)
ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
(ח)
הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג׳.
(3)
חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
(ג)
גובה התשלום
(1)
ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(2)
ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע באמת מידה 141 (אחריות) בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(3)
תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
(ד)
פיצוי לצרכן במתח עליון
(1)
ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
(2)
לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
(ה)
פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל
נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).
(ו)
מסירת נתונים
לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
(ז)
התקנת מונה רציף
(1)
לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(2)
רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
(3)
ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
(ח)
הגשת בקשה לפיצוי
צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה), ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
(ט)
(בוטל).
[תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ״א־17]
בקשה לפיצוי והטיפול בה
(א)
הגשת בקשה לפיצוי
בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור באמת מידה 41 (איכות חשמל) או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב), או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל), תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
(ב)
פיצוי הצרכן
ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה 48, או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור באמת מידה 48א. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
(ג)
המצאת פרטים
על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(ד)
פיצוי היצרן
ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע באמת מידה 141 (אחריות).
(ה)
מועד מתן הפיצוי
סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ־60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.
[תיקון: תשפ״א־6]
פרק ה׳: עסקאות פרטיות
[תיקון: תשפ״א־6]
סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות
[תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20, 11.5.22; תשפ״א־6, תשפ״ד]
העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית לטובת מנהל המערכת
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
העמדת בטוחה
(1)
כללי:
(א)
כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע"וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; סכום הבטוחה לפי פסקה זו, ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל־1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
(ב)
מספק חח״י כהגדרתו באמת מידה 223 (להלן בפסקה זו – מספק חח״י), לא יעמיד בטוחה לטובת מנהל המערכת לצורך הבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת, למעט אם חרג מספק חח״י בתשלום מעבר לתקופה שנקבעה לתשלום למנהל המערכת לפי אמת מידה 223; בוצעה חריגה כאמור, העמדת הבטוחה וחילוטה יהיו בהתאם להוראות אלה:
(1)
חרג מספק חברת חשמל בתשלום כאמור ברישה, יודיע מנהל המערכת לרשות על החריגה;
(2)
לא הודיעה הרשות למנהל המערכת אחרת בתוך 3 ימי עבודה מהמועד שבו הודיע לה על החריגה לפי פסקה (1), יודיע מנהל המערכת למספק חברת החשמל על החריגה ועל חובתו להעמיד בטוחה למנהל המערכת בתוך שבוע ממועד ההודעה כאמור; תוקפה של בטוחה שיעמיד מספק חברת החשמל לטובת מנהל המערכת יהיה עד תום 5 שנים ממועד החריגה (להלן – התקופה הראשונה); עלויות העמדת הבטוחה לא יוכרו לחח״י במסגרת קביעת תעריף על ידי הרשות לפי סעיף 31 לחוק;
(3)
חרג מספק חח״י פעם נוספת חריגה כאמור בפסקת משנה (1), במהלך תקופת תוקפה של הבטוחה שהועמדה לפי פסקת משנה (2), יחלט מנהל המערכת מהבטוחה את סכום התשלום שלגביו הייתה החריגה; אם חולטה הבטוחה, כולה או חלקה, לפי פסקת משנה זו, יידרש מספק חח״י להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בפסקת משנה (4), וכן יידרש להעמיד את הבטוחה לתקופה נוספת שתהיה עד תום 5 שנים ממועד סיום התקופה הראשונה;
(4)
סכום הבטוחה שמספק חח״י יעמיד יהיה בשיעור של 150% מהתשלום התעו"זי נטו של צרכני חברת החשמל; לעניין זה –
”תשלום תעו"זי חודשי נטו של צרכני חברת החשמל“ – התשלום התעו"זי החודשי של צרכני חברת החשמל בקיזוז התשלומים המגיעים לחברת החשמל כיצרן וכבעל שירותי תשתית;
”תשלום תעו"זי נטו של צרכני חברת החשמל“ – ממוצע של שלושת התשלומים התעו״זים החודשיים נטו של צרכני חברת החשמל הגבוהים ביותר בשנה הקלנדרית הקודמת;
(5)
סכום הבטוחה לפי פסקת משנה (4), ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל־1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
(2)
טיב הבטוחה:
(א)
מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב”רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות“ המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן – נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
(1)
בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
(2)
על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג [דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך] מקומי ”AA−“ מחברת הדירוג ”מעלות Standard & Poor's“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת ”מידרוג“ (3Aa).
(ב)
מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן – נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של ”A-/3A“ שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי ”A/2A“ שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
(ג)
הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
(3)
מטבעות
(א)
מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה״ב או יורו.
(ב)
שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט"חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
(ג)
כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
(ה)
חילוט הבטוחה
למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ג־7]
פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים
(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):
(א)
אופן הפניה
לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
(1)
שם המספק וכתובתו;
(2)
העתק מרישיון ההספקה;
(3)
שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
(4)
מספר מונה של הצרכן הפרטי;
(5)
גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
(6)
פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
(7)
(בוטל; אך ימשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי אמת מידה 54 לפני יום 21.8.2019):
ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה באמת מידה 54, יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע באמת מידה 54 להלן.
(8)
גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
(9)
המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
(10)
עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
(ב)
מספק שאין בידו מידע
(1)
מספק שאין בידו המידע המפורט באמת מידה 51(א) יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
(2)
מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
(ג)
החלפת פרטים
מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
(ד)
מועד תחילת העסקה הפרטית
מנהל המערכת יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע באמת מידה 52 להלן.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ג־7]
פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים
(הוראות אלה יחולו לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו מיום 1.7.2021):
(א)
מועד הגשת הבקשה לשיוך צרכן למספק
לצורך קבלת אישור לשיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת, במהלך חמשת ימי העבודה הקודמים לתחילתו של חודש קלנדרי שלפני החודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך האמור, בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו – בקשה לשיוך צרכן למספק).
(ב)
בקשה לשיוך צרכן למספק
בקשה לשיוך צרכן למספק תהיה בעבור שיוך שיחל ב־1 בחודש שאליו מתייחס שיוך הצרכן; בקשה כאמור המוגשת על ידי מספק שחל עליו סימן ג׳ לפרק זה, תהווה גם בקשת שיוך לעניין כלל המיתקנים המחוברים בנקודת החיבור של הצרכן לרשת החשמל, אשר חל עליהם סימן ז׳2 לפרק ו׳; הבקשה תכלול את כל אלה:
(1)
שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
(2)
מספר חשבון חוזה של הצרכן;
(3)
העתק מרישיון ההספקה;
(4)
שם הצרכן הפרטי וכתובתו; לעניין זה, יראו כל חטיבת קרקע כהגדרתה באמת מידה 186 כצרכן נפרד, וכל המונים של הצרכן בחטיבת הקרקע ישויכו לאותו מספק;
(5)
מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
(6)
מספר מונה או מונים של הצרכן תוך ציון שמדובר במונים רציפים המאפשרים קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית, לכל הפחות;
(7)
גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(8)
גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק (בפרק זה – צרכני המספק);
(9)
הסדרי השלות המפורטים באמות מידה 42 עד 47א שאליהם משויך הצרכן;
(10)
פירוט של מיתקני הייצור הקיימים בחצרו של הצרכן תוך ציון אם חל עליהם סימן ז׳2 לפרק ו׳;
(11)
טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם;
(12)
כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
(13)
מספק שחל עליו סימן ג׳ לפרק זה, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
(א)
חישוב עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשה זו, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר; לצורך חישוב כאמור יתבסס המספק על צריכת הצרכנים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל בשנה הקודמת, או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע בסעיף (ב) לאמת מידה 14;
(ב)
הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי אמת מידה 67ח;
(14)
לעניין מספק שחלות עליו אמות מידה 55 עד 59 – גם פירוט שמות היצרנים שעימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל בעבור העסקה הפרטית.
(ג)
מספק שאין בידו מידע
(1)
מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו־(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
(2)
אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק.
(ד)
אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק
(1)
מנהל המערכת יאשר את הבקשה לשיוך צרכן למספק, אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
(א)
המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה – בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
(ב)
לצרכן הנכלל בבקשה לשיוך צרכן למספק שהגיש המספק, אין מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית לכל הפחות;
(ג)
קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה טופס חתום על ידי הצרכן, כאמור בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
(ד)
מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
(ה)
למספק קיים חוב למנהל המערכת;
(ו)
לעניין מספק שחל עליו סימן ג׳ – לא קיימת מכסה תעריפית פנויה כמפורט בלוח תעריפים 6.32 ובלוח תעריפים 6.33.
(2)
מנהל המערכת יודיע למספק המבקש את השיוך על אישור או על דחיית הבקשה לשיוך צרכן עד 5 ימי עבודה לפני המועד שבעבורו מבוקשת תחילת פעילות ההספקה.
(3)
אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
(4)
דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
(א)
מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
(ב)
הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, זולת אם המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי אמת מידה 53, או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי אמת מידה 19; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
(ה)
הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק
כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־26]
המועד לתחילת העסקה הפרטית
(בוטלה; אך הוראות אלו ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):
(א)
תקופה מינימאלית לעסקה פרטית
מנהל המערכת ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
(ב)
המועד לתחילת העסקה הפרטית
(1)
מנהל המערכת יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
(2)
מנהל המערכת רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית מועד העסקה הפרטית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
(ג)
תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק
(1)
בשל עיכוב באישור עסקה פרטית הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב מנהל המערכת את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידו לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
(2)
המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ג־7]
סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים
(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו לפני יום 1.7.2021):
(א)
סיום העסקה הפרטית
(1)
מבלי לגרוע מהקבוע אמת מידה 52(א), מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
(2)
הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ־30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
(3)
מנהל המערכת ימציא למספק ולמחלק שהצרכן מחובר לרשת שלו הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
(4)
לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
(א)
ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
(ב)
ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
(5)
סיום עסקה פרטית יהווה גם סיום של השיוך של כלל מיתקני הייצור אשר מחוברים בנקודת החיבור לרשת החשמל של הצרכן שהוא צד לעסקה פרטית כאמור ואשר חל עליהם סימן ז׳2 לפרק ו׳, למספק; בסיום עסקה כאמור, ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר שחל עליו סימן ג׳ לפרק זה, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).
(ב)
העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית
(1)
לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת או ספק השירות החיוני רשת כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע באמת מידה 24(ב) אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
(2)
לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
(ג)
הודעה על מעבר ממספק למספק
(1)
במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש״ח באזור הרלוונטי.
(3)
קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
(ד)
הודעה על הפסקת פעולתו של מספק
(1)
מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
(2)
המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
(ה)
דו״ח שיוך צרכנים למספקים
(1)
כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן – קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
(2)
התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
(ו)
הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק
הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26]
סיום עסקה פרטית
(הוראות אלה יחולו לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו מיום 1.7.2021):
(א)
סיום עסקה פרטית
(1)
מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יפנה למנהל המערכת, במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בהודעה על סיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מספק יהיה רשאי להודיע למנהל המערכת על סיום עסקה פרטית במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בנוגע לסיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה, אם סיום העסקה נובע מהפרת תנאי התשלום הקבועים לצרכן במסגרת התקשרותו עם המספק.
(3)
סיום עסקה פרטית יבוצע על ידי מנהל המערכת אם התקיים אחד מהמפורטים להלן בהתאם להוראות המפורטות לצידו:
(א)
המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי סעיף (ג) לאמת מידה 62 בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה על כך לצרכן;
(ב)
מספק שחל עליו סימן ג׳ לפרק זה ולא עדכן את הבטוחה בתוך 10 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון למספק או ממועד חילוט הבטוחה, כנדרש לפי אמת מידה 67ח(א)(3) – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה לצרכן;
(ג)
אישור עסקה פרטית עם מספק אחר כמפורט באמת מידה 51(ד)(3) – מועד סיום העסקה יחל ב־1 בחודש שבו התחילה העסקה הפרטית עם המספק האחר;
(ד)
הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל – שיוכו של צרכן לפי פסקה זו וסיום העסקה הפרטית עם המספק שהיה משויך אליו קודם לבקשה, יחלו ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר מועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן מול מספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בפסקה (ב).
(4)
לאחר סיום עסקה פרטית בין מספק לצרכן לפי סעיף קטן (1), (2) או (3), ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).
[תיקון: 31.7.09; תשע״ט־14]
סיווג עסקה
(בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):
(ב)
סיווג העסקה כקרובה
(1)
ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי אמת מידה 51 לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
(2)
ספק שירות חיוני יצרף חוות־דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
(3)
סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
(ג)
איחור בסיווג העסקה
החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
(ד)
ברירת המחדל – עסקה רחוקה
כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
(ה)
אגרה בגין סיווג עסקת תשתית
עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
(ו)
אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018, המפורסמת באתר הרשות.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית
(א)
אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה
כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.
[תיקון: 31.7.09]
תכנית צריכה שבועית
(א)
המועד להגשת תכנית צריכה שבועית
(1)
בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
(2)
תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
(3)
תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
(4)
למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.
תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34]
תכנית צריכה יומית
(א)
תכנית צריכה יומית
בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
(1)
סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק;
(2)
פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
(3)
פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
(ב)
אופן הגשת תכנית הצריכה היומית
תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
(ג)
שינויים בתכנית הצריכה
(1)
מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
(2)
הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.
תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34]
אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית
(א)
רכישת חשמל לצרכנים פרטיים
(1)
במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
(2)
במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו״ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
(א)
מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המיתקן נמצא בתחזוקה;
(2)
בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט באמות מידה 130 עד 134;
(3)
בשעות מש״ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
(4)
במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
(5)
במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
(6)
בהתאם לאמור באמת מידה 141 (אחריות);
המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן.
(ב)
קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
(3)
בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
(4)
מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
(5)
אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
(ב)
איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור
(1)
כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
(2)
מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
(3)
לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע באמת מידה 59.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36]
חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)
(א)
חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה עודפת
(1)
עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
(2)
בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
(ב)
חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה חסרה
(1)
פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
(2)
בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי סעיף (א)(2) לאמת מידה 58, ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
(3)
בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, ”עלות משתנה“ – עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
(ג)
חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק
(1)
צריכה מעבר ל־103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
(3)
המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
(4)
התחשבנות כאמור בסעיף (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע״ט־14, תשפ״א־6]
תשלום בגין שירותי תשתית
(א)
התעריף בגין שירותי התשתית
(1)
בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), (הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי אמת מידה 54 לפני יום 21.8.2019): בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט באמת מידה 54.
(2)
מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
(ב)
המדידה המחייבת
כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.
[תיקון: 31.7.09]
תשלום קבוע
(א)
תשלום קבוע למספק
המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת ”תשלום קבוע“ בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ב־7, תשפ״ג־6]
פירוט התשלומים
(א)
קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק
ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק (בסימן זה – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
(א1)
עריכת פירוט התשלומים
(1)
מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
(2)
מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
(3)
מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
(ב)
פירוט תשלומים מחייב
מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
(1)
חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
(2)
דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
(3)
דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
(4)
דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
(5)
למספקים שחלות עליהם אמות מידה 55 עד 59 – יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע באמת מידה 59, כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
(6)
למספקים שחל עליהם סימן ב׳ לפרק זה – יפרט גם את כל אלה:
(א)
כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
(ב)
דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע באמת מידה 67ה;
(ג)
דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית, כקבוע באמת מידה 67ה.
(7)
למספקים שחל עליהם סימן ג׳ לפרק זה – יפרט גם את כל אלה:
(א)
כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
(ב)
כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם לאמת מידה 67ט;
(ג)
דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
(ד)
דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט באמת מידה 67ט;
(ה)
דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט באמת מידה 67ט.
(ג)
מועד התשלום
המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
(ד)
מחלוקות
מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22, 4.6.23; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־26, תשפ״ב־21, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9]
התקנת וקריאת מונה לצרכן
באמת מידה זו –
”סיום ההפרה“ – התקנה של מונה חכם או הודעה כי לא ניתן להתקין את המונה בשל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בסעיף (ב)(3);
”צרכן“ – לרבות יצרן.
(א)
התקנת מונה חדש לצרכן
ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן בעלים רשום, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
(ב)
החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן
(1)
אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
(2)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן בעלים רשום מונה קיים במונה חכם ויוודא את תקינות התקשורת הרציפה, לפי בקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו (להלן – בקשה להחלפה במונה חכם); החלפה כאמור תבוצע בתוך 120 ימים ממועד הגשת הבקשה, ואולם, בהזמנות מרוכזות להחלפת מונים הכוללות 500 מונים או יותר, ספק השירות החיוני רשת רשאי לקבוע לוח זמנים אחר לביצוע החלפה כאמור, בתיאום עם צרכן בעלים רשום או מי מטעמו; צרכן בעלים רשום המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
(2א)
לא עמד ספק שירות חיוני רשת בפרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (2) בשל עיכוב הנובע מפעולות שלו, ישלם לצרכן בעלים רשום, בעד כל יום עיכוב עד סיום ההפרה, תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 1-12.1.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשה להחלפה במונה חכם בכל אחד מהמקרים האלה:
(א)
במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן בעלים רשום;
(ב)
ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
(ג)
לצרכן מתוכננת החלפת מונה לא יאוחר משנה ממועד הגשת הבקשה, במסגרת תוכנית הפריסה למונים חכמים שפרסם ספק שירות חיוני רשת לעניין אותה שנה באתר האינטרנט שלו;
(ד)
מגבלה בטיחותית לפי שיקול דעתו של ספק שירות חיוני, ובלבד שבתשובה למבקש ינמק ספק השירות החיוני את המגבלה הבטיחותית שבשלה לא ניתן לבצע את ההחלפה ואת האמצעים הנדרשים מהמבקש כדי לפתור מגבלה זו;
(ה)
(הוראת שעה מיום 8.1.2024 עד יום 31.12.2024): הוגשו בקשות להחלפה במונה חכם לגבי מונים בכמות העולה על המכסה המוגבלת של מונים חכמים שיותקנו במסגרת בקשות להחלפה במונה חכם, העומדת על 75,000.
(4)
אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
(5)
שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 15 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי־היענות גבוה יותר לאותו רבעון; (הוראת שעה מיום 8.1.2024 עד יום 31.12.2024): בקשות להחלפה במונה חכם שלא נענו בחיוב בשל הגבלת המכסה כאמור בסעיף קטן (3)(ה), לא יילקחו בחשבון במסגרת חישוב שיעור הבקשות שספק השירות החיוני רשת לא נענה להן ברבעון מסוים, שמתבצע לפי סעיף קטן זה.
(6)
ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
(7)
בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4‑3.
(ג)
קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה
(1)
ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע באמת מידה 13, למעט הקבוע בהוראות סעיף (ד) של אותה אמת מידה.
(2)
נתוני הקריאה יועברו למנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט באמת מידה 62 וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה והייצור.
(3)
בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4‑1, לפי העניין.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
מחויבות ספק השירות החיוני רשת
(א)
מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי
אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
(ב)
מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים
(1)
אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
(2)
ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל) ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.
[תיקון: 31.7.09]
דיווחים לרשות
(א)
מועדי ואופן הדיווח
אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
יישוב מחלוקות
(א)
פנייה בכתב לרשות
בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות פרק ה׳, יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
תחולת אמות המידה
(א)
תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק
למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.
[תיקון: תשפ״א־10]
סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים
[תיקון: תשפ״א־10, תשפ״א־26]
הגדרות ותחולה
(א)
תחולה
(1)
סימן זה יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021).
(2)
(ב)
הגדרה
בסימן זה, ”מגבלת הספק שנתית“ – ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי אמת מידה 67ד.
[תיקון: תשפ״א־10]
תכולת חשבון
(א)
מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
(1)
חישוב התשלום ודרישת תשלום בשל שירותי התשתית שסופקו בעבור כל צרכן של המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
(2)
דרישה לתשלום של תשלום קבוע כאמור בסעיף (א) לאמת מידה 61;
(3)
כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
(4)
כמות האנרגיה הנרכשת לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת לפי מחיר זמן אמת כמשמעותו באמת מידה 67ה;
(5)
דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע באמת מידה 67ה, דרישה לתשלום בשל שירותי טיפול בתכניות ועריכת משלוח חשבון חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
(6)
דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית לפי סעיף (ד) לאמת מידה 67ה;
(7)
דרישה לתשלום בעבור שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
(ב)
מנהל המערכת יפרט בחשבון את עלות הצריכה החסרה שנרכשה על ידו כמפורט בסעיף קטן (ג)(2) לאמת מידה 67ה, בתקופת החשבון.
[תיקון: תשפ״א־10]
תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית
(א)
הגשת תכנית צריכה שבועית
בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
(ב)
הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
(ג)
הגשת תכנית צריכה יומית
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(2)
תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב.
(3)
האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.
[תיקון: תשפ״א־10]
התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק
(א)
התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק
(1)
מספק יודיע למנהל המערכת בכל שנה עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
(2)
מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי סעיף (ב) לאמת מידה 85ב; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
(3)
סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית של אותו מספק.
(4)
מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית.
[תיקון: תשפ״א־10]
רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק
(א)
רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק
מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי סעיף (ג) לאמת מידה 67ג.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה
בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו באמת מידה 106א.
(ג)
חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים
(1)
עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו באמת מידה 106א.
(2)
פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו באמת מידה 106א.
(ד)
חריגה ממגבלת הספק שנתית
עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.
[תיקון: תשפ״א־26]
סימן ג׳: שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021
[תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26]
תחולה
(א)
תחולה
(1)
סימן זה יחול על מספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד ושקיבלו את רישיון האספקה ביום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) או לאחריו.
(2)
על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו אמות מידה 50 ו־55 עד 59.
[תיקון: 22.2.21, 30.8.22; תשפ״א־26, תשפ״ג־7]
תכנית צריכה וייצור שבועית, יומית ליום עוקב ויומית
(א)
הגשת תכנית צריכה וייצור שבועית
בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור שבועית בעבור השבוע העוקב (בסימן זה – תכנית צריכה וייצור שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה והייצור השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה והייצור השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
(ב)
הגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת (בסימן זה – תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה והייצור היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב; תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
(ג)
הגשת תכנית צריכה וייצור יומית
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור יומית בעבור יום המוחרת (בסימן זה – תכנית צריכה וייצור יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה וייצור יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(2)
תכנית הצריכה והייצור היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק ואת ההזרמה לרשת הצפויה מכלל מיתקני הייצור המשויכים למספק.
(3)
התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
(ד)
תיקון תכנית צריכה וייצור על ידי מנהל המערכת
אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה והייצור שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה והייצור בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.
[תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26]
בטוחה
(א)
הפקדת בטוחה
המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
(1)
הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת; בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד עד למועד שבו הגיש בקשה לשיוך צרכנים לפי הקבוע בסעיף (ב) לאמת מידה 51;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
(א)
הפחתת סכום הבטוחה תיעשה בהתקיים התנאים האלה:
(1)
בהפחתת סכום הבטוחה שיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לעומת סכום הבטוחה לא יעלה על 65 אחוזים; חישוב עלות הצריכה ייעשה בהתאם למפורט בסעיף (ב)(13) לאמת מידה 51; לעניין זה, ”עלות הצריכה הצפויה המרבית“ – עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר;
(2)
הפחתת הבטוחה תיעשה לאחר שהמספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
(ב)
הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה;
(3)
כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 65 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהעלות האמורה תהווה 65 אחוזים מסכום הבטוחה, וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי המוקדם מביניהם.
(ב)
טיב הבטוחה
הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50.
(ג)
חילוט הבטוחה
אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה 62, רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.
[תיקון: 22.2.21, 30.8.22; תשפ״א־26, תשפ״ג־7]
רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק
(א)
רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק
מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בניכוי האנרגיה הצפויה להיות מוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור המשויכים למספק (באמת מידה זו – אנרגיה מקוזזת יום מראש), והכול בהתאם לתוכנית הצריכה והייצור היומית שהוגשה על ידו.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה מקוזזת יום מראש
בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו באמת מידה 106א.
(ג)
חריגות מתוכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחוסרים
(1)
עלתה הצריכה בפועל של צרכני המספק בניכוי האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקני הייצור המשויכים למספק (באמת מידה זו – אנרגיה מקוזזת זמן אמת) על האנרגיה המקוזזת יום מראש, ירכוש המספק את הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המקוזזת זמן אמת לאנרגיה המקוזזת יום מראש, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו באמת מידה 106א.
(2)
פחתה האנרגיה המקוזזת זמן אמת מהאנרגיה המקוזזת יום מראש בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הפרש האנרגיה האמור, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו באמת מידה 106א.
(ד)
תשלום נוסף בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת
נוסף על התשלומים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג), המספק ישלם למנהל המערכת בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת את התשלומים המפורטים להלן:
(1)
תעריף לקווט״ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת כמפורט בלוח תעריפים 6.32;
(2)
בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34 – תוספת לקוט״ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת בשעות שיא ביקוש נטו כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
(ה)
תשלומים בעד אנרגיה מקוזזת שלילית
עלה הייצור של מיתקני הייצור המשויכים למספק על צריכת צרכני המספק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת למספק, בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש או האנרגיה המקוזזת זמן אמת, לפי העניין, את התשלום הזה:
(1)
מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת, לפי העניין.
(2)
(הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 1.1.2029): לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת – גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.
(ו)
הוראות שעה
(1)
על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 18), התשפ״א–2021, עד יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יראו כאילו בסעיף (ג)(1) ו־(2), במקום ”מחיר זמן אמת“ בא ”מחיר יום מראש“; לעניין מספקים שחל עליהם סעיף קטן זה, יקראו בתקופת הוראת השעה את אמת מידה 62 בהתאם לתיקון המפורט בסעיף קטן זה.
(2)
על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ג–2023 (ביום 1.1.2023), עד יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יראו כאילו בסעיף (ה), במקום ”מחיר זמן אמת“ בא ”מחיר יום מראש“.
(3)
על אף האמור בסעיף (ה), בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ג–2023 (ביום 1.1.2023), עד יום י״ד בטבת התשפ״ט (1 בינואר 2029), יראו כאילו בסעיף האמור, אחרי פסקה (1) בא:
”(2)
לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת – גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.“
[תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26]
עדכון מכסה
[תיקון: תשפ״ג־7]
פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של יצרנים פרטיים
סימן א׳: כללי
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
כללי
(א)
רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל
מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
(ב)
פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה
(1)
יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
(א)
שם היצרן וכתובתו.
(ב)
מיקום מתקן הייצור.
(ג)
סוג המתקן והטכנולוגיה.
(ד)
פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
(ה)
העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
(ו)
מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
(ז)
שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
(2)
יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
חתימה על הסכם רכישה
(3)
מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
(4)
במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
(ג)
אישור תעריפי – תוקפו ומחויבותו
(1)
סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
(2)
לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
(3)
במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
(4)
האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
(5)
השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8]
מערכת תקשורת – נתונים ודיבור
(א)
התקנת מערכות תקשורת
מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
(ב)
חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת
היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
(ג)
קליטת ושידור הנתונים
מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
(ד)
אבטחת מידע
היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
(ה)
תחזוקה
מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
(ו)
תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים
מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.7.09]
קשר בין מנהל המערכת ליצרן
(א)
העברת פרטים
(1)
מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
(2)
היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
(ב)
אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת
היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
(ג)
שימוש בטלפון התפעולי
(1)
הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
(2)
הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על־ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.
[תיקון: 31.7.09]
הפעלת יחידות הייצור
(א)
הפעלת יחידת הייצור
היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
(ב)
סנכרון, שינוי הספק או ניתוק
לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
(ג)
הוראה לשינוי במועדי סנכרון
מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט באמת מידה 91 ובטופס 2 לאמת המידה, לפי העניין.
(ד)
שינוי הספק
קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
(ה)
מצבים חריגים
במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט באמת מידה 124.
[תיקון: 31.7.09, 2.18.19; תשע״ח]
הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור
(א)
הגדרות
באמות מידה 72 עד 74 –
”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
”בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
”בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
(ב)
הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית
(1)
מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א׳ ו־ב׳ לאמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
(3)
נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.
נספח א׳: פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה
| טכנולוגיה | סוגי הבדיקות |
|---|---|
| קונבנציונלי/קוגנרציה |
הספק מרבי ומזערי רציף.
שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
השפעת טמפרטורה על ההספק.
קצב שינויי הספק.
שמירה על יציבות בהספקים שונים.
משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)) ומשך הכיבוי.
משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
בדיקות אמינות.
בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
בדיקות תקשורת.
בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו״ט.
בדיקות התנעה שחורה.
בדיקת מערכת Turning Gear.
ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
בדיקות תגובה לתדר.
בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
|
| אגירה שאובה |
הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
שמירה על יציבות בהספקים שונים.
משך זמן התנעה וכיבוי.
משך זמן סנכרון לרשת.
משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) בהחלטה 2 מישיבה 279 המפורסמת באתר הרשות.
עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 בהחלטה 2 מישיבה 279 המפורסמת באתר הרשות.
משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
בדיקת שינוי הספק עיוור.
בדיקות תגובה לתדר.
בדיקות תקשורת.
בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
בדיקות יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
בדיקת אמינות.
|
| תרמו סולאר |
מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
משך זמן סנכרון לרשת.
משך זמן הפעלה מזערי.
משך זמן הפעלה מרבי.
שינוי הספק עיוור.
תגובה לתדר.
פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
בדיקות תקשורת.
בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
מניעת עבודה במצב אי־חשמלי.
בדיקת אמינות.
|
| פוטו־וולטאי |
מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
בדיקות תקשורת.
משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
ניתוק המיתקן במצב אי־חשמלי.
בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
בדיקת אמינות
|
| רוח |
טרם נקבע
|
נספח ב׳: פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה
|
בדיקות של ווסת המתח.
תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
תפקוד מערכת AVR.
|
[תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע״ח]
ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור
(א)
הסכם תיאום טכני
אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו באמת מידה 35לא.
(ב)
בדיקות הפעלה עצמיות
(1)
לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
(2)
בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות באמת מידה 91, ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
(3)
בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
(ג)
בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית
(1)
בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
(2)
אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
(3)
עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
(4)
לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
(5)
מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
(6)
המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
(7)
מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
(ד)
בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור
(1)
לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
(2)
בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
(3)
במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
(4)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי אמת מידה 84.
(ה)
תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור
(1)
החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים באמת מידה 91, ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים באמת מידה 94 ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
(2)
לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
[תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח]
תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה
(א)
תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה
(1)
התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
(ב)
עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה
(1)
מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
(2)
בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.
[תיקון: 31.7.09; תשע״ח]
(בוטלה).
[תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6]
ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל
(א)
הגדרות
”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
”חיבור“ – חיבור חדש של יחידת ייצור;
”יחידת ייצור“ – יחידת ייצור בהספק שאינו עולה על 16 מגה־וואט המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
”מבקש“ – מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
”ספק שירות חיוני“ – לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה – המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה – מנהל המערכת;
”שילוב“ – חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
(ב)
בדיקות הפעלה עצמיות
(1)
בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור באמת מידה 35כ4(ה).
(2)
בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המוחרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
(3)
ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור באמת מידה 94.
(4)
אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי סעיף (א) באמת מידה 75ג בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
(5)
המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
(6)
מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2 או לפי סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6, לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
(ג)
בדיקות קבלה להפעלה מסחרית
(1)
ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
(2)
אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3, ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6.
(3)
בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המוחרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
(4)
ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים בסעיף (א) לאמת מידה 94.
(5)
עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
(6)
לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.
[תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6]
הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל
(א)
הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית
(1)
ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
(2)
ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3 בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6 אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.
נספח – פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה
| טכנולוגיה | סוגי הבדיקות |
|---|---|
| יחידת ייצור | הספק מותקן והספק מינימלי רציף קצב שינויי הספק שמירה על יציבות בהספקים שונים משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי בדיקות אמינות בדיקת נצילות* בדיקות של תגובה לשינוי תדר |
* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.
[תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6]
תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל
(א)
תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור
(1)
ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
(2)
ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע בסימן ב׳ ”חשבונות ותשלומים“ לפרק ב׳ ”צריכת חשמל“.
(ב)
עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור
(1)
בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה־20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
(2)
ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה
(א)
פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור
בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
(1)
ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
(א)
בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
(ב)
סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
(ג)
בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור באמת מידה 141(א) ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
(2)
ליצרן באנרגיה מתחדשת:
(א)
בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
(ב)
ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
(3)
הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
(ב)
שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת
(1)
אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
(2)
גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
(3)
דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
(4)
מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
שמירה ומסירת נתונים
(א)
חובת סש״ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים
(1)
ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים.
(2)
ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
(3)
ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
[תיקון: 31.7.09]
דיווחים לרשות
(א)
מועדי ואופן הדיווח
אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.
סימן ב׳: מניה והתחשבנות
[תיקון: 31.7.09]
תשלום קבוע
(א)
תשלום קבוע ליצרן
מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 14.3.22; תשפ״א־6, תשפ״ד־2]
התקנת מונים ליצרן
(א)
מונים רציפים
ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל, ולעניין תחנת משנה, יתקין גם מונה למדידת צריכה עצמית. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
(ב)
התקנת מונה ע״י ספק השירות החיוני רשת
(1)
בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ־(טרם נקבע) ימי עבודה.
(2)
עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(3)
בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
(ג)
בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור
ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע באמת מידה 15.
(ד)
התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע״י ספק השירות החיוני רשת
ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)–(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7]
קריאת מונה היצרן
(א)
קריאת מוני היצרן
ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
(ב)
קריאת מונה יומית
מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7, תשפ״ג־6]
עריכת פירוט התשלומים
(א)
פירוט תשלומים ליצרן
(1)
מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
(2)
מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
(3)
מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
(ב)
תכולת פירוט תשלומים מחייב
פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
(1)
כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
(2)
תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2.
(3)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע באמת מידה 88.
(4)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
(5)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע באמת מידה 85.
(6)
סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
(7)
סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש״בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
(8)
סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
(9)
תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
(10)
תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
(11)
תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
(12)
חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
(13)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
(14)
תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
(15)
תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
(ג)
התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור
מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
(ד)
תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן
מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
(ה)
תחולת פרק ב׳ של ספר אמות המידה
לעניין תחולת אמות המידה שבפרק ב׳ לספר אמות המידה יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
(ה1)
מועדי תקבול התשלומים
(1)
מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי אמת מידה 62, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי אותה אמת מידה; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ־3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
(2)
אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
(ו)
הכרעה במחלוקות
במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.
סימן ג׳: משטר הפעלה
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש״ף־5, תשפ״א־6]
עמידה בדרישות זמינות
באמת מידה זו:
”הספק זמין“ – הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
”הספק מירבי זמין בתנאי האתר“ – על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19–22 בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008, המפורסמת באתר הרשות.
”זמינות אקוויוולנטית“ = ∑ הספק זמין חצי שעתי בפועלההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה.
”שעות בתקופה“ – 8,760 שעות בשנה.
(א)
עמידה בדרישות זמינות
(1)
היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
(2)
חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(ב)
דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית
(1)
יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ־92% לכל יחידת גנרציה.
(2)
למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ־88% לכל יחידת גנרציה.
(3)
במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
(ג)
חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן
(1)
הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב־1 לינואר וסיומם ב־31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל־31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב־88%.
(2)
כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
(3)
במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
(4)
במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
(5)
במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
(6)
במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ־24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל־24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
(7)
מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
(8)
יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ־92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
(9)
סטיות בחוסר בגבולות שבאמת מידה 95 יחושבו במניין ההספק הזמין.
(10)
חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
(ד)
חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה
למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
(ה)
חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת
למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור באמת מידה 125, לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
(ו)
תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות
מנהל המערכת יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
(1)
החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
(2)
חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
(3)
חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו־92% מהשנה השנייה ואילך).
(4)
חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
(5)
יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
(6)
יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
(7)
יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
(8)
במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
(9)
התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.
[תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״א־25]
עמידה בדרישות אמינות
(א)
הגדרות
באמת מידה זו:
”הפסקה מאולצת“ – כל אחת מאלה:
(1)
הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים באמות מידה 130–137 או בגלל רשת החשמל;
(2)
כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים באמות מידה 130–137 או בגלל רשת החשמל.
”כישלון בהתנעה“ – כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב־50% או ב־10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה באמת מידה 85, לפי המאוחר מביניהם.
(ב)
עמידה בדרישות אמינות
היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
(ג)
מספר הפסקות מאולצות
(1)
מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
(2)
למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
(2א)
לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
(3)
במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
(ד)
ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות
בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל־24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ־12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
(ה)
תחולת אמת המידה על יצרנים
למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.
[תיקון: תשפ״א־25]
נספח א׳ לאמת מידה 84 – הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור
| יחידת ייצור | מס׳ הפסקות מאולצות המותרות בשנה |
|---|---|
| יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור | 54 |
| טורבינת גז – רמת חובב 1 | 9 |
| טורבינת גז – רמת חובב 2 | 15 |
| יחידה במחזור משולב – רמת חובב 3 ו־5 ויחידה במחזור משולב 4 ו־5 | 108 לכל היחידות במצטבר |
| טורבינת גז – רמת חובב 6 | 11 |
| טורבינת גז – רמת חובב 7 | 9 |
| יחידה במחזור משולב – רמת חובב 8 ו־9 | 54 לכל היחידות במצטבר |
[תיקון: 31.7.09, 15.5.17]
עמידה בפרמטרים תפעוליים
באמת מידה זו:
”סטייה מפרמטר תפעולי“ – כל אחת מאלה:
למתקן ייצור מחזור משולב:
(1)
חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
| סוג התנעה | משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה | משך זמן עד עומס מלא בדקות | משך זמן עד סנכרון בדקות |
|---|---|---|---|
| קרה מאד | מעל 96 שעות | 250 | 180 |
| קרה | 28–96 שעות | 220 | 150 |
| פושרת | 12–48 שעות | 100 | 85 |
| חמה | עד 12 שעות | 65 | 55 |
(2)
קצב שינוי עומס הפוחת מ־1% מההספק המותקן בדקה.
(3)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
(1)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
(2)
אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
(3)
אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
(4)
הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־30 דקות.
למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
(1)
אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
(2)
אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
(3)
זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
(4)
הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־10 דקות.
(5)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ־50% מההספק המותקן או גבוה מ־35 MW (הנמוך מביניהם).
(א)
תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
(1)
תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב־5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
(2)
במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ־5 שנים ממועד התרחשותה.
(ב)
סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
(1)
הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית – על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
(2)
הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת – היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
(ג)
תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
(1)
מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
(2)
מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
(3)
מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
(א)
במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
(ב)
במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
(ד)
תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי
אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.
[תיקון: תש״ף־6]
סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
הגדרות ותחולה
(א)
תחולה
(1)
סימן זה יחול על יחידת ייצור אשר מתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
(א)
אישור התעריף התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
(ב)
יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
(ג)
יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
(2)
על יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות סימן זה במקום הוראות אמת מידה 83.
(ב)
הגדרות
בסימן זה –
”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט באמת מידה 106ב.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר
(א)
שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר
(1)
מנהל המערכת ישייך הספק של יחידת ייצור לעסקה עם צרכן חצר (בסימן זה – עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותה יחידת ייצור העברת אנרגיה לצרכן חצר.
(2)
ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
(א)
הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
(ב)
ההספק הנקי המותקן של יחידת הייצור בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
(3)
ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
(4)
ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של יחידת הייצור ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של יחידת הייצור, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
(ב)
שיוך הספק למספק
(1)
יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת בכל שנה, עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
(2)
סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
(3)
מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במשך שנה קלנדרית.
[תיקון: 13.5.19, 1.11.20; תש״ף־6, תשפ״א־23]
תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה
(א)
תשלומי זמינות
(1)
מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי ההספק המשויך למספק או בניכוי ההספק המשויך לעסקאות חצר, לפי העניין.
(2)
היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי, שהוגשה לפי אמת מידה 106ב בניכוי הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך ליחידת הייצור.
(3)
אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
(4)
אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית טמפרטורה כאמור בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב, היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו דלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
(6)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד יכולת זמינה בעבור הספק שחלות לגביו מגבלות הזרמה כהגדרתן באמת מידה 35כו1, אלא אם כן נקבע אחרת בתנאי הזכאות לתעריף של היצרן.
(ב)
עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר
(1)
הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור בסעיפים קטנים (א)(3) ו־(א)(4) באמת מידה 85ב, יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
(2)
ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
(ג)
סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה
(1)
אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
(2)
אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
(3)
במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
(א)
בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי אמת מידה 128 או בקרות כוח עליון כהגדרתו באמת מידה 130, או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי אמת מידה 125;
(ב)
היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית הטמפרטורה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
(ג)
סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה באמת מידה 84, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
(2)
היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי אמת מידה 84; במקרה של סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה;
(ד)
היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
הקצאת שעות זמינות מוגברות
(א)
הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב (בסימן זה – דרישת זמינות מוגברת).
(2)
מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי אמת מידה 86.
(3)
שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
(4)
בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.
סימן ד׳: תחזוקה
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה
(א)
מועדי תחזוקה
(1)
תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
(ב)
הגשת בקשה לתכנית תחזוקה
(1)
חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב־1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה־1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
(2)
תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו ”בקשה לתכנית תחזוקה“.
(3)
תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
(4)
הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
(5)
מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
(ג)
טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת
(1)
מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
(2)
במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע באמת מידה 97 ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
(ד)
שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת
(1)
שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
(2)
אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
(3)
מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
(4)
במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
(ה)
תכנית תחזוקה חלופית
מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.
בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09]
חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת
(א)
חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת
יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
(ב)
אישור החריגה
מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.
[תיקון: 31.7.09]
תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה
(א)
חריגה שאינה מאושרת
לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט באמת מידה 83(ג).
(ב)
חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה
תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
(1)
במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
(2)
במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש״ח
(א)
תכנית תחזוקת החצר
מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
(ב)
תיאום ביצוע תחזוקת החצר
(1)
מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה־30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
(2)
במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור באמת מידה 141(א).
סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה
[תיקון: 31.7.09]
תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן (”תכנית הייצור השבועית“)
(א)
המועד להגשת תכנית ייצור שבועית
בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי־שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
(ב)
אופן הגשת תכנית הייצור השבועית
(1)
תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
(ג)
הגשת תכנית הייצור השבועית
(1)
תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
(2)
למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.
תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה
(הטופס הושמט)
תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36]
תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור (”תכנית ייצור יומית“)
(א)
המועד להגשת תכנית ייצור יומית
החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
(ב)
תכנית הייצור היומית ואופן הגשתה
(1)
תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
(1א)
היצרן יכלול בתכנית הייצור היומית את ההספק שאותו הקצה ביחס לכל מספק; לעניין זה יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו.
(2)
בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
(3)
יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
(4)
יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
(5)
לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
(6)
יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
(7)
יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
(8)
סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
(9)
יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
(10)
במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
(11)
מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
(12)
שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
(13)
יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
(14)
המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו־16 בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 נספח א׳ סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(15)
עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
(16)
המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(17)
הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
(18)
הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
(19)
הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
(20)
סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
(ג)
יצירת טפסי דיווחים חלופיים
מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.
טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית
(הטופס הושמט)
טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת
(הטופס הושמט)
טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09]
שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן
(א)
מועדי שינויים
יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.
[תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע״ט־7]
תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”יחידות ייצור בהעמסה עצמית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
”יחידות ייצור בהעמסה מרכזית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
(ב)פרסום תכנית העמסה כללית
(1)
מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן – תכנית העמסה כללית).
(2)
תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
(3)
בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, ”שבת“ ו”מועדי ישראל“ – כמשמעותם לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
(ג)
עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית
(1)
תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
(2)
בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
(ד)
שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית
בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
(1)
תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
(2)
תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
(3)
הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
(4)
תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם באמת מידה 123;
(5)
הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
(6)
תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
(7)
המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
(8)
הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
(9)
שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
(10)
מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
(11)
זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
(12)
במקרה של מחסור בגז טבעי – הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי אמת מידה 125;
(13)
מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
(14)
העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור באמות מידה 72 עד 73 ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור באמת מידה 125;
(15)
אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
(16)
אילוצים נוספים לפי כל דין.
(ה)
עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת
(1)
מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
(2)
עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
(ו)
המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)
(1)
מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
(2)
המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
(א)
מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן – מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
(ב)
מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן – מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
(1)
אילוצי הרשת;
(2)
אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
(3)
בדיקת מיתקנים;
(4)
אילוצי איכות הסביבה.
(3)
מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט״ש נוסף.
(ז)
המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)
(1)
מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
(2)
מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן – מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
(3)
המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
(א)
במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
(ב)
במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
(ג)
במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
(ד)
במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
(ח)
פרסום מידע
(1)
מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
(2)
פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
(א)
מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
(ב)
זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
(ג)
הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
(ד)
מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל;
(ה)
העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי אמות מידה 72 עד 73 ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי אמת מידה 125;
(ו)
אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
(ז)
אילוצים נוספים לפי כל דין.
[תיקון: 31.7.09]
תכנית ההעמסה הפרטנית
(א)
המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן
בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
(ב)
עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית
(1)
מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
(2)
כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
(3)
העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.
[תיקון: 31.7.09]
תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית – עודפים וחסרים
(א)
חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה
(1)
בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
(א)
עלה הייצור בפועל עד ל־2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
(ב)
עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
(ג)
פחת הייצור בפועל עד ל־2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
(ד)
בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
(ה)
במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
(2)
בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
(א)
ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ־50 מגהוואט:
(1)
עליה בייצור בפועל עד ל־6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
(2)
עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
(3)
פחת הייצור בפועל עד ל־6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
(4)
עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
(ב)
ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ־50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)–(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)–(4) יתווסף 1 MWh.
(ג)
עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה) תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
(ד)
במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.
[תיקון: 31.7.09]
חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת
(א)
אספקת הספק ריאקטיבי
מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
(ב)
תשלום ליצרן
(1)
יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
(2)
במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
(3)
התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.
[תיקון: 31.7.09]
חריגות אדמיניסטרטיביות
(א)
חריגות אדמיניסטרטיביות
(1)
בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
(2)
בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
(3)
בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט בפרק ו׳ סימן ד׳ לספר אמות המידה, יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
(4)
בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל־3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
(5)
בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
(6)
בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
(7)
בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
(8)
בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב – היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
(ב)
הצמדת התעריפים
בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
[תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6]
סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה
באמות מידה 98 עד 101 המונח ”יצרן“ משמעו – בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
(א)
פניה למנהל המערכת
יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן – סקר צריכת גז ראשוני).
(ב)
נתונים נדרשים
יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
1)
פרטי בעל הרישיון המותנה;
2)
העתק הרישיון המותנה;
3)
קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
4)
התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward.
(ג)
אישור על קבלת הפניה
מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
(ד)
תשלום
בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
(ה)
מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני
מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
(ו)
תוכן סקר לצריכת גז ראשוני
1)
סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
2)
לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
3)
תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
(ז)
הנחות עבודה לביצוע הסקר
הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
(ח)
תוקף סקר צריכת גז ראשוני
סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
(1)
תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
(2)
על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים באמת מידה 4א.
[תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6]
התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה – סקר גז כללי וסקר גז מחייב
(א)
סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת
אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
(ב)
סקר גז ליצרן
(1)
סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן – סקר צריכת גז מחייב).
(2)
מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
(ג)
נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב
(1)
לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
(א)
פרטי בעל הרישיון המותנה;
(ב)
העתק הרישיון המותנה;
(ג)
קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
(ד)
כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
(ה)
פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
(2)
בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
(3)
כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
(ד)
אישור על קבלת הפניה
מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
(ה)
תשלום
(1)
התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
(2)
בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
(ו)
הנחות עבודה לביצוע הסקר
(3)
הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
(ז)
תוצאות הסקר
(3)
הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
(4)
תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
(ח)
ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב
בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
(ט)
תוקף סקר צריכת הגז המחייב
תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
(י)
סודיות
על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים באמת מידה 4א.
[תיקון: 31.7.09]
תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב
(א)
תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה
(1)
כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה 2 מישיבה 241 המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.
[תיקון: 31.7.09]
כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה
(א)
המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה
מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 99.
(ב)
כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה
בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
(1)
לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
(2)
יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ־10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן – יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
(3)
במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
(4)
יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה
(א)
העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת
רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה שבפרק ו׳ כפי שיתעדכנו מעת לעת.
(ב)
תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
(ג)
תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
(ד)
שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה
מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
(1)
עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(2)
עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
רכישת יכולת זמינה קבועה
(א)
רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה
מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע באמת מידה 99.
(ב)
הפעלת היכולת הזמינה הקבועה
היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
(ג)
תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
(ד)
תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
(ה)
שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה
עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
(ו)
התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)
היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.
[תיקון: 31.7.09]
חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה
(א)
חישוב צריכת הגז
(1)
בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
(2)
החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש"ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב־Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
(3)
לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.
[תיקון: 6.3.19; תש״ף־29]
חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
”מועד תחילת הפעלה מסחרית“ – ליצרן החייב ברישיון ייצור – הפעלה מסחרית כהגדרתה בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005, וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור – המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4;
”תצהיר“ – כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)
תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים
יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה 68 התקבל לאחר יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן – תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
(ג)
דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים
(1)
יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א׳ לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
(2)
מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
(3)
בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
(4)
אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
(ד)
תקופת הזכאות
מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז
(א)
אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז
(1)
עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל־TOP שבהסכם.
(2)
עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ־30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
(3)
הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
(4)
הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
(5)
הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
(6)
היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מהיכולת הזמינה.
(7)
היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו־carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך
(א)
מועד הגשת הבקשה למעבר
מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
(ב)
הכרה בעלויות
מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
| עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הכרה מירבית בעלויות ב־% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה־% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10% | 83.33% | 66.66% | 50% | 33.33% | 16.66% | 0% |
(ג)
היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה
היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.
[תיקון: תש״ף־6]
סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תשפ״א־13]
הגדרות ותחולה
(א)
תחולה
(1)
סימן זה יחול על יחידת ייצור שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
(א)
אישור התעריף ליצרן התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
(ב)
יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
(ג)
יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
(2)
(ב)
הגדרות
בסימן זה –
”אנרגיה נוספת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ־0;
”אנרגיה מופחתת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ־0;
”העמסה מעל מחיר יום מראש“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
”העמסה מעל מחיר זמן אמת“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
”הספק המשולם לפי מנגנוני שוק“ – כל ההספק המותקן של יחידות הייצור, למעט ההספקים האמורים בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד;
”הספק מסונכרן שלא הועמס“ – ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי סעיף (ד) לאמת מידה 106ב, לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
”מחיר זמן אמת“ – מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי אמת מידה 93;
”מחיר יום מראש“ – מחיר שולי מנוכה כמשמעותו באמת מידה 93;
”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט באמת מידה 106ב.
[תיקון: 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״ב]
הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית
(א)
הגשת תכנית שבועית
(1)
בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור השבוע העוקב (בסימן זה – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
(2)
התכנית השבועית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
(ב)
הגשת תכנית יומית ליום עוקב
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור היום שלאחר יום המחרת (בסימן זה – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
(2)
התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
(ג)
הגשת תכנית יומית
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור יום המחרת (להלן – תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(2)
התכנית היומית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
(3)
התכנית היומית תכלול את כל אלה:
(א)
דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
(ב)
פירוט לגבי שיטת ההעמסה ועומס הייצור המבוקשים על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, כמפורט בסעיף (ה);
(ג)
הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו).
(4)
היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
(ד)
דיווח זמינות
(1)
דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
(א)
היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו – תקופת התכנית);
(ב)
הטמפרטורה הצפויה באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
(ג)
במקרה שבו היחידה אינה זמינה, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3א), היצרן ידווח על הסיבות לאי־זמינות יחידת הייצור.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של יחידת הייצור אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה ברוטו בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008, בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של יחידת הייצור.
(3א)
על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שיחידת הייצור שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
(4)
על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
(א)
היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
(ב)
על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג;
(ג)
במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
(ד)
לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
(ה)
שיטת העמסה והספק הייצור המבוקש על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית
(1)
יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בשיטת העמסה עצמית, ידווח למנהל המערכת, במסגרת תכנית לפי סעיפים (א) עד (ג), על שיטת ההעמסה שבה הוא מתכוון לפעול בכל יממה נתונה שבמהלך תקופת התכנית: העמסה עצמית או העמסה מרכזית.
(2)
יצרן כאמור בסעיף קטן (1) יהיה רשאי לבחור בשיטת העמסה מרכזית רק אם בעבור כל השעות שבעבורן מוגשת התכנית לא מתוכננת צריכה חצי־שעתית של צרכן החצר בהיקף העולה על 5% מגודל החיבור ולא מתוכננת העברה של אנרגיה תרמית מיחידת הייצור לצרכן חצר.
(3)
יצרן שבחר לפעול בהעמסה עצמית ידווח בתכנית על כל אלה:
(א)
הספק הייצור של יחידת הייצור והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית (להלן בסימן זה – הספק ייצור נדרש);
(ב)
הצריכה הצפויה של צרכן חצר מיחידת הייצור.
(ו)
הצעת מחיר
(1)
יצרן הפועל בהעמסה מרכזית יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
(א)
הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים באמת מידה 85 – ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית;
(ב)
הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי – ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;
(ג)
הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
(ד)
הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
(ה)
הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
(2)
יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
(א)
הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
(ב)
הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
(ג)
הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש ברמה חצי־שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
(3)
אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.
[תיקון: תשפ״ב]
נספח לאמת מידה 106ב – אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז
(1)
אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ־6,475 MMBTUH.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית
(א)
דחיית תכנית ייצור
(1)
מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
(2)
אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ליחידת ייצור מסוימת עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותה יחידת ייצור כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
(3)
אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב ליחידת ייצור מסוימת, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
(4)
אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית ליחידת הייצור ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי אמת מידה 83ג בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
(ב)
תכנית העמסה פרטנית יום מראש
(1)
בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תכניות העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(2)
תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי אמת מידה 93.
(3)
בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
(א)
ההספק המתוכנן של יחידת הייצור והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בהדקי המחולל, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי סעיף (ה)(3)(א) לאמת מידה 106ב;
(ב)
האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי יחידת הייצור (להלן בסימן זה – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
(ג)
ליצרן בהעמסה מרכזית – זמני סנכרון והפסקה של יחידת הייצור במהלך היממה;
(ד)
כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת יחידת הייצור.
(ג)
תכנית העמסה פרטנית מעודכנת
(1)
מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה 93.
(2)
מנהל המערכת ישלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית מעודכנת.
(3)
תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
תשלומים בעד אנרגיה יום מראש
(א)
תשלום בעד אנרגיה יום מראש
(1)
בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
(2)
במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
(א)
האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי סעיף (ב) לאמת מידה 85ב לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
(ב)
האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
(ג)
הייצור נעשה בסולר או במזוט;
(ד)
האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק ששויך למספק.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת
(א)
כללי
יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה נוספת
(1)
אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
(2)
במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
(א)
האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
(ב)
האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
(ג)
תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת
(1)
אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
(2)
במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
(א)
האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
(ב)
האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תש״ף־7]
תשלומים נוספים
(א)
תשלום בעד התנעות
מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
(1)
יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
(2)
יחידת ייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
(3)
יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
(4)
יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס
(1)
יצרן יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
(א)
ההספק סונכרן אך לא הועמס בחצי שעה נתונה;
(ב)
יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי, מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק.
(2)
גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן 1 ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
[במקור היה רשום בנוסחה Energy_offer במקום Energy_cost]
כאשר:
– הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה נתונה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה נתונה;
– סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוך ממחיר זמן אמת;
– טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
– המחיר זמן אמת בחצי שעה ;
– עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק בחצי שעה ; עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
– סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
(ג)
תשלום בעד העמסה מעל מחיר יום מראש ומעל מחיר זמן אמת
(1)
בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש מתוך הספק המשולם לפי מנגנון שוק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה.
(2)
בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה.
(3)
במקרה של העמסה מעל מחיר יום מראש או מעל מחיר זמן אמת, התעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
(ד)
תעריף משלים
(1)
יצרן שביממה נתונה פועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב כמפורט להלן:
כאשר:
– התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה ;
– העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
– עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה ;
– האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
– המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
– תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג);
– האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
– המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
– תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג);
– תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.
[תיקון: 13.5.19; תש״ף־6]
פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק
(א)
התנהגות לפי כללי השוק
(1)
מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
(2)
התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.
סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה
[תיקון: 31.7.09]
כללי
(א)
חובת מנהל המערכת
מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
(ב)
פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה
(1)
יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
(א)
שם היצרן וכתובתו.
(ב)
מיקום מתקן הייצור.
(ג)
סוג המתקן והטכנולוגיה.
(ד)
פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
(ה)
העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
(ו)
מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
(ז)
שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
(2)
יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
(ג)
מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה
עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן – היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת להחלטה האמורה ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב־Au=1.4.
[תיקון: 31.7.09]
חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה
(א)
התעריף המאושר
התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
(ב)
קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף
(1)
מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם לאמות מידה 107(ג) ואמת מידה 110), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
(2)
היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
(3)
מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
(ג)
התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת
(1)
מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל־80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
(2)
מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש״בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש״בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור באמת מידה 107(א), עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.
[תיקון: 31.7.09]
חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת
(א)
חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת
(1)
כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
(2)
כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
(3)
כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.
[תיקון: 31.7.09]
תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו
(א)
תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה
(1)
יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור באמת מידה 106 לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
(2)
כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו־דלקי).
[תיקון: 31.7.09]
מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה – דיווח לרשות
(א)
דיווח לרשות
מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.
[תיקון: תשפ״א־6]
סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (בוטל)
[תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח, תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ט־8]
סימן ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי
[תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8]
הגדרות
בסימן זה –
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
”צרכן חצר“ – מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
”תקרת הצעה“ – התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה ”תעריף לכל קווט״ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש״ח (באגורות לקוט״ש)“ ללוח תעריפים 9.3–1 ”תעריפים להסדר צרכנות חכמה“.
[תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8, תשפ״א־6]
(בוטלה).
[תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6]
תכניות ייצור וצריכה
(א)
הגשת תכניות
כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, ידרוש מחלק מהיצרן הגשת תכנית שבועית או תכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו־(ג), לפי בחירתו.
(ב)
הגשת תכנית שבועית
(1)
בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
(2)
התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
(3)
אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
(ג)
הגשת תכנית יומית
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת [במקור: עם העתק למחלק], תכנית בעבור יום המחרת.
(2)
ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום חמישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
(3)
תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
(א)
התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
(1)
ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
(2)
ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם לאמת מידה 221 ”ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות“;
(3)
ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
(4)
ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם לאמת מידה 120ו;
(ב)
התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
(1)
ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק נתון;
(2)
התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
(3)
ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
(ג)
יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
(1)
ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
(2)
ההצעות לא יפחתו מ־0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
(3)
ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
(4)
אם יצרן הגיש גם תכנית יומית וגם תכנית שבועית, תגבר התכנית היומית; בחר היצרן שלא להגיש תכנית יומית בהתאם לסעיף (א), תחול על היצרן במועד שלגביו לא הוגשה תכנית יומית, התכנית השבועית שהגיש.
[תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6]
העמסה ותשלום בעבור אנרגיה
(א)
תכנית העמסה פרטנית
המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, את תכנית ההעמסה הפרטנית עד למועד להגשת תכנית העמסה פרטנית לפי סעיף (א) לאמת מידה 94. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
(1)
ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי אמת מידה 120ו;
(2)
אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית
(1)
בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93 (להלן – מחיר יום מראש).
(2)
אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
(ג)
שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית
(1)
המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
(2)
בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
(א)
אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט באמת מידה 93 (להלן – מחיר זמן אמת).
(ב)
אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
(3)
בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי אמת מידה 94, יחולו התשלומים האלה:
(א)
אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם.
(ב)
אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.
[תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 29.11.23; תשע״ט־8, תשפ״א־6, תשפ״ד־15]
תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה
(א)
הגדרה
”מקדם עומס שנתי“ – סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
– מקדם העומס השנתי לשנה ;
– סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית במיתקן במונחי קווט״ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
– ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
– מספר השעות בשנה ; בשנה הראשונה ובשנה ה־10 לפעילות המיתקן – מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק – מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
(ב)
התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק
ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן – תעריף הספק):
(1)
המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
(2)
המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
(3)
המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
(4)
העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
(ג)
מועד מרבי לסנכרון
(1)
המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 52 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה (להלן – תשובת מחלק חיובית).
(2)
למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 64 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
(3)
לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
(4)
אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
(5)
לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
(ד)
תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי
המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
(1)
עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
(2)
מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים באמת מידה 43 ובאמת מידה 46.
(ה)
תקופת הזכאות לתעריף הספק
(1)
המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי אמת מידה 35כ4.
(2)
יצרן שהחל לפעול לפני יום כ״ו בשבט התשע״ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור בחוק החשמל, התשי״ד–1954.
(ו)
אופן תשלום תעריף ההספק
תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
(ז)
פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק
הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של סימן ז׳1 לפרק ו׳ לספר אמות המידה.
[תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6]
תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה
(א)
הודעה מראש ליצרן
בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
(ב)
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג־7]
סימן ז׳2: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה
[תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7]
הגדרות ותחולה
(א)
תחולה
סימן זה יחול על כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, בכל טכנולוגיה, המחובר לרשת החלוקה או המשולב בה, אשר מתקיים לגביו תנאי אחד לפחות מהתנאים האלה:
(א)
במועד הגשת הבקשה לחיבור המיתקן לרשת או לשילוב המיתקן ברשת, אין אסדרה אחרת בתוקף שחלה על המיתקן;
(ב)
בעל המיתקן ביקש להחיל על המיתקן סימן זה בהתאם להוראות אמת מידה 120ח.
(ב)
הגדרות
בסימן זה –
”מיתקן“ – מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
”תקופת התוכנית“ – התקופה שבעבורה מוגשת תוכנית הייצור הנוגעת למיתקן, ברמה חצי שעתית.
(ג)
תנאי זכאות לתעריף
מיתקן שלפי תוכנית מיתאר ארצית לצורך הקמתו נדרשת תוכנית מפורטת, יידרש להציג את התוכנית המפורטת שפורסמה למתן תוקף בהתאם לחוק התכנון והבנייה במסגרת הגשת בקשת החיבור או השילוב לפי אמת מידה 35כ2, כתנאי לזכאות לתעריף לפי סימן זה; לעניין זה, ”תוכנית מיתאר ארצית“ ו”תוכנית מפורטת“ – כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה.
[תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7]
מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי סימן זה
(א)
מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי סימן זה
(1)
לבקשת יצרן שחיבר או שילב מיתקן ייצור ברשת החלוקה שלא במסגרת סימן זה (באמת מידה זו – היצרן), יעביר המחלק את המיתקן להסדר תשלום וכללים לפי סימן זה (באמת מידה זו – אסדרת השוק).
(2)
המחלק יאפשר ליצרן להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק בלבד.
(3)
המחלק יטפל בבקשת היצרן ויבצע את המעבר לאסדרת השוק בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
(4)
לשם המעבר יחתום היצרן מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרת השוק.
(5)
לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (4) וביצוע המעבר לאסדרת השוק על ידי המחלק, לא יוכל היצרן לשוב לאסדרה שממנה עבר.
[תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7]
הגשת תוכנית ייצור למחלק
(א)
הגשת תוכנית ייצור של מיתקן ייצור
(1)
יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב, תוכנית ייצור שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד (בסימן זה – תוכנית שבועית).
(2)
יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב, תוכנית ייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת (בסימן זה – תוכנית יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תוכנית יומית היצרן כבר הגיש תוכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התוכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף קטן (3), הוא יהיה פטור מהגשת תוכנית יומית ליום עוקב.
(3)
בכל יום עד השעה 9:00 בבוקר, יגיש יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה למחלק, תוכנית ייצור בעבור יום המוחרת (בסימן זה – תוכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תוכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד יום החול הבא.
(4)
תוכנית יומית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית שבועית יכללו את כל אלה:
(א)
דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ב);
(ב)
ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית (להלן בסימן זה – הספק ייצור נדרש);
(ג)
ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן להזרים לרשת בכל חצי שעה במהלך תקופת התכנית (להלן בסימן זה – הספק ההזרמה הנדרש);
(ד)
לגבי מיתקן אגירה – גם דיווח של בעל המיתקן על הספק האנרגיה שאותה הוא מבקש לטעון בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
(ב)
דיווח זמינות
(1)
דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (א)(3)(א) יכלול פירוט לגבי היכולת הזמינה ברוטו של המיתקן בנוגע לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים, בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של מיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא.
(3)
היצרן ידווח למחלק על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו לעומת דיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית.
[תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7]
תיקון ודחייה של תוכנית ייצור ומסירת תוכנית העמסה פרטנית
(א)
דחיית תוכנית ייצור
(1)
המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
(2)
אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק או שלא הוגשה לו.
(3)
אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן, או שהתוכניות האמורות נדחו על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, ובלבד שהתוכנית השבועית לא נדחתה על ידי המחלק.
(4)
דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום עוקב ובתוכנית השבועית הנוגעות לאותו מיתקן, ייחשב המיתקן ללא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי אמת מידה 120יא.
(ב)
תוכנית העמסה פרטנית יום מראש
(1)
בכל יום עד השעה 16:00, יגיש המחלק ליצרן המחויב בהגשת תוכנית ייצור לפי אמת מידה 120ט, תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת שבה יכלול מידע כאמור בסעיף (א)(4) לאמת מידה 120ט, בהתאם לתוכנית הייצור הרלוונטית שהגיש היצרן.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק רשאי לקבוע במסגרת תוכנית ההעמסה הפרטנית היקפי הזרמה או טעינה נמוכים מהספק ההזרמה או הטעינה שציין היצרן בתוכנית הייצור, ובלבד שהיקפים אלה תואמים את המגבלות שנקבעו למיתקן בתשובת המחלק לפי סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 (באמת מידה זו – תשובת המחלק).
(3)
אם יש מגבלות על הזרמה או על טעינה של אנרגיה, יפרט המחלק בתוכנית ההעמסה הפרטנית את היקפי ההזרמה והטעינה המאושרים בתקופת התוכנית, ובלבד שהגבלת ההזרמה והטעינה תואמת את המגבלות שנקבעו ליצרן בתשובת המחלק.
(ג)
תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת
(1)
המחלק רשאי להורות ליצרן על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, ובתנאי שהשינוי תואם את מגבלות ההזרמה או הטעינה שנקבעו בידי המחלק בתשובת המחלק.
(2)
המחלק ימסור ליצרן עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר בהתאם לשינויים שהורה עליהם לפי סעיף קטן (1), עד שני ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
(3)
תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן, והיצרן אינו רשאי לסטות ממנה.
[תיקון: 30.8.22; תשפ״ג־7]
תשלומים בעד אנרגיה יום מראש ובעד אנרגיה מוזרמת בפועל
(א)
תשלום בעד אנרגיה יום מראש
(1)
המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, לגבי אנרגיה שהוזרמה ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
(2)
בעד אנרגיה שמוזרמת לרשת ממיתקנים שאינם משויכים למספק פרטי, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שמתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש את המחיר יום מראש כהגדרתו באמת מידה 106א.
(ב)
תשלום בעד אנרגיה מוזרמת לרשת בפועל
(1)
המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בפועל ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
(2)
אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
(3)
אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, קטן מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
(4)
אם היצרן צרך חשמל מהרשת בזמן אמת, ישלם היצרן בעד הצריכה מהרשת את תעריף הצריכה למקום הצרכנות, כקבוע בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים).
(5)
המחלק ישלם ליצרן לעניין מיתקן שלא נדרש להגיש תוכנית ייצור לפי אמת מידה 120ט ושאינו משויך למספק פרטי, את רכיב הייצור שקבוע למקום הצרכנות שבו ממוקם המיתקן לפי לוח תעריפים 6.3–1 או לפי לוח תעריפים 6.35, לפי העניין.
(6)
נוסף על התשלומים לפי סעיף (א)(2) ולפי סעיפים קטנים (2), (3) או (5), לפי העניין, ישלם המחלק ליצרן, לעניין מיתקן אגירה, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המיתקן משויך למספק פרטי, המחלק יעביר למנהל המערכת את התשלום לפי סעיף קטן זה והוא יעביר אותו למספק הפרטי במסגרת עריכת החשבון למספק.
(7)
היצרן לא יסטה במכוון מתוכנית הייצור.
סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־9]
הגשת תוכניות
(א)
חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה
במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
(1)
כללים למסירת תכנית תחזוקה – אמת מידה 86.
(2)
חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – אמת מידה 87.
(3)
תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – נקבע בהתאם לאמור באמת מידה 88(א).
(4)
חריגות אדמיניסטרטיביות – אמת מידה 97.
(ב)
חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה
(1)
יצרן הגדול מ־1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה־1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם לאמת מידה 86.
(2)
יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.
[תיקון: תשפ״א־9]
תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש ________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)
(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6]
תשלום בגין רכישת אנרגיה
(א)
תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה
(1)
בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(2)
תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין באמת מידה 82.
סימן ט׳: יצרנים עצמיים
[תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש״ף־27]
כללים לפעילות יצרן עצמי
באמת מידה זו:
”יצרן“ – יצרן עצמי.
(א)
פעילות יצרן – כללי
(1)
יצרן המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
(2)
מתקן יצרן המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
(ב)
הגשת תכניות
(1)
היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים באמת מידה 86 ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט בסעיף (א) לאמת מידה 88.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית בעבור כל יום בנפרד בשבוע העוקב, בפירוט חצי שעתי; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית ביום החול האחרון שקדם לערב החג;
(3)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בחצר בעבור יום המוחרת בפירוט חצי שעתי; תכנית הייצור והצריכה תכלול את היקף הייצור והצריכה הצפויים ברמה חצי שעתית; ביום רביעי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור יום חמישי או בעבור יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שארית הימים עד ליום החול הבא.
(ג)
מכירת אנרגיה למנהל המערכת
(1)
יצרן יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
(2)
המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב־Au=1.6.
(ד)
רכישת חשמל ממנהל המערכת
צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו״ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
(ה)
דיווח נצילות שנתי
יצרן יודיע למנהל המערכת על נצילותו החשמלית של מיתקן הייצור בכל הדלקים שבהם המיתקן יכול לעבוד, בכל עת שנעשה שינוי מהותי בנתון זה, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.
סימן י׳: מקרים מיוחדים
[תיקון: 31.7.09]
מצבים חריגים
באמת מידה זו:
”מצב חריג“ – אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
(א)
הגדרת מצבים חריגים
ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
(1)
סכנת חיים או סכנה לרכוש.
(2)
תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
(3)
מצבי סיכון – מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו־N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)–(7).
(4)
היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
(5)
היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
(6)
היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
(7)
מחסור באחד מסוגי העתודות.
(8)
אילוצים במערך אספקת הדלקים.
(9)
סיכונים ביטחוניים.
(ב)
תיעוד מצבים חריגים
מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
(1)
מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו־(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
(2)
מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו־(א)(7) יתועד במערכת ה־EMS.
(ג)
חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג
חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
(ד)
חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג
בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב־50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.
[תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18]
שימוש בדלק חלופי
הגדרות
באמת מידה זו –
”הספק מותקן“ – ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
”הספק מותקן בדלק משני“ – ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
(א)
כללי
(1)
יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
(2)
יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
(ב)
תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל
(1)
מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
(2)
מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
(3)
מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
(4)
הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על־ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
(ג)
שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת
(1)
במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן – גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
(2)
במצב בו הופעלו תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע״ז–2017, מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
(ד)
שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת
(1)
יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו־דלקי (להלן – יצרן דו־דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
(2)
מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
(3)
הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו־דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו־דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו־דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
(4)
על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
(5)
יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
(6)
מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
(7)
על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
(8)
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
(ה)
תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי
(1)
יצרן דו־דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
(2)
במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
(ו)
זמינות יצרן דו־דלקי בסולר
(1)
יצרן דו־דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס״ה–2005 ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004.
(2)
מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
(3)
מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
(א)
במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
(ב)
על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
(ג)
במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
(4)
מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
(5)
יצרן דו־דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
(6)
יצרן דו־דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
(א)
עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר – ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי־זמינות המותרת בסולר.
(ב)
לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי־זמינות המוגדרות בפסקה (א).
(ז)
זמינות יצרנים בגז
(1)
יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
(2)
יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
(א)
בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה 130, אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
(ב)
אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
(ג)
אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
(ד)
מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
(3)
יצרן דו־דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי־זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
(4)
יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי אמת מידה 83 גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
(ח)
תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני
אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל־30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
(ט)
תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני
בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
(י)
עדכון הספק מותקן של דלק משני
בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף (ד)(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.
[תיקון: 31.7.09]
הכרעה במחלוקות
(א)
הכרעה ברשות
מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.
סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה
הגדרות
”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009, המפורסמת באתר הרשות;
”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
”שירות נלווה“ – שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
”תעריף רכישה כולל תועלות“ – תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.
[תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16]
מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים
(א)
רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה
מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
(1)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009, המפורסמת באתר הרשות.
(2)
יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
(3)
ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
(4)
מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
(5)
ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
(6)
מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
(7)
מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
(ב)
מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
(2)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
(ג)
רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה
(1)
מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
(2)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
(ד)
פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי
(1)
בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
(2)
יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
(ה)
תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת
התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש"ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
(1)
תעריף עלות שולית כמפורט באמת מידה 93 בעבור כל קווט״ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש"ים המיוצרים בחודש m;
(2)
על הנצילות הנורמטיבית (76%);
(3)
ועל הקווטש"ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.
סימן י״ב: מקרים מיוחדים
[תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ״א־6]
מקרה חירום
(א)
הוראות למקרי חירום
מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן – הוראות למקרי חירום).
(ב)
מתכונת הוראות החירום
הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
(ג)
חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת
ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
(ד)
תשלומים
התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (”תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני [צ״ל: מנהל המערכת] בזמן חירום“).
[תיקון: 26.10.08, 31.7.09]
(בוטלה).
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח – הגדרות
”אישור תעריפי“ – מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תעריפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה בחוק, בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
”אמצעי שליטה“ – כהגדרת מונח זה בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.
”דלק חלופי“ – כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
”הוצאות ישירות“ – כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור באמת מידה 133(ד), ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
בחישוב ההוצאות הישירות:
(א)
יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור באמת מידה 132(ב).
(ב)
בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
(ג)
ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בגין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
(ד)
האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
(1)
אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
(2)
תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
(3)
קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
(4)
מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע״מ אינו ניתן לניכוי.
”הפעלה מסחרית“ – מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
”חברת הולכת גז“ – חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
”חברה לחלוקת גז“ – חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי חוק משק הגז הטבעי;
”חוב בכיר“ – הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 או גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
”יצרן פרטי“ או ”יצרן“ או ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
”יתרת החוב בכיר“ – כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
”כוח עליון“ –
(א)
מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
(ב)
כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן, (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן, (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו־(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
(ג)
בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)–(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
(1)
מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
(2)
גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
(3)
מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
(ד)
למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
(1)
מחסור בעובדים או בחומרים;
(2)
מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור באמת מידה 125.
(3)
אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
(4)
שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
(5)
ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
(6)
שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
(7)
מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
(8)
השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
(9)
כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת באמת מידה 137;
(10)
כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
(11)
הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
(12)
אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
(13)
אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
(14)
מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
(15)
תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
(16)
עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
(17)
מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
(18)
אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)–(17);
”מממני החוב הבכיר“ – הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
”מנהל המערכת“ – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”מספק“ – בעל רישיון הספקה כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”משך חיים ממוצע (מח״מ) של הלוואה“ – , כהגדרתם להלן:
”תשלום“ – כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
– סכום התשלום בתקופה ה־;
– מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
– התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
– הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
”משך חיים ממוצע (מח״מ) של אגרת חוב“ – לפי הגדרת מח״מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
– ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
”מתקן“ – מתקן דו־דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו־דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
”סגירה פיננסית“ – חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
”ספק שירות חיוני“ או ”ספק“ – (נמחקה);
”עסקת רכישה“ – התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק [צ״ל: מנהל המערכת] לבעל הרישיון;
”ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
”ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
”ריבית כוללת“ – הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
”ריבית לטווח ארוך למועד פלוני“ – ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
”ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני“ – ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח״מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו־(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו
(א)
הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון
יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
(ב)
בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה
יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן – אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
(ג)
הפרטים שיש לכלול בבקשה
הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
(ד)
משמעות אי הגשת בקשה
אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
(ה)
סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון
הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב
(א)
תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב
(1)
בקרות אירוע העומד בתנאי סעיף (ב) שבהגדרת ”כוח עליון“ באמת מידה 130 (להלן – ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות שבסעיף (ג) להגדרה, אך אינו נמנה על הרשימה שבסעיף (ד) להגדרה ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי סעיף (א) להגדרה, הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
(2)
ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו בסעיף (א) להגדרת ”כוח עליון“, דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים בסעיף (ג) להגדרת ”כוח עליון“.
(ב)
אירוע כוח עליון מעכב
(1)
במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ־270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
(א)
הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן – תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ג)
לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ־180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
(ד)
החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
(ה)
היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
(ו)
מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
(ז)
למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
(2)
במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים שבסעיפים (א) ו־(ג) להגדרת ”כוח עליון“ באמת מידה 130, אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
(א)
הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ־60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן – תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
(ג)
לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ־210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
(ד)
החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
(ה)
היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
(ו)
מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
(3)
כללי:
(א)
בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ־120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן – תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
(ב)
הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
(ג)
תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
(ד)
אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון
(א)
התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים
במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב) ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים באמת מידה 132, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם – אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו־(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה באמת מידה 132(ב)(3) ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
(ב)
זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה
למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע באמת מידה 132(ב)(3) על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט באמת מידה 132.
(ג)
ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע
בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו־(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)–(ה).
(ד)
תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון
(1)
מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי אמת מידה 134(א)(1) או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור באמת מידה 134(א)(2), והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
(א)
החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
(ב)
סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
(ג)
כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי אמת מידה 137, למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
(ד)
סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
(ה)
סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
(ו)
וללא התחשבות ב:
(1)
סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
(2)
כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
(ה)
העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת
עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג׳ כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
(1)
מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
(2)
היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
(3)
היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
(4)
היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
(5)
היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
(6)
מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
(7)
כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי אמות מידה 132–133, היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן – מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן.
(8)
כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע תשלום
(א)
ביצוע התשלום
התשלום המפורט באמת מידה 133(ד) ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
(1)
פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
(א)
מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
(ג)
מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
(ד)
במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
(ה)
עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
= סכום עמלת הפירעון המוקדם.
= תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר ”“ הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
= ריבית בסיס, בהתאם למח״מ יתרת החוב במועד הפירעון.
= המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
= 0.15%
= מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
= מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
= יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט"חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09 המפורסמת באתר הרשות.
(ו)
למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(2)
תשלום לשיעורין:
(א)
על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
(ב)
אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
(ג)
שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
(ד)
שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
כאשר – שיעור ניכוי תקופתי
– מספר תקופות הריבית בשנה
(ה)
”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הוראות כלליות לעניין כוח עליון
(א)
הוראות כלליות לעניין כוח עליון
בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
(1)
כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
(2)
בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור באמת מידה 133.
(3)
למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
(4)
יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
(5)
התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
(6)
התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור באמת מידה 134.
(7)
מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
(8)
למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
(9)
לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע״ט־12, תש״ף־30, תשפ״א־6]
תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון
(א)
תחולה
ההסדרים התעריפיים המופיעים באמות מידה 130–140 יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
(1)
בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013 המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו – החלטה 403).
(2)
בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ־50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
(3)
בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
(4)
בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
(5)
בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
(א)
בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית – קבעה הרשות כי יחולו לגביו אמות מידה 130 עד 140.
(ב)
בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ־1000 מגה־וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה־וואט.
(ג)
בטכנולוגיית אגירה שאובה – שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה־וואט.
(ד)
בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה־וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה־וואט.
(ה)
בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה־וואט.
(ב)
תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה
(1)
מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע בתקנות 7(א)(1) ו־7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס״ה–2004 הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע באמות מידה 132–134, להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור באמת מידה 133(ה).
(2)
למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
”החזקה“ לעניין סעיף זה כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
(ג)
תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה
ההסדר הקבוע באמות מידה 132–134 ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
תעריפי כוח עליון ואחריות – תנאי ביטוח ליצרן פרטי
(א)
החובה לעמוד בתנאי ביטוח
מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
(ב)
ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן
בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
(1)
ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
(2)
ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
(3)
ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם באמת מידה 139(ג)(1), למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
(4)
ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם באמת מידה 139(ג)(1), למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
(5)
ביטוח ימי וביטוח תעופתי – היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
תקופת ההפעלה של המתקן – ביטוחים נדרשים
(א)
ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן
בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
(1)
ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
(2)
ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ־24 חודש.
(3)
ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קבלנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם באמת מידה 139(ג)(1), למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
(4)
ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם באמת מידה 139(ג)(1), למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
הוראות כלליות לעניין ביטוח
(א)
סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח
בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&P, או מדרגה A− בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
(ב)
תוקף הביטוח
כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
(ג)
התנאים שיכללו בביטוח
כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
(1)
מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן – המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
(2)
הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה.
(3)
היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
(4)
הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981.
(5)
המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
(6)
היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
(7)
היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
(8)
היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
(9)
היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
(10)
היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
(11)
בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
(12)
היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
(13)
אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
(14)
אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
(15)
היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
(16)
ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
(17)
היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשיו או מחדליו של המהנדס או היועץ כאמור.
(18)
גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
(ד)
תחולת אמת המידה
האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
(ה)
ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח
מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
(ו)
תגמולי הביטוח
היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק [צ״ל: מאת מנהל המערכת] במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
(1)
תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
(2)
תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
אירוע מבוטח
באמת מידה זו:
”אירוע מבוטח“ – אירוע, אשר אלמלא האמור בסעיף (ד)(9) להגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130 היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, או בכיסוי הביטוחי על פי אמת מידה 138 וסכומי הביטוח על פי אמת מידה 138 אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
”עלות כינון המתקן“ – הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
(א)
תוצאות אירוע מבוטח
בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
(1)
היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
(2)
בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה
היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
(ג)
חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה
מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים בסעיף (ד) שבהגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130 ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)–(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6]
אחריות
באמת מידה זו:
”הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד“ – כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
”יצרן, יצרן פרטי“ – יצרן חשמל פרטי כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו־(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג׳;
”מיתקן ייצור“ – כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C. וקווי תקשורת;
”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן מתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – מחלק;
”רשת החשמל“ – כהגדרתה בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
”תקלה ברשת“ – סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן
(א)
פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני
(1)
יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
(א)
בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
(2)
ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
(3)
למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
(א1)
אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה
(1)
למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים באמת מידה 48א(ג). הפיצוי יינתן באופן הבא:
(א)
הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למועד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
(ב)
הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
(2)
בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים באמת מידה 48א(ג); מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
(ב)
פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל
(1)
ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
(2)
בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
(3)
למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
(ג)
אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל
אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע בפרק ו׳ לספר אמות המידה כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
(ד)
אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה
עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
(ה)
אחריות כלפי צד ג'
(1)
צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע באמות מידה 48–49.
(2)
צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
(3)
ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)–(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
(4)
בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן – הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
(5)
במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
(6)
אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
(7)
היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
(8)
ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
(ו)
אחריות יצרן לצרכן שבחצריו
על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו־(ה)(4).
(ז)
מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז
בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, מנעו מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
(1)
ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי).
(2)
בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
(3)
האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
(4)
האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי – הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע באמת מידה 125 (דלק חלופי).
(5)
האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו (החלטה מס׳ 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008, המפורסמת באתר ברשות).
(ח)
תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה
(1)
מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן – מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
(א)
אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
(ב)
ביטול רישיון ההספקה של המספק;
(ג)
אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
(ד)
כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
(2)
לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
(ט)
תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי
(1)
ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן – יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
(א)
אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
(ב)
אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
(ג)
ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב־50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
(ד)
ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
(ה)
העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
(ו)
כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
(2)
לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
(3)
מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
(י)
שיפוי ספק השירות החיוני המפצה
(1)
אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
(2)
גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
(3)
דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
(4)
מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.
[תיקון: 31.10.05, 31.7.09]
הכרעה במחלוקות
(א)
ברור מחלוקות בפני הרשות
מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.
[תיקון: תשפ״ג־12]
סימן י״ג: הוראות כלליות
[תיקון: 11.5.22; תשפ״ג־12]
תחולת הוראות הפרק על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור
הוראות פרק זה אשר יחולו גם על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור הן ההוראות הקבועות באמות המידה האלה: 69 עד 70, 72 עד 73, 81, 86 עד 87, 89, 96 עד 97, 106א עד 106ג ו־106ז.
(תחילת החלת אמות המידה 106ב ו־106ג ביום 2.4.2024).
פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים
סימן א׳: עבודות סטנדרטיות
[תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע״ט־11]
הגדרות
”חומרים חשמליים“ – ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
”יועץ חשמל“ – חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985, או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד.
[תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6]
חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים
(א)
חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים
חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
(ב)
אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו
(1)
חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
(2)
חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
(ג)
עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה
(1)
ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
(2)
תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
(3)
לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
(ד)
ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש
(1)
מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
(ב)
לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג׳ שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
(ג)
הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
(ד)
על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
(2)
בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
(ה)
רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת
(1)
מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
מבקש העבודה ירכוש את כל הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
(ב)
הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
(2)
בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
(3)
עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
(ו)
אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים
(1)
לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
(2)
בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
(ז)
אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית
ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות אמת מידה 146(ב).
[תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20; תשע״ט־11, תשפ״א־6]
הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים
(א)
אופן הגשת הבקשה ופרטיה
המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה בכתב לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
(1)
כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
(2)
מהות הבקשה.
(3)
הסיבות לשינוי המבוקש.
(4)
מועדי ביצוע מבוקשים.
(5)
קיום ייצור עצמי.
(6)
קיום הזנה חלופית.
(7)
הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
(8)
אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
(ב)
תשובה לבקשה
(1)
ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
(א)
אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
(ב)
תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
(ג)
מועדי ביצוע אפשריים.
(ד)
דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
(2)
הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
(א)
יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
(ב)
במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
(3)
ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות אמת מידה 149.
(ג)
המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה
(1)
לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
(2)
דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
(ד)
תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני
(1)
ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
(2)
על תשלום לפי אמת מידה זו תחול אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
(3)
ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
(ה)
בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה
מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור באמת מידה 146(א).
[תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6]
תיאום טכני
(א)
תיק עבודה ותיאום טכני
(1)
שילם מבקש העבודה את החשבון האמור באמת מידה 145(ד), יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן – התיאום הטכני).
(2)
התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט באמת מידה 145(ד), יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
(3)
בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
(א)
תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
(ב)
לוח זמנים סופי – לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
(ג)
תכנון אזרחי – לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי – לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
(ד)
מועדי תשלום מתוכננים.
(ה)
דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
(ו)
חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
(ז)
פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
(ח)
הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
(ט)
בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור באמת מידה 144(ג) – הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור באמת מידה 146(ד), לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
(י)
לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
(ב)
מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו
(1)
בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
(2)
בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
(ג)
עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות
הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור באמת מידה 144(ד).
(ד)
תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים
(1)
עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
(2)
על חשבון כאמור תחול אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
קבלת אישורי רשויות
(א)
השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני
(1)
עם השלמת התיאום הטכני כאמור באמת מידה 146(ד), יפעלו ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט באמת מידה 146(א).
(2)
ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
(ב)
סירוב רשות למתן אישור
(1)
סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
(2)
תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
(ג)
רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות
התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים).
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע העבודה
(א)
תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה
התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור באמת מידה 146(ד), יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
(ב)
ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני
ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
(ג)
מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו
בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור באמת מידה 144(ד), יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
(ד)
בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים
(1)
ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
(2)
תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
(ה)
העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית
עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
(ו)
השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית
(1)
למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
(2)
הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
(ז)
בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו
בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע באמת מידה 144(ה), יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע באמת מידה 144 בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע באמת מידה 144.
(ח)
עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת
נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות אמת מידה 149(א)(5) דלהלן.
(ט)
ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני
ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
(י)
תשלום לאחר ביצוע העבודה
עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול אמת מידה 24(ב) בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
ביצוע עבודה במסלול מהיר
(א)
עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה
הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור באמת מידה 145(ב)(3), יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
(1)
ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
(2)
כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
(3)
כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
(4)
ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
(5)
ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
(6)
איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור באמת מידה 144(ו)(1).
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה
(א)
תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה
(1)
תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על ידי ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
(2)
מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור באמת מידה 146(ד).
(3)
הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
(4)
ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
(ב)
ביטול בקשת עבודה
(1)
ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע באמת מידה 145(ד), לא יושב לו הסכום ששולם על פי אמת מידה 145.
(2)
ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע באמת מידה 146(ד)(1) ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות אמת מידה 153(א) ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
(3)
סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
(4)
הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
(ג)
ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו
בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור באמת מידה 144(ד) וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע באמת מידה 148(ו), ויישא בעלות הביטול כאמור באמת מידה 150(ב).
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
סילוק מטרדים
(א)
אחריות לסילוק מטרדים
ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
[תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
שקיפות מידע דיווח ובקרה
(א)
שקיפות ומידע
(1)
ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
(2)
ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
(3)
ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ־5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
(4)
מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
(5)
שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
(ב)
רישום ותיעוד
ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
(ג)
עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת
עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין אמת מידה 144(ה)(2) יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.
[תיקון: 15.9.06]
מקרים מיוחדים
(א)
בקשה להחלת תעריף שונה
(1)
ביקש ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים בפרק זה, יפנה ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
(2)
ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
(3)
ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
(ב)
ידוע המבקש וחלופות
פנה ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
(1)
בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני [צ״ל: רשת] בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
(2)
בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
(טרם נקבעה).
פרק ח׳: איכות הסביבה
סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום
[תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
זכאות לפרמיה
(א)
תשלום פרמיה
המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
(ב)
יצרן באנרגיה מתחדשת
ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ־100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
(1)
שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן – אנרגיה מתחדשת) בלבד.
(2)
אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
(א)
שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
(ב)
השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
(ג)
מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים
בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.
[תיקון: 21.12.04, 16.8.06]
פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה
(א)
אישור לעניין גובה הפרמיה
לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.
טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות
(לפי אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה))
(הטופס הושמט)
[תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
תשלום הפרמיה
(א)
פניה לצורך קבלת הפרמיה
לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
(ב)
תשלום מותאם
המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
(ג)
פרמיה שעודכנה או שונתה
במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
(ד)
אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום
המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על־ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
(ה)
הפקת חשבונות
(1)
מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע בפרק ו׳, בהתאם לסיווג היצרן.
(2)
בנוסף על הקבוע באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן), המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
(3)
ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
(ו)
התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי
במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 – ”הסרת מונה והתקנתו“, בלוח תעריפים 5.4–2.
(ז)
קריאת מונה
לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.
[תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
דיווחים
(א)
דיווח לרשות
המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו״ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה באמת מידה 166(ב) ועל ידי המחלק.
סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות
[תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
זכאות לפרמיה
(א)
תשלום פרמיה
המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן – יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
(ב)
זכאות לקבלת פרמיה
לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.
[תיקון: 3.9.06]
פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה
(א)
אישור לעניין גובה הפרמיה
לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.
[תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
תשלום הפרמיה
(א)
פניה לצורך קבלת הפרמיה
לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
(ב)
תשלום בהתאם לתעריף המאושר
המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
(ג)
תעריף ששונה
במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
(ד)
התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור
במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה ”הסרת מונה והתקנתו“.
(ה)
קריאת מונים
(1)
לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 ”תשלום קבוע לשירותי צרכנות“ הרלוונטי למאפייני היצרן.
(2)
במידה ומונה היצרן נקרא על־ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
(ו)
מועדים לתשלום הפרמיה
המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.
[תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
עריכת חשבון
(א)
הפקת חשבונות
(1)
מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע בפרק ו׳, בהתאם לסיווג היצרן.
(2)
בנוסף על הקבוע באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן), המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
(3)
ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
[תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6]
דיווחים
(א)
דיווח לרשות
המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי סימן זה בשנה החולפת בין ה־1 לינואר ל־31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.
[תיקון: תשפ״ד־5]
סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או פוטו־וולטאית בשילוב אגירה או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת
[תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21, 14.3.22, 3.4.23, 13.12.23, 10.1.2024; תשע״ח, תשע״ט־5, תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־33, תשפ״א־19, תשפ״א־20, תשפ״א־21, תשפ״ב־9, תשפ״ב־18, תשפ״ג, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ד־17]
שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות;
”המועד הקובע“ – כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018);
”הספק מותקן“ – לעניין טורבינת רוח – האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו־וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן; לעניין מיתקן פוטו־וולטאי – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC); ולעניין מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת – ההספק המותקן הוא גודל החיבור המבוקש;
”חלקה א׳ בנחלה“ – חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי, של בעל הזכויות בנחלה;
”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ו־50 קילו־וואט לכל צרכן אחר;
”מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה;
”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו־וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
המיתקן מהווה גג;
(2)
המיתקן מותקן בשטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו;
(3)
המיתקן מותקן על קרקע ששטחה לא יעלה על 1,000 מטרים רבועים, שהיא מצויה בחלקה א׳ בנחלה או בקרקע פרטית בייעוד מגורים;
”מיתקן“ – מיתקן פוטו־וולטאי, מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
”קרקע פרטית בייעוד מגורים“ – חלק משטח רצוף של קרקע בבעלות פרטית אשר מיועדת למגורים לפי תוכנית למגורים כהגדרתה בסעיף 145(ג1)(5) לחוק התכנון והבנייה וקיים בה מבנה מגורים שחובר לחשמל כדין, וכן קיים לגביה רישום זכויות בפנקסי המקרקעין לפי חוק התכנון והבנייה, בהתאם לחלוקה (פרצלציה) שאושרה על ידי מוסד התכנון הנוגע לעניין, אשר בוצע ביום כ״ט בטבת התשפ״ד (10 בינואר 2024) או לפניו;
”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
(ב)
שילוב מיתקן ברשת החשמל
(1)
לבקשת צרכן, או מיופה כוחו רשום [צ״ל: לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו] ובהתאם לקבוע בסימן זה, ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
(1א)
לפי בקשת צרכן בבית משותף ישלב המחלק מיתקן כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות החיבור המשותף הקיים או באמצעות חיבור משותף נוסף אחד לכל צרכני הבית המשותף, והכול בכפוף להוראות סעיפים 59ט ו־59י לחוק המקרקעין.
(2)
המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת בהתאם לסימן זה, אם התקיימו תנאים אלה:
(א)
ההספק המותקן, של כלל המיתקנים הפוטו־וולטאיים או של כלל מיתקני הייצור הפוטו־וולטאיים משולבי אגירה, לפי העניין, אשר שולבו במקום הצרכנות לפי סימן זה מיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו־וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב–2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים (ביום 1.1.2022) בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו־וואט;
(ב)
(נמחקה);
(ג)
(בוטלה).
(3)
לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל־10 מגה וואט או עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
(4)
לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע בפרק ג׳.
(ג)
תוקף ההתחייבות
(חל על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190):
(1)
תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה יהיה עד שנה מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת–קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
(3)
על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), אם שילוב המיתקן הפוטו־וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו־וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
(4)
התחייבות לשילוב מיתקן בהתאם לסעיף קטן (2) או (3), תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בתוך 21 ימי עבודה ממועד מתן תשובת המחלק, בסך של 150 שקלים חדשים לקילו־וואט; תוקף הבטוחה יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו באמת מידה 35כ1; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור.
(5)
חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4 ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
[תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21, 14.3.22, 15.12.22, 3.4.23, 13.12.23; תשע״ח, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־21, תשפ״ב־13, תשפ״ג, תשפ״ג־8, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ד־16]
הסדרי תשלומים לצרכנים רשומים
(א)
בחירה בשיטת התחשבנות
(1)
צרכן רשום המבקש לשלב מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו־(ג).
(2)
בחר צרכן רשום בשיטת התחשבנות, לא יוכל הצרכן הרשום לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף (ח).
(3)
(החל מיום 19.9.2024): על אף האמור בסעיף קטן (2), רשאי הצרכן לעבור בין שיטות ההתחשבנות באופן חד־פעמי ובלתי חוזר וזאת עד שנה ממועד החיבור או השילוב של המיתקן לרשת; בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו אישר ספק השירות החיוני לצרכן כי הגיעה אליו בקשת הצרכן לבצע מעבר כאמור, יאפשר ספק השירות החיוני את המעבר לשיטת ההתחשבנות החדשה ויחל לפעול לפיה.
(4)
(החל מיום 19.9.2024): ספק שירות חיוני רשת יקבל מידי הצרכן הרשאת גישה לחשבון הצרכן לצורך תשלום בעד האנרגיה בהתאם לשיטת ההתחשבנות שבחר הצרכן, וכן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח חשבונית באופן דיגיטלי.
(ב)
התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן הרשום את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים). נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן הרשום את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
(2)
לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7‑5, לפי העניין; התשלום השנתי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5 ישולם, בכל שנה, במהלך חודש ינואר, בעד השנה הקלנדרית שקדמה לו.
(3)
(בוטל).
(4)
בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן רשום ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
(ג)
התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן הרשום תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים). נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן רשום בעל מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן ייצור פוטו־וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
(2)
לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
(3)
על אף האמור בסעיף (א)(2), צרכן רשום שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
(ד)
התחשבנות – כללי
(1)
המחלק ימסור לצרכן הרשום הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן הרשום בעבורם.
(2)
המחלק יפיק את החשבון לצרכן הרשום בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונה, ויפרע את התשלום לצרכן הרשום בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן הרשום. אם הצרכן הרשום פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן הרשום בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
(החל מיום 19.9.2024): המחלק יפיק את החשבון באופן דיגיטלי לצרכן הרשום בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונה, ויפרע את התשלום לצרכן הרשום בתוך 21 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן הרשום באופן דיגיטלי. אם הצרכן הרשום פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן הרשום בתוך 21 ימים ממועד הפקת החשבון. לא הופק החשבון עד המועד האמור, ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל ההפרה בעלות הקבועה בשורה 33 ללוח תעריפים 1-12.1.
(3)
צרכן רשום רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן הרשום להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לצד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. נוסף על האמור, יאפשר המחלק לצרכן הרשום להמציא הוראה נפרדת בעבור כל מיתקן שנמצא במקום הצרכנות; מחלק יאפשר לצרכן הרשום להודיע בכתב, לא יאוחר מיום עשרים בדצמבר בכל שנה, על בחירתו לעניין אופן חלוקת המחאת התשלום בנוגע לשנה העוקבת; אם לא הוגשה הודעה כאמור מטעם הצרכן עד למועד האמור תמשיך לחול הבחירה הקיימת גם בנוגע לשנה העוקבת. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן הרשום, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מגורם זולת הצרכן הרשום או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
(4)
לא שילם הצרכן הרשום בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע באמת מידה 24 (מועדי תשלום) ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (3), ישלח המחלק, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן הרשום במסגרת התזכורת לתשלום למוטב ההוראה. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהי על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
(ה)
הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים רשומים
(1)
החלפת צרכנים רשומים המשתתפים בהסדר לפי סימן זה תתבצע בהתאם לקבוע באמת מידה 19 (החלפת צרכנים), ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן הרשום היוצא. לאחר החלפת הצרכנים הרשומים וחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן הרשום החדש, בכפוף לחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם עם המחלק.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן רשום שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן הרשום החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
(3)
לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
(ו)
(בוטל).
(ז)
התחשבנות לגבי בית משותף
(1)
שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם באמת מידה 29.
(2)
אם שולב מיתקן במקום צרכנות שהוא על שם צרכן שאינו נציגות בית משותף לפי סעיף (א)(1א) לאמת מידה 175, יתחשבן המחלק עם הצרכן בהתאם למונה הייצור שהותקן לצורך שילוב המיתקן במערכת לפי הסעיף האמור.
(ח)
תוקף שיטת ההתחשבנות
(1)
(בוטל).
(2)
הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
(3)
שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן הרשום, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 26 שנים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן לצרכן; על אף האמור, לבקשת מבקש החיבור, ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
(4)
הסדרי תשלומים לפי סימן זה יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי סימן זה, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי סימן זה בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע״ח–2018.
(ט)
רישום והתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור עם צרכן מונה ייצור
(1)
לבקשת צרכן רשום אשר בחר בשיטת ההתחשבנות הקבועה בסעיף (ב), ירשום המחלק צרכן אחר על מונה ייצור שמשויך למיתקן פוטו־וולטאי בחטיבת קרקע (להלן – צרכן מונה ייצור); לבקשה זו יצורף אישור צרכן מונה הייצור לרישום המונה על שמו; אם לא הוגשה בקשה כאמור ולא נרשם צרכן מונה ייצור, ייחשב הצרכן הרשום לצרכן מונה הייצור.
(2)
בבקשת הצרכן הרשום לרישום צרכן מונה ייצור יאשר הצרכן הרשום לספק שירות חיוני לקבל את כל נתוני המנייה הנדרשים ממונה הצרכן הרשום לצורך ביצוע התחשבנות עם צרכן מונה הייצור.
(3)
לצורך ביצוע הבקשה כאמור בסעיף קטן (1), יעמיד המחלק לרשות הצרכן הרשום, באתר האינטרנט שלו, טופס בקשה דיגיטלי שאליו יצרף הצרכן הרשום את פרטי צרכן מונה הייצור, לרבות ייפוי כוח מצרכן מונה הייצור המבוקש, אישור רישום, פרטים מזהים, מספר טלפון נייד וכתובת אלקטרונית לקבלת הודעות והמלצות חשבון; היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד; בלי לגרוע מהאמור, המחלק יאפשר הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (1) גם באמצעי דיגיטלי מהמפורטים באמת מידה 5, למעט באמצעות מסרון, ובלבד שלבקשה שהוגשה באמצעות אמצעי כאמור צירף הצרכן את הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף קטן זה.
(4)
במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש,יספק המחלק לצרכן מונה הייצור את הסכם הרכישה ממיתקן הייצור ואת האסמכתה לביצוע הפעולה.
(5)
בעד ביצוע רישום צרכן מונה הייצור ישלם צרכן מונה הייצור למחלק הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 ו־12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
(6)
לאחר קבלת בקשת צרכן רשום לרישום צרכן מונה ייצור, יספק המחלק שירותי מנייה והתחשבנות לצרכן מונה הייצור בהתאם לקבוע באמת מידה זו, והכול בכפוף להוראות החלות לעניין ההתחשבנות לפי סעיף (ב).
(7)
המחלק יאפשר לצרכן מונה ייצור להמחות את זכותו בהתאם להוראות סעיף (ה)(2).
(8)
המחלק ישלם לצרכן מונה הייצור תשלום בעבור ייצור החשמל, לפי קוט״ש הנמדד במונה הייצור, אשר יהיה בתעריף כאמור בסעיף (ב)(2) ויגבה מצרכן מונה הייצור, באמצעות קיזוז מהתשלום האמור, את התשלום הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(9)
החלפת צרכן רשום לא תגרום לשינוי ברישומו של צרכן מונה הייצור.
נספח א׳ לאמת מידה 176
מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה
| מס׳ מערכת | מיקום המערכת | הספק | תאריך הפעלה | קוד הסדרה | תעריף | מספר מונה | סוג מונה | קריאת מונה נוכחית | קריאת מונה קודמת |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
[תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־25, תשפ״א־24, תשפ״ב־18, תשפ״ד־5]
תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”מיתקן“ – מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו באמת מידה 220, המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית.
(ב)
הגשת בקשה לרישום הספק
מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו – המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
(ג)
הפקדת בטוחה
(1)
כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו־150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
(3)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(ד)
הגבלת הספק המיתקנים
הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
(ה)
מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו באמת מידה 35כ1, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט׳ בחשוון התשפ״ב (15 באוקטובר 2021).
(2)
המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו באמת מידה 35כ1, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ׳ בתשרי התשפ״ג (15 באוקטובר 2022).
(3)
אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
(4)
לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(5)
נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
(5א)
המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת):
(א)
לעניין מיתקן המוקם על קרקע – 300 שקלים חדשים;
(ב)
לעניין מיתקן המוקם על גג – 150 שקלים חדשים;
תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(5ב)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(5ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
(5ד)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו־(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(5ה)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(6)
על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט״ו בטבת התשפ״א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, ”תשובה חלקית לחיבור“ – תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2.
(ו)
תנאים נוספים לזכאות לתעריף
על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
(1)
לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות – אמת מידה 220, בשינויים אלה:
(א)
ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ וכן סעיף (ג) – לא ייקראו;
(ב)
בסעיף (ד)(1), במקום ”זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן – הזוכה),“ יקראו ”המבקש“;
(ג)
בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“;
(ד)
בסעיף (ח)(4), במקום ”מאת הזוכה“ יקראו ”מאת המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף“ יקראו ”במסגרת אמת מידה זו“;
(2)
לעניין מיתקנים קרקעיים – אמת מידה 220א, למעט סעיפים קטנים (ב), (ד) ו־(ה)(2), בשינויים אלה:
(א)
בכל מקום, במקום ”זוכה“ יבוא ”המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך“ יבוא ”במסגרת אמת מידה זו“;
(ב)
בסעיף (א) –
(1)
בסעיף קטן (1), ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ – לא ייקראו;
(2)
סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
(ג)
בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים ”במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף“ – לא ייקראו;
(ד)
בסעיף (ה)(4), המילים ”במסגרת ההליך התחרותי“ – לא ייקראו.
(ז)
תעריף
המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
(1)
לגבי מיתקן המותקן על גבי גג – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“ שבלוח תעריפים 6.7–14;
(2)
לגבי מיתקן קרקעי – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים“ שבלוח תעריפים 6.7–14.
(ח)
תחילה ותחולה
תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020).
[תיקון: 13.12.20; תשפ״ב־11, תשפ״ד־5]
תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים
(א)
הגדרות
באמת מידה זו -
”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
(ב)
תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור
נוסף על התנאים המפורטים באמת מידה 35כ2(ה)(1), כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי.
(ג)
מועד מחייב לסנכרון
המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי הוא 18 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, ”המועד המחייב לסנכרון“ – כהגדרתו באמת מידה 35כ1.
(ד)
תעריפים למיתקן חלוץ אגרו־וולטאי – כללי
(1)
מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו־וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו.
(2)
בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
(3)
בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים); נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
(4)
התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3; בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
(ה)
תחולה
אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים, כהגדרתם בסעיף (א), שיקבלו תשובת מחלק חיובית בתקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב–2022 (ביום 25.1.2022), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
[תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.15.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5]
הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
קבלת מידע
צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
(א1)
רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה
(1)
בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
(1א)
בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
(2)
ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
(ב)
הגשת בקשה
בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
(1)
פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס׳ טלפון, מס׳ צרכן/מונה/חוזה);
(2)
סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
(3)
הספק מותקן מתוכנן;
(4)
מועד התקנה משוער;
(5)
לעניין טורבינת רוח – העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי.
(6)
(א)
לעניין טורבינת רוח – היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית.
(ב)
לעניין מיתקן פוטו־וולטאי –
(1)
העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
א.
תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
ב.
תוכנית חשמל חד קווית.
ג.
הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
(2)
תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
(7)
(נמחק).
(8)
תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
(א)
מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
(ב)
מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
(1)
בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
(2)
במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על־ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
(3)
במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
(9)
הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת.
(10)
הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים).
(ג)
פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת
(1)
לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
(2)
דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
(ד)
תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת
(1)
המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
(א)
לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
(ב)
עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה 178. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
(ג)
לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
(2)
לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
(3)
לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
(4)
(נמחק).
(5)
תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
(ה)
תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל
(1)
המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
(א)
בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
(ב)
בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 [צ״ל: בשורה 6] ללוח התעריפים 5.4–2 – הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
(2)
על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
(ו)
שינוי הבקשה
הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
(ז)
השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל
הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
(ח)
תגובת המחלק להשגת הצרכן
הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים) בהתאם לקבוע באמת המידה.
[תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5]
דרישות טכניות להתקנת המיתקן
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
תנאים טכניים להתקנת המיתקן
מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
(1)
ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
(2)
ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו־וואט למיתקן פוטו־וולטאי ואינו עולה על 50 קילו־וואט לטורבינת רוח.
(3)
עומד בדרישות הרלוונטיות של חוק החשמל והתקנות לפיו.
(4)
ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין־לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח – היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין־לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו־21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
(5)
מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.
[תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5]
התקנת המתקן
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
התקנה
(1)
מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע בחוק החשמל, התשי״ד–1954 ובתקנותיו.
(2)
שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע בסימן זה: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן – מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן – מונה הצריכה).
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו־וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו־וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
(4)
ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף לאמת מידה 176(ג).
(ב)
התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן
מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
(ג)
תחילה
תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.
[תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע״ט־5]
חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
תנאים לחלוקת מתקן
מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות בסימן זה עד שני חלקי מערכות פוטו־וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
(1)
סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו־וואט לכל צרכן אחר.
(2)
לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות באמת מידה 178.
(3)
מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
(ב)
התקנת מונים
מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה באמת מידה 177(ה)(1)(ב).
[תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5]
בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
מתן הודעה בדבר התקנת המתקן
התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע באמת מידה 177(ה)(1) בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע באמת מידה 177(ד), יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
(ב)
קביעת מועד לבדיקת המתקן
מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע בחוק החשמל, התשי״ד–1954 ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
(ג)
בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל
(1)
מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
(2)
הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
(3)
מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
(4)
נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לחוק החשמל כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור באמת מידה 177(ב)(8) וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא טופס 4, כאמור בסעיף (ד).
(5)
למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
(6)
מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
(7)
מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע בסימן ח׳ לפרק זה.
(8)
לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש״ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
(ד)
היתר להזרמת אנרגיה לרשת
על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור טופס 4 מאת ה”רשות המאשרת“ כהגדרתה לפי סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.
[תיקון: 1.7.08; תשע״ט־5]
תחזוקת המתקן
(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
ביצוע בדיקות תקופתיות
הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
(ב)
ביצוע שינויים במתקן
(1)
הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
(2)
ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע בסימן זה.
(3)
בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו אמות מידה 16 ו־24 בשינויים המחוייבים.
[תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח, תשע״ט־5]
ניהול נתונים וחובות דיווח
(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
ניהול נתונים
(1)
בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם בסימן זה, ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
(2)
בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
(3)
עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
(4)
בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
(5)
בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
(6)
עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
(7)
ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
(8)
המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי סימן זה ככל שיהיו.
(ב)
חובות דיווח
(1)
המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
(2)
בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
(ג)
חובת דיווח לרשות
(1)
בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
(2)
אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
(3)
המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
(ד)
חובת דיווח לציבור
(1)
אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
(2)
מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
(3)
בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.
סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה
[תיקון: 1.1.10]
שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק
”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, לרבות ”מחלק“ כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה (החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 [צ״ל: 11.8.2009] המפורסמת באתר הרשות).
”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
”מערכת פוטו־וולטאית“ – מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו־וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
”מתקן“ לעניין אמת מידה זו – מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
(א)
חיבור מתקן לרשת החשמל
(1)
מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
(2)
חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך) או בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה).
(3)
בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.
[תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18, 21.11.18; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף]
הסדרי תשלומים
(א)
תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי
(1)
מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
(2)
מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך) ובסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה).
(3)
מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
(4)
התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
(5)
התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה
[תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6]
שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת
”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000, המחוברת לרשת ההולכה.
”מתקן“ – לעניין אמת מידה זו – מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
”ספק שירות חיוני“ – (נמחקה);
”קווט״שים פוסיליים“ – קווט״שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
”קווט״שים סולארים טהורים“ – ההפרש בין סך כל הקווט״שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט״שים הפוסיליים.
(א)
חיבור מתקן לרשת החשמל
(1)
חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
(2)
הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
(3)
מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
(4)
מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
(5)
במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.
[תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
התקנת מונים וקריאתם
(א)
התקנת מוני חשמל:
(1)
ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן – מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט״שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
(2)
ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן – מונה נטו), לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
(ב)
מדידת כמות הדלק הפוסילי:
(1)
באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
(2)
כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.
[תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ״א־6]
הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות
(א)
הסדרי תשלומים
(1)
מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
(2)
מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
(3)
התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
(4)
התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
(5)
מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות בסימן ד׳ (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג׳ לספר אמות המידה.
(ב)
חובות דיווח של מנהל המערכת
בעל רישיון הולכה [צ״ל: מנהל המערכת] יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.
[תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6]
שימוש בדלקים פוסיליים
(א)
חישוב הקווט״שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:
(1)
כמות הקווטש"ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט״שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו־6.7–4.
(2)
אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט״שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
(ב)
התעריף
(1)
מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט״שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
(2)
מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
(3)
מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
(ג)
התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים
אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט״ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.
סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW
[תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תש״ף־13, תשפ״א־6, תשפ״א־8]
שילוב מתקן ברשת על־ידי המחלק או מנהל המערכת
”אדם“ – כמשמעותו בחוק הפרשנות, התשמ״א–1981;
”הספק מותקן“ – סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
”חוות רוח“ – טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ־50 קילוואט;
”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
”מקבץ“ – טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
”נקודת חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת היציאה מתחנת המשנה;
”קו חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
”רשת איסוף“ – רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
”תהליך התכנון“ – תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
(א)
כללי
(1)
(בוטל).
(2)
בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
(3)
מנהל המערכת יפעל בהתאם לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5 לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות אמות מידה 35כ3 עד 35כ5, בשינוי זה: במקום ”תשובת מחלק חיובית“ יקראו ”התחייבות לחיבור חוות רוח“.
(4)
על אף האמור בסעיף קטן (3), במקרים חריגים שבהם אישרה הרשות כי סך ההספק המותקן של חוות רוח קטן מ־16 מגה וואט, מחלק יפעל בהתאם לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5 לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
(5)
אמת מידה 35כ לא תחול לגבי חוות רוח.
(ב)
תהליך התכנון
(1)
לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
(2)
מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
(3)
מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
(א)
מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
(ב)
דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
(ג)
כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי אמת מידה 35יט כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 5), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
(4)
מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
(5)
מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
(א)
חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
(ב)
נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
(ג)
סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע באמת מידה 35יט1.
(6)
מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
(7)
מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
(8)
מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
(9)
מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
(ג)
הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה
(1)
רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
(2)
קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
(3)
על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
(ד)
חיבור מקום צרכנות לחוות רוח
מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
(ה)
התקנת מונה לצורך מניה
המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
(ו)
התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה
(1)
בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע באמת מידה 35כ4.
(2)
בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
(ז)
הכרעה במחלוקת
(1)
כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
(2)
כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
[תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
התקנת מונים וקריאתם
(א)
התקנת מוני חשמל:
(1)
המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.
[תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־13, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־11]
הסדרי תשלומים
(א)
תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי
(1)
מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
(2)
ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה, ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
(3)
המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן – התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
(4)
התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
(5)
התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
(א1)
הספק האנרגיה המוזרמת לרשת
(1)
האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
(2)
במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
(א)
היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
(ב)
אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
(א2)
פתרון טכנולוגי
(1)
החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה – הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה־וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן – ההתחייבות).
(2)
עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי אמת מידה 68, ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
(3)
אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה־וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה־וואט.
(4)
היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו־(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
(ב)
(בוטל).
(ג)
חובות דיווח של המחלק
(1)
המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.
[תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6]
חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע
באמת מידה זו:
”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
”מתקן“ – חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
”מתקן סולארי“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
(א)
תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע
לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
(1)
היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
(2)
בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
(3)
החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
(ב)
התקנת מונים
המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.
[תיקון: תשפ״א־27]
סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה
[תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תשפ״א־6, תשפ״א־27]
שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק
”ייצור חשמל מביומאסה“ – (נמחקה, אך ההגדרה תמשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021): ייצור חשמל שלא בתהליך של עיכול אנאירובי מגידולים חקלאיים, גזם חקלאי או פסולת אורגנית פריקה־ביולוגית, עירונית ושאינה עירונית, למעט ייצור חשמל מגז מטמנות;
”יצרן“ – (לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021): בעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או בעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה;
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
”מתקן“ – (לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021): מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, ביומאסה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, או מתקן לייצור חשמל מביומאסה, בעל רישיון כדין ואשר פועל כדין;
”מתקן“ – מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
”ספק שירות חיוני“ – (נמחקה);
”תהליך עיכול אנאירובי“ – תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו־גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
(א)
חיבור מתקן ברשת החשמל
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(1)
המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
(2)
חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה, בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך) או בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה).
[תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 21.11.18, 22.11.20; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־27]
הסדרי תשלומים
(א)
תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי
(1)
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):
המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11 ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):
המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו־גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11 ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
(2)
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה סימן א׳ (חיבור למתח נמוך) או סימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה).
(3)
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):
המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):
המחלק ישלם ליצרן מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
(4)
(נמחק, אך ממשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):
המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–12, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
(5)
התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
(6)
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):
התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):
התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
(ב)
(בוטל).
סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו
[תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״א־20]
שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”גודל חיבור מתאים“ – גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, של מאגר מים ושל בריכת דגים;
”דוח מרכז“ – מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
”היום הקובע“ – י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
”מיתקן“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית;
”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
”קרדיט תעריפי“ – הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני כפול התעו״ז שבו מחויב הצרכן באותו מש״ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים – בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
”רשת חשמל פנימית“ – רשת חשמל שאינה של המחלק;
”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
(ב)
שילוב מיתקן על ידי המחלק
(1)
מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי סימן זה, אם מתקיימים תנאים אלה:
(א)
ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי סימן זה אינו עולה על 5 מגוואט;
(ב)
במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי סימן ג׳ בפרק זה אחרי היום הקובע;
(ג)
המיתקן מותקן על גג;
(ד)
הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי סימן זה, לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי סימן זה אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
(3)
המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע בסימן זה; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
(4)
מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
(ג)
תוקף ההתחייבות
(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה באמת מידה 190):
(1)
תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):
תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
[תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 15.12.22; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ג, תשפ״ג־8]
הסדרי תשלומים לצרכנים
(א)
תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי
(1)
המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
כאשר:
– התשלום של הצרכן למחלק
– הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
– תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי אמת מידה 196;
(4)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו־(3) יגבה המחלק מצרכן תעו״ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו־7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
(5)
בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א׳ לאמת מידה זו.
(6)
אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
(7)
קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
(7א)
החל ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד תום 15 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המיתקן, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן בשעה נתונה, תעריף הגנה כקבוע בלוח תעריפים 6.7–26.
(8)
(בוטל).
(9)
ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק, ואולם תשלום תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (7א) יהיה למשך התקופה המצוינת בסעיף הקטן האמור בלבד.
(ב)
העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו״ז למחלק
(1)
המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה־20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
(2)
המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ־1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
(3)
בחר צרכן התעו״ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו״ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב־1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
(4)
צרכן תעו״ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה – ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו״ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו״ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו״ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
(5)
ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
(ג)
תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו״ז למחלק
המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו״ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
כאשר:
– התשלום [בשקלים]
– ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
– תעריף הצריכה לקוט״ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
– תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט״ש בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
(ד)
התחשבנות בעת החלפת צרכנים
(1)
החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי סימן זה תתבצע בהתאם לקבוע באמת מידה 19 (החלפת צרכנים), ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
(3)
לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
(ה)
הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי
(1)
ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי סימן זה, יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
(2)
בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם לסימן זה, וישלם אותו לצרכן.
(3)
סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו״ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
(4)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע בפרקים ה׳ ו־ו׳ לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
(5)
תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.
(ו)
הסבר חשבון המכיל קרדיט
ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו מדריך המבאר את חשבון החשמל לצרכן ששילב מיתקן לפי סימן זה, ובכלל זה את הדוח המרכז.
(ז)
מעבר לאסדרה לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו־וולטאית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת למיתקנים עד 630 קוו״ט
(1)
לבקשת צרכן רשום ששילב מיתקן לפי סימן זה, יעביר המחלק את הצרכן הרשום לאחד מהסדרי התשלום הקבועים בסימן ג׳ (להלן – אסדרה תעריפית), אם התקיימו כל התנאים האלה:
(א)
האסדרה התעריפית בתוקף ונותרה בה מכסה פנויה בעת הגשת הבקשה למעבר לאסדרה התעריפית;
(ב)
למיתקן הפוטו־וולטאי ששולב לפי סימן זה קיים הספק מותקן שאינו עולה על 630 קוו״ט;
(ג)
המיתקן הפוטו־וולטאי ששולב לפי סימן זה מותקן על גבי גג, כהגדרתו באמת מידה 175;
(ד)
נותרה שנה לפחות בהסכם של המחלק עם הצרכן לפי סימן זה;
(ה)
הבקשה הוגשה עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
(2)
המחלק יאפשר לצרכן הרשום להגיש את הבקשה האמורה בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק.
(3)
המחלק יטפל בבקשת הצרכן הרשום ויבצע את המעבר לאסדרה התעריפית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
(4)
לצורך המעבר יחתום הצרכן הרשום מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרה התעריפית.
(5)
ההסכם האמור ייחתם לתקופה של 25 שנה בניכוי הזמן שחלף ממועד החתימה על ההסכם באסדרה לפי סימן זה.
(6)
אם במועד החתימה על ההסכם כאמור בסעיף קטן (4) נותרה לצרכן הרשום יתרת קרדיט, יחשב המחלק את יתרת הקרדיט הצבורה וישלם לצרכן הרשום בעד יתרת הקרדיט האמורה את תעריף הייצור המשוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
(7)
עם החתימה על ההסכם כאמור בפסקה (4) וביצוע המעבר לאסדרה התעריפית על ידי המחלק, לא יוכל הצרכן לשוב לאסדרה לפי סימן זה.
[תיקון: תשפ״א־17]
נספח א׳: לאמת מידה 197
מידע בחשבונות מונה נטו:
| מידע | |
|---|---|
| קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים | |
| ניצול קרדיט בתקופת החשבון | |
| יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה | |
| תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר |
מידע בהמלצת חשבון:
| מש״ב | תקופה | תעריף לקוט״ש | סה״כ תפוקה | תפוקה שנצברה כקרדיט | קרדיט שנצבר בש״ח |
|---|---|---|---|---|---|
| פסגה קיץ – מ״נ | |||||
| גבע קיץ – מ״נ | |||||
| שפל קיץ – מ״נ | |||||
| סה״כ |
חיובי שירותי רשת ואיזון:
| סוג החיוב | מש״ב | תקופת חשבון | חיוב לקוט״ש | תפוקה חייבת בתשלום | לתשלום בש״ח |
|---|---|---|---|---|---|
| שימוש ברשת | פסגה קיץ | ||||
| שימוש ברשת | גבע קיץ | ||||
| שימוש ברשת | שפל קיץ | ||||
| דמי איזון | פסגה קיץ | ||||
| דמי איזון | גבע קיץ | ||||
| דמי איזון | שפל קיץ | ||||
| סך הכול |
[תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־5]
הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
קבלת מידע
צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
(א1)
רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה
(1)
בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
(2)
ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
(ב)
הגשת בקשה
בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
(1)
פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
(2)
טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
(3)
הספק מותקן מתוכנן;
(4)
מועד התקנה משוער;
(5)
(א)
העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
(1)
תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע״י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
(2)
תוכנית חשמל חד קווית.
(3)
הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
(ב)
תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
(6)
הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין באמת מידה 199(א)(1). מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור.
(7)
מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק.
(8)
תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
(א)
מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
(ב)
מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
(1)
בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
(2)
במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
(3)
במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
(ג)
פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת
(1)
לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
(2)
דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
(ד)
תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת
(1)
המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
(א)
לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
(ב)
עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה 199. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית.
(ג)
לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
(2)
התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
(3)
תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילוואט יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילוואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
(4)
על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
(ה)
תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל
(1)
המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
(א)
בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
(ב)
בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו״ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 [צ״ל: שורה 6] ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים.
(ג)
עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
(2)
על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
(ו)
שינוי הבקשה
הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
(ז)
השגות צרכנים על דחיית הבקשה
הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
(ח)
תגובת המחלק להשגת הצרכן
הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים).
[תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5]
דרישות טכניות להתקנת מיתקן
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
תנאים טכניים להתקנת מיתקן
מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
(1)
ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
(2)
צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
(2א)
המיתקן הותקן על גג.
(3)
מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
(4)
המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של חוק החשמל, התשי״ד–1954 ותקנותיו.
(5)
ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין־לאומי רלוונטי.
(6)
מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.
[תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5]
התקנת המיתקן
(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(א)
התקנה
(1)
מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע בחוק החשמל, התשי״ד–1954 ובתקנותיו.
(2)
שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו״ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט יתקין מונה דו־כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
(ב)
התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן
מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
[תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע״ח]
בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל
(א)
הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן
(1)
התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע באמת מידה 198(ה)(1) בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע באמת מידה 198(ד), יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
(ב)
קביעת מועד לבדיקת המתקן
מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע בחוק החשמל, התשי״ד–1954 ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
(ג)
בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל
(1)
מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה ובחוק החשמל, התשי״ד–1954 ותקנותיו, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
(2)
הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
(3)
מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי חוק החשמל, התשי״ד–1954.
(4)
נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי חוק החשמל, התשי״ד–1954 כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור באמת מידה 198(ב)(8) וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
(5)
הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
(6)
מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
(ד)
היתר להזרמת אנרגיה לרשת וטופס 4 (אישור איכלוס)
על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור בחוק החשמל, התשי״ד–1954 לעניין טורבינות רוח, וכן טופס 4 (אישור אכלוס) לפי תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981 למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
[תיקון: 3.3.13]
תחזוקת המתקן
(א)
ביצוע בדיקות תקופתיות
הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
(ב)
ביצוע שינויים במתקן
(1)
הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
(2)
ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע בסימן זה.
(3)
בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו אמות מידה 16 ו־24 בהתאמות המחויבות.
[תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח]
ניהול נתונים וחובות דיווח
(א)
ניהול נתונים
(1)
בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
(ב)
חובות דיווח
(1)
המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
(2)
בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
(ג)
חובת דיווח לרשות
(1)
בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
(2)
אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
(3)
המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
(ד)
חובת דיווח לציבור
(1)
אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
(2)
בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.
סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ
[תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע״ט־5, תשפ״א־22]
שילוב מתקן ברשת
”יצרן“ – באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה (החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 [צ״ל: 11.8.2009], המפורסמת באתר הרשות);
”מתקן“ – מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000, אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
”מתקן לצריכה עצמית“ – מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
”מיתקן עצמאי“ – מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
”שדה ניסוי“ – מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
(א)
חיבור יצרן
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(1)
מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
(2)
חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך) או סימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה).
[תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ״א־6]
התקנת מונים וקריאתם
(א)
התקנת מוני חשמל:
(1)
המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
(2)
מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
(3)
לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.
[תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״א־22]
הסדרי תשלומים ודיווחים
(א)
הסדרי תשלומים ליצרנים
(1)
מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
(2)
מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך) ובסימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה).
(3)
מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
(4)
אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
(5)
התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
(6)
התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
(7)
מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
(ב)
הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית
(1)
מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
(2)
מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
(ג)
(בוטל).
(ד)
חובות דיווח
(1)
מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.
סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו־וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
הגדרות
בסימן זה –
”ההגרלה“ – ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור באמת מידה 209(ז)(4);
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”ההליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו־וולטאיים;
”הסכם PPA“ – הסכם לרכישת חשמל;
”הספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר)“ – הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
”הספק מותקן“ – הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
”יום עבודה“ – יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
”מבקש חיבור“ – אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
”מועד ההפעלה המסחרית“ – המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי אמת מידה 214(ו);
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
”מיתקן פוטו־וולטאי“ או ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו־וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל־10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו־וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
”תיק עבודה לחיבור“ – הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה
(א)
סקר היתכנות
(1)
אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
(2)
מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה – המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מיקום החיבור המבוקש;
(ג)
ההספק המקסימאלי של המיתקן;
(ד)
גודל החיבור המבוקש;
(ה)
תיאור בסיסי של המיתקן;
(ו)
תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
(ז)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(ח)
מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
(ט)
(נמחקה).
(3)
כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
(4)
בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
(5)
מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
(6)
סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור;
(ב)
לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
(ד)
תנודות מתח ורמת זרמי הקצר;
(ה)
שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
(ו)
תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים בסימן זה;
(ז)
בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
(7)
אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים שבסימן זה, תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
(8)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
(9)
בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
(10)
איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
(11)
(נמחק).
(12)
בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
(13)
במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
(14)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור באמת מידה 209(ו)(2).
(15)
(נמחק).
(16)
סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
(17)
בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור באמת מידה 209(ו)(2) ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
(18)
חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
(19)
למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
(20)
אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
(21)
המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
(22)
בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
(23)
לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
(24)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
(25)
התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
(26)
רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013, המפורסמת באתר הרשות.
(27)
מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
(ב)
הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה
עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו״א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע״ט]
פתיחת תיק עבודה לחיבור
(א)
חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה
חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 10 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
(ב)
הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור
(1)
מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן – בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים בסימן זה.
(2)
בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
(3)
בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
(ג)
קבלת מידע
פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
(ד)
תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור
מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
(1)
היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
(2)
מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
(3)
קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
(4)
(נמחקה);
(5)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א והספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר) המתאים להספק המותקן;
(6)
נקודת ההתחברות למיתקן;
(7)
מועד התקנה משוער;
(8)
תכנית חשמל חד־קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
(ה)
בקשה להמצאת פרטים נוספים
(1)
המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
(2)
דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
(ו)
תשובת המחלק
(1)
לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
(א)
לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
(ב)
מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
(ג)
מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בסימן זה, בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שקילת קבלת הבקשה.
(ד)
מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
(ה)
מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
(2)
הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו־(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן – תשובת מחלק חיובית).
(3)
לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
(4)
כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
(5)
לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
(ז)
תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת
(1)
לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
(2)
המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
(3)
בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
(4)
סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
(5)
כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
(ח)
מקדמה
(1)
כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
(2)
בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
(3)
מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ״א־6]
תיאום טכני
(א)
תיאום טכני וקביעת לוח זמנים
נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
כיוון החיבור;
(2)
מיקום המיתקן;
(3)
פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
(4)
בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור באמת מידה 212;
(5)
מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
(ב)
מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
(ג)
מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
(6)
מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
(ב)
מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
(ג)
ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
(7)
פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
(8)
תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
(9)
עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות חוק החשמל, התשי״ד–1954 והתקנות לפיו;
(10)
עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
(11)
מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
(ב)
מועד השלמת התיאום הטכני
(1)
התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
(2)
ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
(ג)
מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה
(1)
בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
(2)
בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
(3)
מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
(ד)
תשלום ביניים
(1)
לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ־70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
(2)
המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
(ה)
עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק
(1)
כל עוד לא נקבע אחרת בסימן זה, לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה שבסימן א׳ ובסימן ב׳ בפרק ג׳.
(2)
אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
(ו)
הגבלת פיצוי
ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
שינוי וביטול חיבור
(א)
שינויים בפרטי החיבור המבוקש
(1)
מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור באמת מידה 210(ד)(1).
(2)
מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
(א)
שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
(ב)
שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
(ג)
שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
(3)
התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
(ב)
ביטול חיבור
(1)
הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
(2)
לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור באמת מידה 210(ד) בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
(3)
הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור באמת מידה 210(ד) ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
(4)
הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע באמת מידה 213(ב)(1).
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
מיתקן חשמל פרטי
(א)
העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק
(1)
המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן – מיתקן חשמל פרטי).
(2)
מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
(3)
בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
(ב)
מכלי מדידה
(1)
מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
(2)
רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
(3)
המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
(4)
בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
(ג)
תפעול, תחזוקה ובעלות
(1)
המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
(2)
מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
ביצוע וסיום עבודות החיבור
(א)
פרק הזמן לביצוע החיבור
(1)
המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
(2)
פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור באמת מידה 210(ד) או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור – לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
(א)
עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
(ב)
כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
(3)
התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
(ב)
תשלומים
(1)
סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות אמות מידה 24(ב)(1) ו־24(ב)(3) בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
(2)
מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות בסימן זה, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות אמת מידה 214.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט, תשע״ט־14, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18]
בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית
(א)
היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות
על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
(א1)
תנאים לסנכרון
(1)
כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
(א)
היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
(ב)
הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
(ג)
פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
(ד)
אישור להספקת חשמל לפי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
(ה)
לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014.
(2)
המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
(3)
המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
(4)
לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
(5)
על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
(ב)
בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות
(1)
לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה־PPA על נספחיו.
(2)
מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
(3)
לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
(4)
המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
(5)
בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 [צ״ל: בשורה 6] ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע באמת מידה 212(ב)(3).
(6)
תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
(7)
התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
(8)
לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
(9)
מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
(10)
המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה־PPA.
(11)
עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
(ג)
(בוטל).
נספח א׳ – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור
(הטופס הושמט)
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
תשלום בעד רכישת אנרגיה
(א)
תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי
(1)
מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור בסימן זה.
(2)
בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
(3)
התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שאישר יושב ראש הרשות.
(4)
בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
שינויים במיתקן
(א)
ביצוע שינויים במיתקן
(1)
יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
(2)
ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי אמת מידה 215(א). ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
(3)
בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין) ו־24 (מועדי התשלום), בשינויים המחויבים.
[תיקון: 19.12.16, 26.11.17]
ניהול נתונים וחובות דיווח
(א)
ניהול נתונים
(1)
בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
(2)
מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים באמת מידה 209(ד), ככל שנבדקו.
(3)
בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
(4)
עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
(5)
לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
(6)
בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
(א)
הספק מותקן וסוג המיתקן;
(ב)
האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
(ג)
מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.
[תיקון: תשע״ח]
סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל
[תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע״ח, תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף]
שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
(ב)
שילוב מיתקן
(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן באמת מידה 190):
(1)
לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע באמות מידה 196 עד 203.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי סימן זה גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה־וואט.
(ג)
תשלומים
(1)
המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
(2)
המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
(3)
משך ההתחשבנות יהיה ל־23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
(ד)
התחשבנות
(1)
המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
(2)
המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
(3)
שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם באמת מידה 29.
(4)
צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
(5)
לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע באמת מידה 24 (מועדי תשלום) ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
(ה)
הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן
(1)
החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי סימן זה תתבצע בהתאם לקבוע באמת מידה 19 (החלפת צרכנים), ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
(3)
לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
(ו)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ט־13]
נספח א׳ לאמת מידה 218 (נמחק)
[תיקון: 22.3.18; תשע״ח]
תחולה
(א)
תחולה
סימן זה יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו־וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.
[תיקון: תשע״ט־6, תש״ף־8]
סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי
[תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23; תשע״ט־6, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־19, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״א־7, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18, תשפ״ג־8, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15]
מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה
(א)
הגדרות
בסימן זה –
”בניין“ – בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם באמת מידה 35כ1;
”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
”מאגר“ – מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין;
(א1)
הגבלת הספק המיתקנים
הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי אמת מידה 35כ2, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
(א2)
הפקדת בטוחה
(1)
מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(3)
מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
(4)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(ב)
תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב – דרישות תכנוניות
(1)
כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
(2)
המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
(ג)
מועד סנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
(2)
על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
(3)
אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
(4)
לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(5)
נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(6)
הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(7)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(8)
נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(9)
נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו־(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(10)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(ד)
בחירה בשיטת התחשבנות
(1)
זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו־(ו).
(2)
בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
(3)
המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
(ה)
התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
(2)
בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי אמת מידה 21, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(ו)
התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
(2)
בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(3)
על אף האמור בסעיף (ד)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
(ז)
ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור
מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
(ח)
ניהול נתונים
(1)
בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
(2)
מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2, ככל שנבדקו.
(3)
בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
(4)
עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
(5)
לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
(ט)
תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות
אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י״ג באלול התשע״ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
(1)
בסעיף (ג) –
(א)
בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”22.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”34.5“;
(ב)
סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
(2)
בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות“.
(י)
תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות
אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
(1)
בסעיף (ג) –
(א)
בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”34.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”45.5“;
(ב)
סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
(2)
בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות“;
(3)
על אף האמור בסעיף (ג)(4), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
[תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־37, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־16, תשפ״ב־18]
תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה
(א)
הגדרות ואי־תחולה
(1)
בסימן זה –
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על הקרקע;
”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם באמת מידה 35כ1;
”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
(2)
הוראות סימן י׳ לפרק ח׳ לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
(א1)
הגבלת הספק המיתקנים
הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
(א2)
הפקדת בטוחה
(1)
מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(3)
מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
(4)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(ב)
הגרלה
סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2.
(ג)
חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף
(1)
זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על 16 מגה וואט.
(2)
זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
(3)
אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
(4)
התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
(5)
חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות אמת מידה 35כו6.
(ד)
מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
(2)
אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
(3)
לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(4)
נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(5)
הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(6)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(7)
נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(8)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(9)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(ה)
תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי
(1)
מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
(2)
בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
(3)
התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שנערך לפי סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3.
(4)
בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
[תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22, 2.11.22, 6.9.23, 29.11.23; תש״ף־32, תש״ף־35, תשפ״ב־8, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18, תשפ״ג־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15]
תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בשילוב קיבולת אגירה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”גודל חיבור במונחי מגה־וואט“ – גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם באמת מידה 35כ1;
”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
(א1)
הגבלת הספק המיתקנים
הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי אמת מידה 35כ2, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
(א2)
הפקדת בטוחה
(1)
מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(3)
מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
(4)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(א3)
מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 43 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 50 חודשים מהמועד הקובע.
(2)
הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
(3)
לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(4)
נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(5)
הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(6)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(7)
נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(8)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(9)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(10)
על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
(ב)
הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת
(1)
המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן – דרישת אנרגיה).
(2)
דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
(א)
כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
(ב)
כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
(ג)
כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
(ג)
הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק
המחלק ידרוש מיצרן להגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
(1)
תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
(2)
תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
(2א)
האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
(3)
כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע באמת מידה 93.
(ד)
(בוטל).
(ד1)
תכנית העמסה פרטנית
(1)
בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן – תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
(2)
בימי שישי וערבי חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(3)
המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
(א)
דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
(ב)
מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
(ג)
מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
(ד)
מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
(4)
המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
(5)
אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2, ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
(ה)
תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת
(1)
היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2.
(2)
המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
(3)
המחלק יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
(4)
על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
(ו)
תנאים לזכאות לתעריף
התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
(1)
גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן גדול מ־2 מגה־וואט או שווה לו;
(2)
גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן קטן מ־16 מגה־וואט או שווה לו;
(3)
קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
(4)
המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
(5)
במיתקן מותקן מונה דו־כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
(6)
לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה באמת מידה 35מד –
(א)
קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
(ב)
הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה־וואט.
(ז)
בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי
(1)
בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש [במקור: ], תחושב כלהלן:
כאשר:
– האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש , במונחי MWH;
– סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
– אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
– הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב – 51.85%.
(2)
המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
(ח)
(בוטל).
(ט)
הגרלה
סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2.
[תיקון: 1.2.21; תשפ״ב־5]
תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה־וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
(ב)
תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה
על אף האמור בפרק ו׳, לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
(ג)
הגשת תכנית שבועית
בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
(ד)
הגשת תכנית יומית ליום עוקב
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
(ה)
הגשת תכנית יומית
(1)
בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(2)
התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
(א)
האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
(ב)
האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
(ג)
האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו־וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
(ד)
תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
(ה)
כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
(ו)
תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה
(1)
בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
(2)
ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
(3)
תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
(א)
כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
(1)
כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
(2)
כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
(3)
כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
(ב)
מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
(ג)
מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
(4)
מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
(5)
נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו־(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
(ז)
העמסה פרטנית מעודכנת
מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
(1)
שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
(2)
דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
(3)
הוראות סעיף (ו)(4) ו־(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
(ח)
תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת
(1)
היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
(2)
מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
(3)
מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
(ט)
התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת
לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.
[תיקון: 11.8.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23; תשפ״ב־6, תשפ״ב־18, תשפ״ג־8, תשפ״ד־3, תשפ״ד־15]
תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו־שימוש
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אישור סנכרון“ – מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4;
”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021);
”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם באמת מידה 35כ1;
”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן ייצור פוטו־וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו־שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
(ב)
תחולה
הוראות אמת מידה 220 לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
(ג)
הגבלת הספק המיתקנים
הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי אמת מידה 35כ2, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
(ד)
הפקדת בטוחה
(1)
מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(3)
מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
(4)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(ה)
מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 38.5 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 45.5 חודשים מהמועד הקובע.
(2)
אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
(3)
לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(4)
נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(5)
הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(6)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(7)
נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(8)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(9)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(10)
על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
(ו)
בחירה בשיטת התחשבנות
(1)
הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו־(ח).
(2)
בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
(3)
המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4 ועד ליום כ״ג בתשרי הת״ת (11 באוקטובר 2039); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
(ז)
התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
(2)
בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי אמת מידה 21, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(ח)
התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת
(1)
לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
(2)
בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
(3)
על אף האמור בסעיף (ו)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד־פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
(ט)
הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור
מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו־שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו־וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
(י)
ניהול נתונים
(1)
מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
(2)
מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2, אם נבדקו.
(3)
מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
(4)
עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
[תיקון: 29.11.23; תשפ״ג־2, תשפ״ד־15]
תנאים לזכאות לתעריף הגנה למיתקנים שפועלים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אישור מתן מתח“, לגבי כל מיתקן – אישור שנתן מנהל המערכת לעמידה בתנאים למתן מתח למיתקן לפי סעיף (ג) לאמת מידה 35לא;
”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל, עד לגובה ההספק המותקן במונחי מגה־וואט שבו זכה;
”הליך תחרותי לקביעת תעריף“, ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה;
”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור המוקם במסגרת אמת מידה זו;
”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד שעד אליו נדרש מבקש להציג אישור מתן מתח;
”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד שעד אליו רשאי המבקש להציג אישור מתן מתח, בכפוף לחילוט ערבות;
”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה, כמפורט להלן;
”תעריף הגנה“ – התעריף כפי שייקבע במסגרת ההליך בלוח תעריפים 6.7–25.
(ב)
הפקדת בטוחה
(1)
מנהל המערכת יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עסקים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
(2)
סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(3)
מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
(4)
הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50, בשינויים המחויבים.
(ג)
הגרלה
סדר בדיקת הבקשות לחיבור בהליך ייקבע באמצעות הגרלה שתבוצע על ידי הרשות; ייכללו בהגרלה בקשות לסקר חיבור שהוגשו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי מנהל המערכת, אשר כוללות את כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי סעיף (א) לאמת מידה 35כו3 ואשר מתקיימים לגביהן כל התנאים המפורטים בסעיף (ב) לאותה אמת מידה.
(ד)
מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה
(1)
זוכה יהיה זכאי לתעריף הגנה במסגרת ההליך התחרותי, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון שיהיה בתום 47 חודשים מהמועד הקובע.
(2)
אם הזוכה הציג אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, שיהיה בתום 40 חודשים מהמועד הקובע, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
(3)
לא הציג הזוכה אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור כאמור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקד, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
(4)
נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(5)
הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 300 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם ניתן בעבורו אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
(6)
נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
(7)
נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה הציג בעבורו אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא ניתן לגביו אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
(8)
נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
(9)
לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף ההגנה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
(10)
על אף האמור בסעיף קטן (9), לעניין פקיעת זכויותיו של הזוכה, יישמרו לזוכה שלא הציג אישור מתח שניתן בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (9) זכויות החיבור לרשת, כל עוד לא התקיימה נסיבה מהנסיבות לפקיעת ההתחייבות לחיבור המפורטות בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 35כו5.
(11)
על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למנהל המערכת בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו מנהל המערכת את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מסכום הבטוחה שהופקדה.
(ה)
תעריף
(1)
בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן ייצור שחל עליו ההליך, ישלם מנהל המערכת ליצרן מחיר שולי חצי שעתי יום מראש ומחיר שולי חצי שעתי זמן אמת בהתאם למנגנון הקבוע בסימן ה׳1 לפרק ו׳.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), במשך תקופת התעריף ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה על האנרגיה המיוצרת במיתקן בכל חצי שעה; על אף האמור, אם האנרגיה המיוצרת במיתקן בחצי שעה נתונה עולה על מחצית ההספק הזוכה, ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה עד למחצית ההספק הזוכה; לעניין זה, ”תקופת התעריף“ – התקופה שבמהלכה ישלם מנהל המערכת לזוכה את תעריף ההגנה כפי שקבוע בסעיף קטן (3).
(3)
מנהל המערכת ישלם לזוכה את תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (2) החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן עד יום ד׳ בתמוז התת״א (3 ביולי 2041), ואולם לגבי מיתקנים שבמועד הקובע כבר פועלים מסחרית – עד יום כ״ו בכסלו התשצ״ח (4 בדצמבר 2037).
(ו)
התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת
מנהל המערכת ידרוש מהיצרן להתקין מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת, כתנאי לתחילת תשלום תעריף הגנה לפי אמת מידה זו.
[תיקון: תשפ״ב־14]
פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים
[תיקון: תשפ״ב־14]
סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות
[תיקון: 15.8.18; תשע״ט־7, תשפ״א־16, תשפ״ב־14]
ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”סך אנרגיה מוזרמת לרשת“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו־כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
”סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בתקופת זמן;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
”מיתקן מונה נטו“ – מיתקן ששולב לפי סימן ח׳ בפרק ח׳;
”מיתקני העמסה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
”צריכה עצמית“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
”תקופת זמן“ – כל חצי שעה.
(ב)
סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות
התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ־2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
(1)
אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
(2)
אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
(3)
כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
(4)
סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
(5)
אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
(ג)
קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית
(1)
אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א׳, ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן – הדיווח).
(2)
הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א׳.
(3)
צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל־12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
(4)
לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
(א)
מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
(ב)
מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
(ג)
מיתקני העמסה.
(5)
אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.
נספח א׳ – טופס דיווח סדר צריכה עצמית*
| סוג המיתקן/ים | סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3) |
|---|---|
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור | |
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה | |
| מיתקני העמסה |
*
סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו
[תיקון: 18.5.20; תשפ״א־16, תשפ״ב־14]
ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – האנרגיה בקילו־וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
”אנרגיה מיוצרת“ – סך האנרגיה בקילו־וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בכל חצי שעה;
”הספק מותקן“ – ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
”צריכת חצר“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
”צריכת חצר נטו“ – צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
”צריכה שעתית מרבית נטו“ – מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
(ב)
סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת
במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
(1)
האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
(2)
סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
(3)
אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
(ג)
שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות
(1)
על אף האמור בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב, במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו אמת מידה 85ב, ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
כאשר:
– ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן ;
– צריכה שעתית מרבית נטו;
– ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן .
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1) –
(א)
אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן () על פי הנוסחה קטן מ־0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
(ב)
אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן () על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן , ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן .
(ד)
אי־תחולה
(1)
במקום צרכנות שערב יום ד׳ בסיוון התש״ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
(2)
אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות סעיף (ג) לאמת מידה 221, בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום ”ספק שירות חיוני“ יקראו ”מחלק“.
(3)
אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן, תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.
[תיקון: תשפ״ב־14]
סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל
[תיקון: 13.10.21; תשפ״ב־14]
התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל
(א)
הגדרות
באמת מידה זו -
”אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י“ – סכום של כמות האנרגיה בקווט״ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח״י;
”ייצור נטו ברשת“ – סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח״י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
”סך הצריכה המשקית“ – סכום צריכת האנרגיה בקווט״ש של צרכני חח״י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
”מספק חח״י“ – חח״י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
”צריכת מספק חח״י כולל איבודים“ – ההפרש בקווט״ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית שבפרק 7;
”רכישות חח״י ברשת החלוקה“ – האנרגיה בקווט״ש שחח״י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
(ב)
תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל
(1)
בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י.
(2)
בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח״י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חח״י כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים של פרק 7 על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח תעריפים 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
(3)
בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח״י למספקים לפי לוחות התעריפים בפרק 7, בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
(4)
בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח״י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו ”רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה“ בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
(ג)
תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל
(1)
בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
(א)
בעבור רכישת אנרגיה – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו ”תעריף הייצור המשוקלל“, בצריכת מספק חח״י כולל איבודים;
(ב)
בעבור שירותי ניהול מערכת – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו ”תעריף ניהול מערכת“, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
(ג)
לעניין פסקאות (א) ו־(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חברת החשמל כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים בפרק 7, על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח תעריפים 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
(2)
בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
(ד)
הפקת פירוט תשלומים וקיזוז
מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו – חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות סעיף (ו) לאמת מידה 82, בשינויים המחויבים.
(ה)
מועדי תשלום
אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי סעיף (ה1) לאמת מידה 82; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי סעיף (ג) לאמת מידה 62; הוראות סעיף (ג) לאמת מידה 62 וסעיף (ה1) לאמת מידה 82, לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
(ו)
התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל
מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו־(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים; התחשבנות כאמור תיערך בתוך 90 ימים מסיום כל רבעון קלנדרי, ותצורף לתשלום השוטף הקרוב שיבוצע לפי סעיף (ה).
י״ז באדר התשע״ח (4 במרס 2018)
- אסף אילת
יושב ראש רשות החשמל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.