וישימו, כסלם - כמו מבטחם אשר יקוט כסלו וכאשר לא ישכחו מעשה השם, אז ישמרו מצותיו.
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק ט===
בני אפרים - דרך דרש כי כל ישראל יקראו כן, כמו: הבן יקיר לי אפרים גם רמז לבני אפרים, שיצאו ממצרים, בטרם געת הקץ והרמז בדברי הימים והרגום אנשי גת ויתאבל אפרים אביהם.
ועל דרך הפשט כי עקר זה המזמור נאמר על מלכות דוד ובנין הר ציון, ושם היה הארון במלוך דוד אחר שחרבה שילה שהיתה לבני אפרים, על כן: ובשבט אפרים לא בחר באחרונה אחר שבחר בם בראשונה לשכן שמו בשילה והעד הנאמן על זה הפירוש: שבט אפרים רומי קשת הם אנשי שילה שאמר אחריהם: לא שמרו ברית אלהים ועוד: נגד אבותיהם עשה פלא וזה היה אחר צאת ישראל ממצרים.
נושקי - חסר כ"ף, כמו: אש אוכלה הוא.
ומלת נושקי דבקה עם קשת, כדרך: נהרי נחלי דבש וחמאה.
והטעם שהפכו עורף ביום קרב, משל בעבור שלא שמרו ברית אלהים, שהשכין כבודו בתוכם.
ויש אומרים: שמנהג רומי קשת שלא יעמדו במקום אחד, כן הפכו ככה בני אפרים.
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק י===
לא שמרו ברית אלהים - זה ברית סיני.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יא===
וישכחו - בעבור היות הנפלאות נעלמות, אמר כנגדם הראם.
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יב===
נגד הראם, כי נגד אבותם עשה פלא והם שמעו מפיהם.
וטעם במצרים – כל המופתים שהיו במצרים.
יש אומרים: כי שדה צוען – כדרך שדה אדום.
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יג===
בקע - ויבקעו המים.
ויצב מים כמו נד - והמים להם חומה.
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יד===
וינחם - יספר חסדי השם עמהם, כי הענן ביום שלא יכם השמש ואור אש בלילה, שלא היו צריכים לאבוקות.
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק טו===
יבקע - טעם צורים - פעמים רבים במדבר הגדול והנורא.
וישק - חסר, כמו וישקה אותם.
ורבה - תואר לתהום, ובאה דרך יחיד, כמו: בנות צעדה עלי שור.
הטעם שנוי במלות שונות דרך צחות.
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יז===
ויוסיפו - נפתח למ"ד למרות, בעבור היותו מבנין הפעיל, כמו: לצבות בטן ולמרות עיני כבודו.
בצייה - במקום צמא, והטעם כי הם המרו עליון במקום שיש להם צורך אליו.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יח===
וינסו - זה הוא דרך עקלתון שיבקש העבד מאדוניו מה שאין צורך לו, וזה הוא דרך הבשר כאשר אפרש עתה.
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק יט===
וידברו - לערוך שלחן, משל על הבשר.
וטעם במדבר - מקום שאין שם יישוב.
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק כ===
הן - אמר רבי משה הכהן: הנה בתורה כתוב כי רדת המן היה בתחלה במסעים רבים, קודם הכות צור ברפידים.
ועוד: כי לא חרה אף השם על דבר המן, שהוא אומר: ואש נשקה ביעקב ואחריו כתוב וימטר עליהן מן לאכול והנה הכתוב בלבל דברו, שאחר המוקדם והפך זה ולא חשש מזה, כי מפורש הוא אצלנו בתורת משה.
וטעם הגם לחם יוכל תת – על המן.
והטעם: היוכל לתתו תמיד בלא הפסק וכמוהו הורד עדיך לפי דעתי.
נאם אברהם בן עזרא המחבר, אלה הדברים יש בהם שיבוש ואני אפרש הכל.
טעם לשאול אכל לנפש – על בשר קברות התאוה וזה הוא לערוך השלחן ומלת הגם לחם הוא הבשר, כמו את קרבני לחמי לחם אשה והעד אם יכין שאר לעמו שהטעם כפול, כי שאר כמו בשר.
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
===פסוק כא===
לכן - טעם ואש על חרון אף השם, ככתוב: ואף ה' עלה בהם.
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
כי - בעבור שהזכיר וינסו אמר כנגדו, כי לא האמינו.
ולא בטחו - הטעם כפול.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויצו - וכבר צוה וככה וימטר.
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וימטר - הטעם: וכבר המטיר עליהם, כמו: וייצר ה' אלהים וכבר יצר.
ויאמר ה' למשה וכבר אמר.
ויסעו מרפידים וכבר נסעו.
ויאמר בת מי את וכבר אמר.
ויאמר אל משה אני חותנך ואחר ויבא ורבים ככה.
והטעם למה בקשו בשר תאוה? לנסות את השם.
ומה צורך היה להם לבשר והלא היה להם המן שהי' מתוק וערב ונקי ומלקטין אותו בלי טורח חנם?! והכה להם הצור ויש להם לספוקם, אמר: וימטר כי מן השמים ירד, ודגן שמים כי באויר יולד.
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
לחם אבירים - הם השחקים.
וטעם איש – שהוא בן אדם נברא מהאדמה.
והטעם צידה - בעבור היותם תמיד הולכים.
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
יסע - שב לספר דברי הבשר שהחל לומר עליו, לכן שמע ה' ויתעבר.
קדים - הטעם רוח קדים והנו תואר, כי ימצא רוח לשון זכר מפרק הרים.
ותימן - מגזרת ימין, והוא הרוח מזרחי דרומי.
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וימטר - בעבור שהרוח הביאו והיה עליהם, והנה התברר פירושי על דבר שאר, שהוא הגם לחם - הוא הבשר.
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויפל - הזכיר נפילת העוף באמצע וסביבות למשכנותיו, כמו מחנהו, והם האהלים.
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויאכלו - טעם מאד – כמו: והיה לכם לזרא.
יביא - היה מביא, כדרך: יעשו עגל בחורב.
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
לא - עוד לא היה להם לזרא, עד שחרה אף השם בהם.
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ואף - הזכיר אף עלה, כמו: העלות אהרן את הנרות.
במשמניהם - גדולי המחנה והעשירים המתענגים, כמו: ומשמן בשרו ירזה.
והזכיר ובחורי – בעבור כח תולדתם והנה לא הועילם בעלות בהם אף השם.
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בכל - כדרך: וינסו אותי זה עשר פעמים, אף על פי שאינם נזכרים בתורה.
והנכון: שמלת חטאו - על דבר המרגלים על כן אחריו.
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויכל - וטעם בהבל – שלא ראו הארץ, שבעבור זה יצאו ממצרים.
ובבהלה - לפני ארבעים שנה.
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אם - ההרוגים היו סבת דורשים אחרים, או טעמו אז אמר להרגם, או כמעט והרגם.
ושבו - עשו תשובה.
ושחרו אל - שהתפלה בבקר לפני יתעסק אדם, בדברי צרכיו.
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויזכרו, צורם - כמו חזקם.
ואל עליון גאלם - והשם שגאלם הוא אל עליון שיוכל לעשות בארץ ויושביה כל חפצו והנה ויזכירו בפה, כמו: ומשא ה' לא תזכרו עוד, והעד: ולבם לא נכון.
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויפתוהו - דבר הכתוב כפי מחשבתם, כדרך והאנשים רדפו אחריהם ודבר שמואל אחרי מותו.
פסוק לז
• לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ולבם - הנה התברר כי עקר התפלה, כונת הלב.
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
והוא, יכפר - כנגד הזמן העומד, כמו: והבית ימלא עשן.
אפו - הוא הפעול.
פסוק לט
• לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויזכור - אמר רבי משה הכהן: טעם ויזכור כי בשר המה כי אין להם כח לסבול אף ה' כי מיד ימותו וזה טעם רוח הולך.
ולפי דעתי: כי הגוף הוא הבשר, כדרך: ויגל כבודי אף בשרי, וככה עם בשרא לא איתוהי.
והזכיר בשר – כי הם יתאוו הבשר, כי התולדת תתאוה הדומה לה שיחזקנה.
ועוד: כי מדת קשור הוא הרוח בבשר איננה ארוכה על כן יבקשו להתענג טרם הפרדם והנה מלת המה תשרת בעבור אחרת המה רוח הולך, כי האדם הוא רוח וגוף שהוא בשר, שהוא מרגיש.
פסוק מ
• לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
כמה, במדבר - שאין שם יישוב.
יעציבוהו - דרך משל מן עצבון, כטעם מר, כמו: אם דרך עוצב בי.
פסוק מא
• לפירוש "פסוק מא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וישובו - בעבור שהזכיר בתחלה וינסו אל בלבבם.
והטעם: שבו לנסותו, והטעם אל אחר שהתברר שהוא אל.
התוו - כמו: והתוית תיו ששמו בלבם תיו וגבול שלא יוכלו לעברו.
וקדוש ישראל - שהשם נקדש ונכבד מזאת המחשבה.
פסוק מב
• לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
לא - הטעם לא פחדו ממכתו שהכה המצריים במות הבכורים, וזה טעם: יום אשר פדם מני צר.
פסוק מג
• לפירוש "פסוק מג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אשר - רוב האותות שיזכירם הנביא טרם היותם וככה האותות, כמו הבאות והמופתים הם הפלאים.
פסוק מד
• לפירוש "פסוק מד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויהפך - לא הזכיר דבר התנין, כי לא היתה מכה בהם.
ונוזליהם - הטעם כפול.
פסוק מה
• לפירוש "פסוק מה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ישלח - הזכיר ערוב תחלה כי היתה קשה ממכת הצפרדע, או פירושו וצפרדע כבר השחיתה אותם, כמו: וירם תולעים ויבאש ולא הזכיר, מכת כנים גם מכת שחין גם מכת חשך גם מכת דבר, בעבור שנמלטו בני אדם ובעבור היות מכת דם ראשונה למכות הזכירה, גם צורך גדול יש למים.
פסוק מו
• לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויתן - הזכיר זאת, בעבור צורך הארץ ליבול הארץ.
פסוק מז
• לפירוש "פסוק מז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
יהרג - דרך משל כמו תכאיבו באבנים.
ושקמותם - לשון נקבות גם שקמים זכרים כמו נפשות נפשותם.
אמר חסאון: כי בחנמל מין ממיני הארבה ופירש חנמל שתי מלות.
ולפי דעתי: כי בחנמל – אבן, כמו אבנים גדולות מן השמים, כי הוא כנגד ברד ויש לשקמים פרי כמו לתאנים ומלת חנמל רבעית.
פסוק מח
• לפירוש "פסוק מח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
לרשפים - הם, ותהלך אש ארצה.
פסוק מט
• לפירוש "פסוק מט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ישלח - רמז לרוב פחדם ממכת הברד כאשר הזכיר כל מגפותי אל לבך והלא תראה לא הודה פרעה לעולם לאמר: אני ועמי הרשעים, רק במכה הזאת והנה דימה אלה המגפות לעברת השם, ומשלחת מלאכי רעים בעבור האש כמו עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.
ומלת מלאכי – אינה סמוכה, כאילו כתוב: מלאכי השם, כמו ביד נביאי כל חוזה.
פסוק נ
• לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
יפלס - דרך משל נכבד לרדת הגזרות מן השמים.
וחייתם - נפשם וזו היא מכת בכורות, כאשר פירש אחרי כן.
פסוק נא
• לפירוש "פסוק נא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויך - הזכיר חם אביהם, דרך חסרון וקלון להם.
וראשית אונים – תחלת בנים שנראה און האב.
פסוק נב
• לפירוש "פסוק נב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויסע - טעם כצאן, שנהלם לאט.
פסוק נג
• לפירוש "פסוק נג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וינחם - שלא יצא עליהם אויב בדרך בצאתם עד בואם אל הים, על כן הזכיר ואת אויביהם כסה הים.
ויש אומרים: וינחם לבטח - ביבשה בעברם ולא פחדו.
פסוק נד
• לפירוש "פסוק נד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויביאם אל גבול קדשו - ירושלם.
הר זה - הוא הר המוריה, אם אסף זה המשורר הוא שהיה בימי דוד אולי התנבא, או אמר זה המזמור אחר נבואת גד.
ולפי דעתי: כי גבול קדשו – הוא ארץ ישראל.
והר זה קנתה ימינו – ההר הטוב הזה והלבנון, והעד על זה הפירוש שאחר כן כתיב.
פסוק נה
• לפירוש "פסוק נה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויגרש מפניהם גוים - הם השבעה.
פסוק נו
• לפירוש "פסוק נו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וינסו - עתה יספר איך מרו בני אפרים, על כן חרבה שילה.
פסוק נז
• לפירוש "פסוק נז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויסוגו - נין נפעל, מגזרת סג כמו ויכונו.
וטעם כאבותם – בימי השופטים.
נהפכו כקשת רמיה - אמר רבי משה: רמיה תאר לקשת והטעם כדרך זכר עצל וכלי כמו ורמיה תהיה למס.
ולפי דעתי: כי רמיה - שם כמו והשתיה כדת כמו רומי קשת והעד לשון רמיה ואחריו חצי גבור שנונים והנה הטעם תתהפך הקשת לא ירמה בה הרומה, או טעמו כאשר פירשתי במלת הפכו ביום קרב, על כן פירש עתה מה שהזכיר בראשונה.
פסוק נח
• לפירוש "פסוק נח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויכעיסוהו - לעשות עולות בבמות לא לגבוה.
פסוק נט
• לפירוש "פסוק נט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
שמע - לאות שהכעיסוהו בדברים שדברו בו, על כן: שמע אלהים ויתעבר, מגזרת עברה שעבר חוק החרון.
וימאס - כי חרבן בית שילה קשה על כל ישראל.
פסוק ס
• לפירוש "פסוק ס" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויטוש - הזכיר משכן כי כן כתוב שהארון היה בהיכל רק בלי תקרה, על כן קראו אהל.
פסוק סא
• לפירוש "פסוק סא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויתן, עזו - הוא הארון אתה וארון עזך דרשו את ה' ועוזו.
פסוק סב
• לפירוש "פסוק סב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויסגר - וגם מגפה גדולה היתה בעם.
פסוק סג
• לפירוש "פסוק סג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בחוריו - דימה מאכלת החרב למאכולת אש, כדרך: כי אש יצאה מחשבון.
וטעם וי"ו בחוריו - למות חסידים במלחמה.
ובתולותיו - שהיו צנועות, לא ראו חופות במות הבחורים.
פסוק סד
• לפירוש "פסוק סד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
כהניו - חפני ופנחס.
ואלמנותיו - כאשת פנחס, גם קרה ככה לאלמנות הרוגים אחרים.
פסוק סה
• לפירוש "פסוק סה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויקץ - דבר הכתוב כנגד מחשבות פלשתים שתפשו מקום הכבוד, או על דרך משל, בעבור שלא נראתה גבורת הכבוד בהלקח הארון, ועתה מתרונן המתרונן מיינו שהוא בוטח בכחו.
ויש אומרים: כי המתרונן הוא השכור בנפול התרדמה.
פסוק סו
• לפירוש "פסוק סו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויך - רמז לטחורים.
פסוק סז
• לפירוש "פסוק סז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וימאס - מאז לא היה הארון בחלק אפרים רק מאהל אל אהל וממקום למקום עד בוא דוד, והיה הארון בעיר ציון.
פסוק סח
• לפירוש "פסוק סח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויבחר - הזכיר השבט שהיה ממנו דוד, כי בעבורו עקר כל המזמור.
פסוק סט
• לפירוש "פסוק סט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויבן, רמים - תואר והמתואר חסר, כמו ומאכלו בריאה שה, או עגלה.
וכן זה ויבן בארמונים רמים.
וטעם כארץ – בעבור היות הארץ בכלל העומדת וחלקיה, על כן הזכיר זה החלק מהארץ עומד, כנגד הארץ בכללה.
פסוק ע
• לפירוש "פסוק ע" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ויבחר - וכבר בחר כדרך וישאל אותה ורבים ככה, כי הר ציון דוד תפשו ועל שמו נקראת ירושלם, קרית חנה דוד.
ויקחהו - אחר שלקחו.
ממכלאות - כמו: גזר ממכלה צאן.
פסוק עא
• לפירוש "פסוק עא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מאחר עלות - תואר דומה לפועל על דרך העולים על הצאן העלות הם הנקבות.
לרעות - עם בי"ת נוסף כמו: רועה את אחיו בצאן, והנה בתחלה היה רועה צאן ושב לרעות ישראל, כאשר התחיל בתחלת המזמור: ויסע כצאן עמו.
וטעם ובתבונות כפיו ינחם – בעבור שדימה עם השם לצאן ויש צורך למרעה טוב והכל במקל, על כן ובתבונות.
ולפי דעתי: כי בי"ת בתבונות ישרת שנים כמו וזרועו כשדים כאילו כתוב: ובתבונות בכפיו ינחם.
והנה טעם כתום לבבו, לעשות טוב לעמו ובתבונות כפיו - הוא המעשה, ככתוב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.
