תו"א על שמות כב ז
<< | תו"א על שמות • פרק כ"ב • פסוק ז' | >>
• ג • ד • ה • ו • ז • ח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃
(שמות כב ז): "אם לא ימצא הגנב..." -
- (בבא קמא סג:): "טוען טענת גנב... משלם תשלומי כפל, אבל... טוען טענת אבד - לא משלם תשלומי כפל; ואפילו טוען טענת גנב, בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל, אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל.
- מנהני מילי?
- דתנו רבנן: אם ימצא הגנב - בטוען טענת גנב הכתוב מדבר. אתה אומר בטוען טענת גנב, או אינו אלא בגנב עצמו? - כשהוא אומר (בפסוק הבא) "אם לא ימצא הגנב" בטוען טענת גנב הכתוב מדבר.
- תניא אידך: "אם ימצא הגנב" - בגנב עצמו הכתוב מדבר. אתה אומר בגנב עצמו, או אינו אלא בטוען טענת גנב? - כשהוא אומר (בפסוק הבא) "אם לא ימצא הגנב" הרי טוען טענת גנב אמור. הא מה אני מקיים "אם ימצא הגנב" - בגנב עצמו הכתוב מדבר.
- דכולי עלמא מיהת, אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב כתיב. מאי משמע?
- - אמר רבא: אם לא ימצא כמה שאמר אלא שהוא עצמו גנבו, ישלם שנים.
- ומנלן דבשבועה?
- - דתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים - לשבועה. אתה אומר לשבועה, או אינו אלא לדין? נאמר שליחות יד למטה, ונאמר שליחות יד למעלה; מה להלן לשבועה, אף כאן לשבועה..."
"ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" -
- (בבא קמא קז:): "אמר רבי חייא בר יוסף: הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד. מאי טעמא? ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו, מכלל דאי שלח בה יד מיחייב."
- (בבא מציעא מא:): "ונקרב בעל הבית אל האלהים - לשבועה. אתה אומר לשבועה, או אינו אלא לדין? - נאמרה שליחות יד למטה ונאמרה שליחות יד למעלה, מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה."
- (סנהדרין ב:): "משנה: דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה... גמרא: אטו גזילות וחבלות לאו דיני ממונות נינהו?!
- - אמר רבי אבהו:... "מה הן" קתני, "מה הן דיני ממונות? גזילות וחבלות, אבל הודאות והלואות לא..." והאי דקתני "גזילות וחבלות" משום דעיקר שלושה דכתיבי, בגזילות וחבלות כתיבי: גזילות, דכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים; חבלות, מה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו"
- (סנהדרין ג:): "שלשה מנלן? דתנו רבנן: ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי כאן אחד, עד האלהים יבא דבר שניהם הרי כאן שנים, אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה, דברי רבי יאשיה... ונקרב בעל הבית אל האלהים - משעת קריבה שלשה..."
- (סנהדרין נו.): "תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין וברכת השם ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי... מנהני מילי? אמר ר' יוחנן: דאמר קרא (בראשית ב) ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל... אלהים זו דינין, דכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים..."