שיר השירים ו/הערות נוסח

הסתר הערות נוסח

ו א אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ ב דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת לַעֲרֻג֖וֹת
=א(ק),ק-מ,ב1 ומסורה (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)
ל=לַעֲרוּג֖וֹת (כתיב מלא וי"ו ומלא וי"ו)
הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃ ג אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים
ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים (חסר דגש בשי"ן הראשונה)
הערת המקליד
׃
    
   


קמחי לא סימן כאן פרשה בכתר ארם צובה, אבל יש כאן פרשה בכתבי־היד הטברנים האחרים (ל=סתומה, ק-מ=פתוחה). לכן על סמך ההנחה שקמחי השמיט כאן פרשה ברשימותיו, הביא כאן ברויאר פרשה סתומה ע"פ כתי"ל, ובעקבותיו במג"ה ובמהדורתנו. ואכן למרות שכתי"ק-מ בדרך כלל הקרוב ביותר לכתר ארם צובה בפרשותיו (ובו הפרשה פתוחה), הקירבה בולטת יותר בשאלת האם קיימת פרשה בכלל (ולא בצורת הפרשה). בפרשות רבות בשיר השירים יש בכתי"ק-מ פרשה פתוחה איפה שהיא סתומה ברשימת קמחי וכן בכתי"ל, ולכן גם אנחנו מסמנים כאן פרשה סתומה בדומה לברויאר.
ד יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ ה הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ ו שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ ז כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ ח שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת מְלָכ֔וֹת
=ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן וברויאר ומג"ה)
ל!=מְּלָכ֔וֹת (מ"ם דגושה)
קורן, ברויאר, מג"ה, סימנים, מכון ממרא
וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ ט אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃
    י מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃
    יא אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ יב לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב עַמִּ֥י נָדִֽיב
=ש1,ק-מ ובדפוסים ("עמי" בטעם מרכא)
ל=עַמִּי־נָדִֽיב ("עמי" מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא)
קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא, מג"ה
׃

הפרק בלי מספרים

עריכה

אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת לַעֲרֻג֖וֹת
=א(ק),ק-מ,ב1 ומסורה (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)
ל=לַעֲרוּג֖וֹת (כתיב מלא וי"ו ומלא וי"ו)
הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃ אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים
ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים (חסר דגש בשי"ן הראשונה)
הערת המקליד
׃
    
   


קמחי לא סימן כאן פרשה בכתר ארם צובה, אבל יש כאן פרשה בכתבי־היד הטברנים האחרים (ל=סתומה, ק-מ=פתוחה). לכן על סמך ההנחה שקמחי השמיט כאן פרשה ברשימותיו, הביא כאן ברויאר פרשה סתומה ע"פ כתי"ל, ובעקבותיו במג"ה ובמהדורתנו. ואכן למרות שכתי"ק-מ בדרך כלל הקרוב ביותר לכתר ארם צובה בפרשותיו (ובו הפרשה פתוחה), הקירבה בולטת יותר בשאלת האם קיימת פרשה בכלל (ולא בצורת הפרשה). בפרשות רבות בשיר השירים יש בכתי"ק-מ פרשה פתוחה איפה שהיא סתומה ברשימת קמחי וכן בכתי"ל, ולכן גם אנחנו מסמנים כאן פרשה סתומה בדומה לברויאר.
יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת מְלָכ֔וֹת
=ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן וברויאר ומג"ה)
ל!=מְּלָכ֔וֹת (מ"ם דגושה)
קורן, ברויאר, מג"ה, סימנים, מכון ממרא
וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃
   מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃
   אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב עַמִּ֥י נָדִֽיב
=ש1,ק-מ ובדפוסים ("עמי" בטעם מרכא)
ל=עַמִּי־נָדִֽיב ("עמי" מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא)
קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא, מג"ה
׃