שמות רבה לב
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה לב עריכה
שמות רבה פרשה לב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" הה"ד (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלהים אתם" אלו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה לא היתה גליות ולא מלאך המות שולט בהן וכה"א (שמות לב, טז): "והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" מהו חרות ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר חירות מן גליות ור' נחמיה אומר חירות ממלאך המות בשעה שאמרו ישראל כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע אמר הקב"ה אדם הראשון צויתיו מצוה אחת כדי שיקיימנה והשויתיו למלאכי השרת שנאמר (בראשית ג, כב): "הן האדם היה כאחד ממנו" אלו שהן עושין ומקיימין תרי"ג מצות חוץ מן הכללים ומן הפרטים ומן הדקדוקים אינו דין שיהיו הן חיין וקיימין לעולם וכה"א (במדבר כא, יט): "וממתנה נחליאל" שנחלו מהקב"ה שיהיו חיים וקיימין לעולם כיון שאמרו (שמות לב, ח): "אלה אלהיך ישראל" בא מות עליהן אמר הקב"ה בשיטתו של אדם הראשון הלכתם שלא עמד בנסיונו ג' שעות ובתשע שעות נקנסה עליו מיתה אני אמרתי אלהים אתם והלכתם אחר מדותיו של אדה"ר (תהלים פב, ז): "אכן כאדם תמותון" מהו "וכאחד השרים תפולו" אמר רבי יהודה או כאדם או כחוה
ד"א "וכאחד השרים תפלו" א"ר פנחס הכהן ב"ר חמא אמר להם הקב"ה הפלתם עצמכם לשעבר הייתם משתמשים ע"י רוח הקודש עכשיו אין אתם משתמשים אלא ע"י מלאך הוי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ":
ב. [ עריכה ]
ד"א "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" הה"ד (ירמיה ג, יט): " ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים [ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי וגו' ואֹמר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי]"
מהו"אשיתך" אמר הקב"ה משעה שעמדתם בסיני וקבלתם את התורה וכתבתי שאני אוהב אתכם שנאמר (דברים ז, ח): "כי מאהבת ה' אתכם" ואחר שאהבתי אתכם היאך אני יכול לשנוא אתכם "איך אשיתך בבנים" ואין אשיתך אלא שנאה שנאמר (בראשית ג, טו): "ואיבה אשית". ד"א "איך אשיתך בבנים" ר' יהושע אומר חייבתם עצמכם כדכתיב (שמות כא, ל): "ככל אשר יושת עליו" ור' ברכיה אמר ביירתם מלשון: שדה בּוּר עצמכם כדכתיב (ישעיה ה, ו): "שמיר ושית"
"ואתן לך ארץ חמדה" למה נקראת חמדה שבהמ"ק נתון בתוכה הה"ד (תהלים סח, יז): "ההר חמד אלהים לשבתו".
ד"א "ארץ חמדה" שחמדו לה כל המלכים שבין העי ובין יריחו אינו אלא ג' מילין לזו מלך ולזו מלך.
ד"א "ארץ חמדה" רבנין אמרי ארץ שנחמדו לה אבות העולם אברהם שנאמר (בראשית יב, א): "לך לך מארצך" יצחק (שם כו, ג) "גור בארץ הזאת" יעקב (שם מז, ל) "ונשאתני ממצרים" ולמה הם מתחמדים לה אמר רשב"ל מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח ומהו "נחלת צבי" למה הוא מושלה לצבי מה הצבי משאדם מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך בשעה שזכו ישראל אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה.
ד"א מה צבי זה קל לאכול כך א"י פירותיה קלין לאכול ורבנין אמרי מה צבי זה רגליו קלין יותר מכל בהמה ומן החיה כך א"י ממהרת לבשל פירותיה יותר מכל הארצות וכל כך למה אמר להם הקב"ה לישראל כדי שיהא שמי מיוחד עליכם "ואומר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי" אתם לא עשיתם כן אלא (ירמיה ג, כ): "אכן בגדה אשה מרעה"
רבנן אמרי מאישה אין כתיב כאן אלא מרעה מה אשה זו אינה יכולה למרוד בבעלה אלא ברעה היא יכולה לכפור בו למה שאין ביניהן גמיסקין שטר כתובה כך אמר הקב"ה לישראל לא עשיתוני כבעל אלא כרע כשם שהאשה בוגדה ברעה כך בגדתם בי בית ישראל א"ר יהודה ב"ר סימון הלואי כאשה ברעה שכל זמן שהוא נותן לה שכר היא נשמעת לו פסק הימנה שכר אומרת לו כלום הייתי משועבדת לך אלא בשביל השכר כך אמר הקב"ה לישראל כלום חסרתי אתכם עד שכפרתם בי הוי אכן בגדה אשה מרעה.
ד"א "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" אמר הקב"ה לישראל אלו זכיתם אני בעצמי נעשיתי לכם שליח כדרך שעשיתי לכם במדבר שנאמר (שמות יג, כא): "וה' הולך לפניהם יומם" ועכשיו שלא זכיתם הריני מוסר אתכם לשליח שנאמר "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ":
ג. [ עריכה ]
ואימתי נמסרו לשליח בשעה שעבדו עבודת כוכבים מנין שכן אמר הקב"ה למשה (שמות לב, לד): "לך נחה את העם" אמר משה (שם, טו) "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה" ועוד אמר משה רבון העולם מה בינינו לבין עובדי כוכבים לנו נביאים ולהם נביאים לנו שר ולהם שר א"ר לוי שתי מדות טובות בטל הקב"ה מעובדי כוכבים שלא יעמדו עליהם נביאים ושלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה כיון שמת משה חזר אותו השר למקומו שכן יהושע ראהו שנאמר (יהושע ה, יג): "ויהי בהיות יהושע ביריחו ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי" לכך נאמר "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ":
ד. [ עריכה ]
"הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו" אמר הקב"ה לישראל הזהרו בשליח שאינו חוזר בשליחותי מדת הדין הוא "אַל תַּמֵּר בּוֹ" לשעבר הוא אומר (דברים ט, ז): "ממרים הייתם עם ה'" והייתי מקבל מכם אבל עכשיו "אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם".
ד"א "אֶל תַּמֵּר בּוֹ" אל תמירוני בו ואל תעשוני תמורתו שמא תאמרו הואיל והוא השר שלנו לו אנחנו עובדים והוא נושא את פשעינו לאו אלא "כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" לא כמותי שכתוב בי (מיכה ז, יח): "נושא עון ועובר על פשע" אבל הוא "לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" ולא עוד אלא שאתם גורמים לו שישמט שמי מקרבו שנאמר "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ".
ד"א "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" לפי שאין מלאכי השרת ניזונין אלא מזיו שכינה שנאמר (נחמיה ט, ו): "ואתה מחיה את כלם" מהו כך א"ר חגאי בשם ר' יצחק ואתה מִחְיָה לכולהון ולא עוד אלא שהוא מתחייב על ידם "כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר" ידבר אין כתיב כאן אלא אדבר אם מקבלין אתם הימנו כאלו לי אתם מקבלים אם עושים אתם כן "וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ" הוי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ":
ה. [ עריכה ]
ר' יצחק פתח (ירמיה ג, יט): "ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים [וגו' ואמר אבי תקראי לי וגו'] אכן בגדה אשה מֵרֵעָהּ". "ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים" כל הנסים והגבורות שעשיתי לכם לא שתתנו שכרי אלא שתהיו מכבדים אותי כבנים וקוראים אותי אביכם "ואמר אבי תקראי לי" ומה נסים עשיתי לבריה בעולם יותר מכם שעשיתי לכם שהייתם מהלכים אחרי ואני מהלך לפניכם ומאיר לכם שנאמר (שמות יג, כא): "וה' הולך לפניהם יומם" "ואמר אבי תקראי לי" ואתם מה עשיתם "אכן בגדה אשה מרעה" מאישה אין כתיב כאן אלא מרעה למה אלא אדם שהוא נוטל אשה ועושה עמה ימים הרבה אפי' העני אשתו אינה כופרת בו אלא אומרת בשעה שהיה עשיר האכילני והלבישני ועכשיו שהעני איני כופרת בו ובשעה שהיא זונה אם נתן לה הרי היא מודה לו ואם לא נתן לה אינה מכרת אותו לכך נאמר "אכן בגדה אשה מרעה". ד"א הזונה בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה בחפץ היא מראתו לחברותיה ואומרת ראו כמה כבדני אוהבי ואתם בית ישראל לא עשיתם כן אלא עשיתי לכם נסים וגבורות שהיו ענני כבוד מקיפין אתכם והמן יורד והבאר עולה והשליו מצוי ולא קלסתם אותי (יחזקאל טז, לא): "ולא הייתם כזונה לקלס אתנן" שנאמר (ירמיה ב, ו): "ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים" אף אני (שמות לג, ג): "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ" אלא מה אעשה "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ":
ו. [ עריכה ]
ד"א "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" הה"ד (תהלים לד, ח): "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" עושה אדם מצוה אחת הקב"ה נותן לו מלאך אחד לשמרו שנאמר חונה מלאך ה' עושה שתי מצות הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשמרו שנאמר (שם צא, יא) "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך" עשה הרבה מצות נותן לו הקב"ה חצי מחנהו שנאמר (שם, ז) "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך" והוא חצי מחנהו שנאמר (שם סח, יח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן":
ז. [ עריכה ]
ד"א "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ"הה"ד (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" כשעמדו ישראל בסיני וקבלו את התורה אמר הקב"ה למלאך המות על כל עובדי כוכבים יש לך רשות בהם ועל אומה זו אין לך רשות בה שהם חלקי. כשם שאני חי וקיים כך בני קיימין שנא' (דברים לב, ח): "בהנחל עליון גוים" וכתיב (שם, ט) "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו".
ולא רציתם אלא חבלתם מעשיכם ואמרתם לעגל אלה אלהיך ישראל ולכך (תהלים פב, ז): "אכן כאדם תמותון". מה עובדי כוכבים משתמשים בשרים אף אתם כן שנאמר "הנה אנכי שלח מלאך".
וכן אתה מוצא שהראה הקב"ה ליעקב שרי כל מלכות ומלכות שנאמר (בראשית כח, יב): "ויחלם והנה סלם מצב ארצה" הראה לו כמה אומות וכמה איפרכין וכמה שילטונין עומדים מכל מלכות ומלכות וכשם שהראה לו אותן עומדים כך הראה לו אותן נופלין שנאמר "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו". אמר לו הקב"ה עלה אף אתה. אמר לו יעקב מתיירא אני שמא ארד כשם שירדו אלו. א"ל הקב"ה אל תתירא כשם שאיני יורד מגדולתי כך לא אתה ולא בניך יורדים מגדולתם שנאמר "והנה ה' נצב עליו". אימתי? בשעה שהם עושים רצוני. ובשעה שאמרתם "אלה אלהיך ישראל" ועזבתם אותי והלכתם בדרכי עובדי כוכבים -- מה עובדי כוכבים בשרים אף אתם בשרים שנאמר "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ":
ח. [ עריכה ]
א"ל משה מלאך אתה משלח עמי כך היו התנאים לא אמרת (שמות ג, ח): "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא" ועתה אתה אומר "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ". (שמות לג, טו): "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה" א"ל (שם, ג) "כי לא אעלה בקרבך" אמר משה הרי אמרת מלאך ואני אומר "אם אין פניך הולכים" נראה דברי מי עומדים הה"ד (שם, יב) "ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי" א"ל הקב"ה חייך (שם, יד) "פני ילכו והניחותי לך" ורוח הקודש צווחת (קהלת ח, ד): "באשר דבר מלך שלטון וגו' שומר מצוה לא ידע דבר רע":
ט. [ עריכה ]
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" -- א"ל הקב"ה למשה הם מי ששמר את האבות הוא ישמור את הבנים וכן אתה מוצא באברהם כשבירך את יצחק בנו א"ל (בראשית כד, ז): "ה' אלהי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך" ויעקב אבינו מה אמר לבניו? (שם מח, טז) "המלאך הגואל אותי וגו'" - אמר להם הוא גאלני מיד עשו הוא הצילני מיד לבן; הוא זנני ופרנסני בשני רעבון.
אמר הקב"ה למשה אף עכשיו מי ששמר את האבות ישמור את הבנים שנאמר "הִנֵּה אָנֹכִי" - בכל מקום שהמלאך נראה השכינה נראית שנאמר (שמות ג, ב): "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש" ומיד "ויקרא אליו אלהים". ולא עוד אלא בשעה שצועקים ישראל לפניו תבא להם תשועה כך בסנה שנאמר (שם, ט) "הנה צעקת בני ישראל באה אלי" וכן בגדעון (שופטים ו, יא): "ויבא מלאך וגו' וירא אליו מלאך ה' וגו'" (שם, יד) "ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל". וכן לעתיד לבא בשעה שיגלה הגאולה בא על ישראל שנאמר (מלאכי ג, א): "הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני":
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.