פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחות" - מן האב ומן האם כי מעכה בת מלך גשור היתה יפת תואר ולקחה דוד במלחמה ובא עליה קודם שנתגיירה ונתעברה וילדה את תמר ואת אבשלום ילדה אחר שנתגיירה (סנהדרין כא א)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בתולה היא" - ומדרך הבתולות לשבת בית ולזה היה מהנמנע בעיני אמנון לעשות לה מאומה ולמלאות תאותו ולכן נעצב הרבה

"אחותו" - מן האב

"ויצר לאמנון" - היה מיצר ודואג עד שהיה נראה כחולה מרוב חשקו בה

מצודת ציון

"ויצר" - מלשון צרה ודאגה

"להתחלות" - מלשון חולי

"ויפלא" - ענין מכוסה ומניעה וכן (דברים יז ח)כי יפלא ממך דבר

"מאומה" - שום דבר

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש חכם מאד" - חכם להרע

מצודת ציון

"רע" - חבר ואוהב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחות אבשלום" - כאומר הלא היא לבד אחות אבשלום ומן האם אבל לא תחשב לאחות מן האב לא לי ולא לו על כי נתעברה אמה ממנה בגיותה ולא תחשב לאבי לבת ומותרת היא לי ואני אוהב אותה ובה אני חושב בלילה ונגזלה שנתי

"בבקר בבקר" - בכל בוקר נראה פניך דל וכחוש כאלו בלילה לא שכב לבך

מצודת ציון

"דל" - כחוש ורזה כמו (בראשית מא יט)דלות ורעות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והתחל" - עשה עצמך כחולה

"ותברני לחם" - היא תאכיל אותי כי תעשה את המאכל לעיני וכשאראה בתיקונו אהיה תאב להמאכל ואכלתי מידה וכאומר וכאשר תבוא לביתך עשה כאשר תמצא ידך

מצודת ציון

"והתחל" - מלשון חולי

"לראותך" - לבקר אותך כמו (שמואל א יט טו) לראות את דוד

"ותברני וגו' הבריה" - ענין אכילה מועטת כמו (לעיל יב יז) ולא ברה אתם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותלבב לעיני" - תעשה לפני שתי לביבות

מצודת ציון

"ותלבב וגו' לביבות" - תרגם יונתן ותחלוט חליטתא בדברי רבותינו ז"ל (פסחים ו)חלוט של בעלי בתים והמה נקראים על שם המעשה ששולקין אותם ברותחין

"ואברה" - ואוכל מעט

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבשל" - עוד פעם על המחבת בשמן

מצודת ציון

"הבצק" - העיסה ואמר כן על שם סופו כי אחר הלישה נקרא בצק וכן (ישעיהו מד יט)אפיתי על גחליו לחם

"ותלבב" - וחלטה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותצק" - יצקה על הקערה הלביבות עם השמן

מצודת ציון

"המשרת" - תרגום של מחבת היא משריתא

"ותצוק" - מלשון יציקה

"מעלי" - מאצלי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבא" - את הלביבות

"החדר" - לחדר משכבו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותגש" - הגישה אליו את הלביבות לאכול

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תענני" - אל תאנס אותי

"כי לא יעשה וגו'" - לאנס את הבתולות ולזה אל תעשה גם אתה את הנבלה הזאת

"אל אחי" - אל תעשה כזאת אתה אחי

מצודת ציון

"תענני" - מלשון עינוי

"הנבלה" - דבר גנאי וכעור

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - הואיל ותחפוץ בי דבר נא וגו' כי לא ימנעני מלהיות לך לאשה

"ואני וגו'" - עם שיהיה באונס מכל מקום לחרפה תחשב לי ואנה אוליכה להסתירה מבני אדם

"ואתה" - ואף אתה תהיה נחשב כאחד הנבלים

מצודת ציון

"אנה" - להיכן

"הנבלים" - הפחותים ושפלים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחזק" - נתגבר עליה ואנסה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קומי לכי" - ולא רצה שתשב עוד זמן מה בביתו

"וישנאה" - אולי גדפתו בדברים ומה' היתה זאת לגלות חרפתו בקהל רב

"כי גדולה וגו'" - השנאה היתה בערכה יותר גדולה מערך האהבה הקדומה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל אודות הרעה וגו'" - רצה לומר אל תעשה עסק הרעה הגדולה הזאת אשר היא יותר גדולה מהאחרת

"אשר עשית" - רצה לומר ומה היא הרעה הגדולה ואמרה אשר אתה עושה עמי לגרשני מביתך כי מעתה חפצה להנשא לו לכסות קלונה

מצודת ציון

"אודות" - עסק

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ונעול" - סגור במנעול

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כן תלבשנה" - כן היה מנהג מלבושיהן

"מעילים" - היא כתונת פסים וענינם אחד

מצודת ציון

"פסים" - מרוקמת ברוחב פס יד וכן (בראשית לז ג)ועשה לו כתונת פסים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשם ידה וגו'" - כן הוא דרך המצטער

"על ראשה" - רצה לומר וזרקה ממעל לראשה דרך צער ולהודיע לרבים שאנוסה היתה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תשיתי וגו'" - אל תצטערי בעבור זה

"היה עמך" - רצה לומר אנס אותך ובלשון נקיה דבר

"ועתה" - הואיל וכבר נעשה החרישי ואל תבזי אותו כי הלא אחיך הוא וראוי לך לחוס על כבודו

מצודת ציון

"האמינון" - דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר וכן (דברים לב י)יצרנהו כאישון עינו הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין

"החרישי" - ענין שתיקה

"תשיתי" - תשימי

"ושוממה" - הוי"ו יתירה וכן (תהלים עו ז)ורכב וסוס

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שנא וגו'" - ושמר האיבה בלבו להנקם בו לעת מצוא ובכדי שלא ירגיש בדבר לא דבר עמו מאומה

"למרע" - בין דבר רע בין דבר טוב

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי גוזזים" - והיה מדרכם לעשות משתה ושמחה וכן בנבל נאמר (שמואל-א כה ח) על יום טוב באנו

מצודת ציון

"לשנתים ימים" - לשתי שנים

"גוזזים" - את הצאן

"עם אפרים" - סמוך לנחלת אפרים כמו (בראשית כה יא)עם באר לחי ראי

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עם עבדך" - על עצמו אמר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויברכהו" - על נדבת לבו

"ולא נכבד עליך" - כי כאשר נלך כלנו יהיה לך לעול כבד וטרחה מרובה

מצודת ציון

"ויפרץ" - ענין הפתוי ברבוי דברים והוא הפוך מן (שם יט ג) ויפצר בם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה ילך" - כי יכבד עליך

"ולא ילך" - בשאלה אמר לו ואם לא ילך אמנון (עם שקרא לכל בני המלך לא היה אמנון נכלל עמהם לפי שהיה הבכור ועומד הוא במקום אביו המלך)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזקו" - אם אולי יעמוד על נפשו

"כטוב וגו'" - ואז לא יהיה נשמר

"הלא כי אנכי צויתי" - ומידי יבוקש

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"פרדו" - הוא הבא מן הסוס והחמור

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדרך" - עד לא באו העירה

"והשמועה" - קול שמועת שקר

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היתה שומה" - הצואה ההיא הושמה על עבדיו מפי אבשלום מיום ענות אמנון את תמר

"אל יאמר" - אל יחשוב

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבר לאמר" - השמועה האומרת כל בני וגו'

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדרך אחריו" - כי הצופה היה רואה אל מול הדרך שהלכו בה והמה נסו בדרך עקלתון ובאו לעיר מדרך אחורי הצופה

מצודת ציון

"הצופה" - הוא העומד במקום גבוה להביט למרחוק

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה בני המלך" - העם הבא בני המלך המה והיה אם כן כדבר עבדך שאמנון לבדו מת

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תלמי" - כי הוא היה אבי אמו

"ויתאבל" - המלך התאבל על אמנון בנו כל ימי חייו

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבשלום ברח וגו'" - מתחלה אמר שברח ממקומו ואחר זה אמר שהלך אל תלמי ועתה בא לומר ששהה שם שלש שנים

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נחם" - אף שהתאבל עליו כל הימים מכל מקום קבל עליו תנחומין מה כי מת הוא ונגזר לקבל תנחומין על המתים (סוף מסכת סופרים בראשית רבה פד כא)

"ותכל דוד" - כלתה נפש דוד לצאת בעבור אבשלום והוא ענין תאוה וחשק אל הדבר כמו (תהלים קיט פא) כלתה לתשועתך נפשי

מצודת ציון

"ותכל דוד" - תחסר מלת נפש ולזה אמר בלשון נקבה שעל הנפש ידבר כאלו אמר ותכל נפש דוד