קטגוריה:תהלים עח עא

עריכה

ביאור המילות

"מאחר עלות". הצאן המניקות, כמ"ש עלות ינהל.

"יעקב, ישראל". כנ"ל פסוק ה'.

"עמו נחלתו". נחלה מציין הקדושה והדת (ירמיה ב'):

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ע - עב) ואם תאמר ואיך יהיה לעולם והלא היה עתיד ליחרב פעמיים, ואם יגרמו העונות לבלתי התקיים אחרי כן לעולם מה בצע במה שלא תזוז שכינה אם הבית הוא חרב, לזה אומר הנה "ויבחר בדוד"כו' כלומר החנם הלך אלקים לקחת לו מושל בישראל "ממכלאות צאן"ולא לקח מהבעלי שררה חשובים לעם כי אם שמאחר עלות הביאו, אך אין זה כי אם כי יודע אלקים כי א - ל דעות הוא כי זה לבדו הוא הראוי "לרעות"את ישראל בזמן הזה ולעתיד לבא, וזהו "לרעות"ביעקב עמו שהוא בזמן הזה "ובישראל נחלתו"בימות המשיח, וכן היה כי "וירעם"בזמן הזה "כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם"לעתיד לימות המשיח:

[סט - עב] או שיעור הכתובים מעין זה. "ויבן כמו רמים מקדשו"דוגמת הרמים, ושמא תאמר והלא גם הוא נחרב, לזה אמר "כארץ"שיסדה לעולם שהוא שיסדה על יסוד אחד שהוא צדיק כי צדיק יסוד עולם כך "ויבחר בדוד עבדו"כו' להיות לו יסוד לקיום המקדש. ועל כן "ויקחהו ממכלאות צאן"כו' שהוא יסוד לזמן הזה "לרעות ביעקב עמו" ולעתיד כדי שובישראל נחלתו, וכן היה כי "וירעם כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם"לעתיד. והוא כי במלכו בזמן הזה יצטרך לרעותם בחכמת לבו לתומו אשר ישים ה' "בתום לבבו"בהתבודדו, אך לעתיד לא יצטרך לכך כי אם "בתבונות כפיו ינחם"מעין מלמד ידי למלחמה (תהלים יח), כי אם שיהיה אז יותר, כי את אשר יהיה ראוי לשלוח בו יד הן למות הן לייסורין ידיו מאליהן יתקוממו לעשות, ואת אשר יהיה ראוי להיטיב לו ולתת לו מתנות וכיוצא גם הוא יתקוממו לעשות, כי אז תמלא הארץ דעה את ה' ומה גם למלך המשיח: