קטגוריה:שמואל ב יג יט

<< · מ"ג שמואל ב · יג · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֙פֶר֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ותשם ידה וגו'" - כן הוא דרך המצטער

"על ראשה" - רצה לומר וזרקה ממעל לראשה דרך צער ולהודיע לרבים שאנוסה היתה