שיחת משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב

שלב ההשוואה

ראו השוואה זו בין שתי הקלדות. השוואה זו גילתה שתי טעויות באותיות וכמה טעויות בחלוקת הפרשות.

אבל כמעט כל השינויים באותה השוואה הם תוצאה של טעויות קלות בהורדת עיצוב (כגון השמטת אותיות קטנות, או השמטת רווחים במקומות מסויימים מאוד כגון שהיו בהם הערות), וכן טעויות או אי-התאמות קלות בהוספת עיצוב.

בנוסף לכך יש עניין מהותי של סימון קו"כ בתבנית מיוחדת בשביל הדף הזה (תבנית:כו"ק-אותיות), כדי לאפשר הצגה אוטומטית עם או בלי ה"קרי".

הצעדים הבאים:

• תיקון כל אי-ההתאמות הקלות והשיבושים הקלים.
• סימון קרי וכתיב בכל התורה ע"י התבנית.
• סימון כל האותיות המיוחדות (גדולות וקטנות ומנוקדות).
• הוספת הערות על שינויי הכתיב בין הספרים.

אח"כ ניתן להוסיף עוד עיצוב (כגון קישור ישיר לתחילת פרשת השבוע). Dovi (שיחה) 12:11, 15 בינואר 2014 (IST)

התוצאות מתוך אותה השוואה בוצעו במהדורה העיקרית וגם בהקלדת "תורה כתיב", והתיקונים שנעשו נראים בתוך השינוי הזה (יש לדלג על ההבדלים שהם תוצאה משינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט). Dovi (שיחה) 14:42, 17 בינואר 2014 (IST)

שלב העיצוב

הדף הזה נמצא כעת במצב של "מוגה" אבל לא מעוצב. צריך בעיקר להכניס תבניות בשביל כל האותיות המיוחדות, ועוד שיפורים נוספים (כגון מפתח בראש הדף). שבת שלום, Dovi (שיחה) 14:42, 17 בינואר 2014 (IST)

בפרשת וישב

שלום רב בתחילת פרשת וישב יש פסוק"ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות אׄתׄ צאן אביהם בשכם". במילה "את" יש ניקוד עליון האם זה מכוון? או טעות? הרי אין ניקוד בכלל בתורה עלפי המסורה/תורה כתיב . תודה וחג חנוכה שמח. גימליוד (שיחה) 21:41, 18 בדצמבר 2014 (IST)

אינני מבין את השאלה, הרי כתוב בספרי התורה. ראה כאן. שבת שלום, Dovi (שיחה) 08:35, 19 בדצמבר 2014 (IST)

כן, אבל חשבתי שאין בכלל בכלל ניקוד. לא תחתון ולא עליון. בדף "משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב". אז אם אין ניקוד בכלל, איך יש פתאום ניקוד במילה "את" בפסוק "וילכו אחיו לרעות אׄתׄ צאן אביהם" ???!! גימליוד (שיחה) 18:36, 20 בדצמבר 2014 (IST)

שבוע טוב, עכשיו נראה שהבנתי את השאלה :-) קרא בבקשה את הפרק השני של המבוא למהדורה על ההבדל בין "מסורת הסופרים" לבין "מסורת הקוראים". מה שבדרך כלל מכנים "ניקוד וטעמים" הם סימנים בלתי-כתובים בספרים ובמגילות המתעדים את מסורת הקוראים. אבל אותיות מיוחדות, כגון הגדולות והקטנות והתלויות וגם המנוקדות, הן חלק ממסורת הסופרים. כלומר ה"ניקוד" ב"את" הוא לא "ניקוד" במובן הרגיל. הדף "תורה כתיב" מראה את נוסח הכתיב בספרי התורה, כלומר את מסורת הסופרים שכולל את הניקוד הזה. Dovi (שיחה) 19:09, 20 בדצמבר 2014 (IST)

טוב בסדר. תודה רבה. יישר כוח! שבוע טוב וחנוכה שמח. 212.143.161.219 19:17, 20 בדצמבר 2014 (IST)

פתוחה וסתומה בעשרת הדברות

מדוע בעשרת הדיברות בפסוקים: "לא תחמד בית רעך   לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך" יש רווח, ולא שורה חדשה? הרי בין פרשות סתומות צריך שורה חדשה? לפי דעתי חייבים להיות עקביים.

תשובה: בספרי התורה נהוג לציין פרשה "סתומה" באמצעות רווח באמצע השורה, ואילו פרשה "פתוחה" מצויינת ע"י שורה חדשה. דומני שכך נהגנו בכל המקרא, למעט פרקים או חלקים המעוצבים כשירה. למיטב ידיעתי אנחנו עקביים בזה. בברכה, נחום - שיחה 00:26, 13 בפברואר 2015 (IST)

לא לא לא! במהדורה זו אין רווח אחרי סתומה אלא שורה חדשה. ואחרי פתוחה יש כמה שורות רווח.

לדוגמא: גם בין "לא תרצח" ל"לא תנאף" יש פרשה סתומה, נחום, אז למה עשיתם שורה חדשה ביניהם? לכן אמרתי שצריך להיות עקבי.

לכן לפי דעתי צריך לשנות.

אוקיי, התשובה לשאלתך מצויה במשתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות, בפסקה הנוגעת ל"פיסקא באמצע פסוק". נחום - שיחה 09:01, 13 בפברואר 2015 (IST)

שלום, אין הבחנה הלכתית בין פרשה סתומה באמצע שורה לבין פרשה סתומה בשורה חדשה לאחר רווח. בהלכה שתי הצורות הן אותו הדבר, והן תלויות אך ורק בגודל המקרי של הרווח שנשאר לסופר בסוף השורה לאחר סוף הפסוק הקודם (האם יש פחות מרווח של תשע אותיות או יותר מרווח זה).

במהדורה דיגיטלית אין משמעות למושג "גודל הרווח הנשאר בסוף השורה", כי רווח זה משתנה לפי מידת ההגדלה של הפונט וגודל המסך עצמו. לכן בחרתי בדרך כלל בצורה המובהקת ביותר מבחינה ויזואלית, דהיינו להתחיל בשורה חדשה לאחר רווח. כך עשיתי בכל פרשה סתומה "רגילה", דהיינו בראש פסוק ובדרך כלל גם בראש עניין.

אבל יש מקומות במקרא שבהם יש שימוש רב ב"פרשה סתומה" ב"מעין צורת השיר" (ראה בפרק השני של המבוא), בדרך כלל כדי להפריד בין פריטים רבים בתוך רשימה, ובכתבי היד ניסו לעצב יפה את המקומות הללו במידה ניכרת על ידי שימוש משכיל בצורות השונות של פרשה סתומה (רשימת בני המן במגילת אסתר היא דוגמה מובהקת לכך). השימוש בפרשה סתומה באמצע שורה בולטת במקומות הללו, ובמיוחד באמצע פסוק ("פסקא באמצע פסוק"). כך גם אני עשיתי במקומות שזה נראה מתאים לעניין ולצורה, וראה לדוגמה בקינה השלישית במגילת איכה. וכך גם עשיתי ב"לא תחמד", שבו יש פסקא באמצע פסוק ובאמצע העניין.

אפשר לשאוף לעקביות גמורה, ואפשר גם לפעול לא לגמרי עקבית אבל להסביר ולתעד את השיקולים. אני בחרתי בדרך השנייה (ואת השיקולים ניסיתי להסביר ב"מידע על מהדורה זו" ובתיעוד המקומי בדפי המקרא). עשיתי כך גם בגלל שזה יותר מתאים לאופי של המקרא עצמו, וגם בגלל שכך פעלו הסופרים בכתבי היד שעליהם מבוססת המהדורה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 09:13, 13 בפברואר 2015 (IST)

עכשיו הבנתי. תודה רבה על ההסבר וסליחה על הטרחה. אבל---- אני לא שלם עם דעתך זו. ולפי דעתי, דווקא מן הראוי כן לעשות שורה חדשה. אבל זו זכותכם. אני רק "מערער" על כך. ומציע לכם "להרהר" על כך. שבת שלום (דרך אגב- אין סתירה בזה שאני מעריך ומוקיר מאוד מאוד מהדורה זו, ואת האחראי לה, ואני משתמש ומסתמך בה ללימוד)

תודה על המלים היפות, שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 15:36, 13 בפברואר 2015 (IST)

תעשה המנורה או תיעשה המנורה ?

שבוע טוב פרשת תרומה פרק כה פסוק לא: כתוב בגירסת ויקיטקסט "תעשה" למרות שבחומשים כתוב "תיעשה".!!!

אומר רש"י: "תיעשה המנורה" - (תנחומא) מאליה לפי שהיה משה מתקשה בה אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה לכך לא נכתב תעשה (מנחות כט)

זאת אומרת שהמקור הוא מתנחומא ורש"י.

אז למה לשנות?

שבוע טוב (-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת גימליוד (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.)

שבוע טוב,

אנחנו הולכים לפי נוסח המסורה וכתבי היד ולא לפי מדרשי חז"ל או רש"י כזה או אחר. במקרה דנן יש מחלוקת בין ספרי התורה האשכנזים לתימנים, ואנחנו הולכים בעקבות כתבי היד כמו ספרי התורה התימנים. בברכה, נחום - שיחה 19:41, 21 בפברואר 2015 (IST)

פרשה פתוחה וסגורה באחרי מות

שלום רב בפרשת אחרי מות על פי תנך קורן ותנך "דני ספרים", בספר ויקרא פרק יח 'פסוקים יז עד ל' מהווים פרשה אחת. וגם פה בויקיטקסט (https://he.wikisource.org/wiki/ויקרא_יח/כתיב)

אבל אצלכם הוא מחולק בהתחלתו לכמה וכמה לפרשיות סתומות.

איך חוסר ההתאמה גם בויקיטקסט עצמו? גימליוד (שיחה) 19:52, 16 במרץ 2015 (IST)

תודה רבה מאוד מאוד על גילוי הטעות! אני מתקן עכשיו בכל המקומות החשובים. אני מנסה להבין איך בדיוק נכנס הטעות הספציפית הזאת (הרי לכל טעות יש שורש כלשהו) אבל לא מצליח... בכל מקרה תודה שוב על התיקון. אודה לך אם תמשיך לעבור על הנוסח כדי לנפות טעויות בחלוקת הפרשות ובנוסח האותיות. Dovi (שיחה) 02:54, 17 במרץ 2015 (IST)

סליחה, לא הבנתי. השגיאה שמצאתי קיימת רק בקטע האחרון של פרשת "אחרי-מות". -פסוקי גילוי העריות. אבל אתה כותב "אני מתקן עכשיו בכל המקומות החשובים"- האם יש עוד מקומות? האם יש עוד מקומות?

לא, זה רק שם. התכוונתי שיש דפי פרקים, דפי פרשות, וגליון נתונים, הכל המקביל. כבר תיקנתי בכולם. אבל עדיין לא מבין מניין נבעה הטעות. Dovi (שיחה) 11:10, 18 במרץ 2015 (IST)

עימוד שורות בפרשת "האזינו"

שלום רב בפרשת האזינו, פסוק יד, אצלכם כתוב:

"עם חלב כרים ואילים" אבל צריך:

"עם חלב כרים"

המילה "ואילים" שייכת לשורה הבאה ("ואילים בני-בשן ועתודים)"

שזה מתאים לנוסחים אחרים שראיתי, וגם לפשט, וגם מתאים לטעמי המקרא.

כמו כן אצלכם פסוק ז' ופסוק יא' מאוחים, כאשר בנוסחים אחרים שראיתי הם מפוצלים.

(אצלכם: "זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר" ושם "זכר ימות עולם (רווח) בינו שנות דר ודר",

ועוד מקומות בשירה תודה גימליוד (שיחה) 16:40, 4 ביוני 2015 (IDT)

גימליוד מצטער שאני מתפרץ ככה לשיחה. ההבדלים שמנויים כאן הם הבדלים בין קורן לבין ברויאר. הנוסח של ברויאר כנראה יותר מדוייק, אבל אולי כדאי להוסיף הערה.

בנוגע להתאמה לטעמי המקרא, מהפך הוא גם טעם מפסיק, וזו לא הפעם היחידה בה יש ירידת שורה שלא בזקף אתנחתא או סוף פסוק - בקורן יש בפסוק כד, ובברויאר יש גם בפסוק כה. אלישיב ליפא (שיחה) 12:27, 11 ביוני 2015 (IDT)

תודה. אבל גם בקאסוטו, המילה "ואילים" שייכת לשורה הבאה. גימליוד (שיחה) 13:51, 11 ביוני 2015 (IDT)

עם כל הכבוד לקאסוטו, הוא אינו מומחה למסורה. נחום - שיחה 14:18, 11 ביוני 2015 (IDT)

כתיבת קרי וכתיב.

שלום רב! בפרשת פנחס, פרק כו פסוק ט, כתוב אצלכם "הוא דתן ואבירם קרואי קריאי העדה", כלומר כתבתם גם את הקרי (קריאי) וגם את הכתיב (קרואי). מדוע ולמה? לא עדיף לכתוב רק את הכתיב? (כמו שאתם עושים תמיד, למשל בפרשת חקת פרק כא פסוק לב, ועוד כל המקומות) בכבוד רב גימליוד (שיחה) 10:06, 15 ביוני 2015 (IDT)

תודה, תוקן.--נחום - שיחה 10:47, 15 ביוני 2015 (IDT)

תודה נחום!Dovi (שיחה) 14:02, 15 ביוני 2015 (IDT)

האזינו !

שוב שלום בשירת האזינו פסוק כה : אצלכם "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור -- גם בתולה יונק עם איש שיבה"

על פי תנ"ך קורן ראיתי " גם בחור גם בתולה - (שורה חדשה) יונק עם איש שיבה",

עכשיו, אני יודע שאתם הולכים פה לפי ברויאר,

המעניין שהרמב"ם ב:" הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק שמיני" מסדר את פרשת האזינו לפי התחלת השורות. ואכן בפסוק יד (עם חלב כרים ואילים) הוא הולך לפי ברויר, אבל -- בפסוק כה הוא דווקא לפי "קורן". (ודרך אגב - זה הרבה הרבה יותר הגיוני לחבר "גם בחור גם בתולה" מאשר להפרידם. (ולא במובן המטאפורי, או שגם... בתולה עם זקן...?)

לסיכום - ראוי בעיניי ללכת עפ"י הרמב"ם בהאזינו פסוק כה. ולכן כדאי לשנות כל טוב. גימליוד (שיחה) 12:36, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

מצטער שאני בנסיעות ואין לי את הכלים והאפשרות לבדוק את זה עכשיו. בינתיים ראה כאן וכאן לצורות השונות. זה נכון ששיטת הכתר פחות "הגיונית". Dovi (שיחה) 13:19, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל, בעצם, במחשבה שנייה יש דווקא היגיון לפי שיטתכם, כי הרי כל הפסוקים באזור עוסקים בעניינים מאיימים ומפחידים. ודווקא המשפט "גם בתולה יונק עם איש שיבה" נשמע מקברי ומצמרר. וזה הולם את הפסוקים הקשים. לעומת זאת, לפי שיטת "קורן", הצימוד "גם בחור גם בתולה" נשמע חביב ותמים וגם מתחרז עם המילים שלפניו ואחריו, ולא מתאים לפסוקי הזעם. כלומר, מבחינת 'היגיון' - יש לכאן ולכאן. תודה. גימליוד (שיחה) 15:06, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

וגם : עפ"י הרמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שמיני, הלכה יא', כותב: "צורת שירת האזינו: כל שיטה ושיטה יש באמצע ריווח אחד כצורת הפרשה הסתומה, ונמצא כל שיטה חלוקה לשתיים, וכותבין אותה בשבעים שיטות..." --- כלומר הרמב"ם אומר במפורש 70 (!) שורות. - בגרסתכם אין 70..- נקודה למחשבה.גימליוד (שיחה) 08:44, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה כאן ותראה שיש יותר ממנהג אחד לגבי מספר השורות. בברכה, נחום - שיחה 09:03, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

בנושא גילוח

בספר ויקרא יג,לג (פרשת תזריע) "והתגלח" - מדוע בגרסתכם האות גימל אינה גדולה? הייתכן? גימליוד (שיחה) 11:25, 6 בדצמבר 2015 (IST)

תודה ותיקנתי. במהדורה המלאה (ניקוד וטעמים) הוא נכון. מהדורת הכתיב הזאת נעשתה על בסיס המלאה אבל היה צריך לעשות בו המון שינויים, ולפעמים נפלו בה טעויות. כדאי תמיד לבדוק שם ולראות אם הם מתאימים אחד לשני. Dovi (שיחה) 12:13, 6 בדצמבר 2015 (IST)

בקשה להסבר על פרשיות פתוחות וסגורות

יש פרשיות בדף שמתחילות מיד בתחילת השורה - והן פרשיות פתוחות, ויש פרשיות שמתחילות אחרי מרווח כלשהו - אלה הן פרשיות סתומות.

האם הבנתי נכון?

אם כך - מדוע סדרת "בהר" מתחילה ללא רווח? הרי היא מתחילה בפרשיה סתומה? (יש בה בעצם רק שבע פרשיות - וכולן סתומות)

אשמח לקבל מענה, בכבוד רב גימליוד (שיחה) 10:15, 18 במאי 2016 (IDT)

שלום, הבנת נכון לגבי צורות הפרשיות. אבל לגבי תחילת פרשת "בהר" מדובר על פרשה פתוחה ולא סתומה, ויש אכן מה שמופיע בדף הזה כמו שצריך. Dovi (שיחה) 12:13, 18 במאי 2016 (IDT)

נכון, אתה צודק. האם יתכן שהטעות שלי נבעה מהסתמכות על "מכון ממרא"? (ראה קישור: http://www.mechon-mamre.org/i/t/u/up0309.htm ) - כי שם הפרשה הראשונה מסומנת ב {ס}, או שאולי שם סוג הפרשיה מסומן דווקא לפני ולא אחרי הפרשיה?? אשמח לתגובה, וסליחה 81.218.188.91 13:05, 18 במאי 2016 (IDT)

הם מסמנים רווח של פרשה בסוף הפרשה הקודמת (דבר שהוא לא לגמרי נכון לעשות). ראה את סימון הפרשה הפתוחה שם בסוף פרק כ"ד. Dovi (שיחה) 16:01, 18 במאי 2016 (IDT)

אם כך - אז כיצד לשיטתם אפשר לדעת מה הפרשיה הראשונה של סידרה כלשהי? אם היא פתוחה או סגורה? 192.116.188.54 16:19, 18 במאי 2016 (IDT)

להעיר. הרווח מגדיר את הפרשה המסתיימת, לא את זו המתחילה. כלומר אם בסיום פרשה מניחים אותה ריקה עד סוף השורה (ומתחילים את זו שלאחריה בשורה חדשה), הרי זו המסתיימת קרויה פתוחה. ואם אין מניחים לה את כל השורה, אלא פותחים את הפרשה החדשה בטרם תום השורה, הרי הפרשה המסתיימת קרויה סתומה. ודוק. השוחט (שיחה) 16:31, 18 במאי 2016 (IDT)

אם כך - טעיתי כשכתבתי בהתחלה ש: "יש פרשיות בדף שמתחילות מיד בתחילת השורה - והן פרשיות פתוחות, ויש פרשיות שמתחילות אחרי מרווח כלשהו - אלה הן פרשיות סתומות." שהרי מה שקובע אם הפרשיה פתוחה או סתומה - זה לא איך שהיא עצמה מתחילה, אלא אופן התחלת הפרשיה שלאחריה. אז למה דובי השיב לי "הבנת נכון לגבי צורות הפרשיות".??

ז"א שיכול להיות שתי פרשיות שמתחילות באופן זהה, (למשל לא מיד אלא אחרי רווח של כמה שורות), - ואחת תהיה פתוחה ואחת תהיה סגורה. לתגובתכם אודה. גימליוד (שיחה) 08:30, 19 במאי 2016 (IDT)

אכן גימל, הבנת נכון את מה שאני אומר, ולדעתי או שדובי פשוט טעה באותה טעות שלך, או שכוונתו באופן כללי שפתוחות וסתומות תלוי בנושא זה של אמצע שורה או שורה חדשה, ולא כל כך שת לבו בדקדוק למה שכתבת. השוחט (שיחה) 08:47, 19 במאי 2016 (IDT)

תודה, מר שוחט, אני חושב - שנראה לי - שאולי - הבנתי! וברשותכם - עוד שאלה קטנה: בהסתמך על הרמב"ם (http://kodesh.snunit.k12.il/i/2308.htm) איך אפשר לדעת האם הפרשיה שמסיימת ספר כלשהו (למשל ספר ויקרא) היא פתוחה או סגורה? למשל: הפרשיה האחרונה שסדרת בחוקותי מתחילה ב"ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה" עד "אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני" -פתוחה או סגורה? הרמב"ם אינו מתייחס אליה, אלא, כאמור - לפרשיה הקודמת לה. לתגובתכם אודה גימליוד (שיחה) 09:17, 19 במאי 2016 (IDT)

אוסיף הערה לחיזוק השאלה: באתר של מכון ממרא (http://www.mechon-mamre.org/i/aboutpsq.htm) מצאתי כך: "בתנ"כים שלנו יש גם סימני הפרשייות {פ} {ס} {ר} {ש} שהם מסמנים פרשה פתוחה, פרשה סתומה, סוף שורה בשירות מסויימות, ושורה ריקה (או שורות ריקות בסוף ספר).", אם כך, בסוף כל ספר (למשל בסוף ספר ויקרא) מסומן: {ש} - אבל מה זה אומר לגבי הפרשיה שהספר מסתיים בה? האם היא פתוחה או סגורה? מצטער על הטרחה, אבל חשוב לי להבין לעומק, ואין הביישן למד. תודה גימליוד (שיחה) 14:17, 19 במאי 2016 (IDT)

אני כבר מתבלבל מרוב השיחה כאן, אבל אם הבנתי נכון, אז אני לא בטוח שאני מסכים עם קביעתו השוחט למעלה. רווח של פרשה מצביע על התחלה של נושא חדש, ואם כן הוא שייך (וצורתו שייכת) לפרשה הבאה לאחריו דווקא. כך יוצא ברור מכל הספרות המקצועית שראיתי שדנה בעניין (כגון כתבי הרב ברויאר שעוסקים לא מעט בנושא הזה), וכך מכנים את הפרשות בספרות ההלכתית. והנה דוגמה פשוטה ביותר שהיא גם עניין של הלכה למעשה: למה בכתיבת מזוזה יש רווח של פרשה סתומה דווקא לפני פרשת "והיה אם שמוע"? בדוק את פרשת "שמע ישראל" ואת פרשת "והיה אם שמוע" בתורה ותבינו בעצמכם את התשובה. שבת שלום לכולם, Dovi (שיחה) 05:16, 20 במאי 2016 (IDT)

בא לא נתבלבל. הסתכלתי בספר דברים יא, יג. ובכתיבת מזוזה יש רווח של פרשה סתומה לפני פרשת "והיה אם שמוע" כי זו פרשיה סתומה.

אבל לי יש דוגמה מעניינת ביותר, והיא בעצם כל 'פרשת השבוע' שנקרא מחר בע"ה - הלא היא סדרת "בהר". ---- סדרת בהר מתחילה בשנה השביעית (7) ובספירה לקראת שנת היובל (7*7), ואח"כ מצוות סוציאליות שקשורות לעניים ולעבדים (שצריך להשיב להם רכושם, ושהם ישובו לביתם - ה.ש.ב. זה כמו (7)), והסדרה מסתיימת במצוות יום השבת (7). ---- ואם נספור כמה פרשיות יש בכל הסדרה - נקבל כמובן שבע (7) פרשיות.

ברור שהן קשורות ואחוזות זו בזו לפי העניין, ומהוות יחידה אחת.

ולכן - לפי ההיגיון כולן סתומות. והן מופרדות מהפרשה הקודמת (אמור) ומהפרשה הבאה (בחוקותי) ע"י רווח של פרשה פתוחה.

אם נקבל את התזה זו (שכול השבע סתומות), אזי נתפוס באור שונה לגמרי את המושג "פרשיות" - כלומר שזו לא הפרשיה סתומה או פתוחה, אלא המרווח סתום או פתוח.

גימליוד (שיחה) 10:25, 20 במאי 2016 (IDT)

נ.ב : למרות שאם מקבלים את הפשט שהשש הראשונות - סגורות, והאחרונה - פתוחה --- נקבל את תבנית בריאת העולם (6+1), כלומר - גם בזה יש סדר כלשהו.גימליוד (שיחה) 10:28, 20 במאי 2016 (IDT)

בואו נפסיק לבלבל פשט בדרש\רמז. לפי הפשט, אין קשר בין מספר הפרשיות בסדרה לבין תוכן הסדרה.--נחום - שיחה 10:53, 20 במאי 2016 (IDT)

בראשית טז ה

שלום. בבראשית טז ה כתוב אצלכם: "ישפט יהוה ביני ובינׄיך". יש נקוד עליון מעל הנון. בתנך שלי הניקוד העליון צריך להיות מעל היוד השנייה. ולא מעל הנון. גימליוד (שיחה) 12:45, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

צודק! פספסתי את זה לפני שנה (!), סליחה. Dovi (שיחה) 10:39, 18 בנובמבר 2019 (IST)

נקודה מיותרת?

"ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקוׄמה" מדוע מנוקד חולם במילה "ובקוׄמה"? אומרים "ובקוּמה". אבל לא צריך ניקוד כלל. גימליוד (שיחה) 02:20, 18 בנובמבר 2019 (IST)

בוקר טוב. אין זה "ניקוד" רגיל, אלא נקודה מיוחדת מעל האות במסורת הסופרים. כלומר כותבים את הנקודה הזאת בספרי התורה. Dovi (שיחה) 07:11, 18 בנובמבר 2019 (IST)