מ"ג שמואל ב יג כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ וְעַתָּה אֲחוֹתִי הַחֲרִישִׁי אָחִיךְ הוּא אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ הַאֲמִינ֣וֹן אָחִ֘יךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֙ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל־תָּשִׁ֥יתִי אֶת־לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל תשיתי וגו'" - אל תצטערי בעבור זה

"היה עמך" - רצה לומר אנס אותך ובלשון נקיה דבר

"ועתה" - הואיל וכבר נעשה החרישי ואל תבזי אותו כי הלא אחיך הוא וראוי לך לחוס על כבודו

מצודת ציון

"האמינון" - דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר וכן (דברים לב י)יצרנהו כאישון עינו הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין

"החרישי" - ענין שתיקה

"תשיתי" - תשימי

"ושוממה" - הוי"ו יתירה וכן (תהלים עו ז)ורכב וסוס

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האמינון". א"ל שתשתוק מצד ג' טעמים (הנזכר בפסוק יב יג), שאם מצד כבודה, לא תהיה לבוז ע"י שהתיחדה עם איש, כי לא היה עם זר רק "אחיך היה עמך". ואם מצד כבודו החרישי, אחיך הוא. ואם מצד הנבלה בעצמה "אל תשיתי את לבך לדבר הזה", טוב שתשכחי זאת מלבך כי מה שהיה היה: "ותשב". הנה תמר שהיה דרכה לטייל תמיד, ולשמוח ולגיל כבנות המלך הבתולות, עתה "ותשב". ולא יצאה החוצה: "ושממה". ולא ישבה בסוד משחקים: