מצודות על תהלים סב
<< · מצודות על תהלים · סב · >>
פסוק א
מצודת ציון
פסוק ב
מצודת ציון
"דומיה" - ענין תקוה כמו דמינו אלהים חסדך (לעיל מ"ח)
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
"אך הוא צורי" - ולא זולתו
"משגבי" - ועל שהוא משגבי לזה לא אמוט נטיה רבה מבלי תקומהפסוק ד
מצודת ציון
"תהותתו" - מלשון הוות ושבר
"כקיר גדר" - ענין כותל בית וחצר
מצודת דוד
"תרצחו" - יהי רצון שתרצחו כולכם ובתחלה תהיו ככותל הנטוי לפול וכגדר הנדחה ממקומה כן תהיו בתחלה בפחד ואימה ובסוף תמותו ע"י רציחה
"עד אנה" - עד מתי תחשבו הוות על כל איש ואישפסוק ה
מצודת ציון
"משאתו" - ענין הרמה
"כזב" - ענין דבר הנפסק כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נח)
מצודת דוד
"בפיו" - כ"א מהם מברך אותי בפיו מן השפה ולחוץ אבל בקרב לבם מקללים אותי לעולם אף בעת שמברכים אותי בפה
"אך משאתו" - ר"ל הן לא הרעותי את אחד מהם אך כל אחד מהם בעבור רוממתו וגאותו יעצו ביניהם להדיחני מן העולם ורוצים הם בהכזב הנאמר עלי בפני שאולפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
"על אלהים" - ר"ל הלא על אלהים מוטל ישועתי ולהשאיר אותי בכבוד כי הוא הבטיחני על המלוכה ועליו לקיים
"צור עוזי" - הוא מאמץ כוחי ולזה אחסה בופסוק ט
מצודת דוד
"שפכו לפניו לבבכם" - בתפלה כי הוא מחסה לנו מעולם
"עם" - אתם בני עמי בטחו בו בכל עתפסוק י
מצודת דוד
"במאזנים לעלות" - הוא ענין מליצה לומר אם נחשוב להעלות במאזני המשקל המה יחד ר"ל הבטחון של כל בני אדם אז נראה שהמה קלים ופחותים מדברי הבל והוא מקרא הפוך וכאילו אמר המה יחד מהבל
"אך הבל בני אדם" - הבטחון על בני אדם הוא הבל וכזב ודבר שאינו מתקייםפסוק יא
מצודת ציון
"בעושק" - ענין גזל
"תהבלו" - מלשון הבל
"חיל" - עושר
"ינוב" - מלשון תנובה והצמחה
מצודת דוד
"חיל כי ינוב" - אם תראו עושר הבא מגזל צומח ומתרבה אל תשימו לב לבטוח בעושר כזאת כי לא לעולם תהיה
"אל תהבלו" - אל תבטחו בהבל להרבות הון בגזל כי לא תתקיים העושר ההוא וכפל הדבר במ"ש
"בעושק" - להרבות הון בעושקפסוק יב
מצודת דוד
"כי עוז" - האחת למדתי אשר לאלהים הוא העוז וידו בכל משלה
"אחת" - אמירה אחת דבר אלהים וממנה למדתי שתי דבריםפסוק יג
מצודת דוד
"ולך ה' חסד" - והשנית למדתי ממנה שה' עושה חסד עם בני אדם
"כי אתה תשלם" - ר"ל מדבר הזה נשמע שני הדברים כי אתה ה' דברת אשר תשלם לאיש כמעשהו וכמ"ש ואם תלכו עמי קרי וגו' והלכתי אף אני עמכם בקרי (ויקרא כז) וכן על כל הדברים שהאדם חוטא אתה משלם לו מדה במדה ואם לא היה ידו בכל משלה היה א"כ לפעמים מן הנמנע בדבר מהדברים לשלם מדה במדה ומזה בעצמו נשמע שדרכו לעשות חסד עם האדם כי זה שמעניש מדה במדה הוא חסד גדול כי אז יבין האדם וישכיל לדעת שלא בא במקרה כ"א מה' על דרך העונש וימהר לשוב מחטאיו וכ"ז חוזר למעלה לומר ומהו בטחון האדם הלא טוב לחסות בה' הואיל וידו בכל משלה ועושה חסד
<< · מצודות על תהלים · סב · >>