שיטה מקובצת על הש"ס/בבא מציעא/פרק ט/דף קטז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קטז עמוד א עריכה

הא דתניא בברייתא אבל זה בעצמו וזה בעצמו אינו חייב אלא אחת זה בעצמו או זה בעצמו קאמי. הראב"ד. הא דתניא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות פירוש החובל הצמד שהן כלים רבים וכולן עושין מלאכה אחת ואפילו הכי חייב על כל אחת ואחת לפי שהם למדים מריחים. וזוג של ספרים לא ידעתי למה שהן אינן כלי אוכל נפש גם לקמן למאן דמפרש סכינא דאשכבתא כמו דאשכפתא כלומר סכין של הרצענים גם הוא אין עושין בו אוכל נפש למה מחזירו. הרשב"א.

אבל הר"ן כתב שזה עולה לפי מה שכתבנו למעלה שכלי אומנותם של אומנים דינן ככלי שעושין בהן אוכל נפש. עד כאן.

וזה לשון הראב"ד: וצמד של פרות פירוש בצמד יש בו כלים הרבה וצריכין זה לזה באותה מלאכה. יכול לא יהא חייב אלא אחת שהרי מכי נפש הוא חובל נפקי כלהו ולא פרט בהו רחמנא כי היכי דפרט בריחים ורכב. הדר אמר כולם למדים מריחים ורכב מה ריתים ורכב מיוחדין שהן שני כלים וכו' וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו כדפרישית לעיל משום דמייתרי אף כל שאר דברים הבאים מכי נפש חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.

סליק פרק תשיעי המקבל