תו"א על שמות כב ה
<< | תו"א על שמות • פרק כ"ב • פסוק ה' | >>
• ג • ד • ה • ו • ז • ח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃
(שמות כב ה): "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה" -
- (בבא קמא ס.): "משנה:השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה.
גמרא: אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא קוצים גדיש קמה ושדה?
- צריכי, דאי כתב רחמנא קוצים, הוא אמינא קוצים הוא דחייב רחמנא משום דשכיח אש גבייהו ושכיח דפשע אבל גדיש דלא שכיח אש גבייהו ולא שכיח דפשע אימא לא; ואי כתב רחמנא גדיש, הוה אמינא גדיש חייב רחמנא משום דהפסד מרובה הוא אבל קוצים דהפסד מועט אימא לא.
- קמה למה לי? מה קמה בגלוי אף כל בגלוי; ולרבי יהודה, דמחייב אנזקי טמון באש, קמה למה לי? לרבות כל בעלי קומה. ורבנן לרבות כל בעלי קומה מנא להו? נפקא להו מאו הקמה. ורבי יהודה? או מיבעי ליה לחלק. ורבנן לחלק מנא להו? נפקא להו מאו השדה. ורבי יהודה? איידי דכתב רחמנא או הקמה כתב או השדה.
- שדה למה לי? לאתויי לחכה נירו וסכסכה אבניו.
- ולכתוב רחמנא שדה ולא בעי הנך! צריכא, דאי כתב רחמנא שדה, הוה אמינא מה שבשדה אין מידי אחרינא לא, קמ"ל."
"ומצאה קוצים ונאכל גדיש" -
- (בבא קמא ס.): "אמר ר"ש בר נחמני אמר רבי יונתן: אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצוין לה; ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר ונאכל גדיש ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש, שנאכל גדיש כבר."
"כי תצא אש... שלם ישלם המבעיר..." -
- (בבא קמא ס:): "יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא... אמר להם...:
- כי תצא אש ומצאה קוצים - תצא מעצמה, שלם ישלם המבעיר את הבערה - אמר הקב"ה 'עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון, שנאמר (איכה ד) "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה", ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר (זכריה ב) "ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".
- שמעתתא - פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו, לומר לך: אשו משום חציו."
- (בבא קמא כב:): "אמר רבא: קרא... מסייע ליה לרבי יוחנן... דכתיב כי תצא אש תצא מעצמה, ישלם המבעיר את הבערה שמע מינה אשו משום חציו"
"שלם ישלם המבעיר את הבעירה" -
- (בבא קמא סא:): "משנה: המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? ... רבי שמעון אומר: שלם ישלם המבעיר את הבערה - הכל לפי הדליקה. גמרא: ... הכל לפי גובה הדליקה"
- (בבא קמא נה:): "ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן, ואלו הן: בור ואש שן ורגל.... אש, דכתיב שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר..."