שמות רבה לא יג

יג. [ עריכה ]
דבר אחר "אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" לא עמך הוא העני אלא עמי הוא וכן אמר דוד (תהלים יח, כח): "כי אתה עם עני תושיע" אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם מדת ב"ו מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני אינו מודה בו רואה קרובו נטמן מפניו שהוא מתבייש להשיח עמו לפי שהוא עני וכן שלמה אומר (משלי יט, ז): "כל אחי רש שנאוהו" ואומר (שם יד, כ) "גם לרעהו ישנא רש" וכן איוב אמר (איוב יט, יד): "חדלו קרובי וגו'" ואם היה עשיר הכל נדבקים בו ואוהבים אותו שנאמר (משלי יד, כ): "ואוהבי עשיר רבים" אבל הקב"ה אינו כן מי הם עמו העניים רואה לעני ונדבק בו רצונך לידע ראה מה כתיב (ישעיה סו, א): "כה אמר ה' השמים כסאי" מה כתיב אחריו (שם ב, ואל זה אביט אל עני וגו') וכן משה אומר לישראל (דברים ז, ז): "לא מרבכם חשק ה'" וכתיב "כי אתם המעט מכל העמים" וכשיתרצה לציון על מי הוא מרחם תחלה על העניים שנאמר (ישעיה יד, לב): "כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו" וכן (שם מט, יג) "כי נחם ה' עמו וענייו ירחם" הוי "אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" אין העני עמך אלא עמי לכך נאמר "כי אתה עם עני תושיע":
"לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" לא תנשוך את העני כשם שנשך הנחש את האדם ועקרו לו ולתולדותיו וכן אתה לא תראה את העני שיש לו בתים או שדות או כרמים או עבד או אמה ואתה עוקף עליו ונוטלו הימנו לכך כתיב לא תהיה לו כנושה לא תנשכנו לא תהיה כנחש שהוא ערום לרעה (ויקרא כה, לו): "אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך" ולא תאמר לו שאל לך אני מלוה אותך ולמחר רבית עולה ואתה נוטל את שלו ומעלה אני עליך שחבלת בו שנאמר "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ" מיכן אתה למד שכל מי שנוטל רבית מישראל אינו ירא מן המקום משל למי שרצח והביאוהו לפני השלטון כיון שקרא את נוטרין שלו אמר עד עכשיו חי כך כל מי שנוטל רבית מעלה עליו הכתוב כאלו עשה את כל הרעות והעבירות שבעולם שנאמר (יחזקאל יח, יג): "בנשך נתן ותרבית לקח" והקב"ה אומר עד עכשיו הוא חי "וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה" אבל מי שהוא מלוה בלא רבית מעלה עליו הקב"ה כאלו עשה כל המצות שנאמר (תהלים טו, ה): "כספו לא נתן בנשך וגו'":