תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אחאי או רב אחא
| אהרן הימן | |
| תולדות תנאים ואמוראים | |
|---|---|
| אות א | |
| →ר' אחאי (אמורא ירושלמי בדור ד') | ר' אחאי בר חנינא (תנא דברייתא)← |
רב אחאי או רב אחא
עריכה(מראשי רבנן סבוראי הנזכרים עוד בגמרא).
בדבר האדם הגדול הזה באה ערבוביא גדולה, ולאחר עיון רב נראה יותר דעת הרשב"ם מובא כתובות ב: וזבחים קב: ד"ה פריך, אך שם נפל הגהה קטנה משובשת בדבריו היקרים, וז"ל בזבחים קכ: בב"מ לשונו משונה - ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דסוף הוראה. ובכתובות ב: יאמרו התוס' לא כמו שפירש רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה השאלתות והיה בסוף על האמוראים - שהרי רב אשי עונה על דבריו אלא אומר ר"ת שהוא אמורא.
ומתחלה צריכין אנו להבין דברי הרשב"ם, כי מלבד מה שהוא ראה וידע את האגרת דרש"ג כדמובא ברשב"ם ב"ב קנז:, לא נוכל להאמין על רבינו הגדול שטעה בדבר ידוע כ"כ, לומר שרב אחא שעשה השאלתות היה מרבנן סבוראי? הלא ידוע שרב אחא משבחא בעל השאלתות היה בזמן רב נטרוי כהנא שמלך אחר שנת אלף נט. וזה היה קרוב לשלש מאות שנה אחרי סוף האמוראים כי רבינא בריה דר"ה נפטר תתיא (תשפ"א כצ"ל כמפורש בערכו) וא"כ איך יאמר רבינו שכל רז לא אניס ליה, "דהוא רב אחאי גאין שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דסוף הוראה" אך ברור כשמש כדעת הגאון בעל דורות ראשונים בח"ג שאיזה תלמיד טועה כתב בגליון התוס' תיבת "הגאון שעשה השאלתות" והטועה ידע שרב אחא עשה השאלתות ולא ידע שהיו שני רב אחאי בראשית ימי רבנן סבוראי ומזה יצא השבוש הזה, ובאמת צדק רבינו הרשב"ם וכן מפורש באגרת דרש"ג ח"ב ספ"ד וז"ל ובתר רבינא נפסקה (ההוראה) ואח"כ אע"פ שלא היה הוראה אבל סבוראי דמפרשי פירושי דמקרבי להוראה הוו - כגון רב ריחומי ורבה ורב יוסף ורב אחא מבי חתים (ובאגרת דרש"ג הנדפס כיוחסין הישן חסר כי שם כתוב רב יוסף מבי חתים וצ"ל כמו בנוסח ב"נ ולונדון וסדר החכמים ורב יוסף ורב אחא מבי חתים) כדאמרינן גיטין ז. ופירש וצקלג (כלומר שרב אחא מבי חתים מפרש הפסוק וצקלג, ובגמרות שלנו איתא רב אחא מבי חוזאה). וכן מבי רבינו בעל הכריתות בימות עולם שרב אחא מבי חתים היה ריש מרבנן סבוראי. ובאמת שנים היו כדמובא באדרש"ג ח"ג פ"ד וזה לשונו רב אחאי בר ר"ה ונפטר תתי"ז לשטרות, ואחד רב אחאי בריה דרבא בר אבהו ונפטר ביוה"כ תתכ"ב, ולכן כתב הרשב"ם סתם רב אחאי יען ששנים היו כמעט בזמן אחד, וכולם היו תלמידי רבה תוספאה ורבינא האחרון וכולם מתו כמעט בזמן אחד זולת רב יוסי שהאריך ימים טובא ובימיו נסתיים התלמוד ולא הוסיפו עוד.
ובזה נבין כמה סוגיות בגמרא שהמה מרב אחאי זה, כחולין נט: ההוא עיזא כרכוז דהואי בי ריש גלותא דעקיר מלא צנא דתרבא מינה, רב אחא אסר ורב שמואל בריה דרב אבהו אכל מיניה, וידוע שרב שמואל בריה דרב אבהו היה מראשי רבנן סבוראי, ומה שאמרו שם שלחו מתם - הזהרו ברבינו אחאי שמאיר עיני הגולה הוא, יען שאז שקטה מעט הגזירות בא"י אע"פ שלא הוחזרו הישיבות, ובע"ז מט. רב אחאי שיער בחלה בחמשים, רב שמואל בריה דרב איקא שיער בס', וגרסת דק"ס ובה"ג ותוס' רב האי, בריה דרב אבהו, והיא גרסא אמתית שהיה חבירו, אבל רב שמואל בריה דרב איקא לא נמצא בשום מקום בש"ס.
ובתענית יח: וכמה הוה התחלה ר' אחא אומר שלש ר' אסי אומר אחת ופרש"י אמוראי נינהו דלאו אורחא דתנאי לאשתעויי כה"ג. והצדק אתו כי המה מרבנן סבוראי דמפרשי, וזה רב אסי הוא רב יוסי כגרסת הרי"ף והרא"ש ודק"ס.
ובאמת דבריהם המה אך לפרש דברי הגמרא, וכמו שמצינו תמיד דברי רב אחאי שהמה לפרש כזבחים מג: אמר רב אחאי הלכך מאי חומץ וכו', ומנחות מג. בשני דרב אחאי בדקוה - א"ל רב אחאי.
ולכן לשונו תמיד משונה לומר פריך רב אחאי כיבמות כד. מו. (ושם רב אחא), כתובות מז., קידושין יג., שבועות מא:, זבחים קב:, חולין סה:, ברכות ו., נדה לג. וכשתעיין בכל המקומות תמצא שהמה אך לפרש דברי הקודמין.
וכן מצינו לשונו פשיט רב אחאי ככתובות ב: ומה שרב אשי עונה על דבריו לא קשה מידי כי כבר כתבו התוס' חולין ב: ד"ה אנא וז"ל אע"פ דאביי ורבא נמי אתו לשנויי הך קושיא והם קדמו הרבה לרב אשי שמא גם בימיהם הקשו כבר. וכן כאן שדברי רב אשי לא קאי אדברי רב אחאי אך הוא מבעלי מסדרי הש"ס.
וכן מצינו לשונו רב אחאי משני ככתובות י..
וכן הוי בה רב אחאי כברכות ה., ומה שאמרו שם אח"כ אלא אמר רב חסדא מהכא, באמת לא קאי רב חסדא אסוגיא דהכא אך עיקר דברי רב חסדא המה שייכים לב"ב צ: ששם באו עיקר דבריו לתרץ דברי שמואל, וכאן נסדרו דברי רב חסדא משם.
וכן נזכר ע"ז לא: רב אחאי עביד הרחקה יתירתא, ומנחות מ: רב אחאי אזיל בתר כנף, וזבחים מג: א"ר אחאי הלכך וכו', ובכולם בא אך לפרש דברי הקודמין.
ומה שמצינו ברכות כה: רב אחאי איעסק ליה לבריה בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא, באמת צ"ל רב אהלאי כגרסת דק"ס ויוחסין.