רש"י על תהלים סב
<< · רש"י על תהלים · סב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"תהותתו" - מנחם פי' מגזרת התיו לאכלה (ירמיהו י"ב) ויתא ראשי עם (דברים ל"ג) עד אנה תאספו על איש ול"נ שיש לפותרו לשון הוות ויהא ה"א ותי"ו שורש כאשר יאמר מן מת מות כך נאמר מן יסוד הת הות ולשון רבים הוות והוא לשון מחשבת שבר ותרמית ויש מפרשין תהותתו כמו תאריכו לשונכם על בני אדם ברע ודימוה לל' הערב כשמרבה (בדברים סא"א)
"כקיר נטוי" - המוכן ליפול על בני אדםפסוק ה (כל הפסוק)
"משאתו" - לפי שאתם יגורים מן בני אדם שמא ימלוך וישלם גמולכם יעצתם להדיח עליו הרעה
"בפיו" - של כל אחד ואחד מהם יברכו
"ובקרבם" - ובמחשבותם יקללו סלהפסוק י (כל הפסוק)
"אך הבל בני אדם" - ואל תיראו מהם מאחר שהקב"ה מחסה לנו בעת צרה סלה
"במאזנים לעלות" - אם באו לעלות במאזנים והבליהם שוים כן פשוטו ומדרשו לענין הזוגותפסוק יא (כל הפסוק)
"חיל כי ינוב" - אם תראו רשעים שממונם מצליח וגדל אל תשיתו לב
"חיל" - ממון
"ינוב" - יצמח לשון תנובה