שולחן ערוך יורה דעה רסח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כל ענייני הגר בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בג' הכשרים לדון וביום (תוס' ורא"ש פ' החולץ).

מיהו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד אם לא מל או טבל אלא בפני ב' (או קרובים) (הגהות מרדכי) ובלילה אפילו לא טבל לשם גרות אלא איש שטבל לקריו ואשה שטבלה לנדתה הוי גר ומותר בישראלית חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה.

ולהרי"ף ולהרמב"ם אפילו בדיעבד שטבל או מל בפני שנים או בלילה מעכב ואסור בישראלית אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן לא פסלינן ליה:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ח) צריך שיהיו בשלושה הכשרים – דכתיב גבי גר "משפט אחד יהיה לכם", ואין "משפט" בפחות משלושה כשרים.

(ט) אבל בדיעבד אם לא מל או טבל... – אבל בקבלת המצות אם לא קיבל בפני שלושה אפילו בדיעבד מעכב, כמו שכתבו התוספות והרא"ש, דקבלת מצות הוי כתחילת דין שנתבאר בחושן משפט סימן ה. אבל טבילה ומילה הוי כגמר דין, שנתבאר שם דגומרין בלילה. וצריך עיון קצת, דהא כתב הרב שם סעיף ב דיש אומרים אם עברו ודנו בלילה – דיניהם דין. אם כן לפי זה ודאי דאפילו בקבלת מצות סגי בדיעבד בלילה, ולא הוה ליה להרב למיסתם סתומי. ואפשר דדוקא לענין דיני ממונות חשש הרב לסברת ההיש אומרים משום דהפקר בית דין הפקר. וכן כתב הב"ח בח"מ סימן ה, דאף על גב דלגבי חליצה יש לפסוק לחומרא, דאפילו דיעבד החליצה פסולה בלילה, מכל מקום כדאי הן היש אומרים לסמוך עליהם. עד כאן לשונו. והוא הדין הכא דכחליצה דמי.

(י) אלא בפני שנים – לאו דוקא שנים אלא בפני אחד. וכן מוכח בהתוספות פרק "החולץ" בדיבור המתחיל "יש לך עדים" (דף מ"ד). מיהו יש לומר דנקט "שנים" כיון דאם מכירין היינו אותו שהיה עובד כוכבים – אינו נאמן לומר "גיירתי עצמי", כדלקמן. ואם כן צריכין שיהיו שנים לפחות שידעו שנתגייר כראוי. ואף באשה נראה בשעה שטבלה נפשה – היו צריכין לאנשים רואים אותה שטבלה להיות עדים בדבר (פרישה).

(יא) אבל אם נשא ישראלית... – ואף על גב דקיימא לן דאפילו עובד כוכבים שבא על בת ישראל הולד כשר, מכל מקום נפקא מינה דהולד כשר לכהונה. מה שאין כן בנולד מן העובד כוכבים, כמו שנתבאר באבן העזר סימן ז. אי נמי נפקא מינה לענין פדיון הבן, כדלקמן סימן ס"ה סעיף י"ח.

(יב) לא פסלינן ליה – עיין לקמן סעיף י"א.


ט"ז

(ז) בשלושה הכשרים לדון – דכתיב: "משפט אחד יהיה לכם ולגר".

(ח) שטבל לקריו – פירוש: שידענו בבירור דבר זה, וכן באשה. ואז סלקה טבילה זאת אפילו לשם גירות, אף על פי שלא הזכיר בפירוש כן. וכן כתב הרי"ף, וזה לשונו: דאי לאו גיורא הוא – לא הוה טבל. פירוש: דאם לא היה בדעתו אז להיות גר – לא היה טובל גם לקרי. ומה שכתב בסעיף יא שאינו נאמן לומר "נתגיירתי ביני לבין עצמי" עד שיטבול בפני בית דין – התם לא ראינו ממנו שום טבילה לקרי. ועכשיו רוצה לטבול לשם גירות – ודאי צריך לכתחילה שלושה. ומורי ורבי חמי ז"ל כתב דנראה לו שהרי"ף הכי קאמר: מדטבל לקרי – שמע מינה שכבר טבל בפני שלושה, ולא משמע כן כלל. גם מדברי רש"י ור"ן מבואר כן בהדיא, דההיא טבילה לחוד סגי ליה אף אם לא היתה אחרת, וכמשמעות דברי הטור ושולחן ערוך.

(ט) חוץ מקבלת המצות – שזהו גוף הדבר והתחלתו. אבל מילה וטבילה הוה כגמר דין, דמן התורה הוה אף בלילה (אשר"י).

(י) לא פסלינן ליה – בגמרא אמר: ההוא דקרי ליה "בר ארמיאתא" לפי שלא טבלה אמו לשם גרות. כן כתב ר"ן. אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה? פירוש רש"י ור"ן: וסלקא לה ההיא טבילה לשם גרות, דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה, וכן באיש לטבילת קרי? וכתב על זה הרי"ף דזהו בדיעבד, דאם הוליד בן מישראלית דלא פסלינן ליה. והיינו לענין שלא להזכירו בשם "בן עובד כוכבים". כי מיוחסים שבישראל לא יתחתנו עמו אף על גב דכשר, דהא אפילו בעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר, מכל מקום אין מתחתנים עמו המיוחסים, כי ההיא דאיתא בפרק "החולץ" דהכשירו רב, ורצה שיתן לו בתו. וענשו רב שנעשה גל של עצמות. ועל זה אמר רי"ף כאן דאין כאן פסול גיות כלל. וכן כוונת רבינו חננאל בטור בתחילת הסימן, שכתב שנכנסים הבנים לקהל.

באר היטב

(ז) שניים:    לאו דוקא ב' אלא בפני אחד מיהו י"ל דנקט שנים שעכ"פ צריכין להיות עדים בדבר שידעו שנתגייר כראוי.

(ח) לקריו:    דאם לא היה בדעתו אז להיות גר לא היה טובל גם לקריו. ט"ז.

(ט) שמעכבת:    כתב הש"ך צ"ע קצת דהא כ' הרב בחושן משפט סימן ה' ס"ב די"א אם עברו ודנו בלילה דיניהם דין א"כ לפ"ז ודאי דאפילו בקבלת מצות סגי בדיעבד בלילה ולא ה"ל להרב למיסתם ואפשר דדוקא לענין ממונא חשש הרב לסברא זאת משום דהפקר ב"ד הפקר אבל הכא דמיא לחליצה שכתב הב"ח בחושן משפט שם דאפילו בדיעבד פסולה בלילה עכ"ל.

(י) והוליד:    ואע"ג דקי"ל דאפילו עובד כוכבים שבא על בת ישראל הולד כשר מ"מ נ"מ דהולד כשר לכהונה משא"כ בנולד מן העובד כוכבים כמ"ש באבן העזר סימן ז' א"נ נ"מ לענין פדיון הבן כדלקמן סימן ש"ה סי"ח עכ"ל הש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש