מ"ג תהלים עח עא


<< · מ"ג תהלים · עח · עא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱבִ֫יא֥וֹ
  לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ
    וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מאחר עלות הביאו" - שהיה רועה לאביו הצאן המניקות שהיה רחמני ומוציא הגדיים תחלה ומאכילן ראשי עשבים העליונים שהם רכים ומוציא התיישים אחריהם ואוכלין אמצע העשבים ואחר כך מוציא הזקנות ואוכלות השרשים אמר הקב"ה ראוי הוא זה להיות רועה את עמי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מאחר עלות - תואר דומה לפועל על דרך העולים על הצאן העלות הם הנקבות.

לרעות - עם בי"ת נוסף כמו: רועה את אחיו בצאן, והנה בתחלה היה רועה צאן ושב לרעות ישראל, כאשר התחיל בתחלת המזמור: ויסע כצאן עמו.

וטעם ובתבונות כפיו ינחם – בעבור שדימה עם השם לצאן ויש צורך למרעה טוב והכל במקל, על כן ובתבונות. ולפי דעתי: כי בי"ת בתבונות ישרת שנים כמו וזרועו כשדים כאילו כתוב: ובתבונות בכפיו ינחם.

והנה טעם כתום לבבו, לעשות טוב לעמו ובתבונות כפיו - הוא המעשה, ככתוב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מאחר עלות" - ממה שהלך אחר המניקות לרעותן הביאו להיות מלך רועה ישראל 

מצודת ציון

"עלות" - מגדלות עולליהן ר"ל מניקות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מאחר עלות הביאו" לרעות בשני מיני הנהגות,
  • א) המדינית, עז"א "ביעקב עמו",
  • ב) המוסרית, עז"א "ובישראל נחלתו" כי ישראל גדול מיעקב, והוא "רעה אותם כתום לבבו", בהנהגה התוריות "ובתבונות כפיו ינחם" בהנהגה המדינית:

ביאור המילות

"מאחר עלות". הצאן המניקות, כמ"ש עלות ינהל.

"יעקב, ישראל". כנ"ל פסוק ה'.

"עמו נחלתו". נחלה מציין הקדושה והדת (ירמיה ב'):
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ע - עב) ואם תאמר ואיך יהיה לעולם והלא היה עתיד ליחרב פעמיים, ואם יגרמו העונות לבלתי התקיים אחרי כן לעולם מה בצע במה שלא תזוז שכינה אם הבית הוא חרב, לזה אומר הנה "ויבחר בדוד"כו' כלומר החנם הלך אלקים לקחת לו מושל בישראל "ממכלאות צאן"ולא לקח מהבעלי שררה חשובים לעם כי אם שמאחר עלות הביאו, אך אין זה כי אם כי יודע אלקים כי א - ל דעות הוא כי זה לבדו הוא הראוי "לרעות"את ישראל בזמן הזה ולעתיד לבא, וזהו "לרעות"ביעקב עמו שהוא בזמן הזה "ובישראל נחלתו"בימות המשיח, וכן היה כי "וירעם"בזמן הזה "כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם"לעתיד לימות המשיח:

[סט - עב] או שיעור הכתובים מעין זה. "ויבן כמו רמים מקדשו"דוגמת הרמים, ושמא תאמר והלא גם הוא נחרב, לזה אמר "כארץ"שיסדה לעולם שהוא שיסדה על יסוד אחד שהוא צדיק כי צדיק יסוד עולם כך "ויבחר בדוד עבדו"כו' להיות לו יסוד לקיום המקדש. ועל כן "ויקחהו ממכלאות צאן"כו' שהוא יסוד לזמן הזה "לרעות ביעקב עמו" ולעתיד כדי שובישראל נחלתו, וכן היה כי "וירעם כתום לבבו ובתבונות כפיו ינחם"לעתיד. והוא כי במלכו בזמן הזה יצטרך לרעותם בחכמת לבו לתומו אשר ישים ה' "בתום לבבו"בהתבודדו, אך לעתיד לא יצטרך לכך כי אם "בתבונות כפיו ינחם"מעין מלמד ידי למלחמה (תהלים יח), כי אם שיהיה אז יותר, כי את אשר יהיה ראוי לשלוח בו יד הן למות הן לייסורין ידיו מאליהן יתקוממו לעשות, ואת אשר יהיה ראוי להיטיב לו ולתת לו מתנות וכיוצא גם הוא יתקוממו לעשות, כי אז תמלא הארץ דעה את ה' ומה גם למלך המשיח:

<< · מ"ג תהלים · עח · עא · >>